בית המשפט העליון: בתי המשפט צריכים לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים
פסק דין שניתן לאחרונה קבע: רק במקרים מיוחדים בלבד יישלל רישיונו של אדם שנהג תחת השפעת אלכוהול לתקופה קצרה מ – 24 חודשים
צילום אילוסטרציה
בית המשפט העליון קבע לאחרונה תקדים בעניין פסילת רשיון בגין נהיגה בשכרות. בפסק דין שניתן ביום 29/4/13 קבע שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, כי בית המשפט לתעבורה רשאי להקל בתקופת הפסילה המינימלית שנקבעה בחוק רק כאשר מתקיימות "נסיבות מיוחדת". המשמעות היא, כי מעתה והלאה בתי המשפט יהיו מחוייבים לקבוע פסילת רשיון למשך שנתיים לנהגים שנתפסו בשכרות, מלבד במקרים חריגים ביותר.
בנוסף התייחס בית המשפט העליון לשאלה האם תקופת הפסילה שתוטל על נהג תקבע בהתאם לרמת שכרותו. לאחר שדן בשאלה והתייחס לכוונת המחוקק קבע השופט שוהם, כי לא ניתן להקל בעונש הפסילה המינימלי שנקבע בחוק, אף אם רמת שכרותו של הנהג הייתה נמוכה: "נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו", כתב שוהם בפסק דינו, "אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם אשר תהא".
פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן בבקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי נהגת שהורשעה בגין נהיגה בשכרות. בבקשת הערעור צוין, כי שגה בית המשפט המחוזי כשפסל את רישיונה של הנהגת לתקופה בת 24 חודשים, תקופת השלילה המינימלית הקבועה בחוק, שכן היא מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי.
בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענות הנהגת וקבע, כי אורח חיים תקין ונורמטיבי אינו מספיק כדי להקל בעונשו של נהג שיכור, שכן "אותן "נסיבות מיוחדות' אין משמען ניהול של חיים נורמטיביים גרידא, דבר המצופה מכל אדם ואדם, אלא שנדרש דבר מה מעבר לכך". לכן, קבע ביהמ"ש, שאין מקום במקרה זה לסטות מרף הענישה המינימלי.
עמותת אור ירוק: "על בתי המשפט ליישם באופן קבוע את החוק הקובע עונש מינימאלי של 24 חודשי שלילה לנהג שנתפס שיכור. לא סתם קבע המחוקק ענישה זו, שמטרתה להרתיע ולמנוע נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, המסכנת חיי אדם. בתי המשפט חייבים להחמיר בעונשים כדי להעביר מסר חד וברור – אדם שבוחר לשתות אלכוהול ולעלות על ההגה צריך להיענש בחומרה".
בנוסף התייחס בית המשפט העליון לשאלה האם תקופת הפסילה שתוטל על נהג תקבע בהתאם לרמת שכרותו. לאחר שדן בשאלה והתייחס לכוונת המחוקק קבע השופט שוהם, כי לא ניתן להקל בעונש הפסילה המינימלי שנקבע בחוק, אף אם רמת שכרותו של הנהג הייתה נמוכה: "נהיגה בשכרות הינה אחת מן הסיבות המרכזיות לגרימתן של תאונות דרכים, דבר המסכן את שלום הציבור ופוגע בביטחונו", כתב שוהם בפסק דינו, "אשר על כן, מדיניות הענישה בעבירות אלה, מחייבת את בית-המשפט לנהוג ביד קשה בנהגים שיכורים - תהא רמת האלכוהול בדמם אשר תהא".
פסק הדין של בית המשפט העליון ניתן בבקשת רשות ערעור שהוגשה על-ידי נהגת שהורשעה בגין נהיגה בשכרות. בבקשת הערעור צוין, כי שגה בית המשפט המחוזי כשפסל את רישיונה של הנהגת לתקופה בת 24 חודשים, תקופת השלילה המינימלית הקבועה בחוק, שכן היא מנהל אורח חיים תקין ונורמטיבי.
בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענות הנהגת וקבע, כי אורח חיים תקין ונורמטיבי אינו מספיק כדי להקל בעונשו של נהג שיכור, שכן "אותן "נסיבות מיוחדות' אין משמען ניהול של חיים נורמטיביים גרידא, דבר המצופה מכל אדם ואדם, אלא שנדרש דבר מה מעבר לכך". לכן, קבע ביהמ"ש, שאין מקום במקרה זה לסטות מרף הענישה המינימלי.
עמותת אור ירוק: "על בתי המשפט ליישם באופן קבוע את החוק הקובע עונש מינימאלי של 24 חודשי שלילה לנהג שנתפס שיכור. לא סתם קבע המחוקק ענישה זו, שמטרתה להרתיע ולמנוע נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, המסכנת חיי אדם. בתי המשפט חייבים להחמיר בעונשים כדי להעביר מסר חד וברור – אדם שבוחר לשתות אלכוהול ולעלות על ההגה צריך להיענש בחומרה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות