כך תרמתי ספר תורה לגרי צדק בג'ונגלים של קוסטה ריקה
בכפר נידח בג'ונגלים של מרכז אמריקה הגיע אוסדיטשר לתובנה: שום דבר לא מובן מאליו • איך ומדוע התגלגל העורך דין הנכבד למעמד מרגש ומשמח בקצה העולם?
- עו''ד משה אוסדיטשר, בחדרי חרדים
- ג' אלול התשע"ג
- 4 תגובות
לפעמים בחיים אנחנו מקבלים כל דבר כמובן מאליו.
לדוגמא, כאשר אנו מגיעים לבית כנסת - אני לא מכיר אחד שמשתהה טרם קריאת התורה ומתפעל מהעבודה שהושקעה בכתיבת ספר התורה, בפרט אם בארון הקודש מונחים כמה ספרים, חבל שאין מי שעוצר וחושב על כך, או על כל נושא במהלך חיינו, ולוקח את הדברים כמובנים מאליהם.
ישאל השואל, מדוע נזכרתי להעלות את המודעות לכך - לחשוב ולהתבונן?
לפני כשנתיים הייתי בנסיעת עבודה בקוסטה ריקה, אחד מנכבדי הקהל הזמין אותי לביקור בג'ונגל, תוך שהוא מבטיח לי חוויה יהודית שלא תשכח. מאחר והיו לי כמה שעות פנויות בין פגישה לפגישה - נעתרתי להצעתו, ועליתי עימו על הג'יפ בנסיעה למעבה הגונגל.
להפתעתי כי רבה, לאחר שנכנסנו לעומקו של היער, גיליתי באמצעו כפר קטן בו התגוררו ילידי המקום, אשר חיפשו בשורשיהם וגילו שחלקם הגדול המצאצאי מגורשי ספרד ועל כן החליטו לחזור ליהדות - בעזרת רבנים חרדיים מהארץ וממונסי, שלא עשו להם שום 'הנחות', ולבסוף הם אף עברו גיור לחומרה.
לאחר גיורם נערך להם טקס נישואים חוזר כדת וכדין. בדיוק באותו יום שהגעתי לבקר, התקיים אירוע חתונתם של 28 זוגות גרים. אין לתאר את השמחה היהודית שהייתה באותו לילה.
המקומיים הסבירו לי כי אותם גרים מקיימים אורח חיים חרדי לחלוטין, לרבות שחיטה, מקווה, בית כנסת, עירוב ועוד, אך דבר אחד עיקרי אין בידם - ספר תורה. לאור התרגשותי והקרבה למועד פטירת אבי, אמרתי כי אני אשתדל לארגן להם ספר תורה לעילוי נשמת אבי ז״ל.
ואכן, בימים אלה ממש אני נמצא בקוסטה ריקה, אחר שהעברתי מהארץ ספר תורה מהודר לזכר אבי זצ״ל. אין לתאר את הלוגיסטיקה בהעברת ספר תורה לחו"ל ואת ההנחיות ההלכתיות אשר מחייבות את העברת הספר בצמוד לנוסע ולא בתא המטען.
סופו של דבר, בעזרתם הטובה של ידידיי הסתייעה ההעברה על הצד הטוב ביותר.
אין לתאר את שמחת הכנסת ספר התורה לאותו בית כנסת של הגרים, התבוננתי מהצד ואז 4הגעתי לתובנה - כי זה שיש ספר תורה בכל בית כנסת אינו מובן מאליו, וההתרגשות והיחס לספר התורה של כל אחד מאיתנו צריכים להיות כפי שאותם גרים מרגישים כאשר קבלו את ספר התורה לאחר המתנה כה ארוכה.
לסיום, עלי לציין כי כאשר הגעתי לבית הכנסת המרכזי של הקהילה האורתודוקסית בקוסטה ריקה, הגיע לכהן ברבנות הרב פרובר, אשר שימש במשך שנים כרב הקהילה במקסיקו, וברצוני לחזקו ולאחל לו בהצלחה בכל אשר יפנה.
לדוגמא, כאשר אנו מגיעים לבית כנסת - אני לא מכיר אחד שמשתהה טרם קריאת התורה ומתפעל מהעבודה שהושקעה בכתיבת ספר התורה, בפרט אם בארון הקודש מונחים כמה ספרים, חבל שאין מי שעוצר וחושב על כך, או על כל נושא במהלך חיינו, ולוקח את הדברים כמובנים מאליהם.
ישאל השואל, מדוע נזכרתי להעלות את המודעות לכך - לחשוב ולהתבונן?
לפני כשנתיים הייתי בנסיעת עבודה בקוסטה ריקה, אחד מנכבדי הקהל הזמין אותי לביקור בג'ונגל, תוך שהוא מבטיח לי חוויה יהודית שלא תשכח. מאחר והיו לי כמה שעות פנויות בין פגישה לפגישה - נעתרתי להצעתו, ועליתי עימו על הג'יפ בנסיעה למעבה הגונגל.
להפתעתי כי רבה, לאחר שנכנסנו לעומקו של היער, גיליתי באמצעו כפר קטן בו התגוררו ילידי המקום, אשר חיפשו בשורשיהם וגילו שחלקם הגדול המצאצאי מגורשי ספרד ועל כן החליטו לחזור ליהדות - בעזרת רבנים חרדיים מהארץ וממונסי, שלא עשו להם שום 'הנחות', ולבסוף הם אף עברו גיור לחומרה.
לאחר גיורם נערך להם טקס נישואים חוזר כדת וכדין. בדיוק באותו יום שהגעתי לבקר, התקיים אירוע חתונתם של 28 זוגות גרים. אין לתאר את השמחה היהודית שהייתה באותו לילה.
המקומיים הסבירו לי כי אותם גרים מקיימים אורח חיים חרדי לחלוטין, לרבות שחיטה, מקווה, בית כנסת, עירוב ועוד, אך דבר אחד עיקרי אין בידם - ספר תורה. לאור התרגשותי והקרבה למועד פטירת אבי, אמרתי כי אני אשתדל לארגן להם ספר תורה לעילוי נשמת אבי ז״ל.
ואכן, בימים אלה ממש אני נמצא בקוסטה ריקה, אחר שהעברתי מהארץ ספר תורה מהודר לזכר אבי זצ״ל. אין לתאר את הלוגיסטיקה בהעברת ספר תורה לחו"ל ואת ההנחיות ההלכתיות אשר מחייבות את העברת הספר בצמוד לנוסע ולא בתא המטען.
סופו של דבר, בעזרתם הטובה של ידידיי הסתייעה ההעברה על הצד הטוב ביותר.
אין לתאר את שמחת הכנסת ספר התורה לאותו בית כנסת של הגרים, התבוננתי מהצד ואז 4הגעתי לתובנה - כי זה שיש ספר תורה בכל בית כנסת אינו מובן מאליו, וההתרגשות והיחס לספר התורה של כל אחד מאיתנו צריכים להיות כפי שאותם גרים מרגישים כאשר קבלו את ספר התורה לאחר המתנה כה ארוכה.
לסיום, עלי לציין כי כאשר הגעתי לבית הכנסת המרכזי של הקהילה האורתודוקסית בקוסטה ריקה, הגיע לכהן ברבנות הרב פרובר, אשר שימש במשך שנים כרב הקהילה במקסיקו, וברצוני לחזקו ולאחל לו בהצלחה בכל אשר יפנה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות