1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

בנט לא מתעייף מלחזור על מניפולציית האחדות / ידידיה מאיר

הערכתי שבנט ינצל את ימי הזיכרון והעצמאות, כדי ליצור את הרושם שהוא קונצנזוס. אבל הוא הפתיע והקמפיין הנבזי הזה נמשך. מפלגת ימינה שילמה 50,000 שקלים כדי לקדם ברשת את "נאום האחים" מערב יום הזיכרון. טורו של ידידיה מאיר מ'בשבע'

ידידה מאירי"ב אייר תשפ"ב 13/05/2022 09:53

מזהה התהליכים ידידיה מאיר ידידיה מאיר צילום: יוחנן כץ

1. היה ברור לי מראש שהשבוע הזה בלוח השנה הולך להיות מאתגר. זה הרי פשוט: אם בכל פעם מחדש צורם באוזן לשמוע את הצירוף "ראש הממשלה נפתלי בנט", אפילו סתם, על הדרך, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע בהטעמה המיוחדת של דן כנר בטקס ממלכתי. ואם בימים רגילים קשה לראות את הכוחניות, הדורסנות ובעיקר המגושמות שבה מנהל יושב ראש הכנסת מיקי לוי את הדיונים במליאה, קל וחומר כשמדובר בנאום החגיגי ומלא הפאתוס של "ספיקר אוף דה כנסת" בטקס הדלקת המשואות. וכמובן, כל השרים ובעלי התפקידים בשורות הראשונות ש"מכבדים את המעמד" בנוכחותם המקוממת. שלא לדבר על שאלת ראש הממשלה בחידון התנ"ך. הרי מבחינתי יש שאלת ראש הממשלה אחת שמהדהדת בשנה האחרונה בחלל: מי אמר למי "לעולם ובשום תנאי לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד, לא ברוטציה ולא בשום דרך, מהטעם הפשוט שאני איש ימין והוא איש שמאל, ואני לא פועל נגד הערכים שלי"?

2. ובכל זאת, לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך בלתי נסבל. כן, בנט הצליח להפתיע אותי. אני מודה. הערכתי שהוא ינצל את ימי הזיכרון והעצמאות, שבהם ראש הממשלה, לא משנה כמה מנדטים יש לו, נואם בטקסים שהם לב הקונצנזוס - כדי ליצור את הרושם שהוא חלק בלתי נפרד מאותו קונצנזוס. הרי בנט לא יכול לבוא בקהל. ראינו את זה בפיגועים האחרונים. הוא לא יכול להתקרב לזירות אירוע, לא יכול לבוא להלוויות או לבתי האבלים. וגם לא סתם ללכת ברחוב. אפילו לא ברחוב עם השכנים שלו ברעננה. אז הנה פה יש לו הזדמנות נדירה: שורת אירועים ממלכתיים שבהם הוא מקבל את מלוא הכבוד וההכרה. הצלחה בטוחה בשידור חי עם מאה אחוזי רייטינג.

וזה גם קל לביצוע. כי לא מדובר כאן בריאיון שיש בו שאלות ורואים לך את השקר בעיניים. פה זה בסך הכול להקריא נאום שכותבים לך. נאום מכובד, מחבר. הרי הימים האלה הם באמת מעל הפוליטיקה. איזה אדם במדינה, מימין ומשמאל, לא רוצה להתייחד בליל יום השואה עם זכר המיליונים בטקס ביד ושם? וזה בדיוק מה שהיה בנאום המצוין של הנשיא הרצוג באותו מקום. ומי לא שותף לאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל? וזה, ויותר מזה אפילו, היה בנאום המדהים של הרמטכ"ל כוכבי ברחבת הכותל (אגב, השנה כוכבי מסיים את תפקידו, ואם פניו לפוליטיקה נאחל לו, ולנו, שהתקופה של אחרי השחרור לא תבייש את הנאומים הבאמת מכוננים ששמענו ממנו בשנים האחרונות).

3. אז הרצוג וכוכבי – אנשים שבאמת נבחרו לתפקיד החשוב שהם ממלאים – הבינו את גודל המעמד. בנט לא. הוא שבר אפילו את שיאי הציניות של עצמו. הוא החליט לחלל - אין לי מילה אחרת - את הרגעים הנשגבים האלה, ולנצל אותם לקמפיין נגד יותר מחצי עם, בניסיון נואש להציל את כיסאו ולהשתיק את הביקורת עליו.

זה התחיל בנאום ביד ושם, שם השיק ראש הממשלה את תאוריית "גֵן הפלגנות" שתלווה מאז את כל הנאומים והדיבורים שלו, בכל הטקסים והאירועים. מטקס הזיכרון ביד ושם ועד קבלת הפנים החגיגית לחיילים המצטיינים ברחבת הדשא של בית הנשיא בבוקר יום העצמאות.

"נקודה אחרונה, חשובה דווקא בימים אלו!", הוא הדגיש בליל יום השואה, כדי שלא נפספס את ההקשר האקטואלי. "מרד גטו ורשה נחשב, בצדק, לשיא של גבורה יהודית - קרב בלתי אפשרי של יהודים מעטים מול גרמנים רבים. כולנו גדלנו על מורשת זו. מה שפחות מדובר הוא העובדה הטרגית שמול הגרמנים נלחמנו לא כגוף אחד, אלא שני ארגונים יהודים מתחרים, שלא שיתפו פעולה ביניהם. האצ"י - ארגון צבאי יהודי, שהשתייך לזרם הרוויזיוניסטי, לימין, והארגון היהודי הלוחם, אי"ל, שהשתייך לזרם הסוציאליסטי, לשמאל. כן, אחיי ואחיותיי, אפילו בימים האפלים ביותר בהיסטוריה היהודית, בתוך תופת ההשמדה, השמאל והימין לא השכילו לשתף פעולה. כל קבוצה נלחמה לבדה מול הגרמנים. ואני מנסה להבין, איזה פער אידיאולוגי היה כל כך חשוב עד שיוכל להפריד בין שתי קבוצות יהודים שנלחמו בקרב נואש והרואי כזה? איזו איבה פנימית הייתה יכולה להצדיק פיצול ברגע שכזה? אחיי ואחיותיי, אסור, פשוט אסור לנו, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות לפרק את ישראל מבפנים".

4. כמה ציניות, חוסר רגישות וחוסר עכבות צריך כדי להשתמש, בליל יום השואה, בזיכרון הקדוש של גיבורי גטו ורשה הי"ד, לנזוף בהם בתחושת עליונות ולומר שלא השכילו להתנהג נכון, כאילו אפשר בכלל לשפוט אותם, ואז עוד לחבר את כל זה לממשלה שהקמת. באמת? אחרי שהדרת חצי מהעם ונתת את המפתחות למועצת השורא, אתה מעז לדבר על אחדות יהודית מול אויבים?

מושיק קוברסקי, מכותבי הימין החדים ברשת, לא יכול היה להתאפק: "האמת שלא התכוונתי לכתוב פוסטים פוליטיים ביום הקדוש הזה, אבל התעקשותו של הנוכל לגרור את הפוליטיקה הקטנה לטקס יום השואה העלתה את תחושת הקבס לרמה שלא יכולתי יותר. בנט הופך את היוצרות לחלוטין. בפאתוס המגוחך שלו, כולל נשיכת השפה המעושה והמאוסה, הוא מצר על אי־חבירתם של הארגונים היהודיים אצ"י ואי"ל בגטו ורשה כדי להילחם בנאצים, ומפאר את גדולתו בכך שיצר את האחדות הכה נחוצה. והמציאות? כמובן הפוכה לחלוטין. האצ"י של היום, כן, אותו ארגון שידו המושטת לשיתוף פעולה הושבה ריקם, הוא מחנה הימין בראשות הליכוד ונתניהו. הם אלו שהוחרמו והודרו, בבוטות ובגסות, על ידי שותפיו של בנט: סער, לפיד וכל היתר. המחנה החרדי הוא זה שהוחרם על ידי ליברמן שותפו. כל אלו החרימו את בחירתם הדמוקרטית של שני מיליון אזרחים יהודים, אוהבי עמם וארצם. ולמי הם בחרו לחבור, אחרי שהדירו את המיליונים האלה? לתנועת־הבת של האחים המוסלמים, ממשיכי דרכו של המופתי חאג' אמין אל־חוסייני שחבר להיטלר. כנראה ששכתוב ההיסטוריה הוא חלק מהרפורמה שתהפוך את ילדי ישראל לבורים ועמי ארצות, אותה רפורמה איומה שמקדמת שרת החינוך. זהו. לא יכולתי עוד".

5. הציניות חסרת העכבות הזאת המשיכה כאמור ליום הזיכרון לחללי צה"ל, אל מה שאנשי לשכת ראש הממשלה ניסו למתג כ"נאום האחים" בטקס בבית יד לבנים בירושלים. הטקס הזה פותח מידי שנה את אירועי יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. אחריו יורד עצב גדול על מדינת ישראל כולה. אלה באמת רגעים מרטיטים. השירים, סיפורי הנופלים, המשפחות השכולות, קל מלא רחמים. אם בנאום ביד ושם בליל יום השואה בנט גינה, בגסות רוח, את התנהגות לוחמי מרד גטו ורשה, את הטקס ביד לבנים הוא החליט לנצל כדי להעביר לאומה מסר פוליטי מחללי מערכות ישראל: "אינני יכול לדבר בשמם, אך אני מאמין שלו יכלו, היו מבקשים מאיתנו: תמשיכו לחיות יחד. אל תיתנו למחלוקות לקרוע אתכם מבפנים''.

אתה בטוח? ואולי הם היו אומרים שהם היו מעדיפים ממשלת אחדות לאומית, ציונית, יהודית, של שמונים מנדטים? ואולי הם היו אומרים שממשלה שתלויה בתנועת האחים המוסלמים מבזה את זכרם? ואולי היה מפריע להם שחבר הקואליציה ח"כ וליד טאהא טוען שהציונות היא "פרויקט גזעני אכזרי" ושח"כ סעיד אלחרומי הלך להזדהות עם הפורעים בעכו, שרצחו את חתן פרס בטחון ישראל אל"מ אבי הר־אבן? לא יודע. ראיתי בני משפחות שכולות שבהחלט מרגישים כך, ויש גם כאלה שחושבים אחרת, אבל לא הייתי ממליץ לראש ממשלה עם חמישה מנדטים (נכון לזמן כתיבת השורות) להיכנס בכלל לאזורים רגישים כאלה ולהטיף לכולנו בלהט. זה לא הזמן, זה לא המקום, וזה בטח לא האיש.

6. "ניתנה לנו הזדמנות לתקן את חטא שנאת האחים של אבותינו ולהיגמל מיצר הפלגנות שהחריב את עמנו", חזר בנט על דף המסרים מגטו ורשה. "זו חובתנו כלפי הנופלים. זו גם חובתנו כלפי הדורות הבאים".

חוסר הבושה שלו פשוט מפחיד: המבט הכאוב הזה בעיניים, הצופה למרחוק וחרד להמשך הקיום היהודי בדורות הבאים - כשהוא מנסה לסתום לכם ולי את הפה, בטענה שאם נמשיך לבקר את הממשלה שלו תפרוץ פה שואה שנייה. או שיחרב בית המקדש. או שניהם ביחד, אחיי ואחיותיי.

ושימו לב למשפט הבא: "זהו השיעור החשוב ביותר בהיסטוריה שלנו, ואני לא מתעייף מלחזור עליו". וואלה? לא מתעייף לחזור? למה שתתעייף? כמה זמן אתה כבר אומר את זה? הרי מאיפה בכלל הבאת את האג'נדה החדשה הזו על "האויב הפנימי"? כמעט מילה לא שמענו ממך בנושא הזה בכל השנים שבהן הצגת אידיאולוגיה ימנית בוטחת, ברורה ולא מתנצלת. נזכרת בכל הקלישאות האלה רק כשהובטחה לך ראשות הממשלה, ופתאום הפסקת לצאת בחריפות נגד בג"ץ או גל"צ או רע"מ, ושכחת את כל האידיאולוגיות שלך מפעם. עכשיו אתה יוצא רק נגד "ההסתה" (כלומר, נגד הביקורת הלגיטימית והחשובה והבלתי פוסקת על השקר הבלתי פוסק שלכם).

7. יום הזיכרון חלף, גם יום העצמאות, אבל הקמפיין הנבזי נמשך. השבוע פרסם חזקי ברוך באתר ערוץ 7 שמפלגת ימינה שילמה 50,000 שקלים כדי לקדם ברשת את אותו "נאום האחים" מערב יום הזיכרון. אז אם בנט לא מתעייף מלחזור על מניפולציית האחדות, ועוד מקדם זאת בתשלום, גם אנחנו לא נתעייף מלהזכיר:

באותו ערב ממש, ליל יום הזיכרון, השתתפו ארבעה ח"כים מהקואליציה של בנט בטקס זיכרון ישראלי־פלשתיני. מעניין מה הוא באמת חושב על זה ולא מעז לומר להם. באותו שבוע מנסור עבאס קיבל הוראות מירדן ואז מטורקיה כדי להכתיב לנו מה תהיה המדיניות בהר הבית שאיתה הוא יכול לחיות ומה הקווים האדומים שלו. באותו שבוע עוד שלוש משפחות ישבו שבעה על נרצחים יקרים מאלעד, כי אויבינו מריחים את החולשה. עליהם נאומי האחים של יום הזיכרון לא עובדים, הם לא קונים את הקשקושים על "גן הפלגנות", הם פשוט לוקחים גרזן נגד היאהוד (גם המשפחות האלה לא זכו לנוכחות של ראש הממשלה והשרים, לא בהלוויות ולא בשבעה). באותו שבוע הקואליציה צלחה איכשהו הצבעות רק בזכות תמיכה של הרשימה המשותפת (זו עוד שבועה שהופרה. כמה הבטיחו לנו לא להישען על המשותפת. אבל כשעמד מול השאלה "ביבי או טיבי", בנט בחר בטיבי). באותו שבוע, בעוד המשפחה של דניאל גולב הי"ד יושבת שבעה על הפיגוע באריאל, השר נחמן שי התראיין ואמר שיצאנו יחסית בשלום מחודש הרמדאן. באותו שבוע ח"כ מוסי רז אמר שאסור לחסל את יחיא סינוואר, מנהיג החמאס, ושהוא תומך נלהב בהידברות איתו. באותו שבוע גורמים בקואליציה גינו את "הכיבוש" והצטרפו למעשה לעלילה של המחבלים כאילו לוחמי צה"ל "הוציאו להורג" את כתבת אל־ג'זירה בפעולה בג'נין. באותו שבוע מדינת ישראל כולה חיכתה בדריכות לשמוע מה החליטה מועצת השורא של התנועה האסלאמית: האם הוויתורים של בנט על הריבונות בהר הבית מספקים אותם או שהם מפילים את הממשלה. אבל מה אתה מזדעזעים? ח"כ יום טוב כלפון מימינה הסביר בריאיון לאמיר איבגי בגלי צה"ל שרע"מ היא אחת ממפלגות הקואליציה ואלו המוסדות שלה, בדיוק כמו מועצת חכמי התורה של ש"ס.

8. טוב, הקטע הוא שעד פרסום הטור הזה בעיתון בטח כבר יישבר עוד שיא. לאחרונה בכל יום נרשמים פה תקדימים חדשים ומסוכנים, וממשלת עשר־מעלות־ימינה מגיעה לתהומות שמי בכלל יכול היה לדמיין כמה ימים לפני כן. מצד שני, אולי עד שהמילים האלה יודפסו הממשלה כבר תיפול. כי מנסור עבאס ו"מועצת חכמי התורה" שלו יחליטו פתאום שנגמרה ה"הזדמנות הנוספת" שהם נתנו לממשלה. כשזה יקרה, נתחיל לבנות בעזרת ה' את ברית האחים האמיתית. אה, ועוד משהו טוב יקרה: ייחסך מאיתנו נאום התוכחה הנוקב שבנט כבר בטח מכין ליום ירושלים.

 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ממשלת שמאל -מחבלים. ממשלה טרוריסטית שאחראית לגל הטרור. בממשלה יש תומכי טרור מובהקים.  

    זוועה זוועה זוועה

  2. מה יש לצפות מנוכל? פשוט נוכל... עכשיו גם חלפון יודע שהוא נוכל... למד על בשרו.  (ל”ת)


  3. בנט יכול להכנס לספר גינס בתור אלוף השקרנים הבוגדים והצבועים,  

    צבי

;