י"ט תמוז התשפ"ד
25.07.2024
ערב חג השבועות

נחשף קבר מתקופת המשנה: "פ"נ יעקב הגר"

במערת קבורה נסתרת שנחשפה לאחרונה בגן הלאומי בית שערים נמצאה כתובת בת כ-1800 שנה מתקופת המשנה שמספרת כי במקום נקבר אדם שהתגייר: "יעקב הַגֵּר משביע את אלו שיפתחו את הקבר שאף אחד לא יפתח אותו"

נחשף קבר מתקופת המשנה: "פ"נ יעקב הגר"
בית שערים (גן לאומי) צילום: google maps

כתובת מלפני כ-1,800 שהתגלתה לאחרונה במערת קבורה בבית שערים, חושפת את שם הנקבר ולא פחות מעניין, את זהותו: "יעקב הַגֵּר". הכתובת המלאה וסיפור מציאתה הוצגו בכנס צפון המתקיים היום (רביעי), "הכתובת היא מהתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית הקדומה, אמרה פרופ' עדי ארליך מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שעומדת בראש החפירות בבית שערים.

בחג השבועות, שיחול ביום ראשון הקרוב נקראת מגילת רות, ובה סיפורה של רות המואבייה שלאחר מות בעלה דבקה ביהדות, ונחשבת גרת הצדק המפורסמת מתקופה זו, שמצאצאיה נולד דוד המלך. לקראת כנס צפון, המשותף לאוניברסיטת חיפה ולמרחב צפון ברשות העתיקות, יחשפו פרופ' ארליך ופרופ' יונתן פרייס מאוניברסיטת תל אביב כתובת שנמצאה לאחרונה במערת קבורה חדשה בבית שערים ועליה הכתובת של אחד האנשים שקבורים במערה: יעקב הַגֵּר.

הכתובת על הקבר // יבגני אוסטרובסקי, רשות העתיקות

בית שערים שבגליל התחתון היה יישוב יהודי מרכזי בתקופות המשנה והתלמוד (מאות שנייה עד חמישית לספירה). עיקר פרסומו של היישוב הוא בבית הקברות החשוב שבו נקבר עורך המשנה, רבי יהודה הנשיא, כמו גם יהודים רבים מארץ ישראל והתפוצות. המקום הוא כיום גן לאומי, ובית הקברות אף הוכר כאתר מורשת עולמית לפני מספר שנים. בבית הקברות שנחפר לפני כ-80 שנה התגלו כתובות רבות המספרות על היהודים שנקברו שם, הכתובות בשפות שונות, ובעיקר ביוונית, שהייתה אז שפת דיבור מקובלת.

לפני כשנה, יהונתן אורלין, אחראי השימור בצפון ברשות הטבע והגנים, גילה באקראי מערת קבורה חדשה שלא הייתה מוכרת עד כה. המערה הובילה למערות נוספות שהיו מחוברות בפרצות שנפרצו בקירות בעת העתיקה.

בחדר הפנימי ביותר ובחושך גמור התגלו שתי כתובות ביוונית. את הכתובות פענח פרופ' פרייס: בכתובת הקטנה הצבועה באדום על הקיר בסמוך לכוך קבורה, היה כתוב השם "יהודה" והוא היה בעל הקבר. הכתובת הגדולה יותר, שנכתבה באדום על גבי לוח אבן שנמצא מונח במערה ונשען על פתח אותו הכוך, כללה שמונה שורות ובה המילים: "יעקב הַגֵּר, משביע את אלו שיפתחו את הקבר שאף אחד לא יפתח אותו. בן 60". המספר 60 נכתב בכתב אחר ולכן מעריכים החוקרים כי ייתכן והוא נכתב על ידי קרובי משפחתו, לאחר פטירתו.

לדברי החוקרים, זו לא רק הכתובת הראשונה שנחשפת בבית שערים ב-65 השנים האחרונות, היא גם הראשונה שבה מוזכר באופן מפורש כי הנקבר הינו גֵּר. עוד הם הוסיפי כי כתובות המעידות על גרים אינן נפוצות, ומתוך אלה שנחשפו בעבר, רובן היו מתקופת בית שני או מהתקופה הרומית הקדומה – זמנים שבהם היהדות הייתה הזהות השלטת ביהודה. "הממצא הנוכחי הוא אחד הבודדים שבו מצוין גֵּר מהתקופה הרומית המאוחרת", אמרו החוקרים.

"הכתובת מלמדת אותנו מידע חשוב על החיים בגליל של אותה תקופה, שהיה מרכז היישוב היהודי לאחר חורבנה של יהודה במרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה. למרות ירידתה של יהודה, ולאחר מספר מרידות יהודיים שכשלו והתחזקות הנצרות והתפשטותה באימפריה, אנחנו רואים שיש עדיין אנשים שבוחרים להצטרף לדת היהודית ואף מצהירים על כך בגאווה. הכתובת הועברה לידי רשות העתיקות ונשמרת שם בתנאי שימור מתאימים. בבוא היום, אולי יתאפשר להציג אותה לציבור, ולהזכיר ולזכור את יעקב שבדומה לרות המואבייה, הצטרף לעם היהודי ואף ביקש שייכתב כך על מצבתו", אמרו החוקרים.

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הוסיף: "הכתובת היא ממצא ארכיאולוגי חשוב מאוד, אשר חייב להיות מוצג לקהל לצד כלל ממצאי בית שערים. רשות העתיקות פועלת יחד עם רשות הטבע והגנים, המנהלת את האתר, להצגת הכתובת לקהל המבקרים".

קבר עתיקות רשות עתיקות

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד