1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. חדשות חו"ל

נדיר: פרופיל מיוחד על הוריו של הנשיא היהודי וולודימיר זלנסקי

קוראים לו אולכסנדר והוא פרופסור למחשבים, קוראים לה רימה והיא עקרת בית. הרב לירון אדרי, רב העיר קריבוי-רוג עיר מולדתו של זלנסקי ועיר מגורי הוריו, משרטט פרופיל מרתק של משפחת זלנסקי, ה'פרוטקציות' של זלנסקי, וה'צעטאלע' ההיסטורי שהציל את השחיטה היהודית

ישראל לפקוביץכ"ג ניסן תשפ"ב 24/04/2022 18:23

הפרוטקציות וה'צעטאלע' הנשיא זלנסקי ואביו הנשיא זלנסקי ואביו: רשתות חברתיות ולשכת הנשיאות צילום: לשכת הנשיאות ורשתות חברתיות

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הפך בשבועות האחרונים, מאז פרצה המלחמה באירופה, לאחד האנשים המפורסמים והמסקרנים בעולם. במגזין 'קטיפה' מבית עיתון יתד נאמן התפרסם פרופיל מרתק על הוריו של זלנסקי, במסגרת ראיון שערכה ציפי גולן. אביו של הנשיא הוא אולכסנדר, פרופסור ויהודי חם, אימו רימה היא עקרת בית. הוא פרופסור למחשבים, היא מהנדסת בהכשרה ועקרת בית בכל רמ"ח ושס"ה. אמא מסורה בכל לב לילדיה, שמוכנה לעשות עבורם הכול. סליחה, לא לילדיה – לילדה. בן יחיד. וולודימיר אולכסנדרוביץ' זלנסקי קראו לו כשנולד. היום קוראים לו הנשיא. נשיא אוקראינה.

הנשיא זלנסקי בילדותו: צילום רשתות חברתיות

קריבוי רוג עיר הולדתו של נשיא אוקראינה היא עיר גדולה, מרכז של ייצור פלדה. כמה סימבולית העובדה שסמלה של העיר יהודי כל כך. קרן עקומה (קריבוי – עקום, רוג – קרן). ביהודית – שופר. עיקר תעשייתה של העיר מתמקדת בתעשייה כבדה ובפלדה. למעשה, עשרים וחמישה אחוזים מהפלדה בעולם מגיעים מן העיר הזאת ויש הטוענים שגם הפלדה של מגדל אייפל הגיעה מכאן. למרות הזדהותם של בני העיר עם הפלדה, אביו של וולודימיר זלנסקי, פרופסור אולכסנדר זלנסקי, אינו מתעסק כלל בתחום, הוא כאמור פרופסור למחשבים.

אביו של הנשיא זלנסקי: פרופסור אולכסנדר זלנסקי; צילום רשתות חברתיות

"להיות פרופסור למחשבים באוקראינה זה לא עוד דבר, אוקראינה היא אחת מיצואניות התוכנה הגדולות בעולם והפרופסורים שלה עמלים לא מעט על הישגיהם. מעניין לציין כי למרות העובדה שאביו של זלנסקי היה פרופסור עוד לפני שבנו נהיה נשיא וגם לפני שדרך כוכבו בעולם, לאורך כל השנים הוא היה ונשאר אותו אדם צנוע. אותו איש שקט שרוצה את הפרטיות, את הקן המשפחתי החמים. אני זוכר שכשהבן שלו נבחר לנשיא הוא קבל באוזניי יום אחד ושאל למה וולודימיר שלו עושה את זה? מה חסר לו שהוא הולך להיות נשיא? למה?". כך אומר הרב לירון אדרי, רב העיר קריבוי-רוג. עירו של הנשיא זלנסקי שהיום מתגורר בקייב.

אם מדברים על משפחת זלנסקי, סבו, סמיון איבנוביץ' זלנסקי היה אחד מן הלוחמים נגד הנאצים. הוא חזר הביתה לאחר המלחמה אך רבים מבני משפחתו המורחבת לא שרדו אותה, נפלו חלל.

הימים של אחרי בחירתו

הרב ממשיך לספר: "לאחר שנבחר וולודימיר לנשיאות נכנסו ההורים למגננה טוטאלית. הם לא רצו להיות מפורסמים. לא הבינו למה הבן שלהם צריך את זה בכלל, איזה ג'וק נכנס לו בראש. הם רצו את השקט שלהם, את חיי המשפחה השלווים, הם לא רצו להיות מפורסמים, בדיוק להיפך. אם זה היה חלום בשבילם, הרי שהוא היה חלום בלהות".

אך הבן עבר אל הבניין הנשיאותי בקייב. ההורים, לעומתו, התעקשו להמשיך לחיות את חייהם כרגיל. "בתחילה עיתונאים ניסו ליפול עליהם, למצוץ סקנדלים, לשמוע על החיים שלהם, אבל אחר כך אנשים התייאשו. ההורים התעקשו להמשיך לחיות חיים רגילים. ללכת לטייל בכל בוקר בפארק העירוני, ללמד, לחזור לנהל את הבית. גם הקשר לקהילה המשיך כרגיל. אולכסנדר זלנסקי המשיך להגיע מדי פעם לקנות דברים בחנות הכשרה שלנו, לבקר בבניין הקהילה, להגיע לתפילות בזמנים מיוחדים, לחיות כרגיל".

חשבתם שהרוסים קרים? שהאוקראינים עסוקים בענייניהם בריבוע סגור ומושלם? שרק אצלנו מפעילים פרוטקציה דרך הדוד של השכן? טעיתם. "מה שקרה היה שאולי האב עצמו לא התייחס לשינוי שחל בחייו, אבל אנשים מסביב התייחסו אליו בהחלט. מדי ערב, עם סיום העבודה, החלו אנשים לדפוק על הדלת שלו, לבקש שיעזור להם. יש להם בעיה עם הכסף, עם הבנק, עם המיסים, עם האוניברסיטה של הילד, אולי הוא יוכל לעזור להם. מר אולכסנדר היה מקשיב בכובד ראש, מוציא דף וכותב את הבקשה. אחר כך היה שולח את הבקשות לבנו, אולי יוכל לעזור להם", מספר אחד מן השכנים היהודים במקום, ומבקש לא לנקוב בשמו.

אביו של הנשיא זלנסקי: פרופסור אולכסנדר זלנסקי במשרדו; צילום רשתות חברתיות

הסיטואציה קומית. אנשים מבקשים עזרה מבן העיר והוא פונה אל הנשיא, זה שעול המדינה מונח על שכמו, אולי יוכל לעזור להם בדברים הקטנים של החיים. "אנשים ניצלו אותם, שיגעו להם את השכל, הפריעו, הציקו, החליפו בקשה בדרישה. אני חושב שעכשיו, רחוק מכאן, טוב להם יותר לפחות בתחום הזה". למרות התמורות, הפינה היהודית החמה המשיכה לפעום בליבו של אולכסנדר.

הרב אדרי: "יש לנו כאן בקהילה, בית ספר יהודי עם שלוש מאות תלמידים. כדי שהוא יהיה חוקי אנחנו צריכים לעמוד ברף ההשכלה ובשבילנו – גם להיות טובים יותר מבתי הספר העירוניים. אחד הדברים עליהם עבדנו בשנים האחרונות הוא פיתוח תוכנית לימודים חדשה במחשבים. פרופסור אולכסנדר זלנסקי ישב אתי שעות על התוכנית, הוא כתב ומחק, תכנן והתאים, יצר אתי בעשר אצבעות את התוכנית האולטימטיבית עבורנו, כשהוא משקיע שעות נוספות בהחלתה בבית הספר בפועל".

"בוא להיפגש עם הבן שלי"

מה קורה כשיש אבא טוב, רב ששומר על קשר ויחסים חמים בין השניים? הסיפור הבא. "בין זלנסקי להוריו נשמרו כל הזמן יחסי משפחה חמים. גם כשזלנסקי היה בקייב וההורים ישבו בקריבוי-רוג וגם לאחר שהוברחו מכאן, זלנסקי שמר איתם על קשר חם, שכלל בין היתר ביקורים בבית הולדתו. באחד הימים צלצל הפלאפון שלי. פרופסור אולכסנדר זלנסקי היה על הקו. 'רוצה לפגוש את הבן שלי?' הוא שאל. אמרתי שכן, למה לא, האמת, לא ממש חשבתי שמשהו כאן רציני. אבל אחרי חצי שעה היה הפרופסור שוב על הקו. 'הבן שלי רוצה לפגוש אותך בנקודה איקס', הוא אמר לי. טוב, אם הנשיא רוצה. מודה, קצת דפק לי הלב. את ההורים אני מכיר היטב, עם הנשיא אין לי קשר קרוב. הגעתי. נכנסתי. זלנסקי הרים אליי מבט ואמר: 'כן, מה אתה רוצה?'. מה אני יכול לומר? את האמת. 'אני לא יודע, אבא שלך אמר שאתה רוצה לפגוש אותי', השבתי. זה היה מוזר מעט. האב – איש טוב, רצה לכבד אותי, אבל לי לא היה דבר ספציפי לדבר עליו עם הנשיא".

"בסוף הסתדרנו, ישבנו יחד – הנשיא זלנסקי, אנדריי ירמק – מנהל הלשכה שלו, גם הוא יהודי, ואני ושוחחנו יחד. נו, אם תשימו שלושה יהודים יחד תמיד יהיה להם על מה לדבר, המפגש ההוא היה אפיזודה נחמדה, אבל בפעם אחרת היה הקשר של אבי הנשיא עם הקהילה היהודית משמעותי יותר. הרבה-הרבה יותר".

הצעטלע שהציל את השחיטה

לאחר שגורמים באיחוד האירופי ניסו לאסור את השחיטה היהודית, קמה בהלה בעולם היהודי, אבל אז הגיע שקט יחסי לאחר תקופה של לחץ. לפרופסור אולכסנדר זלנסקי ולרב אדרי יש יותר מיד ורגל בשקט הזה. "בתקופה בה ההצעה ההזויה על איסור השחיטה הכשרה התקרבה לאוקראינה נתקפנו חרדה. באמת. משתקת. ברחבי אוקראינה חיים לא פחות משש מאות אלף יהודים ואם ההצעה תתקבל בחוק נהיה בצרה צרורה ממש. הפעם היה תורי לדפוק על דלתו של פרופסור אולכסנדר, אבל לא בעוד בקשה שטותית, אלא בעניין שנוגע לעתיד הקהילה היהודית כולה", סיפר הרב אדרי.

פרופסור אולכנסדר פוקד לא אחת את החנות היהודית הכשרה. "פרופסור אולכסנדר נרתם לעזרתנו. בשביל מה יש לו בן נשיא אם לא בשביל זה. ישבתי אז עם עורכי הדין של הארגון לפיתוח הקהילות היהודיות באוקראינה ויחד ניסחנו חוק שיוציא מכלל אפשרות את האיסור לערוך שחיטה כשרה. פרופסור אולכסנדר העתיק את ההצעה לצעטעלע ושלח אותו לבנו עם הסבר שהנושא חשוב לו, אז בבקשה, שיירתם לעניין. הנשיא העביר לראשי הוועדות דרישה להסתכל על הפתק ולהיענות לו ונושא השחיטה הכשרה הורד מסדר היום. נמחק לגמרי".

באוקראינה לא הצליחה המזימה ואחר כך במדינות אחרות בעולם. תגובת שרשרת? ייתכן. טוב שלנשיא יש אבא ואימא, חושבים שהסיפור נגמר? לא, הוא רק התחיל, קהילת קריבוי-רוג המשיכה הלאה להיעזר באביו של הנשיא. "ברחבי אוקראינה פזורים עשרות ואולי מאות בתי ספר יהודיים. בתי הספר האלו מוגדרים כחצי ממשלתיים חצי פרטיים, ואני ביקשתי מפרופסור זלנסקי שיעזור לי לקדם תוכנית לפיה לימודי היהדות יהיו חלק מלימודי החובה בבתי הספר האלו".

הנשיא זלנסקי עם תומכים; צילום לשכת הנשיא

למה זה כל כך משנה, הרי בבתי הספר היהודיים ממילא לומדים יהדות? הרב אדרי: "אם לימודי היהדות הם לימודי חובה אנחנו יכולים להתאים את הלימודים הכלליים לצורת הלימוד שלנו. אתן לכם דוגמא. אחד ממקצועות החובה במדינה הוא 'אני ואוקראינה', ייאי-אוקראינה, קוראים לו ברוסית, בישראל אני חושב שמקצוע מולדת או אזרחות מקביל לו. המקצוע הזה מלא נצרות כיוון שההיסטוריה האוקראינית קשורה לנצרות הפרבוסלבית בקשר הדוק. אם יכירו בלימודי היהדות כלימודי חובה נוכל להתאים את 'ייאי-אוקראינה' לצורת הלימוד המתאימה לנו, להוריד חלקים פחות ראויים ולהוסיף מעט על ההיסטוריה היהודית במקום. יותר מזה, אם לימודי היהדות יהפכו להיות חלק מלימודי החובה, נוכל לדרוש מראשי העיר המקומיים אוכל כשר לבית הספר. בבתי הספר הממשלתיים העירייה מסייעת בהזנת התלמידים. כל עוד לימודי היהדות אינם מעוגנים כחלק מלימודי החובה בחוק, איני יכול לבוא אל העיריות בדרישה לספק לנו אוכל בכשרות מתאימה. היהדות בעצם אינה חלק מההכרה שלנו".

פרופסור זלנסקי נרתם גם לנושא הזה. הוא פנה אל בנו וביקש עזרה חוקתית. העניין התחיל לזוז, אלא שאז פרצה המלחמה והעבודה על כל נושא שהוא הופסקה. "אני מאמין שאחרי המלחמה פרופסור זלנסקי ימשיך לעזור לנו. אומנם מסתבר שהוא כבר לא יחזור לכאן, יישאר לגור קרוב לבן, לכלה ולשני הנכדים, אבל הקשר בינינו ימשיך בעז"ה".

קורונה, הורים, קהילה

בתחילת הקורונה, בימי הסגרים המעיקים וההיסטריה ההמונית, ישבו ההורים זלנסקי בקריבוי-רוג כאשר בני משפחתם בקייב. הרב אדרי מספר: "בתקופה ההיא התארגנו לחלוקת סלים לבני הקהילה כאן. ארגנו תרופות, מסיכות, ציוד הגייני ואוכל, ושלחנו שליחים לחלק את הסלים. גם מאחורי דלת ביתה של משפחת זלנסקי הגיעו השליחים. גם שם הם השאירו סל. כמה דקות לאחר מכן קיבלתי טלפון. פרופסור אולכסנדר על הקו. 'אתה באמת חושב שאני קשיש בודד שצריך עזרה?' הוא צחק עליי. צחקתי אתו בחזרה. לא, אני בטוח שגם מבניין הנשיאות לא שוכח זלנסקי את הוריו, ובכל זאת. 'הקהילה מחלקת לכל אנשיה. אתה בן קהילה שלנו, מה אכפת לך, קח מהסל את התרופות ומה שאתה צריך', הצעתי לו. והוא נענה. לקחת תרופות, חומרי חיטוי, מסיכות. נהנה מהרצון שלנו להחזיר לו על העזרה שהוא מגיש לנו בלי להסס".

כמה חודשים עברו מאז עזבו הזוג זלנסקי את העיר, עוברים ליד בנם. בדרך הטבע הקשר בין הרב אדרי לבני הזוג היה אמור להיפסק, אך הוא נשאר. "דווקא בגלל שאני לא מפריע להם. אני לא יודע איך כולם אבל לי יש מוטו כזה – לא דוחף את האף לאיפה שלא קראו לי. כאשר פרופסור אולכסנדר או אשתו רוצים אותי הם יודעים לאן לפנות, וכאשר לא, אני משתדל לא להעיק. כן להתייחס, לברך לפני החג, להתעניין מדי פעם בשלומם, אבל לא להפריע. בעברית נראה לי שאתם קוראים לזה 'לחפור'".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לא התייחסתם לשאלה: האם אמו יהודיה?  (ל”ת)


    • כן. יהודייה כשרה. אמא שלה ניצולת שואה שניצלה בזכות שפונתה בזמן בפינוי יהודים לקזחסטאן. 


    • היא לא יהודיה  (ל”ת)


    • אתר לא אמין מסלף כתבות אתם כופרים (ל”ת)


  2. עזב את העם היהודי התחתן עם גויה  (ל”ת)


  3. אמא גויה או יהודייה ?  (ל”ת)


  4. הרב אדרי שליח של הרבי מלך המשיח, על מי הם עובדים כשמשמטים את זה?!  (ל”ת)


  5. איפה החלק על הגברת בכתבה  

    נחום

;