מכה קשה לרב גולדשמיט • הרבנות הראשית קובעת: אין לבטל 'מציצה בפה'
התמיכה של הרב פנחס גולדשמיט, נשיא ועידת רבני אירופה, בלוחמים נגד המנהג לקיים 'מציצה בפה' בברית מילה - סופגת מהלומה קשה • הרבנות הראשית במכתב: "העמדה מקדמת דנא היא שמצות מילה מתקיימת על ידי מילה פריעה ומציצה וכפי שקבעו הפוסקים מדורי דורות. אין לבטל פעולה זו"
- נחמן גור, בחדרי חרדים
- י"ג אייר התשע"ג
- 32 תגובות
נגד הפוסקים? הרב פנחס גולדשמיט. צילום: ארכיון
התמיכה שהביע הרב פנחס גולדשמיט, רב במוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה, בלוחמים נגד המנהג לקיים 'מציצה בפה' בברית מילה, כמו גם מלחמתו בפרשה ברבה של ברלין - ספגה היום מהלומה קשה.
בזמן שהקהילות החרדיות באירופה בכלל ובגרמניה בפרט סוערות סביב הראיון השנוי-במחלוקת שהעניק גולדשמיט לעיתון הגרמני ׳ברלינר צייטונג׳ - שנחשף לראשונה באתר 'בחדרי חרדים' - בו הוא "ממליץ" שלא לקיים 'מציצה בפה', הנהוגה, לטענתו, ב"קהילות חרדיות סגורות", יוצאת הרבנות הראשית במכתב הקובע: "עמדת הרבנות הראשית לישראל מקדמת דנא היא שמצות מילה מתקיימת על ידי מילה פריעה ומציצה וכפי שקבעו הפוסקים מדורי דורות".
דבריו של הרב גולדשמיט בראיון לעיתון הגרמני, נאמרו בקשר לתלונה שהגיש לאחרונה בלוגר גרמני כנגד רבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל, לאחר שמוהל קיים את מנהג המציצה בברית לבנו של הרב. התלונה מסעירה בימים אלה את הקהילה היהודית בגרמניה.
בפתח הראיון נשאל גולדשמיט באופן ישיר על-ידי המראיינת אודות התביעה נגד הרב מברלין - וגולדשמיט השיב: ״לפי חוקי היהדות, מציצת פצע הברית היא חלק מהמסורת. אנחנו ממליצים שימוש בטפיפית או בצינורית ולא בפה בכדי למנוע הדבקת הילד במחלת ההרפס ובמחלות אחרות. לפי חוקי הדת היהודית השימוש בטפיפית (במציצה) מותר. זוהי גם הדרך הנפוצה ביותר באירופה״.
ובהמשך אמר: ״חלק מהקהילות החרדיות הסגורות מאמינות כי הן לא מושפעות ממחלת ההרפס וממחלות אחרות בגלל אורחות חייהם. ישנם תמיד מיעוטים שמתייחסים בביטול למנהגי הקהילה. אנחנו לא יכולים להכתיב לאנשים מה לעשות אלא רק להמליץ להם״.
בהמשך הראיון גולדשמיט אף ״הטיל ספק״ בחכמת המעשה של טייכטל, שכן, לדבריו, הוא לא היה ראוי להעשות על-ידי רב קהילה ודמות ציבורית. עם זאת, הוא הוסיף כי הוא חושב שהדבר צריך להיפתר בתוך הקהילה וללא התערבות מערכת המשפט.
בעקבות הסערה שקמה, שיגר הרב משה מורסיאנו, מנהל מחלקת בריתות ברבנות הראשית, מכתב אל הרב טייכטל, בו הוא קובע חד-משמעית: "הננו לאשר בזה כי עמדת הרבנות הראשית לישראל מקדמת דנא היא שמצות מילה מתקיימת על ידי מילה פריעה ומציצה וכפי שקבעו הפוסקים מדורי דורות".
לאחר ציטוט הלכתי, ודיון במקרה בו יש סכנה לילד, מסכם הרב מורסיאנו: "לפיכך הוועדה הבינמשרדית לפיקוח על המוהלים של מדינת ישראל קבעה כי אין מקום לבטל פעולה זו של המציצה בפה אלא אם כן יש למוהל פצע בפיו או כל מחלה זיהומית אחרת".
בסיום כותב הרב מורסיאנו: "יחד עם זאת דורשת הוועדה מהמוהל לקבל את הסכמת המשפחה טרם ביצוע המציצה בפה".
בתגובה מסר דוברו של הרב גולדשמיט:
"חברי הוועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' מברכים על עמדתם הרשמית של הרבנים הראשיים, כפי שפורסמה על ידי דוברם, זיו מאור, בהודעה רשמית לפני כשבועיים, ולפיה "השימוש בשפופרת בברית המילה מותר לכתחילה מבחינה הלכתית ורצוי מבחינה רפואית".
גם דעת ליובאוויטש, שנוסחה על ידי הרבי זצוק"ל בעצמו ב'קובץ מנהגי חב"ד', היא כי "במקום הכרחי יש לעשות מציצה על ידי זכוכית", וכמובן כיום באירופה זה הכרחי בהחלט.
הוועדה תומכת גם במכתבו של פקיד הרה״ר לרב טייכטל, שנועד לעזור לו בבעיות המשפטיות שנוצרו, בעקבות הברית הפומבית והמתוקשרת שערך, שפעלה כבומרנג נגדו, ולמצער העלתה שוב את הנושא לכותרות.
לגופו של ענין: דעת הועדה המתמדת וכן הרה"ר לישראל שבמקום שאי אפשר אין לעשות מציצה בפה אלא רק על ידי שפופרת, וזאת בגלל חששות שונות, שהועלו על ידי מומחים בדבר, ואושרו על ידי רבנים חשובים."
בזמן שהקהילות החרדיות באירופה בכלל ובגרמניה בפרט סוערות סביב הראיון השנוי-במחלוקת שהעניק גולדשמיט לעיתון הגרמני ׳ברלינר צייטונג׳ - שנחשף לראשונה באתר 'בחדרי חרדים' - בו הוא "ממליץ" שלא לקיים 'מציצה בפה', הנהוגה, לטענתו, ב"קהילות חרדיות סגורות", יוצאת הרבנות הראשית במכתב הקובע: "עמדת הרבנות הראשית לישראל מקדמת דנא היא שמצות מילה מתקיימת על ידי מילה פריעה ומציצה וכפי שקבעו הפוסקים מדורי דורות".
דבריו של הרב גולדשמיט בראיון לעיתון הגרמני, נאמרו בקשר לתלונה שהגיש לאחרונה בלוגר גרמני כנגד רבה של ברלין, הרב יהודה טייכטל, לאחר שמוהל קיים את מנהג המציצה בברית לבנו של הרב. התלונה מסעירה בימים אלה את הקהילה היהודית בגרמניה.
בפתח הראיון נשאל גולדשמיט באופן ישיר על-ידי המראיינת אודות התביעה נגד הרב מברלין - וגולדשמיט השיב: ״לפי חוקי היהדות, מציצת פצע הברית היא חלק מהמסורת. אנחנו ממליצים שימוש בטפיפית או בצינורית ולא בפה בכדי למנוע הדבקת הילד במחלת ההרפס ובמחלות אחרות. לפי חוקי הדת היהודית השימוש בטפיפית (במציצה) מותר. זוהי גם הדרך הנפוצה ביותר באירופה״.
ובהמשך אמר: ״חלק מהקהילות החרדיות הסגורות מאמינות כי הן לא מושפעות ממחלת ההרפס וממחלות אחרות בגלל אורחות חייהם. ישנם תמיד מיעוטים שמתייחסים בביטול למנהגי הקהילה. אנחנו לא יכולים להכתיב לאנשים מה לעשות אלא רק להמליץ להם״.
בהמשך הראיון גולדשמיט אף ״הטיל ספק״ בחכמת המעשה של טייכטל, שכן, לדבריו, הוא לא היה ראוי להעשות על-ידי רב קהילה ודמות ציבורית. עם זאת, הוא הוסיף כי הוא חושב שהדבר צריך להיפתר בתוך הקהילה וללא התערבות מערכת המשפט.
בעקבות הסערה שקמה, שיגר הרב משה מורסיאנו, מנהל מחלקת בריתות ברבנות הראשית, מכתב אל הרב טייכטל, בו הוא קובע חד-משמעית: "הננו לאשר בזה כי עמדת הרבנות הראשית לישראל מקדמת דנא היא שמצות מילה מתקיימת על ידי מילה פריעה ומציצה וכפי שקבעו הפוסקים מדורי דורות".
לאחר ציטוט הלכתי, ודיון במקרה בו יש סכנה לילד, מסכם הרב מורסיאנו: "לפיכך הוועדה הבינמשרדית לפיקוח על המוהלים של מדינת ישראל קבעה כי אין מקום לבטל פעולה זו של המציצה בפה אלא אם כן יש למוהל פצע בפיו או כל מחלה זיהומית אחרת".
בסיום כותב הרב מורסיאנו: "יחד עם זאת דורשת הוועדה מהמוהל לקבל את הסכמת המשפחה טרם ביצוע המציצה בפה".
בתגובה מסר דוברו של הרב גולדשמיט:
"חברי הוועדה המתמדת של 'ועידת רבני אירופה' מברכים על עמדתם הרשמית של הרבנים הראשיים, כפי שפורסמה על ידי דוברם, זיו מאור, בהודעה רשמית לפני כשבועיים, ולפיה "השימוש בשפופרת בברית המילה מותר לכתחילה מבחינה הלכתית ורצוי מבחינה רפואית".
גם דעת ליובאוויטש, שנוסחה על ידי הרבי זצוק"ל בעצמו ב'קובץ מנהגי חב"ד', היא כי "במקום הכרחי יש לעשות מציצה על ידי זכוכית", וכמובן כיום באירופה זה הכרחי בהחלט.
הוועדה תומכת גם במכתבו של פקיד הרה״ר לרב טייכטל, שנועד לעזור לו בבעיות המשפטיות שנוצרו, בעקבות הברית הפומבית והמתוקשרת שערך, שפעלה כבומרנג נגדו, ולמצער העלתה שוב את הנושא לכותרות.
לגופו של ענין: דעת הועדה המתמדת וכן הרה"ר לישראל שבמקום שאי אפשר אין לעשות מציצה בפה אלא רק על ידי שפופרת, וזאת בגלל חששות שונות, שהועלו על ידי מומחים בדבר, ואושרו על ידי רבנים חשובים."
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 32 תגובות