1. עמוד הבית
  2. אוכל
  3. מסעדות

יש כבוד! • למה הרצל הרגיש מלך ב'רפאל'

המלצה ממוקדת על מסעדה חדשה שנפתחה בהשקעה ניכרת, הובילה את הרצל למסעדת 'רפאל' • הוא שמח לגלות שסוף-סוף גם בזירת האוכל הכשר למהדרין יש כבוד • ועוד איזה
הרצל קוסאשוילי, בחדרי חרדים, י"ח אב תשע"ג 25/07/2013 20:00

אוכל, הרצל קוסאשוילי (1)



תמיד קינאתי באלה שצולחים את תשעת הימים נטולי הבשר בקלילות. נכון, ישנם תחליפים לא רעים לבשר, וכבן מזל דגים לא אוכל להתכחש למנות הדג הנפלאות שאפשר להגיש בימים בהם האבל על החורבן בתגבורת. ובכל זאת, להיפרד מימי הבשר והיין הייתי מוכרח, ולו בדרך הסמלית ביותר.

למזלי, להפתעה קולינארית מרנינה שכזו לא פיללתי אף בחלומותיי הפרועים.

זה התחיל בהודעה ששוגרה למכשיר הנייד שלי, דקות לפני ששקלתי לצאת לארוחה בשרית 'אחרונה' בערב ר"ח מנחם-אב, ומשם לפגישת עבודה.

"אני בדרך לתל אביב לפגישה, רוצה לשבת לאכול?" סימס לי חבר לצלחת באחד מצהרי הימים החמים של ימי בין המיצרים.

"גם אני בדרך לפגישה, בוא ניפגש בדרך", הצעתי.

"נפתחה מסעדה חדשה בתל אביב ויש שם גם אוכל בוכרי", ניסה החבר לפרוט על מיתרי חולשותיי.

"יאללה מתאים", סיכמתי וביקשתי כתובת למערכת הניווט.

דרום תל אביב בואכה יפו בשיאו של הקיץ לא נראית סימפטית במיוחד. המקום שנראה יותר כמו אזור תעשיה, כשבמרכזו עשרות מוסכים בערבוביה לא סימטרית, וממול אצטדיון בלומפילד המיתולוגי, מקשה על האורח האקראי להשתלב בנוף המקומי הקוצני. ודווקא שם, מסתבר, ברצון והשקעה אמיתית אפשר להעמיד פנינה ארכיטקטונית וקולינארית שובת לב.

בהבזק של השגחה פרטית מלבבת, מצאתי לי חניה ללא תשלום, וזה אחד מהניסים הגדולים בעיני שאירעו לי בשנים האחרונות. למצוא בתל אביב רחוב שכל כולו מדרכה אפורה נטולת פסים אדומים או כחולים, זה לא עניין של מה בכך.

החניתי את הרכב ונכנסתי למסעדה, שהותירה אותי בשניות הראשונות פעור-פה. אני מניח שרבים מקוראי השורות ביקרו בימי חלדם לפחות פעם אחת במסעדה יוקרתית בארץ או בחו"ל, ואם לא, הנה לכם הזדמנות להגיע לאחת המסעדות היפות בארץ. אבל אני באמת מתכוון ליופי אמיתי ולא מעושה ומצועצע. פאר והדר, עיצוב ומיתוג עד לפרטי פרטים. מהכיסאות המיוחדים, הטפטים על הקירות, הכיורים ומהגבות הממותגות ועד לחדרי האירוח הפנימיים שנראים כאילו נלקחו מקטלוג של ארמונות ורסאי בצרפת. עוד לא ראיתי מסעדה כזאת מושקעת בארצנו המיוזעת. או כפי שסיכמתי באוזני חברי: שמע, זה ממש 'גולדן אמריקע', כמו מסעדות היוקרה במנהטן.

מבירור שעשיתי לאחר הביקור, השמועה סיפרה על למעלה מחמישה מיליון שקלים שהושקעו במקום. מה הפלא שהתוצאה אכן בהתאם להשקעה. גם בתמונות שמצורפות כאן למטה לא תצליחו לאמוד את הפאר והיופי של 'רפאל'. בשביל להבחין בפלא, תצטרכו להתאמץ קצת ולהגיע בכוחות עצמכם לביקור במסעדה שתחזיר לכם כגמולכם.

נכון שמחוגי הזמן שעטו קדימה והגבירו את הרעב, אולם בתוך תוכי הרגשתי דחף התפעלותי לסקור את המקום ולגעת בחומרים מהם עשויה המסעדה המרהיבה. רק לאחר סיור קצר בחדרי האירוח המפוארים שהותירו עליי רושם מלכותי עז ביותר, ניגשתי בציפייה לשולחן האוכל.



קשה להיפרד ממקום כזה

תפריט המסעדה בשעות הצהריים המוקדמות מציע שלוש עסקיות במחירים מגוחכים. מחירים שנעים בין 49-79 ₪ לארוחה עסקית.

המנות כוללות לרוב מנת פתיחה בצורת סלטי הבית. ובואו נעצור רגע בסלטים. מלכודת הסלטים ידועה לכם. מתמלאים בסלטים, וכשהבשר מגיע כרסינו כבר בין שיננו. מה שאומר שההנאה ממנת בשר איכותית דועכת לה במקרה הטוב, או לא מגיעה כלל במקרה החמור יותר של האבסת הסלטים והלאפות.

ב'רפאל', היצע הסלטים מדויק אפשר לומר. לא מבחר גדול מידי שמבלבל אותך או לחלופין מותיר על השולחן מספר צלוחיות ללא מגע. שבעה או שמונה סוגי סלטים רעננים וטעימים להפליא, והכי חשוב טריים ולא תעשייתיים.

לסלטים מתלווה לחם בוכרי אותנטי שנאפה רגעים לפני הגעתו לשולחן. הוא קצת מזכיר גם בצורתו וגם בטעמו את הלחם הגרוזיני הידוע. הקצוות מרופדים היטב בבצק ובמרכז שקע שזרוע בגרגרי שומשום.

למנה הראשונה, החלטנו להתפנק ולהזמין מחוץ לתפריט העסקי שבחרנו, מנת 'מנטו'. המנטו הבוכרי הוא בעצם גרסא משודרגת של כיסני בשר מאודים. תקראו לזה איך שתרצו - 'קרעפלאך', מנטו, חינקלי (בגרוזינית), מה זה משנה? העיקר שיש מנת בשר טחון נדיבה בפנים ופלפל שחור בהישג יד.

אני נוהג לפלפל את הכיסונים ללא קשר למוצאם. עניין של הרגל ותו לא. אבל מה שלמדתי באותו ביקור, שהבוכרים אוכלים את המנטו עם רוטב סלסה. אה, ותשכחו כמובן מנימוסים ומזלגות. מנטו אוכלים עם היד, כמו שאתם מנגבים חומוס. לקיים 'מנהג אבותינו בידינו...'

העיקרית שכל כך שמחתי למפרע שלקחתי אותה, באה לי טוב גם על הצלחת, גם בעין וגם בחיך. סטייק פרגית במשרה מרינאדה. אני יודע, מנה לכאורה אנמית וסטנדרטית, אולם הבשר שהיה ברמת 'מדיום' כפי שאני אוהב, ולכן גם רך ורווי במיצי המרינאדה שעקצצו לי על הלשון, יצא שכל ביס היטיב עם קודמו. תוסיפו לזה צלחת אורז בוכרי (בחש) והנה אתם כבר בפסגה.

חברי לתגלית המרעננת והכייפית הזאת הזמין צמד שיפודים. האחד קבב והשני פרגית. קשה היה לחלץ ממנו אמירה ברורה אודות טיב המנה, הוא רק הסתפק בלעצום את עיניו ולהניד את ראשו כמטוטלת. המסר הועבר, ואני מיהרתי לנעוץ מזלג בחתיכת קבב שנותרה על הצלחת שלו.

זה היה אחד הביסים המקוממים בחיי. שם הבנתי עד כמה אפשר להרוס קבב, ועד כמה מהצד השני אפשר לקחת מנה בנאלית כקבב ולשדרג אותה לדרגת אומנות. הבשר היה שמנוני והירקות והתבלינים הטחונים לא 'ייבשו' אותו וקטלו אותו אלא ההיפך. זה היה אחד הקבבים הטובים שטעמתי בחיי. להוציא אולי את הקבב של סבתי ע"ה שהייתה מכינה קבב שבגינו השתרך בערבי חג ומועד ליד דלת ביתה תור של תושבים מהשכונה שביקשו להעניק משמעות אחרת לסעודת החג שלהם.

אתם בטח חושבים שהשתגעתי, או שאני סתם גוזמאי בעלמא, אבל באמת קשה שלא לפרגן ל'רפאל', ולו בגלל הסטנדרט החדש שהיא מציבה בפני מסעדות גריל ובשר. בטוחני שהיא תחלץ מכם התפעלות נכונה.

השילוב של ההדר, האוכל הלא יומרני והטעים עושים את שלהם, ומי כמוכם יודע שהשקר לא יכול להרחיק לכת. ובאמת שקשה להיפרד ממקום כזה, בפרט שאתה שקוע בכורסת עור לבנה ורחבה, משל היית נסיך או מלך בארמון.

והנה לכם ההגדרה הקולעת: 'רפאל' נראית כארמון וגם מגישה לסועד תחושה שכזו. תשכחו מהעיר הסואנת שניבטת לכם מהחלונות המבריקים, תשחררו את החגורה וצאו למסע שיחזיר אתכם לשם שוב ושוב.

כתובת וכל השאר...

רפאל-גריל בר גלאט כשר למהדרין בהשגחת הרבנות תל אביב
שארית ישראל 37 תל אביב
טלפון: 053-8096651
שעות פעילות:
א'-ה': 9:00-24:00
ו': המסעדה סגורה
מוצ"ש: 21:00 - עד אחרון הסועדים
שלושה חדרי VIP מפוארים ויוקרתיים לאירועים במקום.



















הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מה זה קשור לאתר חרדי? מי חינך אתכם כך? ושאלה למגיבים:  


    • חרדלניק,אתה צודק וכמוך הרבה מעירים על סגנונו -אבל הרצל מאוהב בעצמו ובתיאבון  

      מגיבה

  2. מי בכלל אוכל בשר בהכשר הרבנות תל-אביב?  

    שמעון

    • מה אתה גנוב? 

      אבי

    • כשרות 


  3. מדהים  

    בני

  4. כל הבשרים בדץ בית יוסף  

    סועד

  5. וולדבולדבה  

    הבוכרי

  6. יפה כתבת  

    שי

  7. לחרדלני"ק:  


  8. אולי לא הבנתם הכשר מהדרין  

    אפריים משגיח ראשי

  9. הייתי שם  

    יוני

    • צודק! לא יפה (ל”ת)


  10. הכתבה עשתה לי טוב.  

    טובי

  11. אוי ויי  

    כהנא

  12. כל מילה אמת! הייתי שם כבר 3 פעמיים בתוך שבועיים משהו נדיר במיוחד בפרט אלברט אחד הבעלים אדם מיוחד ומפנק!  (ל”ת)

    אודי

  13. מכיר את הרצל  

    לא חרדלני"ק ולא חרדי