1. עמוד הבית
  2. בריאות
  3. חדשות בריאות

אבעבועות הקוף: כל מה שרציתם לדעת על הנגיף החדש שמתפשט

עושים סדר: נגיף חדש חדר למספר מדינות באירופה ואף לישראל ומדאיג את מערכת הבריאות העולמית, מה מקור הנגיף ומדוע שמו 'אבעבועות הקופים'? מהם תסמיני המחלה ואיך ניתן להידבק? האם יש תרופה או חיסון לנגיף? והשאלה החשובה מכל: ההגבלות יחזרו? | לא נעים להכיר

חזקי ניימןכ"א אייר תשפ"ב 22/05/2022 07:30

יש ממה לחשוש? אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: ארכיון

13 מדינות אישרו כי אובחנו אצלן מקרים של הנגיף שחדר מאפריקה אל מדינות אירופה ונקרא בשם 'אבעבועות הקופים', אבעבועות הקופים נפוצות בעיקר באזורים מרוחקים של מרכז ומערב אפריקה. זהו זיהום ויראלי נדיר שהוא בדרך כלל קל, רוב האנשים מחלימים ממנו תוך מספר שבועות. הנגיף אינו מתפשט בקלות בין אנשים והסיכון לציבור הרחב ממנו נמוך מאוד. אין חיסון ספציפי לאבעבועות הללו, אבל החיסון נגד נגיף אבעבועות שחורות מציע הגנה של 85% מכיוון ששני הנגיפים די דומים. עד כה, סוכנויות בריאות ציבוריות באירופה אישרו מקרים בבריטניה, ספרד, פורטוגל, גרמניה, בלגיה, צרפת, הולנד, איטליה ושוודיה. כמו גם בארה"ב, קנדה ואוסטרליה כולל מקרה אחד בישראל.

בעקבות התפשטות הנגיף אספנו את כל מה שרציתם לדעת על הנגיף המסתורי, לא נשאיר את הגולשים במתח ונספר כי לא נראה בקרוב את ההגבלות חוזרות מאחר והנגיף מתקשה לעבור באוויר, וצריך מגע 'אלים' בכדי להידבק בו.

מדוע נקראת המחלה אבעבועות הקוף?

אבעבועות הקופים קיבלה את שמה בשנת 1958 כאשר שתי התפרצויות של מחלה דמוית אבעבועות התרחשו במושבות של קופים שנשמרו למחקר. יחד עם זאת, ב-CDC אומרים כי לא ידוע מי הם הנשאים העיקריים של המחלה כיום, אך על פי החשד למכרסמים אפריקאים יש חלק בהעברה.

חשש להתפרצות: לפחות 80 מקרים אושרו ב-13 מדינות

מקרה ראשון בישראל: הנגיף ממשיך להתפשט בעולם

המקרה הראשון הידוע של אבעבועות קופים באנשים "תועד ב־1970 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במהלך ניסיון מוגבר לחסל את האבעבועות השחורות שפשטו במדינה", נמסר מה-CDC.

ואולם בכל זאת, בשנת 2003 התרחשה התפרצות בארה"ב לאחר ש־47 אנשים בשש מדינות - אילינוי, אינדיאנה, קנזס, מיזורי, אוהיו וויסקונסין - חלו עקב מגע עם כלבי מחמד שלהם. לאחר בירור התברר כי חיות המחמד נדבקו מיונקים קטנים שהגיעו מגאנה. זו הייתה הפעם הראשונה שדווח על אבעבועות קופים אנושיות מחוץ לאפריקה.

בשנת 2017 צצו כמה מקרים חדשים בניגריה. יותר מ־172 נדבקו כאשר 75% מהם היו גברים בין הגילאים 21 ל־40. מאז, דווחו יותר מ-450 מקרים במדינה וכשמונה מקרים אחרים ברחבי העולם.

בשנת 2018 ו-2019 שני מטיילים מבריטניה, מטייל מישראל ואחד מסינגפור, שביקרו בניגריה, אובחנו עם המחלה לאחר התפרצות מסיבית שם.


איך נדבקים במחלה?

הנגיף עלול להדביק באמצעות נשיכה או שריטה של חיה נגועה, אכילת בשר נגוע, או במגע ישיר עם אדם חולה, מצעים עליו היה או בגדים שהיו במגע עם אדם חולה. הנגיף עובר במגע בנוזלי גוף, ובעיקר ברוק, בטיפות גדולות הנפלטות לאוויר. הוא חודר דרך פתחי הגוף, רקמות ריריות, ודרך פצעים – כולל פצעים קטנים בעור שאיננו מודעים בכלל לקיומם. 

 המחלה מסוכנת?

אבעבועות הקוף היא לרוב מחלה קלה וחולפת, רוב האנשים מחלימים ממנה תוך כמה שבועות. היא אינה מידבקת בקלות כמו קורונה, וכאמור יש צורך במגע קרוב מאוד לשם הדבקה. אולם, באפריקה גרמה המחלה לתמותה של 10% מהנדבקים, בעיקר בילדים וצעירים או כאלה הסובלים מדיכוי חיסוני. 

תסמיני המחלה מזכירים את אלה של מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. על כן היו בעבר מקרים שבהם אבעבועות הקוף אובחנו בטעות כאבעבועות שחורות.

הנגיף תוקף את תאי מערכת החיסון ואחרי תקופת דגירה של כמה ימים מופיעות השלפוחיות האופייניות, ואיתן חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש ותסמיני דלקת נוספים. למרות הדמיון המשפחתי והמנגנוני בין המחלות, אבעבועות הקוף נחשבת הרבה פחות קטלנית. יש אומנם ממצאים שמעידים על שיעור תמותה לא מבוטל, שיכול להגיע לעשרה אחוזים מהווריאנט האלים יותר באפריקה, אבל עקב נדירותה קשה לקבוע עד כמה היא מסוכנת במדינות עם רפואה מתקדמת. סביר להניח שהרבה פחות, מה גם שהפעם מדובר בווריאנט השני, הפחות מסוכן.

ֿהמחלה נמשכת לרוב שבועיים עד חודש, והתסמינים עלולים להופיע 5 ימים עד 21 ימים לאחר ההדבקה. התסמינים לרוב מתחילים בשילוב של חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, צמרמורות, תשישות, ובלוטות לימפה נפוחות. התסמין האחרון מאפשר לרופאים להבדיל בין אבעבועות הקוף לבין אבעבועות שחורות או אבעבועות רוח.


הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל

מחקרים שנערכו בסוף המאה הקודמת הראו שהחיסון נגד אבעבועות שחורות היה יעיל גם נגד נגיפים אחרים מאותה משפחה, ובכלל זה אבעבועות הקוף. למעשה, החיסון עצמו מבוסס על נגיף אחר מאותה משפחה, שגורם לבני אדם מחלה קלה בלבד. בעבר היה זה אחד מחיסוני השגרה שניתנו לילדים בכל רחבי העולם. כיום החיסון כבר לא ניתן מאחר שאין בו צורך יותר – בישראל, למשל, הפסיקו לחסן בו כבר לפני כעשרים שנה. עם זאת, ההגנה שהחיסון מספק מהדבקה דועכת תוך כמה שנים, ועל כן גם האוכלוסייה שחוסנה בעבר וגם זו שנולדה אחרי הכחדת האבעבועות השחורות איננה מוגנת. בבריטניה כבר התחילו לחסן אנשים שבאו במגע עם החולים באבעבועות הקוף, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה בתחילתה, והחלו לאגור חיסונים מחשש להתפשטות המחלה.

הנגיף בישראל

בתוך כך, הצט״מ וועדת החיסונים התכנסו אמש (מוצאי שבת) לדיון משותף בנושא התחלואה באבעבועות הקוף בעולם ולאור העובדה שכבר אומת חולה אחד במדינת ישראל אחרי שחזר מחו"ל.

בדיון הוצגה המחלה ומגוון הטיפולים האפשריים בה והתמונה העולמית ביחס להתפשטות התחלואה. משרד הבריאות בוחן את ההצטיידות בחיסונים ותרופות רלוונטיות ונערך להסדרת האבחון בתחלואה ככל שיעלה מספר הנדבקים במדינה.

מעוניינים לשתף אותנו בעדכון מעניין הנוגע לבריאות/קורונה? שלחו אלינו למייל [email protected]



הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. תגובה  

    אלף

  2. שזה יעבור אל הגוראים ואז הם לא יהיו עסוקים בלריב ביניהם.  (ל”ת)

    אברהם

  3. הבלתי יאומן . . .  

    זואולוג

  4. הנגיף לא מתפשט ואין מה לחפד. עובדים עלינו שוב פעם. תוכנן מראש לצערי.  (ל”ת)

    העיקר

  5. יש מצב שהחיסונים של קורונה נושאים נגיפים...  

    י

  6. "המחנה הלאומי" יסבול יותר  

    אייל

;