1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

הפשרה של רבי חיים עוזר

כיצד בא הדף היומי לעולם, ומה התרחש מאחורי הקלעים בטרם הוצע הרעיון של רבי מאיר שפירא לראשונה על בימת הכנסייה הגדולה בשנת תרפ"ג? • 90 שנה ל'דף היומי'
שבתי חזקיה, בחדרי חרדים, ט' אלול תשע"ג 15/08/2013 14:50

 הארה שמימית.  רבי מאיר שפירא זצ"ל הארה שמימית. רבי מאיר שפירא זצ"ל



אין אדם בעולם שלא יודע מהו 'הדף היומי'. אין מישהו שאינו יודע כי מחוללו ומולידו הוא הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין ורבה הנערץ של העיר לובלין.

למרות זאת, מעט מאוד אנשים יודעים, כיצד בא הדף היומי לעולם, מה התרחש מאחורי הקלעים, בטרם הוצע הרעיון לראשונה על בימת הכנסייה הגדולה בשנת תרפ"ג, וכיצד התייחסו אליו גדולי ישראל באותה תקופה.

באלבום מרהיב חדש, שיצא לאור לקראת סיום הש"ס במחזור ה-13 אשתקד, שחובר על ידי הגאון רבי דוד אברהם מנדלבוים, מי שהשכיל להעמיק ולהחכים רבות במשנתו של המהר"ם ובאורחות חייו הנאצלות, הוא מתאר את קורות הדף היומי, על פי עדויות, קטעי עיתונות, מסמכים אותנטיים, תצלומים ותיעודיים שונים - החל מהרגע בו נרקח הרעיון על ידי המהר"ם, עצם יישומו בשטח והלימוד בפועל - ועד לרגעים המכוננים של סיום הש"ס.

התיאורים המרתקים מתפרשים על פני צוק העיתים - החל משנת תרפ"ג שבו עלה הרעיון לראשונה, עד שנת תש"ז.

בראיון שהעניק בעבר הרב דוד הלחמי זצ"ל, מתלמידיו של המהר"ם, סיפר כי המהר"ם שח לו, שכבר בצעירותו נבט רעיון הדף היומי לכל ישראל בליבו, וכי בכל עת חיפש דרכים כיצד להוציא את החלום מן הכוח אל הפועל. "ההזדמנות נקרתה בפניו בכנסיה הגדולה, ובה זמנו לו משמים את יישום הרעיון, כאשר הכריז מעל בימתה על הרעיון של ה'דף היומי' ומיני אז התקבל הרעיון בכל תפוצות ישראל".

ועדת הרבנים מסתייגת

עד כמה שכיום אזכור נושא הדף היומי מעורר השראה אצל כל יהודי, הרי שדווקא ועדת רבנים שבפניה הביא המהר"ם שפירא את ההצעה - שללה אותו. היה זה בטרם הציע המהר"ם את הרעיון של הדף היומי מעל בימת הכנסייה הגדולה, וכמתחייב מהנהלים, שטח אותו לפני כן בפני ועדת הרבנים שפעלה לצד מועצת הכנסייה.

ועדה זו הייתה שוקלת כל הצעה, בטרם עלתה על הבימה, ולאחר הצבעת חבריה היו ההצעות מתקבלות או נדחות, על פי הרוב שזכו. למרבה הפלא, רוב מוחלט של הנוכחים היה נגד הרעיון. הרבנים התקשו לקבל את העובדה כי ניתן 'להנחית' את נושא הדף היומי כתכתיב לציבור. "חז"ל אמרו 'אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ', ואיך נבוא לציבור ונפקוד עליו ללמוד דווקא מסכת פלונית?" שאלו ורבו הקולות שפקפקו ביעילות ההצעה - ודחו אותה על הסף.

אחד הרבנים אף קרא על כך תיגר ותהה: 'כיצד יתכן שיהודי נחשב לבור ועם הארץ, ילמד כל יום דף בתלמוד ולאחר שנים אחדות יחשב למסיים הש"ס והוא לא מבין ואינו יודע מימינו לשמאלו?'

אבל דווקא לטיעון זה קמה אופוזיציה. היה זה הגאון הנודע רבי מנחם זעמבא הי"ד שהלם על השולחן והצהיר בקול: "יהודי שלמד דף היומי וסיים ש"ס, הוא תלמיד חכם ואי אפשר להגדירו כעם הארץ!"

מהתנהלות זו, ניתן ללמוד במקצת, עד כמה גדולה הייתה ההסתייגות מצד הרבנים. אמנם היו עוד מספר מגדולי ישראל שתמכו במהר"ם, מששטח בפניהם את הצעתו. ביניהם ניתן למנות את ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל, הגרח"ע גרודזינסקי זצ"ל, ה'חפץ חיים' זצ"ל - שנסכו בו עידוד רב ותמכו בו מוראלית.

אולם, כוחה של הוועדה שפסלה את הרעיון גבר והיא לא העניקה את האישור המיוחל, חרף שגב אישיותו ורום מעלתו של המציע.

רבה של ווילנא מציע פשרה

שנים מאוחרות יותר סיפר המהר"ם לתלמידיו, כי גם כאשר שמע את ההחלטה של הוועדה, לא נעכרה רוחו ולא אבה לוותר. "הרגשתי שזו הארה שמימית והחלטתי להילחם כאריה, על מנת שהרעיון לא ייגנז". אמר.

מי שהעניק את המוצא לפוזיציה המביכה שנוצרה, שהייתה עלולה לפגוע חלילה בכבודו של המהר"ם, היה הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל, רבה של ווילנא, שהציע כהצעת פשרה, שהתגבשה לאחר דין ודברים ממושך, כי המהר"ם יעלה בעת קיום הכנסייה הגדולה שלל רעיונות שכן אושרו על ידי ועדת הרבנים, ויניח אותם על שולחן המועצה, ובנשימה אחת יוסיף, כי "יש לו רעיון אישי משל עצמו, שאותו חשב להביא לפני הציבור, כדי שישמע וישפוט".

ההצעה של רבה של ווילנא התקבלה.

על פי אחת השמועות, ה'חפץ חיים' שדווקא צידד בעד הרעיון, הסתודד עם המהר"ם ושיתף אותו בתכנית שהגה כדי שהרעיון יתקבל בלב השומעים. ה'חפץ חיים' ביקש מהמהר"ם כי ייכנס לאולם רק אחריו. "כאשר תופיעו על הבמה, אקום לכבודכם. הציבור שיראה את הכבוד שאני מנחיל לכם, יתרשם מן הסתם וכך תתקבל הצעתכם בהסכמה".

לדברי הרב הלחמי, היו סיבות נוספות של מי שביקשו לטרפד את היוזמה. לטענתו, גם במקום כינוס זה של תלמידי חכמים וגדולי הדור היו מי שקינאו בו בגלל גילו הרך, ומשום שטרם נודע שמו בין גדולי הדור המופלגים שחיו באותו דור. "היו כאלו שחרה להם שפתאום מגיע אברך צעיר ומציע הצעה שכזו בשער בת רבים, בפני גדולי הדור, ועלה החשש שמא דבריו יתקבלו..."

תשואות ומחיאות כפיים סוערות

הגיעה עת האסיפה. באולם הושלך הס, עת נכנסו גדולי ישראל בהדרם ותפסו את מקומותיהם. בזה אחר זה, עלו הרבנים ונשאו נאומיהם בנושאים שעל הפרק. אבל הנאום שנחקק על דפי ההיסטוריה באותיות של זהב, היה זה של המהר"ם שפירא, בנוסף לרטוריקה ולכשרון ההבעה הנוצץ, בה ניחן.

למעלה מעשרים סעיפים ורעיונות הביא המהר"ם בפני האסיפה בנושאים שונים, ואז הגיע הרגע הדרמטי. המהר"ם הישיר מבט בפני הנוכחים, ובקול שנימת התרגשות שליוותה אותו, הוסיף: ''אני רוצה להביא כאן רעיון שנצנץ במוחי בסייעתא דשמיא'. כאן העלה המהר"ם את האידיאה שלו וביקש לשמוע את דעת הקהל בנידון.

"אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!... נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית... לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית, נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתהדר מתגדל ומתקדש..." אמר בפאתוס.

וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה. קשה לתאר נכוחה את הדרמה שהתחוללה באולם.

עדי ראיה שנכחו במעמד, סיפרו כי המהר"ם חישמל את האווירה וזכה לסחוט תשואות ומחיאות כפיים סוערות. הקירות רעדו מעוצמתן. ההתלהבות העצומה שבה קיבל הציבור את רעיון הדף היומי, גרמה לגר"מ להבין: ההצעה נפלה אולי 'טרומית', אולם זכתה ברוב סוחף בהצבעה ב'מליאה'...

אני נכנס ללמוד את הדף היומי

דחף משמעותי ליישום ההחלטה, קיבל המהר"ם ביום א' של ראש השנה של שנת תרע"ד, בה החלו בפועל בלימוד הדף היומי. בהפסקה שבין שחרית למוסף בראש השנה, נטל ה'אמרי אמת' מסכת ברכות והכריז בקול: "הנני הולך לקיים מצוות חכמים , ללמוד דף יומי".

בעדות מאותם ימים מסופר: "הנה בית בבית המדרש הגדול בעיירה גור. אלפי חסידים מצטופפים במקום, ואשכולות אשכולות של פרחי חסידים נתלים בכל זיז, כדי לראות את פני הרבי שסיים עתה את תפילתו והוא פוסע בדרכו לביתו.

והנה לפתע מסתובב הוא אל הקהל ואומר:

"אני נכנס ללמוד את הדף היומי".

כזרם חשמלי חולפים דבריו בין אלפי הנוכחים במקום, ותוך שניות ספורות לא נותרה מסכת ברכות אחת על המדפים. שהרי אם הרבי שתדיר כל הנהגותיו ספונות בין כתליו והוא אינו טורח לשתף בהן איש, מודיע עליהן - אין זה אלא רמז לכל החסידים להצטרף אליו ולהחזיק בדף היומי.

ואף דברות קדשו בשולחנו הטהור באותו לילה נסובים על עניני הדף הראשון של מסכת ברכות.

ניתן בהחלט לומר כי ההכרזה הזו שינתה את ההיסטוריה. כי מי רואה את האדמו"ר מקדיש מרגעיו היקרים, המסולאים מפז והמחושבים ביותר, למען לימוד הדף היומי, ואיננו מחרה ומחזיק אחריו?
בעקבות קריאתו של ה'אמרי אמת' מגור להצטרף למפעל הדף היומי. פשט לימוד הדף היומי בכל רחבי העולם היהודי עד היום.

משא ומתן עם הרב מגלינא

"אני זוכר עוד את השיעור הראשון שמסר המהר"ם בדף היומי בישיבה", סיפר הרב הלחמי. הנושא היה מדובר מאוד בכל רחבי פולין ובכל מזרח אירופה החרדית, וכמובן שההתרגשות הייתה גדולה מאוד, בקרב כל התלמידים.

"המהר"ם התבטא בהמשך, ועל כך העידו כל תלמידיו - ביניהם הגר"ש וואזנר - כי לא זכה בעולם הזה לזרע של קיימא, אבל הוא משאיר את פירותיו כאן בעולם הזה – את הישיבה שהקים בעשר אצבעותיו במסירות נפש עצומה, ואת הרעיון של לימוד הדף היומי".

וכה מתאר אחד מחסידי ראדזין את שהתרחש בוורשא הבירה:

"באותו ליל ראש השנה עלינו לחזות בשלחנו הטהור של הרבי (רבי יוסף מרדכי אלעזר מראדזין) זצ"ל, ששהה אז בוורשא. נדחקנו בתוך הקהל הגדול שהתאסף ובא מהעיר ומערים אחרות, להסתופף בימים הנוראים בצל הרבי, וכך בעמדנו צפופים זה לזה שתים בצמא כל הגה שיצא מפי קדשו.

אחרי ה'טיש', כשחזר הרבי לחדרו והשאיר את הדלת פתוחה, נדחקו אנשים פנימה ככל שיכלו להידחק. אף אני בן השתים עשרה הייתי ביניהם. בשיחתו שאל הרבי זצ"ל את הקהל איך נראתה התחלת למוד הדף היומי ברחוב היהודי וב'שטיבלך', וכשסיפרו לו על המראה הנהדר הביען פני קדשו נהרה ושביעות רצון.

ואז פתח וסיפר: "ניהלנו בכנסיה הגדולה משא ומתן עם הרב מגלינא (העיר הראשונה בה כיהן מהר"מ שפירא כרב) שימכור לנו את זכות הדף היומי. אך הוא לא הסכים והזכות נשארה שלו".

מי בכלל זוכר אותם

באחד מסיומי הש"ס, שנערכו בארץ ישראל בשנת תשכ"ח בהיכל התרבות בתל אביב, נשא דברים הגרי"מ לווין זצ"ל, נשיא אגודת ישראל. תוכן המשא שנישא בפני ההמון החוגג, מלמדים יותר מכל על העוצמה שהייתה כאן.

"הכנסיות הגדולות לדורותיהן", הכריז הגרי"מ בהתרגשות, "העלו הצעות רבות, שלל רעיונות והחלטות ללא סוף. הם היו יפים לשעתם ולמקומם. כיום, מי בכלל זוכר אותם או יודע עליהם?

"הצעה הדומיננטית היחידה שהתקבלה בהתלהבות, ליכדה את עם ישראל לשבטיו והתקבלה בכל העולם, היא ההחלטה על לימוד דף היומי ! והיא חיה וקיימת, נושמת ופורחת בכל אתר ואתר..."





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. the conection between Reb Nachman and Maharam shapirah...  

    Jacob

;