1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. מיוחדים

"עם כל אחיין שרקד, מוטי הרגיש שהוא לא יכול עוד"

כשנכנס היין יצא הסוד, ואז לראשונה הבינה הסביבה את הכאב של מוטי. יחד הם יצאו לעשות מעשה וקירבו אליו את הגאולה

שימי פרקש כתבה מקודמתי"ב אדר ב תשפ"ב 15/03/2022 16:29

עד דלא ידע רינה של תורה רינה של תורה צילום: דוד זר ואלי קובין

עבור מוטי פורים הוא חג שמלא בעיקר בעצב, לפחות נכון לעשור האחרון, מאז שהוכתר לרווק האחרון בוועד ואז לרווק האחרון גם במשפחה, ומשם הדרך הייתה קלה לתואר הרווק האחרון מבין קבוצת הרווקים שהתגבשה לה יחדיו לאורך השנים.

אם בעבר הוא היה הרוח החיה שעברה בין הבתים בריקודים ושירים וכטוב לבו ביין גם בדברי תורה לאין קץ, עכשיו הוא בעיקר עצוב. קשה לו לראות את האחים מגיעים על נשותיהם וטפם לסעודה, קשה לו לראות את האחיינים הראשונים יורשים את מקומו כאחראי מצב הרוח בסעודת החג ובעיקר, אם במשך השנה הוא משקיע עצמו בלימוד ובעבודה, השנה פשוט קשה לו.

לחצו כאן למסירת שם במעמד הנשגב למעוכבי שידוך>>>

יחד איתו קשה גם לאמא שלו, שעם השנים למדה לזייף חיוך ענק מאוזן לאוזן, ורק מי שמכיר מקרוב יכול להעיד על הזיוף שבו. קשה גם לאבא, ששערותיו הלבינו ביחס ישיר לשנות הרווקות של בנו השלישי. בקיצור, קשה לכולם.

 פורים לפני שנתיים היה הקש ששבר את גב הגמל. האחיינים המבושמים רקדו בהתלהבות ומוטי כבר לא יכול היה לסבול את הקושי. הדרך היחידה שלו לברוח מהעצב היה לשתות ולשתות עד דלא ידע, וכשנכנס היין - יצא הסוד. בפורים ההוא לראשונה ראו כולם את הדוד החזק, הבן והאח הגיבור מתייפח בבכי על הרצפה, ראשו טמון בין ידיו והוא זועק, בזעקה שכולם שמעו: "ריבונו של עולם אני אוהב אותך גם אם אני לא מבין אותך כנראה שגזרת עלי להישאר לבד עד סוף חיי".

הכאב זלג ממנו יחד עם הדמעות והוא המשיך וזעק במר לבו "אבא שבשמים, אני מבטיח לך שאני אוהב אותך רק תן לי כוחות", והוא חזר על המילים "תן לי כוחות" שוב ושוב ושוב עד ששקע בשנת שכרות עמוקה.

יחד איתו בכו כולם ובכה העולם. האחיינים השתתקו וכל הנוכחים הבינו שהם עדים לרגע עוצמתי במיוחד. מוטי הבין את זה רק שעות מאוחר יותר, כשהתפכח מהיין, ועם ההבנה הגיעה הבושה הנוראה. הוא לא התכוון להתפרק ככה לפני אף אחד, בחיים, בטח לא לפני הוריו.

השנה שלאחר מכן הייתה כולה תחת הרושם של פורים תש"פ. במשך כל שנת תש"פ עד תשפ"א ניסתה משפחתו את כל הסגולות האפשריות, הכל בשקט מאחורי הגב שלו. סגולת רבי מתיא בן חרש, 40 יום כפול 2 בכותל, בה"ב אצל הרבי מזוועהיל, אפילו טיסה חשאית לקברי צדיקים באירופה, ספרי תהילים ופרקי שירה, אבל המיועדת עוד לא הגיעה.

ראש חודש אדר הגיע שוב ובאופן ספונטני התקבצו שלושה אחים אל המטבח של ההורים. כולם רק רצו לטעום מהמאפים הטריים של אמא, אבל גם לנסות לגשש איך יראה פורים הקרוב, או במילים ברורות יותר: איך עברו על מוטי החודשים האחרונים. ההורים נאנחו, לאמא עמדו שוב דמעות בקצה העין וחיוך גדול ושקרן על השפתיים, וזהו. מיכל, האחות הגדולה, הייתה זו ששברה את השתיקה כשהציעה בחשש סגולה אחרונה.

בקול נמוך ומבלי להביט לאמה בעיניים היא סיפרה על בעלה של אביגיל חברתה הטובה שלומד בכולל 'רינה של תורה' ועל הסגולה המיוחדת, אחת אחרונה נוספת שאולי שווה לנסות. ״בליל פורים, הזמן המיועד והמסוגל ביותר ביום שהוא כ-פורים, מאות אברכים ישבו וילמדו תורה שעות רצופות בתענית דיבור ואח"כ יתפללו עבור המצפים לישועה, "אי אפשר לתאר את העוצמות של התפילה אחרי כזה לימוד ועוד בלילה קדוש כזה" "גם שר התורה מרן הגרח קניבסקי עצמו נוטל חלק בתפילה" ציטטה מיכל את אביגיל והמשיכה להשפיל מבט.

לחצו כאן למסירת שם במעמד הנשגב>>>

כשהאחים יצאו מבית ההורים, הם החליטו שמדיבורים הגיע הזמן למעשים והחליטו לגייס את כל בני המשפחה לקחת מניין מיוחד בשביל מוטי ב'רינה של תורה', לא היה אחד שלא נרתם אפילו שמוליק בן ה12 הצטרף בכמה שקלים מקופת החסכון שלו אף אחד לא היה מסוגל לדמיין שוב את פורים דאשתקד הם התקשרו למוקד של רינה של תורה וביקשו להחזיק מניין אברכים מיוחד לזכות מרדכי בן טובה גיטל לזיווג הגון.

אל חג הפורים תשפ"א הגיעו כולם בחיל וברעדה. עם חשש ענק בלב. אף אחד לא ידע איך יגיב מוטי השנה בפורים, מה יעשה וכיצד ינהג. אבל להפתעת כולם, מוטי היה דווקא שמח, בניגוד לציפיות שוב היה במרכז החגיגה והתחרה עם האחיינים על תואר הרוח החיה.

אף אחד לא הצליח להבין מה קרה אצל מוטי, אבל כשגם אצל אמא החיוך פתאום היה שלם וכבש אפילו את העיניים שלה, הם הבינו שמשהו קורה.

כששלושה שבועות אחר כך מוטי סגר וורט, והאסימון נפל אצל כולם. בפורים השנה כבר יגיע מוטי עם רחלי ויחד הם יהיו מנהיגי החגיגה. הניסיון האחרון, הסגולה האחרונה, רגע לפני הייאוש הסופי, התרומה ל'רינה של תורה' - עבדה.

השנה מוטי כבר בתפקיד התורם. נותרו לו מימי הרווקות עוד כמה חברים בודדים שלא נישאו, לאשתו רחלי נשארו גם ממסע השידוכים שעברה כמה חברות שעוד לא מצאו את זיווגן, ויחד הם תורמים ל'רינה של תורה' לזכותם, וממליצים בחום לכל מי שמחפש, לכל מי שמיואש ולכל מי שעדיין מעז ומקווה, להרים טלפון ל'רינה של תורה'.

הם כבר חוו על בשרם שזה שווה את זה.

לחצו כאן למסירת שם במעמד הנשגב>>>





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אם תרשמו שמות מלאים כולל משפחה וגיל אולי יותר רווקים מבוגרים יתרמו לכם.  (ל”ת)

    פורים

  2. כרב שלוש שנים תרמתי ...  


;