בלי מים ומעט אוכל, פינוי ניקולייב נמשך

בעוד המלחמה באוקראינה מתמקדת בעיר ניקולאייב הממוקמת במקום אסטרטגי בדרום המדינה, אלו שנותרו בעיר הנצורה מתמודדים עם משבר הומניטרי חמור ביותר. הרב שלום גוטליב, רב העיר משנת 1996 ומנהל בית חב"ד ניקולייב, מנהל מאמצי סיוע מישראל. הוא אומר כי אפילו כשההפצצות נמשכות, הוא וצוותו שלחו משלוחי מזון, ועכשיו, גם משאיות עם מים מסתובבות במסירות נפש.

המים הזורמים בעיר מנותקים מאז ה-12 באפריל עקב נזקים שנגרמו לצנרת. לפני חג הפסח חילקה הקהילה היהודית אלפי חבילות מזון, שכללו שימורים, ירקות טריים, מצות ומצרכים אחרים. מי שיכל לצאת החוצה, הוגש לו אוכל בבית הכנסת בעיר, משלוחים לבתים ולמקלטים נמשכו כל החג. כך דווח אתר Chabad.org.

הניסיונות לכבוש את ניקולייב החלו יומיים בלבד לאחר תחילת המלחמה בסוף פברואר, כאשר טנקים רוסיים נכנסו לעיר. ניקולייב נפגעה מרקטות במרץ, ועשרות אלפים פונו. בתחילת אפריל רוב האזור שמסביב היה שוב תחת שליטה אוקראינית.

ככל שהמלחמה בדרום ובמזרח אוקראינה מתעצמת, כוח אש עצום הורה על ניקולייב, השולטת גם על הדרך לאודסה. באוקראינה חוששים שהם עלולים ללכת בדרכה של מריופול שהפכה להריסות ושבה נספו עשרות אלפי אזרחים.

בעוד גוטליב מפנה תושבים מתחילת המלחמה, הוא אומר כי אזרחים רבים, כולל אלפי יהודים, אינם מסוגלים או אינם רוצים לעזוב את העיר. חודשיים לתוך מאמץ הפינוי המתמשך, הוא אומר שהוא הפך למאתגר יותר ויותר. "יש הרבה אנשים מפוזרים בכפרים סביב ניקולייב, שקשה מאוד לצוותי החילוץ שלנו להגיע אליהם. פשוט לאתר כל אדם ולארגן הסעות זה קשה מאוד", הוא מספר "אבל לא נוותר על חיים יקרים של אף אחד".

לניקולייב היסטוריה יהודית ארוכה ועשירה. האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל נולד שם, שנותיו הראשונות של הרבי עברו על ניקולייב, שם הוא ומשפחתו שרדו את הפוגרום הקטלני של 1905. השנה תכננה העיר חגיגות גדולות לציון 120 שנה להולדת הרבי, אך החגיגות בוטלו כשהעיר נאבקת על המשך קיומה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!