גפני ופרוש: "מי שלא לומד יתגייס" • בנט: "דגש על שילוב חרדים בתעסוקה"

לראשונה התכנסה היום (ב) הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד (הבית היהודי), במטרה לדון הלכה למעשה בפרטי הצעת החוק, והעימותים בין כלל החברי הכנסת, מכל קצוות הקשת הפוליטית געשו.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תקף בנחרצות את חברי הקואליציה. "אנחנו לא חותמת גומי של הממשלה. הצעת החוק שהגיע לוועדה זה רק חומר גלם. החוק שנכנס בסופו של תהליך יראה אחרת. אין אפשרות לגזור על הציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה", פתח גפני, והמשיך: "אנחנו מגיעים לדיונים מתוך כוונה לשנות ולהשפיע. נוסח החוק איננו גזרת גורל. בדיוק כמו שתשעה מתוך עשרה חיילים בצה"ל איננו קרבי ובכל זאת הם מגנים על מדינת ישראל, כך גם מי שלומד תורה מגן על עם ישראל. מבחינתי כל מי שאיננו לומד תורה יומם ולילה, נכון שיתגייס".

גם ח"כ מאיר פרוש תקף את הצעת החוק: "אף אחד מחברי הכנסת החרדים איננו מגן על מי שמקבל את הדיחוי להתגייס ובכל זאת איננו לומד תורה. הבעיה היא מה נעשה אם נגייס את כל מי שאינו לומד ובכל זאת לא נעמוד במכסות שהחוק דורש מאתנו".

לדברים הצטרף ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) שטען: "יש קונצנזוס בין כל חברי הכנסת החרדים שיושבים כאן בחדר שלא להגן על מי שאינו לומד. מי שאינו לומד, שיתגייס. חרדי ממוצע מעריך מאוד את המשרתים בצה"ל. הבעיה מתחילה כאשר דורשים מאתנו לשנות את אורח חיינו. לפני שהוגשה הצעת החוק הזו, הקמפיין נגד החרדקים לא היה קיים וגם לא הייתה בעיה לחייל חרדי להסתובב בשכונה שלו. צריך לומר את האמת, חרדי שיתגייס לפני גיל 21 תהיה לו בעיה למצוא שידוך".

את צה"ל בדיון ייצג תא"ל גדי אגמון שאמר: "יש אלפים שלא לומדים בישיבות אבל אין ברשותנו מנגנון שיאפשר לזהות אותם כדי לכפות את גיוסם. אני רוצה לדעת איך יכול להיות שראש ישיבה שהוא מנהיג רוחני ודתי חותם על הצהרות שקר".

בין חברי הכנסת שגוננו על הצעת החוק היה ח"כ עפר שלח (יש עתיד) שאמר: "אסור לשכוח שאם החרדים היו מעבירים לרשויות את כל מי שאינו לומד, בג"ץ לא היה מבטל את 'חוק טל'. כולם צריכים להבין שאם לא נגיע כאן להסכמה, האלטרנטיבה תהיה שיהיה גיוס לכולם בגיל 18".

עוד במצדדים - ח"כ צחי הנגבי (הליכוד ביתנו) שאמר: "החוק הזה לא נותן מענה לשאלה למה בכל יום ראשון בבוקר אני שולח את התאומים שלי לשבוע וחצי לצבא בעוד שישנם אחרים שהם בני 18 והם לא נדרשים לכך. עכשיו הגיע השעה של המנהיגות החרדית לקבל הכרעה ולהבין שלא ניתן להמשיך עוד במצב הקיים".

יו"ר הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל, ח"כ איילת שקד, סיכמה את הדיון בכך ש"הצעת החוק מבוססת על ההנחה שישנם די והותר שאינם לומדים תורה מבוקר ועד לילה, על מנת שיוכלו לעמוד ביעדים".

קודם לדיון על הצעת החוק עצמה, התקיים דיון נוסף של הוועדה עם שר הכלכלה, ח"כ נפתלי בנט (הבית היהודי), שהציג את העקרונות המרכזיים בחוק בתחום שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה. לדבריו "שילוב חרדים במעגל העבודה - זו מטרת העל, והיא חשובה אפילו יותר משילובם של החרדים בצה"ל. כניסה לשוק העבודה תאפשר לחרדים לצאת ממעגל העוני, ותעזור כלכלית למשק כולו כמו גם לחרדים בהשתלבות בחברה הישראלית".

השר בנט הוסיף: "בכדי להבטיח את קליטתם של החרדים בשוק העבודה, משרד הכלכלה מפתח כלים יישומיים שיש בהם כדי להקל על תהליך ההשתלבות. כלים אלו מבוססים על שלושה מרכיבים: יצירת תשתית ייעודית של מרכזי הכוונה לחרדים שיהיו פרוסים ברחבי הארץ, הגברת רף הביקוש בקרב המעסיקים לאוכלוסייה החרדית תוך מתן תמריצים כלכליים לשילובם במקומות העבודה. והמרכיב השלישי, הטיפול בפרט, תוך מתן הכשרה מקצועית וסדנאות".

"להבנתי, לא נכון לדחות את גיל מתן הפטור מעבר למה שהוגדר בתקופת הביניים מאחר שאז רוב החרדים כבר יהיו נשואים ובעלי ילדים ועל כן הנטל הכלכלי עליהם יהיה גדול הרבה יותר. זה גם הסיבה שאני שואף לכך שגיל היציאה למקומות העבודה יהיה מוקדם ככול שהדבר ניתן. זה מוריד חסמים חברתיים, ומאפשר קבלת הכשרה מקצועית מוקדמת יותר. הצעת החוק היא אירוע היסטורי שממשלות בעבר פחדו להיכנס אליו".

ח"כ שקד ציינה כי האתגר הגדול של משרד הכלכלה והמשק הישראלי הוא בקליטתם של 28,000 בוגרי ישיבות שקיבלו פטור ויכולים להשתלב בשוק העבודה כולל גם דרך עבודות יזומות. לדבריה, החרדים של היום, זו העלייה הרוסית של שנות ה-90 למשק הישראלי ולשוק ההייטק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!