1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הרב מנחם ברוד

היהודי שניצח את האימפריה הבולשביקית • טור

יד הברזל של השלטון הקומוניסטי לא הצליחה לכבות את גחלת היהדות • כשבעים שנה נמשך המאבק, והוא הסתיים בניצחון מזהיר של עם ישראל • טורו של הרב מנחם ברוד
מנחם ברוד, ה' תמוז תשע"ג 13/06/2013 15:56

הקרמלין הככר האדומה. צילום: ארכיון



עדיין חיים עמנו מי שזוכרים היטב את המאבק הקיומי שנאלץ העם היהודי לנהל עם האימפריה הקומוניסטית. המאבק הזה התנהל עשרות שנים, בתנאים קשים ובלתי-אפשריים. לא קרה בהיסטוריה היהודית שגזֵרות דת נכפו ביד קשה כל-כך לאורך תקופה ארוכה כל-כך.

כשבעים שנה נמשך המאבק, והוא נסתיים בניצחון מזהיר של עם ישראל. יד הברזל של השלטון הקומוניסטי לא הצליחה לכבות את גחלת היהדות. גם בימים הקשים ביותר הלהבה הזאת בערה וחיממה, אם כי במחתרת ובהיחבא. בבוא העת התלהטה מחדש, וכיום היהדות פורחת ומשגשגת ברחבי מה שהיה לפנים ברית-המועצות.

הקרב הזה הוכרע למעשה לפני שמונים ושש שנים, בי"ב-י"ג בתמוז תרפ"ז (1927). באותו יום נאלצו הקומוניסטים לחרוק שיניים ולשלח לחופשי את גדול הלוחמים נגדם – את הרבי הריי"צ (יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד.

במבט לאחור קשה מאוד להבין זאת. בימים האפלים ההם נאסרו וחוסלו מאות-אלפים מ'אויבי המהפכה'. לא היה צורך בבתי-משפט ובחקירות מסובכות. החקירות נועדו למטרה אחת ויחידה – לעלות על עקבותיהם של עוד פעילים. לאנשי הבולשת הוענקה סמכות אדירה, והם לא נרתעו מלאסור ומלחסל שרים ואישי-ציבור נכבדים, רבנים ולהבדיל כמרים, גנרלים ואנשי-מדע דגולים.

זו גם הייתה מטרתם כשאסרו את הרבי. "בעוד 24 שעות תומת בירייה", פלט לעברו אחד החוקרים. הרבי הגיב על איום דומה בקור-רוח: "אקדח יכול להפחיד אדם שיש לו אלים רבים ועולם אחד. לי יש אלוקים אחד ושני עולמות, והאקדח לא מפחידני".

זרע הניצחון

המאסר הזה בא לאחר שהשלטונות עמדו על היקפה ונחישותה של הפעילות המחתרתית שניהל הרבי. שליחיו וחסידיו הגיעו לכל פינה ברחבי המדינה. פתחו בתי-כנסת חשאיים, ייסדו 'חדרים' וישיבות, בנו מקוואות, הנהיגו שחיטה כשרה, מלו תינוקות. המשטרה החשאית עצרה את הפעילים, אך מיד באו במקומם אחרים. התלמידים הושלכו לכלא, אך בצאתם נמלטו למקום אחר והוסיפו ללמוד תורה. דבר לא הרתיע אותם – לא מאסר, לא הגליה לסיביר, אפילו לא מוות. ואז גמלה בלב השלטון ההחלטה לפגוע בראש המחתרת – ברבי.

מה אפוא קרה? מדוע נאלץ השלטון הרוסי העריץ לסגת אט-אט מכוונתו, עד שניתנה ההוראה לשחרר את הרבי? היו קצת לחצים בין-לאומיים, הייתה פעילות דיפלומטית, ואחרי הכול אין לזה הסבר. זה היה נס גלוי מאת ה'.

המאבק הזה הוכיח שכאשר יהודי עומד על שמירת התורה והמצוות, בסופו של דבר בכוחו לנצח גם אימפריה אדירה. כאן נזרע הניצחון של עם ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בהמשך הפעילות המחתרתית במשך כל שנות הקומוניזם, עד קריסתו הסופית.

גם בימינו יש כל הזמן מאבקים ומבחנים. לפעמים נדמה שצריך להיכנע ולהרכין את הראש. חג הגאולה מלמד שדווקא נחישות ודבקות מוחלטת בה' ובתורתו הן המנצחות והן שיביאו לנו את הגאולה האמיתית והשלמה.







הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. "אקדח יכול להפחיד אדם שיש לו אלים רבים ועולם אחד. לי יש אלוקים אחד ושני עולמות, והאקדח לא מפחידני"  

    יהודי אנטי ציוני גאה

    • וממתי סיקריק עמלק מצטט פתאום ליובאוויטשערס?! 

      השועלים, התנים והכלבים ממש מתעלפים ולא מהחום