חוסכים לפנסיה? אל תשכחו את ה'ריבית דריבית'
יותר מ-70% מאזרחי ישראל לא מבינים את השלכותיו של המושג הכלכלי 'ריבית דריבית' • כיצד משליך המונח על הכנסות קרן הפנסיה? • ומדוע כדאי להפריש סכום גבוה יותר?
- חנוך הירשוביץ
- א' אלול התשע"ג
על פי נתוני סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני מספר חודשים, מרבית הישראלים אינם מבינים את השלכותיו הכלכליות של המונח "ריבית דריבית" על החיסכון הפנסיוני שלהם. ליתר דיוק, 71% מהנשאלים בסקר לא ידעו להסביר את משמעות המושג.
למרות שכבר לפני חמש שנים החלה בישראל פנסיית חובה, במסגרתה כל השכירים מפרישים לפנסיה מידי חודש, רק מעטים מבינים את משמעותו של המונח ריבית דריבית, מונח בעל השלכות רבות משמעות על עתידם הכלכלי.
נסו לענות על השאלה הבאה: נניח שחסכתם השנה 10,000 שקל לפנסיה, והתשואה הממוצעת היא 3.5% לשנה. כמה כסף יהיה לכם בעוד 35 שנים?
לכאורה מדובר בחשבון קל: מידי שנה נקבל 350 שקל, ואחרי 35 שנה יהיו לנו ביד 22,250 שקל.
אבל לא כך המצב. כאן נכנס לתמונה המונח "ריבית דריבית". בשנה הראשונה נקבל 350 שקל, אך בשנה השנייה נקבל תשואה של 3.5% על כל הכסף שנצבר בקופה. דהיינו: 10,350 שקל. התשואה תעמוד כבר על 362 שקל. בשנה השלישית יש לנו כבר 10,712 שקל ועליהם נקבל 375 שקל, וכן הלאה - מידי שנה נקבל ריבית על הריבית שכבר נצברה.
בעוד שלושים וחמש שנים יהיו לנו ביד יותר מ-33 אלף שקלים. נרוויח כ-23,300 מבלי שנקפנו אצבע. כאשר, מה שיצר עבורנו את הכסף הזה, הוא הריבית דריבית.
הבנת השלכותיו של המונח הזה מבהירה עד כמה חשוב לחסוך כבר בגיל צעיר - משום שגם חיסכון קטן בגיל צעיר, הופך לכסף גדול מאוד בגיל הפרישה.
בדוגמא הבאה אפשר לראות עד כמה הבנת הסעיף הזה משמעותית לעתידכם הפנסיוני: נניח שאתם משתכרים כפי השכר הממוצע במשק, כ-9,000 שקל ברוטו בחודש. תוכלו להפריש את המינימום שמחייב הצו הממשלתי (כ-16,000 שקל לשנה) ותוכלו להפריש את המקסימום שאפשר להפריש ללא מס (כ-24,500 שקל בשנה). הפער בין הסכום שיצטבר עבורכם בקרן הפנסיה לאחר שלושים שנות עבודה עומד על כחצי מיליון שקל, למרות שבפועל הפרשתם הרבה פחות!
ממוצע החיסכון הפנסיוני בישראל אינו גבוה, למרות הצו הממשלתי. מרבית השכירים מעדיפים להפריש לפנסיה "רק את מה שחייבים", ולא מבינים שהגדלת ההפרשה בכמה אחוזים, יכולה לשנות לגמרי את קצבת הפנסיה החודשית שלהם.
ואם הגעתם עד כאן, לפחות אתם משתייכים כעת לאחוז שמבין את משמעות המושג..
הכותב הינו מנכ"ל "הירשוביץ פתרונות". אין לראות באמור לעיל המלצה לרכישה או קנייה של מוצר פנסיוני/ביטוחי או המלצה וייעוץ להשקעות. • למה כדאי להתחיל לחסוך מוקדם>>
• לקבלת הצעה>>
למרות שכבר לפני חמש שנים החלה בישראל פנסיית חובה, במסגרתה כל השכירים מפרישים לפנסיה מידי חודש, רק מעטים מבינים את משמעותו של המונח ריבית דריבית, מונח בעל השלכות רבות משמעות על עתידם הכלכלי.
נסו לענות על השאלה הבאה: נניח שחסכתם השנה 10,000 שקל לפנסיה, והתשואה הממוצעת היא 3.5% לשנה. כמה כסף יהיה לכם בעוד 35 שנים?
לכאורה מדובר בחשבון קל: מידי שנה נקבל 350 שקל, ואחרי 35 שנה יהיו לנו ביד 22,250 שקל.
אבל לא כך המצב. כאן נכנס לתמונה המונח "ריבית דריבית". בשנה הראשונה נקבל 350 שקל, אך בשנה השנייה נקבל תשואה של 3.5% על כל הכסף שנצבר בקופה. דהיינו: 10,350 שקל. התשואה תעמוד כבר על 362 שקל. בשנה השלישית יש לנו כבר 10,712 שקל ועליהם נקבל 375 שקל, וכן הלאה - מידי שנה נקבל ריבית על הריבית שכבר נצברה.
בעוד שלושים וחמש שנים יהיו לנו ביד יותר מ-33 אלף שקלים. נרוויח כ-23,300 מבלי שנקפנו אצבע. כאשר, מה שיצר עבורנו את הכסף הזה, הוא הריבית דריבית.
הבנת השלכותיו של המונח הזה מבהירה עד כמה חשוב לחסוך כבר בגיל צעיר - משום שגם חיסכון קטן בגיל צעיר, הופך לכסף גדול מאוד בגיל הפרישה.
בדוגמא הבאה אפשר לראות עד כמה הבנת הסעיף הזה משמעותית לעתידכם הפנסיוני: נניח שאתם משתכרים כפי השכר הממוצע במשק, כ-9,000 שקל ברוטו בחודש. תוכלו להפריש את המינימום שמחייב הצו הממשלתי (כ-16,000 שקל לשנה) ותוכלו להפריש את המקסימום שאפשר להפריש ללא מס (כ-24,500 שקל בשנה). הפער בין הסכום שיצטבר עבורכם בקרן הפנסיה לאחר שלושים שנות עבודה עומד על כחצי מיליון שקל, למרות שבפועל הפרשתם הרבה פחות!
ממוצע החיסכון הפנסיוני בישראל אינו גבוה, למרות הצו הממשלתי. מרבית השכירים מעדיפים להפריש לפנסיה "רק את מה שחייבים", ולא מבינים שהגדלת ההפרשה בכמה אחוזים, יכולה לשנות לגמרי את קצבת הפנסיה החודשית שלהם.
ואם הגעתם עד כאן, לפחות אתם משתייכים כעת לאחוז שמבין את משמעות המושג..
הכותב הינו מנכ"ל "הירשוביץ פתרונות". אין לראות באמור לעיל המלצה לרכישה או קנייה של מוצר פנסיוני/ביטוחי או המלצה וייעוץ להשקעות. • למה כדאי להתחיל לחסוך מוקדם>>
• לקבלת הצעה>>
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות