י"א תמוז התשפ"ד
17.07.2024
סגירת מעגל מצמררת

אחיו של עד המדינה: האלמן חשף את סיפורו המטלטל

מדי 27 ימי העדות של עד המדינה שלמה פילבר שמעיד במשפט של נתניהו, הגיע לאולם ביהמ"ש והתיישב בספסל העץ האחורי אחיו של שלמה - עמיחי פילבר. הוא השתלב בחברת העיתונאים והפך באופן בלתי רשמי לאחראי מיזוג האוויר באולם. הוא הפסיד ימי עבודה, כשנשאל על כך, הוא סיפר סיפור מצמרר

אחיו של עד המדינה: האלמן חשף את סיפורו המטלטל
הרכב אחרי הפיגוע צילום: מתוך הפייסבוק של עמיחי פילבר

מדי 27 ימי העדות של עד המדינה שלמה פילבר, שהעיד בתיק 4000 של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הגיע לאולם ביהמ"ש והתיישב בספסל העץ האחורי, עמיחי פילבר, אחיו של שלמה. הוא השתלב בחברת העיתונאים והפך באופן בלתי רשמי לאחראי מיזוג האוויר באולם. באחד הדיונים ניגש אליו נטעאל בנדל, כתב המשפט של 'הארץ'  ושאל אותו "זה אחיך, אני מבין, אבל בחייאת, אתה שורף פה ימי עבודה, יום אחר יום מ-8 בבוקר עד 16:00 בצהריים".

עמיחי, אחיו של שלמה סיפר לו כך: "אז אני אספר לך" הוא אמר, "לפני 23 שנה נסעתי עם אשתי מבית אל לירושלים. היינו אז בשנות ה-20 לחיינו בסה"כ, זוג צעיר עם שלושה ילדים, אחת מהם בעלת צרכים מיוחדים. בעודנו נוסעים הגיח מולנו רכב פלסטיני והתנגש בנו. אני נפצעתי קשה. אשתי נהרגה וגם טרמפיסטית שהייתה איתנו נהרגה, גם היא נשואה עם ילדים".

"אתה מבין" המשיך עמיחי פילבר, "אני בן 28, איבדתי את אשתי, נשארתי עם 3 ילדים שאחת מהם בעלת צרכים מיוחדים. אתה חושב שיכולתי להמשיך בחיים האלה בכוחות עצמי? מי היה איתי כל הזמן הזה?".

אתמול היה יום פטירתה של אורית פילבר הי"ד, אשתו של עמיחי והסיפור עוד לא נגמר: "אבל רגע. יש עוד קטע לסיפור, הנהג שהרג את אשתו של פילבר הוברח ע"י פלסטינים לרמאללה. מח"ט בנימין באותה עת עשה מעשה בלתי שגרתי, הוא פתח במבצע צבאי בשטחי הרשות לאתר את הנהג במסגרתו עצר גם את האחים שלו. יתכן ושמעתם עליו, גל הירש".

גל הירש היה באותן שנים מח"ט בנימין ומי שפיקד על מבצע חומת מגן, ונפצע בעצמו קשה מאד, ובימים אלה הוא מנהל מאבק מול תפירת תיק שהפרקליטות תפרה לו כי חששה שהוא יהפוך למפכ"ל.

בפוסט דומע ומצמרר שפרסם עמיחי פילבר בפייסבוק הוא הביע געגועים עזים לאשתו הי"ד.

"אורית. 23 שנים עברו, כמעט כמספר השנים שחיית פה איתנו בעולם. הילדים כבר הגיעו לגילך, וגם אלו שהצטרפו אחרי הולכים וגדלים, ועם כל זה מסתבר שכוחו של הזמן להשכיח ולרפא הוא מוגבל. בכל שנה, כשלוח השנה מגיע לחודש סיון זה מתחיל, ומשם הולך ומתגבר. חג שבועות, "פרשת בהעלותך את הנרות" שכל כך מתקשרת לשם שלך ולמי שהיית, ומצטלבת עם הרגעים המשמעותיים שלנו, באירוסין שהיו ב"זאת חנוכה", בפרשה שקראנו בשבת חתן שחגגנו השבוע לפני 30 שנה, וגם בשבוע שבו כבה האור הגדול שלך לפני 23 שנים".
"שום דבר לא מחסן מפני העוצמות של התקופה הזו שמגיעות לשיא ביום הזה, החזרה אל הימים האחרונים, אל השעות והדקות, הזיכרון האחרון שלך עומדת יפיפייה מול המראה בסלון ומסדרת את השרשרת דקה לפני שיצאנו לדרך, הרגע שבו התעוררתי בטיפול נמרץ והבנתי ששום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה, ונפלאות הזיכרון שידע להעלים ממני את מראות התאונה שראיתי בין המראה המתוק ההוא בבית, לתהום בה מצאתי את עצמי בבית החולים.
בתקופה "סיון" הזו העולם כולו ממשיך במרוץ החיים ואני כמו באפקט של סרט הופך אט אט לדמות אפורה שנעה בהילוך איטי על המסך, עד שמגיע היום הזה שמציף את הנשמה באותן תחושות ורגשות המלוות את תהליך האבל, ומחזיר לגוף את הרגשת הכאב הפיזי שמביא איתו האובדן. עם השנים הבנתי שהשפעות הרגע הנורא הזה שבו איבדתי אותך ובו השתנו לי החיים, באות לידי ביטוי בשני מישורים עיקריים: פרופורציות והבנה של תעצומות נפש האדם".
"עומק השבר, כאב האובדן וההתמודדויות היום יומיות עם החיים עצמם, המחויבות שלי להמשיך לנהל את הבית ולגדל את הילדים בצורה נורמלית בתוך מציאות לא נורמלית, שינתה את קנה המידה בסרגל בו אני מודד את החיים, המציאות הזו גרמה לי לאמץ את המבט המורכב והמפוקח של רבי עקיבא שידע בא בעת גם לחוש את הכאב העכשווי וגם לראות את האור שבקצה המנהרה. וזה מביא לדבר השני, תעצומות הנפש של האדם, אליהם נחשפתי בשעה שעולמי חרב עלי במובן הכי פשוט ואמיתי, מול הפיתוי העצום לרחם על עצמי, להיכנע לכאב ולשקוע באבל עומד האתגר "לקום מעפר" ולבחור בצד הנכון של החיים, וזה נכון לכל משבר, בכל תחום ובכל עוצמה".
"אני בחרתי בדרך החיים, והחיים האירו לי פנים, זכיתי בזהר וביחד הפכנו את ה"חורבה" לבית, בנינו לנו משכן, מלאנו אותו בילדים נוספים, ויצרנו משפחה שמחה גדולה אוהבת ומאוחדת, ובתוך כל הטוב הזה את ממשיכה לחיות אתנו, ומקבלת את המקום המכובד שלך כמי שיש לה מניות יסוד. יש בחיים האלו פרדוקס, סוג של "דלתות מסתובבות", אי אפשר שלא לחשוב איך היו נראים החיים אם עדיין היית פה, ואי אפשר לחשוב על החיים בלי כל מה שיש מאז שהלכת, והפרדוקס הזה הוא נדבך נוסף במורכבות החיים שכולנו חווים. תודה לך על מי שהיית, ותודה לך על מה שאני בזכותך, אנחנו נמשיך לשמור על מה שהשארת לנו כאן, ואת תשמרי עלינו מלמעלה נזכור אותך לנצח. כך עמיחי פילבר בפייסבוק.
שלמה פילבר בית המשפט משפטו של בנימין נתניהו עמיחי פילבר פיגוע טרור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד