י"ב אייר התשפ"ד
20.05.2024
סיפורו של נחל

מחזירים עטרה ליושנה: שיפוץ נחל קדרון הקדום

עוד מימי התנ"ך, נחל הקדרון היה חלק בלתי-ינותק מירושלים. עם זאת, הדבר הפך אותו כבר לפני אלפי שנים ל"פח האשפה" של העיר. כיום נערכים מאמצים לשיקומו, ולהגנה על הטבע הייחודי שקיים בו. סיפורו של נחל  

נחלים: אילוסטרציה
נחלים: אילוסטרציה צילום: צילומסך רט''ג

במשך אלפי שנים, נחל קדרון שימש כחצר האחורית של ירושלים. הנחל, שנזכר לא פעם בתנ"ך, שימש כאתר אשפה ובית קברות עוד מימי שלמה המלך – וגם היום, זורם באפיקיו בעיקר ביוב שמקורו ביישובי האזור. עם זאת, בימים אלה מתבצעים בו מאמצי שיקום נרחבים, במטרה להחזיר לו את כבודו האבוד.

הכירו את סיפורו שמספרת רקפת גרוס מ'זווית' של מי שהיה אחד מהנחלים המזוהמים בישראל – ומתחיל לזכות לעדנה מחודשת.

נחל קדרון יורד מאזור העיר העתיקה בירושלים, זורם לאורך מדבר יהודה ונשפך אל ים המלח. אורכו עומד על 34 קילומטר, והוא נחל אכזב, שמים זורמים בו באופן טבעי רק עקב גשמים. הקדרון נזכר כבר במקרא, בין השאר כגבולה המזרחי של ירושלים. כך למשל, בבריחתו של דוד המלך מפני בנו אבשלום, מירושלים אל המדבר, נכתב: "וְהַמֶּלֶךְ עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן וְכָל-הָעָם עֹבְרִים עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר" (שמואל ב, טו, כג), וכששלמה המלך אסר על שמעי בן גרא שקילל את דוד לצאת מירושלים, נכתב: "וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ וְעָבַרְתָּ אֶת-נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ" (מלכים א, ב, לז).

נחל קדרון מפריד, למעשה, בין הר הבית לבין רכס הר הזיתים. "אנשים לא כל כך מודעים לכך, אבל חלק גדול מהאתרים המרכזיים ביותר של העיר ירושלים נמצאים באגן הנחל", מסביר איתי פרימן, מנכ"ל רשות ניקוז ים המלח. "אגן הנחל עוטף את העיר העתיקה ממזרח, מדרום וממערב, ומי שהולך למשל לעיר דוד, לגיא בן הינום או לחוצות היוצר – נמצא בנחל קדרון".

המקום שאליו השליכו את הטומאה

קיימים מספר הסברים אפשריים למקור השם "קדרון". יש שטוענים שהשם מגיע מהמילה "קַדְרות", במשמעות של אפלה, כיוון שחלק מערוץ הנחל מוקף הרים שמחשיכים את התוואי. עם זאת, חלקו הגבוה יותר של הנחל הוא דווקא רחב ומואר, ולכן יש שתלו את מקור השם דווקא במשמעות של המילה "קַדְרות" כעצבות או דכדוך, עקב כך שהמקום שימש כאתר קבורה וטומאה. השערות אחרות מחברות את מקום השם דווקא למילים "קְדֵרָה" או "קַדָרות" – השערה אחת היא שהשם מגיע מצורת הקדרה שהנחל יוצר במקום המפגש עם גיא בן הינום, והשערה אחרת מדברת על כך שבתי המלאכה של קדרי ירושלים נמצאו בו.

עוד בימי שלמה המלך, נחל קדרון זכה בכבוד המפוקפק של שימוש כאתר פסולת מזוהם. שער האשפות פונה לכיוונו, הוא נחשב מחוץ לתחום הטהרה והקדושה של ירושלים, ומי השופכין ודם הקורבנות היו מוזרמים אליו אפילו שרידי עבודת האלילים היו מושלכים אליו, כפי כשמתואר כשיאשיהו מלך יהודה ציווה לשרוף את העבודה הזרה והאשרה בנחל: "וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית השם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל-נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן" (מלכים ב, כג, ו).

מעבר לכך, עקב כך שבירושלים אסור היה להלין את המת, קברים נחצבו במורד נחל קדרון כבר בימים קדומים (וכנראה עוד בתקופת בית ראשון). באפיק הנחל, למרגלות הר הזיתים, קיימת עד היום סדרה של מצבות קבורה מפוארות, כמו יד אבשלום ומערת יהושפט.

אזור לא סטנדרטי

חשוב לציין שהעובדה שמסלולו של הנחל חולף בסביבות מגוונות – מהאזור הים-תיכוני של ירושלים, דרך ספר המדבר ומדבר יהודה ועד ים המלח, הופכת אותו לאזור מיוחד מבחינה סביבתית. על פי סקר שערכה החברה להגנת הטבע עבור רשות ניקוז ים המלח, קיים בו עקב כך מגוון ביולוגי גדול. כך לדוגמה, התגלה באזור מגוון רחב של ציפורים מקננות, חלקן בסכנת הכחדה: המיקום הייחודי של הקדרון, האקלימים השונים שבו ובתי הגידול המגוונים יוצרים נישות רבות ושונות עבור שלל ציפורים, ומאפשרים קיום למגוון רחב של בעלי כנף: לא פחות מכ-33 אחוז מכל מיני הציפורים בישראל נצפו בנחל, מהבוסתנים והמבנים העתיקים בעיר העתיקה, דרך ערוץ הנחל ועד למדרונות הסלעיים ולגבעות המדבריות. כמו כן התגלו באזור גם מינים נדירים של פרפרים שנמצאים בעקה קיומית, ומיני עטלפים שמצויים בסכנת הכחדה – אוכלוסייה מכובדת שמהווה כ-30 אחוז מכלל מיני העטלפים בישראל ו-9 אחוזים מכלל מיני היונקים בישראל.

באגן הנחל התגלו גם מינים נדירים של צמחים, ונצפו בו לאורך השנים 19 מינים אדומים (בסכנת הכחדה) ועוד 3 מינים נדירים (על סף הפיכה לאדומים). כך למשל, במרחב העירוני-כפרי שבשטח הנחל קיים יער ספר של אלה אטלנטית. מדובר בדוגמאות אחרונות של תצורת צומח שנכחדה כמעט כליל מגב ההר – אך שרדה בתחומי העיר ירושלים. בבקעת הורקניה שבצפון-מזרח מדבר יהודה, קיים אזור של תצורת חתרורים – תצורה גאולוגית שמתאפיינת בצבעוניות יוצאת דופן ובמגוון של מינרלים נדירים – והוא מהווה את המרחב היחיד בעולם שבו תועדה הצתרה המדברית: בן-שיח בעל פרחים לבנים ועלים בשרניים שמכוסים בשערות צפופות, שנמצא כיום בסיכון עקב קטיף ורעיית יתר. "נחל קדרון הוא אזור מיוחד מאוד, ובהחלט לא סטנדרטי", אומר פרימן.

מעל 30 אלף קוב ביוב ביום

לצערנו, המנהג של שימוש בנחל הקדרון הייחודי כ"פח זבל" לא הסתיים בימי המקרא. מזה עשרות שנים, הנחל המדברי רחוק מלהיות יבש – רק שבמקום מים זכים, מוזרמים אליו מדי יום מעל 30 אלף קוב של ביוב גולמי, שמקורם בעיר ירושלים ובישובים פלסטינים שממוקמים במורד הנחל, ושזורמים לאורך כ-20 קילומטר מהתוואי שלו.

"הנחל נתן לאדם שירותי חינם במשך שנים רבות, בכך שהוא ביצע טיהור ראשוני של השפכים", אומר פרימן. "כשהשפכים זורמים בו, הם עוברים מעצם הזרימה תהליך חמצון ופירוק. מן הסתם, הנחל שילם על כך מחיר סביבתי גבוה מאוד".

הרצון לשקם את הנחל קיים מזה שנים, וכבר ב-2014, רשות ניקוז ים המלח השלימה תוכנית אב עבור אגן הנחל כולו. עם זאת, לא היה פשוט להוציא אותה מהכוח אל הפועל, בעיקר עקב סוגיות גאופוליטיות: נחל קדרון עובר הן בשטחי A, הן בשטחי B והן בשטחי C.

בסופו של דבר, אחרי לא מעט מאבקים, דילמות ואילוצים סביבתיים, משפטיים, גאופוליטיים ותקציביים, הוחלט שהשפכים יובלו מזרחה ויטופלו במט"ש (מתקן טיהור שפכים) האוג, שנמצא במדבר יהודה, מעל צומת אלמוג. על פי התכנון, הגיחון (תאגיד המים והביוב של אזור ירושלים), בשיתוף עם רשות ניקוז ים המלח, "יתפסו" את השפכים במעלה הנחל, יטהרו אותם ברמה ראשונית בתחום ירושלים, ויעבירו אותם לצנרת גדולה שתמוקם לאורך אפיק הנחל, שבתוכה הם יזרמו כ-40 קילומטר – עד מט"ש האוג. הביוב עתיד להיות מטופל במט"ש, ולשמש להשקיית מטע בבקעת הירדן, שישמש הן ישראלים והן פלסטינים.

בנוסף, החלק העילי של הנחל עתיד להיות מפותח כפארק נחל לנופש ופנאי בשיתוף עיריית ירושלים. מעבר לכך, כחלק מהמיזם יתבצעו בשכונת ג'בל מוכבר שבירושלים עבודות לטיפול באתר הפסולת הענק שנוצר על אפיק הנחל בשכונה, שמכיל מאה אלף קוב של פסולת בניין ועודפי עפר.

מיזם שיקום נחל קדרון, שעלותו עומדת על כ-850 מיליון שקל, יצא לדרך לפני כשנתיים. כרבע ממנו כבר בוצע, ועל פי התכנון העבודה בו תסתיים ב-2025.

"נדרשנו לעבודות אגרסיביות מאוד בערוץ הנחל", מסביר פרימן. "במקרים אחרים כנראה שלא היינו מוכנים לעשות זאת – אך לא הייתה ברירה לאור גודל הבעיה הקיימת מבחינת היקפי השפכים". נותר רק לקוות שכך יעשה צדק עם הנחל, ושלאחר אלפי שנות היסטוריה – הוא יוכל לשוב למצבו הטבעי.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

 

 

ירושלים שלמה המלך נחל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד