המחוזי דחה ערעורו של משמיץ הרבצ"ר לשעבר
בית המשפט המחוזי דחה ערעורו של אליצור סגל שהורשע בהעלבת הרבצ"ר לשעבר, הרב ישראל וייס • 'השלום' גזר עליו שישה חודשי מאסר על תנאי - במחוזי הפחיתו ל-30 יום בלבד
- יואל קוריץ, בחדרי חרדים
- כ"ו סיון התשע"ג
הרבצ"ר לשעבר, הרב ישראל וייס. צילום: דו"צ
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (ב') את ערעורו של אליצור סגל, העורך הלשוני של אתר 'מנהיגות יהודית', עליו גזר בית המשפט השלום שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 4,000 שקלים וקנס בסך 3,000 שקלים, לאחר שהורשע בהעלבת הרבצ"ר לשעבר, הרב ישראל וייס.
עם זאת הפחיתו השופטים את תקופת מאסרו על תנאי ל-30 יום בלבד.
סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור, לאחר שפרסם מאמר בשנת 2004, בו הטיח שורה של האשמות וביקורות נגד הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל במילואים הרב ישראל וייס. "כשעלתה תכנית ההתנתקות לאוויר. תכנית הכרוכה בהריסת ישוב הארץ בהגליית אלפי יהודים", כתב סגל על וייס, "מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי האוסר על כל חייל קצין או אזרח לקחת חלק בתכנית מתועבת זו?
"אבל הרב הצבאי אינו שותק, אלא מגבה את התכנית מעל כל במה. הרב הצבאי הראשי שותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה". סגל טען אז, כי הרב וייס היה שותף לשורה של עבירות על החוק, בהן שותפות לרצח, גילוי עריות וחילול שבת. "מאז קום המדינה משרתות חיילות בצה"ל. אך לפני כ-5 שנים, החל שינוי כאשר שירותן הפך צמוד ביותר לגברים, מה שגורם לסיטואציות של איסורי עריות חמורים. הרב הצבאי שותק על כך, ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים... הרב הצבאי שותף לגילוי עריות".
פסק הדין בבית המשפט השלום מבקש להתבסס על "הלכת אונגרפלד", בה הורשע בהעלבת עובד ציבור לפני חמש שנים אדם שהציב שלטים מול תחנת משטרה, ובהם נכתב על שוטר שעבד בתחנה, כי הוא מושחת. בית המשפט העליון השאיר את ההרשעה על כנה, ובדעת רוב גם הכריע, כי למציב השלטים לא יעמדו ההגנות המקובלות לעניין לשון הרע וכי גם אם יוכיח שדבריו הם אמת, ההרשעה לא תבוטל. על הלכה זו נמתחה ביקורת רבה בשל הפגיעה בחופש הביטוי המגולמת בה. ואולם דומה, שגם שופטי הרוב בבית המשפט העליון לא העלו בדעתם את ההרחבה הנוכחית ל”הלכת אונגרפלד”. כך גם טענה האגודה לזכויות האזרח בבקשתה להצטרף לדיון כ"ידיד בית משפט".
הרכב השופטים במחוזי, נאוה בן-אור (אב"ד), תמר זבק רפפורט ורם וינוגרד דחו את ערעורו של סגל לעניין ההרשעה. יחד עם זאת, מצאו כי הוא צודק בכל הנוגע לתקופת המאסר המותנה שנגזר עליו. השופטים ציינו כי העבירה בה הורשע היא עבירה הפוגעת בחופש הביטוי, ויש להימנע מהטלת עונש העלול לפגוע בזכות זו מעבר לנדרש. על כן הפחיתו את תקופת המאסר על תנאי מ-6 חודשים ל-30 יום בלבד.
יחד עם זאת, ציינו שופטי בית המשפט המחוזי כי אמנם הערך המוגן הוא שמירת תפקודו של עובד הציבור ושל השירות הציבורי בכלל, אולם דברי ההעלבה הוטחו באדם מסוים. הפיצוי על הכאב שגרמו לו הדברים – הולם.
האגודה לזכויות האזרח שצורפה לערעור בבית המשפט במעמד של "ידיד בית משפט". בבקשה, הזהירה עו"ד לילה מרגלית מהאגודה כי הרשעתו של אדם בגין מאמר ביקורת שפרסם ברשת "מהווה עליית מדרגה מדאיגה העלולה לערער את ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל ואת זכות האזרח לבקר את התנהלותם של אנשי ציבור ללא מורא".
בפסק הדין אמנם הדגישו השופטים, כי סגל "רשאי היה לנקוט לשון חריפה ואף בוטה" על-מנת להביע את רעיונותיו, אולם קבעו שהוא חצה את גבול ההתבטאות הלגיטימית בכך שטען שמדיניות הרב הופכת אותו לשותף לעבירות על איסורים תורניים חמורים - האשמה, אשר הייתה עלולה, לקביעת השופטים, לפגוע באמון הציבור ברב הצבאי הראשי, עד כדי פגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו.
עם זאת הפחיתו השופטים את תקופת מאסרו על תנאי ל-30 יום בלבד.
סגל הורשע בהעלבת עובד ציבור, לאחר שפרסם מאמר בשנת 2004, בו הטיח שורה של האשמות וביקורות נגד הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל במילואים הרב ישראל וייס. "כשעלתה תכנית ההתנתקות לאוויר. תכנית הכרוכה בהריסת ישוב הארץ בהגליית אלפי יהודים", כתב סגל על וייס, "מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי האוסר על כל חייל קצין או אזרח לקחת חלק בתכנית מתועבת זו?
"אבל הרב הצבאי אינו שותק, אלא מגבה את התכנית מעל כל במה. הרב הצבאי הראשי שותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה". סגל טען אז, כי הרב וייס היה שותף לשורה של עבירות על החוק, בהן שותפות לרצח, גילוי עריות וחילול שבת. "מאז קום המדינה משרתות חיילות בצה"ל. אך לפני כ-5 שנים, החל שינוי כאשר שירותן הפך צמוד ביותר לגברים, מה שגורם לסיטואציות של איסורי עריות חמורים. הרב הצבאי שותק על כך, ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים... הרב הצבאי שותף לגילוי עריות".
פסק הדין בבית המשפט השלום מבקש להתבסס על "הלכת אונגרפלד", בה הורשע בהעלבת עובד ציבור לפני חמש שנים אדם שהציב שלטים מול תחנת משטרה, ובהם נכתב על שוטר שעבד בתחנה, כי הוא מושחת. בית המשפט העליון השאיר את ההרשעה על כנה, ובדעת רוב גם הכריע, כי למציב השלטים לא יעמדו ההגנות המקובלות לעניין לשון הרע וכי גם אם יוכיח שדבריו הם אמת, ההרשעה לא תבוטל. על הלכה זו נמתחה ביקורת רבה בשל הפגיעה בחופש הביטוי המגולמת בה. ואולם דומה, שגם שופטי הרוב בבית המשפט העליון לא העלו בדעתם את ההרחבה הנוכחית ל”הלכת אונגרפלד”. כך גם טענה האגודה לזכויות האזרח בבקשתה להצטרף לדיון כ"ידיד בית משפט".
הרכב השופטים במחוזי, נאוה בן-אור (אב"ד), תמר זבק רפפורט ורם וינוגרד דחו את ערעורו של סגל לעניין ההרשעה. יחד עם זאת, מצאו כי הוא צודק בכל הנוגע לתקופת המאסר המותנה שנגזר עליו. השופטים ציינו כי העבירה בה הורשע היא עבירה הפוגעת בחופש הביטוי, ויש להימנע מהטלת עונש העלול לפגוע בזכות זו מעבר לנדרש. על כן הפחיתו את תקופת המאסר על תנאי מ-6 חודשים ל-30 יום בלבד.
יחד עם זאת, ציינו שופטי בית המשפט המחוזי כי אמנם הערך המוגן הוא שמירת תפקודו של עובד הציבור ושל השירות הציבורי בכלל, אולם דברי ההעלבה הוטחו באדם מסוים. הפיצוי על הכאב שגרמו לו הדברים – הולם.
האגודה לזכויות האזרח שצורפה לערעור בבית המשפט במעמד של "ידיד בית משפט". בבקשה, הזהירה עו"ד לילה מרגלית מהאגודה כי הרשעתו של אדם בגין מאמר ביקורת שפרסם ברשת "מהווה עליית מדרגה מדאיגה העלולה לערער את ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל ואת זכות האזרח לבקר את התנהלותם של אנשי ציבור ללא מורא".
בפסק הדין אמנם הדגישו השופטים, כי סגל "רשאי היה לנקוט לשון חריפה ואף בוטה" על-מנת להביע את רעיונותיו, אולם קבעו שהוא חצה את גבול ההתבטאות הלגיטימית בכך שטען שמדיניות הרב הופכת אותו לשותף לעבירות על איסורים תורניים חמורים - האשמה, אשר הייתה עלולה, לקביעת השופטים, לפגוע באמון הציבור ברב הצבאי הראשי, עד כדי פגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות