צפו: המונים בהלוויית הכומר היהודי שנטמן לצד הוריו הי"ד

בשעות אחר הצהריים (רביעי) הובא למנוחתו הנכונה, כומר יהודי ניצול שואה שחי ביפו והוטס לקבורה בפולין. חברת הלוויות המקומית הביאה את הארון עם הנפטר ודאגה לכל סידורי הקבורה כדת וכדין.הלווית הכומר היהודי בפולין • באדיבות המצלם.

במהלך מסע ההלוויה שרו המלווים 'אני מאמין בביאת המשיח', אמרו קדיש והתפללו לעילוי נשמת הכומר היהודי ששיכל את משפחתו בשואה, והתגלגל לכמורה עד שהפך לכומר של יפו. בשבוע שעבר הוא נפטר, והיום הוא נטמן לצד הוריו הי"ד.

להלוויה הגיעו כמרים רבים מהכנסייה ביפו, כולל כמרים מפולין, בתחילת הלוויה, הכנסייה היתה דומיננטית מאד, אך לאחר מכן, אנשי הקהילה היהודית, והיהודים שהגיעו במיוחד ללוויה מישראל, לקחו פיקוד על ההלוויה שתהיה יהודית.

הלוויתו של הכומר היהודי בפוליןצילום: באדיבות המצלם

הלוויתו של הכומר היהודי בפוליןצילום: באדיבות המצלם

הלוויתו של הכומר היהודי בפוליןצילום: באדיבות המצלם

הרב שלמה פישר והרב אברהם פינס שהשתתפו בלוויה, סיפרו ל'בחדרי חרדים' כי היה עצוב נורא לראות את הערבוב של הכמורה עם הלוויה, "בן המשפחה בכה יחד עם משתתפים רבים, כאמור היהודים לקחו פיקוד על ההלוויה, והיא הפכה ללוויה יהודית מלאה".

אחד מבני המשפחה הביא איתו חול מארץ הקודש, כדי לשים בתוך הקבר יחד עם החול המקומי. חיים פלזנר אחד מבני משפחתו של הכומר, הביא למעלה מקילו חול של אדמת ירושלים, כדי שהנפטר ייקבר עם אדמת ארץ ישראל הקדושה.

הרב שלום מלול, ראש הישיבה התיכונית 'אמית' באשדוד, הגיע במיוחד מישראל להלוויה יחד עם שישה תלמידים, וניגן בחצוצרה את 'אני מאמין' כאשר כל הקהל מצטרף אליו לשירה העצובה והמרגשת, על קברו של הנפטר נאמרו הספדים בעברית שתורגמו במקום לפולנית, כדי ששאר הנוכחים יבינו.

הלווית הכומר היהודי בפולין - באדיבות המצלם.

מאיר בולקה יו"ר ארגון 'ג'נריישנס', לשימור מורשת יהדות פולין, אומר ל'בחדרי חרדים': "זה היה אחד האירועים המרגשים שהייתי בהם בכל שנות עבודתי בפולין, לא הכרתי את הנפטר, אולם הרגשתי חובה מוסרית כבן יוצאי פולין להגיע ללוויה זו ולמלא את צוואתו של הנפטר להיטמן כיהודי למד משפחתו הי"ד".

כזכור כפי שדווח ב"בחדרי חרדים", הסיפור החל על ילד קטן שהוטבל לנצרות לאחר שכל בני משפחתו נרצחו בשואה, הוא כיהן ככומר וכבישוף של יפו, והלך לעולמו בגיל 91, הוא הוטס לפולין לקבורה יהודית, בבית קברות היהודי באיזביצה, לצד הוריו הי"ד.

סיפורו החל במלחמת העולם השנייה, קבוצת חיילים גרמנים הגיעה לעיירה איזביצה במזרח פולין, אליה פלשו הנאצים זה לא מכבר, ובה התגוררו כ-4000 יהודים. במהלך שהייתם הגיעו החיילים לאחד מבתי העיירה, שם התגוררה משפחת גריינר, אחד מילדי המשפחה, חיים בן ה-14, מבצע תרגיל הסחת דעת לחיילים, וברגע אחד של חוסר שימת לב מצדם - מצליח לברוח להם מתחת הידיים. בהמשך הוא ניצל, ואף עולה לארץ.

אחיו הקטן, יעקב צבי בן ה-8, מצליח גם הוא לברוח בשעת לילה מאוחרת, ולהינצל בחסות החשיכה. האח הקטן שוטט לו בעיירה זמן מה, עד שאחת המקומיות, גויה פולניה, ריחמה עליו ואספה אותה לביתה, שם גידלה אותו וסיפקה לו את כל צרכיו.

שאר בני המשפחה, כולל ההורים הרב מנדל והרבנית מרים הי"ד, לא זכו להינצל ונרצחו על ידי הנאצים. כל תושבי העיירה למעשה לא הצליחו לשרוד ונרצחו בגיא ההריגה בסוביבור ובמחנות השמדה אחרים. יעקב צבי וחיים היו הילדים היחידים שהצליחו לשרוד.

בערבות התקופה, ולאחר שגדל אצל הגויה, הפך יעקב צבי הצעיר מילד יהודי - לכומר נוצרי, וכיהן בתפקיד כומר העיירה כשהוא מתפאר בשם נוצרי: גרגור פבלובסקי. לא ברור האם המידע על היותו יהודי הוסתר ממנו. הגויה המאמצת התבגרה והזקינה, ולפני מותה שחה לו: "תדע לך, ועליך לזכור שאתה יהודי". הכומר היהודי חש בלבול, ולא ממש ידע מה לעשות עם המידע הזה.

לאחר תקופה גמר אומר בדעתו, פנה לאפיפיור יוחנן פאולוס השני, ושטח לפניו את העניין. האפיפיור השיב לו כי נודע לו שבכנסיה הקתולית ביפו מחפשים כומר שיעמוד בראשה, והוא ממליץ לו לקחת את התפקיד, ובך יתפוס שני ציפורים - גם יכהן ככומר בכנסיה ויבצע את מה שהוא יודע, וגם יעשה עליה לישראל ובכך ישמר את זיקתו לארץ היהודים.

הוא הגיע לכנסייה הקתולית היפואית שם כיהן ככומר הראשי. גם שם זכר את עובדת היותו יהודי, והוא החליט בתחילת שנות ה-2000, לממן קבר אחים בבית העלמין היהודי בעיירה איזביצה בה נולד וגדל, אשר אין אף יהודי שחי בה כיום.

עוד בחייו, החליט כי הוא רוצה להיקבר בקבר האחים שהקים, ועל כן בנה לעצמו במקום חלקת קבר כשמעליו מצבה, ובה חקוק סיפורו. הקבר והמצבה הוכנו מבעוד מועד, ובכך, למעשה, העיד על רצינות כוונותיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!