1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

דו"ח המבקר מאשים: בניינים יקרסו בישראל ואין מענה ראוי

דו"ח מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הפנים בכל הנוגע למדיניות בטיפול במבנים מסוכנים | כמעט 5,000 מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים, אבל למשרדי הממשלה אין מושג איפה הם | במשרד הפנים מגלגלים את האשמה לרשויות המקומיות

חזקי ניימןה' תמוז תשפ"ב 04/07/2022 18:19

"מגלגלים אחריות" אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: unsplash

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (שני) מציג תמונה מדאיגה אודות עמידות בניינים ובתים ברחבי המדינה. לפי הדוח, כ-610 אלף יחידות דיור נבנו לפני 1980 וייתכן שאינן עומדות בתקן של רעידת אדמה. בנוסף, אלפי מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים ועלולים לקרוס על יושביהם.

תמונת המצב שעולה מדו"ח מבקר המדינה היא כי בין הרשויות שנבדקו יש פער גדול בהגדרות הבסיסיות של מה זה בכלל בניין מסוכן, שלא לדבר על אופן הטיפול במבנים מסוכנים והזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים. האצבע המאשימה של מבקר המדינה מופנית במקרה זה למשרד הפנים. מזה 50 שנה הדוגמא לחוק העזר העירוני העוסק בתופעה לא עודכנה, אין הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים, ולא יצאה הנחיה לרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק.

המבקר התמקד בארבע עיריות ברחבי הארץ – תל אביב, בת ים, באר שבע וקריית ים, ובחן את מצב המבנים בעיר ואת טיפול העיריות במבנים מסוכנים. המצב בערים הללו יכול לספק הצצה להתמודדות של הרשויות המקומיות בכל הקשור למבנים מסוכנים.

על פי הדוח, כ-20% מהמבנים בתל אביב-יפו הוכרזו על ידי העירייה כמסוכנים במהלך השנים 2021-2015, מתוכם כ-350 מבנים הוגדרו כ"סכנה מיידית". על פי נוהלי העירייה, על ראש העיר להוציא צו לפינוי, הריסה, לסגירה או לביצוע כל עבודה.

חוק העזר העירוני אמנם מגדיר שלוש רמות סכנה למבנים מסוכנים, ואף מפרט את הצעדים שיש לנקוט לאחר ההכרזה על המבנה כמסוכן, אך אין כל נוהל המפרט את הקריטריונים שלפיהם נקבעת מסוכנות המבנה.

שיעור המבנים המסוכנים בבת ים עומד על כ-13% מכלל המבנים בעיר. העירייה אמנם הכינה נוהל מסודר, שלפיו ניתן לסווג את המבנים בשלוש קטגוריות, אך למעשה יחידת המבנים המסוכנים בעירייה מחלקת את המבנים לארבע קטגוריות ומתנהלת בצורה שונה מאשר נקבע. ומתנהלת בצורה שונה מאשר נקבע.

במהלך 2015-2021 הוגדר רק מבנה אחד כמבנה בדרגת סיכון מיידית שיש לפנותו בהקדם. עם זאת, בדיקת המבקר העלתה כי 349 מבנים שהוגשו פניות אודות מסוכנותם לעירייה כלל לא סווגו על ידי העירייה. מדובר בכמחצית מהמבנים שנפתחו תיקים אודות מסוכנותם במהלך אותן שנים.
בדיקת המבקר העלתה כי ישנם מבנים שהטיפול בליקויים בהם מתמשך כבר יותר מעשור – והסכנה הנשקפת מהם עדיין קיימת.

בבאר שבע הוכרזו 128 מבנים כ"מסוכנים", חלקם הוכרזו בהתחלה כ"עלול לסכן". בנוסף, העירייה הוציאה צווי הריסה או סגירה ל-85 מבנים למרות שלא הוגדרו מבנים מסוכנים אלא רק עלולים לסכן. המשמעות – לא ניתן לקבוע על בסיס אילו קריטריונים מחליטה העירייה לסווג מבנה כמסוכן או עלול לסכן, או מדוע יש להרוס את המבנה.

בין המלצות הדו"ח: משרד הפנים ימסד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים; משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות המקומיות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים; על משרדי הפנים והשיכון להנחות את הרשויות המקומיות בכל הקשור לקריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן, לטיפול בו ולהסרת ההכרזה; על משרד השיכון ומשרד הפנים לבחון את נושא הגברת הסיוע לשיפוץ בתים מסוכנים, אם באמצעות הקמת מנגנון ממשלתי ואם באמצעות הגברת הפעילות של האגודה לתרבות הדיור בסיוע במימון עבודות השיפוץ של מבנים מסוכנים, כולל פרסום נוהל מנחה בנושא לרשויות המקומיות.

משרד הפנים בתגובה: "הטיפול במבנים מסוכנים הינו בעל משמעות לאומית ולאור מסוכנות התופעה והחשש ההולך וגובר מפני רעידות אדמה ניכר כי יש מקום לפעולה רוחבית שחוצה מספר משרדי ממשלה. עם זאת, משרד הפנים אינו הגורם המאסדר והאחראי לתחום המבנים המסוכנים לרבות בכל הנושאים שהועלו על ידי המבקר, הן בחוקי העזר, הן בקביעת נהלים לטיפול במבנים, הן בהטלת קנסות ו/או אכיפה. כמו כן, הכשרת עובדי הרשויות המקומיות לטיפול בנושא זה מוטלת על מינהל התכנון שתחתיו פועלים מהנדסי הרשויות והוועדות המקומיות. משרד הפנים חוזר ומדגיש בתשובותיו למבקר כי הוא אינו הגורם האמון והמופקד על תחום הטיפול במבנים המסוכנים כפי שנטען בדוח על כל המשתמע ונגזר מכך כי מתן מענה שלם וקוהרנטי לסוגיה מצריך איגום כוחות של משרדי ממשלה".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;