י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024

מאבק המשחטה ב'הוד חפר' • מחטף בדיוני מועצת הרבנות?

האם מועצת הרבנות הראשית תנצל את היעדרות הגר"י מצגר להעביר שני מחטפים משמעותיים? • מי עומד מאחוריהם ומה מטרתו? • ולאיזה יחס זכה בית הדין של הגר"מ גרוס?

הגר"ש עמאר. צילום: חיים שוורץ
הגר"ש עמאר. צילום: חיים שוורץ



מחר (ה) הייתה אמורה מועצת הרבנות הראשית להתכנס. מאחר שנבצר מהרב יונה מצגר להשתתף בכינוס, בשל מעצר הבית בו הוא נתון ולאחר שהודיע כי לא תערב בענייני הרבנות הראשית, ומאחר שהגר"ש עמאר האריך את שהותו בחו"ל עד לשבוע הבא - נדחה הכינוס, ככל הנראה ליום חמישי הבא.

לטענת גורמים שונים, קיימת כוונה לבצע במהלך הכינוס מחטף, ולנצל את החודש שנותר לכהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים כדי לבצע שינויים - לכאורה בלתי הפיכים, אלא אם כן תיעשה פנייה לגורמים משפטיים בטענה שאכן מדובר במחטף "לא ראוי".

על הפרק שני שינויים. האחרון חמור מהראשון:

אחד מהם נוגע למשחטה בהוד חפר - משחטה ששנים הייתה נתונה תחת השגחתו של רב העיר חדרה, הרב דוד ורנר. בשלב מסוים ניסו אנשיו של הגר"ש עמאר להוציא אותה מידיו ולהעבירה לידי הרב אליהו עמאר, בנו של הראשון לציון, שהוא גם רב באחד מישובי עמק חפר. מי שטרפד את המהלך היה הרב יונה מצגר, שהרב ורנר אף נפגש עמו והסביר לו את משמעות הדברים.

לפני מספר ימים, ולאחר שהשפעתו של הרב מצגר נחלשה, הוצאה המשחטה מידי הרב ורנר. יו"ר המועצה הדתית, יאיר בטיטו (מינוי של הרב אליהו עמאר), אף רצה לבצע מחטף ולהעבירה מיידית לידי הרב עמאר.

הרב ורנר, שחשב שהמשחטה תעבור כפי שמחייב החוק - לידיו של הרב אליעזר שמחה וייס, רב הישוב כפר הרואה, שעמק חפר והמשחטה נמצאים בתחום שיפוטו, מיהר לזמן אותו לדין תורה בבית הדין 'חניכי הישיבות' של הרב גרוס בבני-ברק.

במכתב אותו העבירה לשכתו של הרב וייס לבית הדין הוסבר בפירוט מדוע הוא אינו צריך להגיע לדיון.

"התפלאנו לראות פניה שנשלחה לכת"ר מרא דאתרא כפר הרא"ה ורב המועצה האיזורית עמק חפר להתייצב בפני איזה הרכב של ג' אברכים, בניגוד לדין המבואר בשו"ע חו"מ סי' ז' סעיף ו'.

"אין זו דרכה של תורה, שאיזה ג' אברכים שהקימו לעצמם בי"ד, ירהבו הנער בזקן וכו', לצוות על הנהו מרבנן קשישאי הנושאים בעולם הנהגת הציבור הפסיקה והכשרות עשרות בשנים. יש בכך משום קלקול המידות וקלקול אורחות המשפטים ותקנת הקהילות בארץ ישראל.

"והנה מצד הדין, לא היה צריך לענות להם דבר, אלא שמפני הכבוד, באנו בקנצי מילין, ודי בזה".

התוצאה: כרגע אין רב למשחטה. לרב וייס חשוב לקבל אותה כפי החוק, כדי למנוע את העברתה לידי הרב עמאר, ואילו הרב ורנר סבור כי אם תוחזר לידיו - הוא זה שיצליח למנוע השתלטות עליה מצד הרב עמאר הצעיר.

משחטה. צילום ארכיוןצילום: משחטה. צילום ארכיון
משחטה. צילום ארכיון


החשש הגדול: חיסול ה'כשרות הארצית'

בשיחה עם אחד מהשוחטים הבכירים, עולה הסיפור הבא. "בעבר הייתה המשחטה שייכת לאגודת השוחטים, אבל בשלב מסוים הוציאו משם את הרב ורנר והחליטו לבצע שינוי. השינוי הזה, אגב, כבר בוצע בכמה וכמה מקומות בארץ וביניהם המשחטות בטירה ובחיפה".

לדבריו, המאבק האמיתי אינו בין הרבנים, הרב ורנר והרב וייס, שכן השניים מכבדים זה את זה. "יש כאן שאלה מי יהיה הקבלן המפעיל את המשחטה. יש קבלן, שיש לו קשר משפחתי לעובד שקשור איכשהו לאנשי הרב עמאר, ואני מדגיש 'אנשי' כי הרב עצמו אינו יודע על כך מאומה. הקבלן הזה מנסה לרשת את הארץ במשחטות בהן הוא הקבלן. עכשיו הוא לוטש עיניים למשחטה בהוד חפר. אני מעריך שבישיבת מועצת הרבנות הראשית יעבירו את המשחטה לידי הקבלן. לא ברור האם יעשו זאת בצורה גלויה ובהעברת המשחטה לידי הרב אליהו עמאר, בנו של הרב עמאר, שהוא רב באחד מהישובים בעמק חפר, או לידיו של הרב וייס, מתוך מטרה לסובב את הדברים אחר כך לטובתם".

נציין כי כיום עובדים במשחטה שוחטים בעלי משפחות, ושינוי בעלות הקבלן וההנהלה עלולה להרע בתנאיהם.

אבל זהו, לדבריו, המחטף 'הקטן' בסיפור. המחטף השני והמשמעותי יותר, הוא החשש מהניסיון לחסל סופית את הגוף הקרוי 'כשרות ארצית'. "בשעתו ביקשה הרבנות להקים גוף כשרות ארצית שינוהל על ידי רבני הערים השונות. אלא שיש בעיה עם ערים ערביות וכדומה. לכן הוחלט שרבנות נתניה בראשות הרב שלוש היא זו שתקח את האחריות, והרב שלוש ינהל את הגוף. מאז ועד היום הגוף הזה מנוהל בצורה מעוררת השתאות. הרב שלוש ידוע בחומרותיו הרבות, העסק מתנהל ביושר רב ובהגינות, השוחטים מרוצים והכול טוב. אלא שהקבלן, הוא היחיד שלא שבע רצון מההסדר, שלא מעניק לו את האפשרות לנהל משחטות כקבלן".

להערכת אותו שוחט, המכיר היטב את המערכת, ייעשה ניסיון להפקיע את השליטה מידי גוף הכשרות הארצית, "ואם כך יקרה - זו שערוריה בכל קנה מידה, זה גם יפגע מיידית ברמת הכשרות במשחטות", לדבריו.

גם בנוגע לכך, מתברר כי מי שעמד לאורך השנים בפרץ וטרפד את הצעד הקשה, היה הרב מצגר. "עכשיו מנסים לעשות מחטפים ומנצלים את העובדה שהוא לא יכול לעשות כלום, לדעתי זהו פשע שאין כדוגמתו".

התקווה היא שעצם פרסום הדברים ירתיע מפני מחטף עתידי בישיבה הצפויה להתקיים בעוד כשבוע.



הגר''ש עמאר משחטות הכשר השתלטות מחטף

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד