בימים האחרונים ביקר בבית הגראי"ל שטיינמן, הגאון רבי דוד שוסטל שליט"א מראשי ישבת לייקווד. לפני היפרדו מסר לו הגראי"ל פריסת שלום ל'כל תושבי לייקווד היקרים'.
בביקור הקצר, עלה נושא חובת קביעת עתים לתורה גם לאלו שעוסקים בצרכי ציבור. הגר"ד הדגיש, כי בעירו, גם העוסקים בצרכי הציבור הם תלמידי הישיבות הקדושות. בתגובה השיב הגראי"ל: "העולם נוהג לחקור, מי נקרא גנב, האם מי שיודע לגנוב, או מי שגונב בפועל? הרי בוודאי רק זה שגונב ממש... כך גם בנוגע ללמדן, מי שיודע ללמוד אינו נקרא למדן, אלא מי שלומד בפועל"...
בעת אחד השיעורים בגמרא, שהתקיימו לאחרונה בבית הגראי"ל, הגיע ראש הישיבה גם לנושאים המדברים על חלומות. הגרא"יל אמר למשתתפי השיעור, כי ישנם צדיקים שהגיעו בחלום לאנשים בעולם הזה, לאחר פטירתם. הוא סיפר למשל מספר אנקדוטות , אותם שמע מפי הגאון רבי שמריהו גריינמן זצ"ל, אודות דודו ה'חזון איש' זצ"ל.
הגר"ש, היה כידוע זה שההדיר וערך את ספרי החזון איש. "פעם אחת", סיפר הגראי"ל, "הגיע רבי שמרל לקטע מסויים בדברי החזון איש, אותו לא ידע היכן לשבץ. הקטע התאים לכמה מקומות, וההתלבטות הייתה רבה. באותו לילה, ראה רבי שמרל את החזון איש בחלומו, והוא ציין בפניו בדיוק, היכן יש לשלב את הקטע המדובר. רבי שמרל התעורר בוקר, רץ מיד לבדוק את הנושא ומצא כי אכן הדברים הולמים את הסוגיה המדוברת ויהי לפלא".
בנוסף, סיפר הגראי"ל, כי דירתו של החזון איש הייתה שייכת ליהודי עשיר, שהפקיד אותה בידיו, אך פקד בצוואתו, כי לאחר פטירתו של החזון איש, תושב אליו הדירה. ואכן, מיד לאחר ההסתלקות של החזון איש, החלו בני משפחתו להוציא את הציוד מהבית ורוקנו את כל התכולה לקראת מסירתו לבני משפחת העשיר. הם כבר עמדו לקראת מסירת המפתחות, אלא שבאותו לילה הגיע החזון איש בחלום לרבי שמרל ואמר לו, כי ה'מרוקנים' שכחו לפרק את הטנדר שהיה מקובע לקיר, עליו התפלל החזון איש. כידוע, לחזון איש בית כנסת קטן בביתו, בו התפלל במניין מצומצם. 'נותר לכם רק להוציא מהמקום את הסטנדר', ציווה החזון איש בחזיון הלילה".
"את הסיפורים הללו שמעתי מפי רבי שמרל בעצמו", שב הגראי"ל ואישש את הדברים.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות