פניה לראש הממשלה נגד סגירת הרשות לבטיחות בדרכים
שמואל אבואב, מנכ"ל 'אור ירוק', בפניה לראש הממשלה בנימין נתניהו: "אל תרשה לפקידי האוצר לפרק את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים"
- שמואל אבואב, מנכ''ל אור ירוק
- כ"ז ניסן התשע"ג
שמואל אבואב
אדוני ראש הממשלה, כשמנית את הישגיה המרכזיים של הממשלה היוצאת ברשותך העלת את המאבק המוצלח בתאונות הדרכים, בה הופחת מספר ההרוגים בכ- 25% לעומת השנה הקודמת ולאורך ארבע שנות כהונתך
נשמרה מגמת הפחתה משמעותית במספרי ההרוגים והפצועים קשה מתאונות הדרכים בכבישי ישראל. הזרוע הביצועית שבאמצעותה ניהלה הממשלה את מאבקה היעיל בתאונות ובנזקיהן, הייתה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
עתה, משהוקמה הממשלה ה- 33 בראשותך, התמנה שר אוצר חדש, ומוכשר ככל שיהיה ייאלץ להתמודד עם שלל נושאים חדשים שיגבו זמן בלתי מבוטל מזמנו. במקביל, יושבים פקידי האוצר על המדוכה ומכינים תוכנית לקיצוץ של קרוב לעשרים מיליארד שקלים מתקציב המדינה. אחד מסעיפי התוכנית כולל, כך נראה, את פירוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במטרה לחסוך את תקציבה השנתי, העומד על כ 550 מיליון שקלים.
לרעיון עוועים זה, שאין בו היגיון כלכלי אבל יש בו אמירה ערכית ומוסרית בלתי נסבלת ואנטי יהודית, אסור להסכים. תוצאותיו עלולות לפגוע קשות בכל אחד ואחד ממשתמשי הדרך בישראל, נהגים, נוסעים והולכי רגל, שיחשפו לסכנת היפגעות בתאונות דרכים שבהכרח יהיו רבות יותר, קשות יותר וקטלניות יותר.
לפני כשנתיים, כשהגישה ועדת בלשה את המלצותיה למשרד התחבורה, היא כללה בהן המלצה מרכזית: לפעול לעיגון מעמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בחוק, ולהופכה מפועלת בתוקף הוראת שעה לפועלת בתוקף הוראת קבע. המלצה זו נסמכה על ההבנה שתפקודה נטול המגבלות של הרשות הלאומית, היותה גוף עצמאי ובעל סמכויות, שחלק מתפקידיו הוא גם לשמש כגוף ביקורת כלפי מחדלים מצד גופים המופעלים על ידי הרשות המבצעת, כדוגמת המשטרה, או משרד התחבורה, חיונית ליעילות הפעולה שהיא אמורה לנקוט.
עד שהוקמה הרשות התפזרה האחריות על המאבק בקטל בדרכים בין גופים שונים, שלכל אחד מהם גזרת האחריות הצרה שלו: המשטרה אחראית לאכיפה, משרד הבריאות לפינוי ולהצלה, משרד התחבורה לתשתיות וכן הלאה. הקמת הרשות, כגוף מתכלל ומרכז, היא שהובילה להתייעלות המאבק בתאונות ולחיסכון העצום בדם ובדמים: מאות ישראלים ניצלו בשנים האחרונות ממוות מיותר בתאונות, ומיליארדי שקלים נחסכו כתוצאה מהקטנת הנזקים וצמצום עלויות התאונות למשק.
פירוק הרשות לבטיחות יגרום בוודאות למותם המיותר של מאות ישראלים בכבישים ולפציעתם הקשה של אלפים נוספים, וסופו שיבזבז כסף במקום לחסוך אותו, כיוון שאת תקציב הרשות הנסגרת ניתן לחסוך אבל את נזקי התאונות שיתחוללו כתוצאה מכך, לא ניתן יהיה לחסוך.
גם אתה, אדוני, כראש הממשלה האחראי, ובוודאי שר התחבורה, יודעים היטב שהניסיון העולמי מוכיח בבירור שרשות לאומית לבטיחות בדרכים, המוציאה לפועל תוכנית לאומית להגברת הבטיחות, היא המתכון היחיד אך הבטוח להצלחה. פירוק הרשות יביא לחיסכון קטן בטווח הקצר ולהוצאה גדולה בטווח הבינוני והארוך, כל זאת, עוד לפני שנדון ההיבט הערכי שבהפקרת חיי אדם, שבוודאות יפגעו מהחלטה רעה שכזו, אם, לאסוננו, תתקבל.
אדוני ראש הממשלה: הנתיב שבו פוסעת ישראל בשנים האחרונות מוביל אל חזון אפס ההרוגים בכבישים. אל הצטרפותה של ישראל לקבוצת המדינות המובילות שדרכיהן הן הבטוחות בעולם. אל עצירת הדימום התקציבי האדיר, (14 מיליארד ₪ בשנה – עלות הנזקים הישירים והעקיפים של התאונות למשק, לפי חישובי מומחים). הפעלת הרשות אינה הוצאה, אלא אחת ההשקעות המניבות ביותר שעומדות לנו. בל נא נשמוט מידינו את הישגי השנים האחרונות ובל נפקיר את משתמשי הדרך למחדל.
נשמרה מגמת הפחתה משמעותית במספרי ההרוגים והפצועים קשה מתאונות הדרכים בכבישי ישראל. הזרוע הביצועית שבאמצעותה ניהלה הממשלה את מאבקה היעיל בתאונות ובנזקיהן, הייתה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
עתה, משהוקמה הממשלה ה- 33 בראשותך, התמנה שר אוצר חדש, ומוכשר ככל שיהיה ייאלץ להתמודד עם שלל נושאים חדשים שיגבו זמן בלתי מבוטל מזמנו. במקביל, יושבים פקידי האוצר על המדוכה ומכינים תוכנית לקיצוץ של קרוב לעשרים מיליארד שקלים מתקציב המדינה. אחד מסעיפי התוכנית כולל, כך נראה, את פירוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במטרה לחסוך את תקציבה השנתי, העומד על כ 550 מיליון שקלים.
לרעיון עוועים זה, שאין בו היגיון כלכלי אבל יש בו אמירה ערכית ומוסרית בלתי נסבלת ואנטי יהודית, אסור להסכים. תוצאותיו עלולות לפגוע קשות בכל אחד ואחד ממשתמשי הדרך בישראל, נהגים, נוסעים והולכי רגל, שיחשפו לסכנת היפגעות בתאונות דרכים שבהכרח יהיו רבות יותר, קשות יותר וקטלניות יותר.
לפני כשנתיים, כשהגישה ועדת בלשה את המלצותיה למשרד התחבורה, היא כללה בהן המלצה מרכזית: לפעול לעיגון מעמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בחוק, ולהופכה מפועלת בתוקף הוראת שעה לפועלת בתוקף הוראת קבע. המלצה זו נסמכה על ההבנה שתפקודה נטול המגבלות של הרשות הלאומית, היותה גוף עצמאי ובעל סמכויות, שחלק מתפקידיו הוא גם לשמש כגוף ביקורת כלפי מחדלים מצד גופים המופעלים על ידי הרשות המבצעת, כדוגמת המשטרה, או משרד התחבורה, חיונית ליעילות הפעולה שהיא אמורה לנקוט.
עד שהוקמה הרשות התפזרה האחריות על המאבק בקטל בדרכים בין גופים שונים, שלכל אחד מהם גזרת האחריות הצרה שלו: המשטרה אחראית לאכיפה, משרד הבריאות לפינוי ולהצלה, משרד התחבורה לתשתיות וכן הלאה. הקמת הרשות, כגוף מתכלל ומרכז, היא שהובילה להתייעלות המאבק בתאונות ולחיסכון העצום בדם ובדמים: מאות ישראלים ניצלו בשנים האחרונות ממוות מיותר בתאונות, ומיליארדי שקלים נחסכו כתוצאה מהקטנת הנזקים וצמצום עלויות התאונות למשק.
פירוק הרשות לבטיחות יגרום בוודאות למותם המיותר של מאות ישראלים בכבישים ולפציעתם הקשה של אלפים נוספים, וסופו שיבזבז כסף במקום לחסוך אותו, כיוון שאת תקציב הרשות הנסגרת ניתן לחסוך אבל את נזקי התאונות שיתחוללו כתוצאה מכך, לא ניתן יהיה לחסוך.
גם אתה, אדוני, כראש הממשלה האחראי, ובוודאי שר התחבורה, יודעים היטב שהניסיון העולמי מוכיח בבירור שרשות לאומית לבטיחות בדרכים, המוציאה לפועל תוכנית לאומית להגברת הבטיחות, היא המתכון היחיד אך הבטוח להצלחה. פירוק הרשות יביא לחיסכון קטן בטווח הקצר ולהוצאה גדולה בטווח הבינוני והארוך, כל זאת, עוד לפני שנדון ההיבט הערכי שבהפקרת חיי אדם, שבוודאות יפגעו מהחלטה רעה שכזו, אם, לאסוננו, תתקבל.
אדוני ראש הממשלה: הנתיב שבו פוסעת ישראל בשנים האחרונות מוביל אל חזון אפס ההרוגים בכבישים. אל הצטרפותה של ישראל לקבוצת המדינות המובילות שדרכיהן הן הבטוחות בעולם. אל עצירת הדימום התקציבי האדיר, (14 מיליארד ₪ בשנה – עלות הנזקים הישירים והעקיפים של התאונות למשק, לפי חישובי מומחים). הפעלת הרשות אינה הוצאה, אלא אחת ההשקעות המניבות ביותר שעומדות לנו. בל נא נשמוט מידינו את הישגי השנים האחרונות ובל נפקיר את משתמשי הדרך למחדל.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות