התקדמות הטכנולוגיה: הצצה ל'חדרי המחשבים' של המגזר החרדי

אין זה סוד כי המלחמה העיקשת בטכנולוגיה בעשרים שנה האחרונות במגזר החרדי נחלה הצלחה פחות או יותר בכל מה שנוגע למכשירי הסלולר הכשרים, כך גם מכשירי הטלוויזיה אינם בקונצנזוס החרדי כבר עשרות שנים, אך האינטרנט החרדי כאן וקיים - ובראשם אתר 'בחדרי חרדים' הגדול בעולם שזוכה למיליוני כניסות בחודש והוא האתר המוביל כיום במגזר.

הבעיה החלה כאשר חרדים רבים זקוקים לפרנסתם להשתמש באימייל, שהפך לכלי שימושי מאוד אצל אותם משפחות שצריכות לקבל חשבונות חשמל, בנק וכדו'; להעביר קבצים חידושי תורה; ואף לפתח תמונות. בשל כך בציבור החרדי תפס המושג של 'חדרי מחשבים' בגדול, מה שבעבר כונה "קפה אינטרנט".

חדרי המחשבים מביאים פתרון יצירתי לאנשים, מנהלים ובפרט לאברכי כוללים ואפילו רמי"ם בישיבות, שצריכים להגיע לשירותים של משרדי ממשלה, וכל מיני גופים שונים שבשנת 2022 ניתן להגיע אליהם דרך הרשת.

בכתבה שלפניכם נעניק הצצה לכל חדרי המחשבים בריכוזים החרדים בבני ברק, בירושלים, במודיעין עילית, באשדוד, בבית שמש ואפילו בצפת, שמתאפיינים בתפוסה מלאה במשך כל היום, כולל הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים.

"נהיה כבר נורמה בציבור שאחרי הכולל הם נכנסים לחדרי מחשבים"

ענף "חדרי מחשבים", מגלגל אלפי שקלים מידי חודש בחודשו, אברכים ובפרט אברכי כוללים, שורפים שם שעות על גבי שעות לפני ואחרי הכולל בשעות של בין הסדרים. אנשי חינוך עמם שוחחנו מגוללים בפני 'בחדרי חרדים' את פרטי המציאות: "זה נהיה כבר נורמה בציבור, שאחרי הכולל הם נכנסים לחדרי מחשבים. הסחף לתקשורת ולנייעס, מביא לכך שכל אברך באשר הוא שם, מקבל למייל שלו, חדשות וכו', ושורף על כך שעות במשך היום".

לדבריהם "יש בזה גם אפקט מבורך, יש מלא אברכים יראי שמים, שבמקום לרכוש מחשב נייד ולהכניס את המוצר לביתם או לבית מדרש, הם יושבים שעות וכתובים חידושי תורה".

בחדרי המחשבים מצאנו, בין היתר גם בנשקי"ם, שכותבים את ה"תורות" של אביהם וסבם האדמו"רים, ביניהם אנשים מאוד מכובדים בליגה הכי גבוהה שיש, או כאלו שכותבים כל מיני שיחות של אנשים תלמידי חכמים, שרוצים להוציא לאור "קונטרסים" עם דברי תורתם, ואת כל ההתכתבות עם הקלידן או הגרפיקאי, הם שולחים דרך חדרי המחשבים באמצעות המייל.

גם מלמדים בתלמודי תורה, או גננות שאינם מעוניינים להכניס מחשבים לבתיהם, משתמשים בחדרי המחשבים כדי להעביר חומר ולקבל. 

ויש גם את אותם תלמידי חכמים, שלא רוצים לשלוח מייל בעצמם, וכך יש שירות מייל עצמי של המקום בכל חדר מחשבים, ששם המייל פתוח לרווחת הקהל, ומשם אפשר לשלוח או לקבל חומרים וכו' ללא פתיחת מייל אישי שלך. 

עד כמה ניתן ללמוד על התועלת של 'חדרי המחשבים'? מספרת לנו אמא באחת המשפחות החשובות בקרית ספר: "עד לפני שנתיים, היינו שורפים שעות בחנות ה"פוטו" כדי להכין תמונה יפה לסבא וההרים לכבוד פורים או לכבוד ראש השנה, ואז העברנו לחנות את החומר, וחיכינו יום עד שהיה מוכן, היום, אתה שולח את זה במייל לפוטו ישירות, עם כל הבקשות, ומתקשר, תוך כמה שעות זה כבר מוכן בפוטו, ללא שנצטרך לחכות שם, או לשלוח את בני הבחור או בתי, שזה לא לרוחם לחכות כמה שעות בפוטו".

אברך בן תורה מנאות הפסגה מספר: "למה אני צריך ללכת למשרד הפנים בקרית ספר, ולחכות שם חצי יום, עד שאני מגיע, כבר מותש לגמרי? היום עם לינק אחד למשרד הפנים מחדרי המחשבים, ספח תעודת הזהות מגיע לי הביתה, פשוט חסכתי שעות שאפשר ללמוד ולעשות שטייגן בכולל".

אנשי חינוך מביאים דוגמאות לכך שהמקום אינו חינוכי לבחורים. כך למשל, איש צוות חינוכי באחת הערים החרדיות מספר ל'בחדרי חרדים' על תופעה מעניינת, שהתפתחה בעקבות חדרי המחשבים, אבל זה כבר בצד ההפוך: "בישיבה שלנו אסרנו בכל תוקף על לבחורים להיכנס לחדרי מחשבים, כיום אנחנו בקשר אמיץ עם כלל חדרי המחשבים, שמעדכנים אותנו אונליין, מתי יש בחורים בחדר המחשבים, ואנחנו מיד באים לבדוק. אם לא, ישנם אברכים יראי שמים, שאכפת להם שבחורים מסתובבים שם, ומתקשרים לעדכן את צוות הישיבה, ונותנים את מספר המחשב שראו את הבחור יושב, ולאחר מכן בעל חדר המחשבים, שולח לנו תמונה מי הבחור שיושב שם, ואנו מטפלים בזה במיידי. זה גורם להרתעה חזקה אצל בחורי הישיבה לא להיכנס לחדרי מחשבים".

גם בארה"ב הדבר מצוי. כך למשל כשביקרתי בחדר המחשבים בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין נתקלתי בשירות מעל ומעבר. בארה"ב מקובל שיש אברך שיושב בקופה הראשית בחדרי מחשבים, ועוזר לכל נכנס במה שהוא צריך. השירות הייחודי אינו מקובל בישראל, כמובן שאמריקה זה אמריקה בתקווה שגם כאן בישראל זה יהיה בעתיד.

שעות לנשים או הפרדה מלאה

מקומם של הנשים שכל כבודה בת מלך פנימה גם לא נפקד כאמור מחדרי המחשבים, ויש מקומות שבהם יש שעות נפרדות, וישנם מקומות שיש חדרים נפרדים לנשים וגברים. הרבה מנשות המגזר נוהגות היום להזמין בגדים דרך אתר "נקסט" שפתוח בצורה מסוננת. אפשר להזמין בגדים, בפרט לילדים, מהחנות בלונדון הישר לישראל ובמחירים משתלמים. אך בגלל שבפרוצדורה בינ"ל תמיד אפשר להיתקל בבעיות באספקה וכו', לקחו שם עובדת ברשת שהיא דוברת עברית, והיא נותנת את כל השירות ללקוחות בארץ באמצעות הטלפון בלבד.

האברך הרב ר. ש, שהינו לקוח קבוע בחדרי המחשבים בעירו מספר ל'בחדרי חרדים': "כל הקניות הגיעו כמובן דרך חדרי המחשבים, שחדרו אלינו בגדול, וזה מביא את הגברים וגם נשים, להתחיל לרכוש מלא מוצרים דרך האינטרנט שזה בעיקר בחדרי המחשבים".

גם בחסידויות הגדולות החלו להרגיל את הציבור לרכוש באמצעות טכנולוגיה כשרה מקומות לימים הנוראים דרך המייל. בגלל שהציבור משתמש בגדול עם מיילים, אז בכל החסידיות שמתנזרים מהאינטרנט, שולחים לחסידים לינק להשתמש דרך המייל, ובין היתר זה מביא את האברך לצרוך מחשב.

כך למשל מכירה של "אושר וכבוד" של בית הרבי מויז'ניץ, 'מערכת ויזניץ' שלחו במייל לינק להזמנה של כל המוצרים בערב פסח מה ששוב מצריך את האברכים להשתמש במייל שהינו הדבר הכשר ביותר.

אז מה למדנו על החרדים והשימוש בטכנולוגיה?

לסיכום: הציבור החרדי הפנים כי חשוב לו השימוש בחדרי המחשבים שנותן גישה לכל שירותי המדינה ולשאר השירותים באופן מיידי, דבר שמביא את החרדי, שמתנזר מטכנולוגיה, להגיע לחדר מחשבים.

חדרי המחשבים עצמם הם כשרים ונושאים תעודת כשרות, של גוף הנקרא "חותם" (בעיקר בירושלים), כך למשל, אחת ההפגנות שהיו בחורף האחרון בירושלים כוונה נגד חנות בגאולה שהציבה מחשבים ללא סינון כלל ובחורים חסידים נתפסו במקום, מה שהוביל את גדולי האדמו"רים בירושלים לצאת בעצמם להפגין נגד החנות, שנאלצה להתקפל.

החנויות נסגרות מדי בחצות הלילה, ובימי שישי, שעה לפני כניסת שבת. חדרי המחשבים נפתחים שעה אחרי צאת שבת. בנוסף, בחנויות עם רמת סינון גבוהה לא ניתן יהיה ניתן לפתוח וידאו מלבד כמה מחשבים מורשים, כך גם לגבי גוגל טוק, הצ'אט בג'ימל לא נפתח בכמה מקומות.

סמוך ישיבת מיר בירושלים ישנה חנות מחשבים גדולה בעלת כמה קומות שגם עברה לכשרות 'חותם' מכשרות אחרת. באופן עקרוני נותני הכשרות לא מאפשרים גישה למחשבים לבחורים לא נשואים, אלא רק לבחורים בני חו"ל החוצניקים שצריכים את זה לקשר עם משפחתם או בחור שנמצא בשידוכים. באשדוד בית שמש וברוממה בירושלים ישנם חנויות עם כשרות של בד"ץ של בעלזא.

הפיקוח של 'חותם' הוא און ליין במסגרת הפיקוח יושבים המפקחים עם מצלמות היישר לחנות ואם הם מבחינים בבחור שמשתמש, הם יכולים לחסום אותו במיידי.

אז כמה עולה התענוג?

לסיום ניגע בסוגיית המחיר. אז כמה עולה התענוג? לפי בדיקה שערכנו, בחלק נכבד מחדרי המחשבים התעריף הוא שקל וחצי ל–חמש דק', שלושה שקלים לעשר דק', ארבעה שקלים לרבע שעה, 7 שקלים לחצי שעה, 13 ₪ לשעה עגולה. במקומות אחרים ניתן לשלם מחיר חודשי ללא הגבלה בסביבות 300 שקלים. מחיר לשעה נע בין 10 ל-15 שקל.

ויש גם חבילות לפי שעות, לדוגמא 25 שעות 200 שקל, וזה תלוי, אם זו חנות חדשה היא מורידה מחירים כדי לצבור קהל, חנות ותיקה באופן טבעי יקרה יותר. 

כיום יש את השירות, שאם אתה משלם, פעם ראשונה בכרטיס אשראי, בפעם הבאה כשאתה רוצה לרכוש חבילה חדשה, שואל אותך על המסך, האם לגבות באשראי הקודם, כך, שאפילו לא צריך לזכור את הפרטים, עושים לך את כל השירות כבר על המחשב. כל אלו מביאים את האברך התמים, שאין לו ידע ומקצוע במחשבים, להיסחף במהירות לשירות של "חדרי המחשבים".

עוד שירות מאוד מעניין שניתן בחלק מהמקומות: יש אברכים שאין להם את התשלום לרכוש כל יום שיש את החוברת הפופולארית "חיכו ממתקים", יש כל מיני מיילים ואתרים שאפשר להוריד משם את עלוני השבת, כעת, איך משלמים את הדפים שמדפיסים במייל? יש שירות בתוך החבילות של הדקות שרוכשים בחדרי המחשבים לרכוש גם כן חבילות של "הדפסות" במחירים מענייניים: 15 ₪ ל- 50 הדפסות, 7.5 ל – 25 הדפסות, וכשנגמרו לך ההדפסות בחשבון, הוא נותן לך שירות להדפיס, אבל הוא כותב לך שהמחיר ירד מהדקות שרכשת למימוש על המחשב עצמו.

כל השירות הזה, מביא וסוחף את האברך להיות מכור ולהגיע כמה שיותר ל"חדר מחשבים". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!