ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024
זוועות נוראיות

גילוי קשה: מה קרה ל-400 יהודים הולנדים שנעלמו

המשטרה הנאצית הירוקה בהולנד שהורכבה משוטרים נאצים גרמנים שלבשו מעילים ירוקים ארוכים ומגפיים גבוהים - תפסה באקראי כ-400 גברים יהודים מהרחובות במהלך יומיים, ובסופו של דבר אילצה אותם להיכנס למשאיות ולקחה אותם למקום בלתי ידוע | לאחרונה התגלה מה קרה איתם

גילוי קשה: מה קרה ל-400 יהודים הולנדים שנעלמו
יהודי הולנד מובלים על ידי הנאצים ימ"ש צילום: ויקיפדיה

בפברואר 1941, תשעה חודשים לאחר שהנאצים פלשו להולנד וכבשו אותה, החלו הפוגרומים הראשונים על אדמת הולנד. חברי המפלגה הנאצית המקומית פרסמו על חלונות של חנויות יהודיות את הכיתוב "יהודים לא רצויים". אחר כך הם טיילו ברובע היהודי, שברו חלונות וצעקו נאצות.

צעירים ונערים יהודים התכוננו להגן על שכונתם. כשחזרו נאצים הולנדים כמה ימים לאחר מכן, היהודים נלחמו בחזרה. קרבות רחוב נמשכו במשך כמה ימים והביאו לנפגעים רבים, כולל מותו של נאצי הולנדי אחד, הנדריק קוט.

כנקמה, המשטרה הירוקה - קצינים נאצים גרמנים במעילים ירוקים ארוכים ומגפיים גבוהים - תפסה באקראי כ-400 גברים יהודים מהרחובות במהלך חיפוש של יומיים, ובסופו של דבר אילצה אותם להיכנס למשאיות ולנסוע אל הלא נודע.

ה'ניו יורק טיימס' מפרסם כי בימים האחרונים התגלה מה נעשה לאותם 400 יהודים. רוב הגברים לא חזרו שוב. במשך יותר מ-80 שנה איש לא ידע בדיוק מה קרה להם, ואפילו כמה גברים נלקחו.

אבל היסטוריונית הולנדית, וולי דה לאנג, בדקה את גורלם של כל אחד ואחד מהגברים שנלקחו באותו היום. "זה בלתי אפשרי עבורי להבין ש-400 איש מהעיר הזאת פשוט נעלמו, מבלי שאף אחד ידע מי הם", אמר דה לאנג, שעבדה כמה עשורים בכתיבה על ההיסטוריה היהודית בהולנד.

ממצאיה, שפורסמו בספר הולנדי בשנה שעברה, מוצגים כעת כתערוכת הנצחה, "הפשיטות של 22 ו-23 בפברואר 1941", בארכיון העיר של אמסטרדם, עד ה-8 במאי. הקדמה להרבה יותר גרועים שיבואו. גברים אלה היו רק הראשונים מבין כ-102,000 יהודים מהולנד שנרצחו במהלך השואה.

ההיסטוריונית דה לאנג גילתה ש-151 מתוך 400 הגברים היו בין הקורבנות היהודיים המוקדמים של ניסויי הגזים הנאציים בטירת הרטהיים, באוסטריה, שם רופאים ומנהלים נאצים בדקו טכניקות להרג אנשים בקנה מידה המוני. ההיסטוריונית הבריטית מרי פולברוק, פרופסור להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת קולג' בלונדון, אמרה כי הטכניקות בהן נעשה שימוש בהרטהיים וב"מרכזי המתת חסד" אחרים יופעלו מאוחר יותר במחנות השמדה כמו טרבלינקה, סוביבור ואושוויץ.

דה לאנג לא הצליחה למצוא רשימה אחת של כל שמות הגברים שנאספו ב-22 וב-23 בפברואר, אז היא ערכה רשימה מכמה מקורות. היא הצליחה להרכיב 390 ביוגרפיות.

הגברים הובלו בתחילה למחנה הצבאי שוראל, בדיונות של החוף ההולנדי. בשלב זה, 13 נשלחו הביתה בגלל חשד שיש להם שחפת. השאר גורשו למחנה הריכוז בוכנוולד בגרמניה, שם מתו 47 בחודשיים הבאים. השאר, 341 גברים, הועברו למאוטהאוזן שבאוסטריה, שם היו רובם במחנה עבודה במחצבת אבן.

משם חלקם הוסעו לטירה האוסטרית, שם הנאצים כבר הרעילו כדי לבדוק את ההשפעה של הגז על נכים וחולי נפש עם גז פחמן חד חמצני. מתוך 390 האנשים שדה לאנג עקבה אחריהם, רק שניים שרדו את המלחמה.

הולנד נאצים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד