י"ז סיון התשפ"ד
23.06.2024
87 שנים לפטירתו

500 אנשים הגיעו להיפרד: הרב התרגש וירדו לו דמעות

ב-1924 הפליגו לארה"ב כמה דמויות מפתיעות במיוחד: רבה של העיר קובנה, ראש ישיבת סלבודקה והרב הראשי לישראל. סיפור ביקורו של הרב קוק - כחלק מהם, שהיום מציינים 87 שנים לפטירתו, מוכר למעטים, אך מהווה פרק חשוב ומעניין בתולדות יהדות ארה"ב ובתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל

500 אנשים הגיעו להיפרד: הרב התרגש וירדו לו דמעות
הרב אברהם יצחק הכהן קוק צילום: ויקיפדיה

במשך שנתיים זרמו לרב אברהם יצחק הכהן קוק מכתבים רבים מהארץ ומארה"ב שתוכנם דומה: בקשה והזמנה לכבוד הרב שיבוא בראש משלחת רבנים לאמריקה, כדי לעזור בגיוס כספים למען ישיבות ארץ ישראל הנבנות.

היה זה בתחילת העשור השני של המאה ה-20, ועולם הישיבות הגיע לשפל כלכלי קשה. ועד הסיוע האמריקני שנתן גב כלכלי לעולם התורה המתבסס בארץ ישראל החליט להפסיק את הזרמת הכספים, והמצב של אברכים רבים הלך והחמיר: דוחק כלכלי שרר בכל פינה, וחלק לא קטן מקרב לומדי התורה בארץ ישראל הגיע לפת לחם.

באותה עת היה הרב קוק דמות משמעותית בארץ ישראל בפרט, ובעולם היהודי בכלל. ב-1921 הוקמה הרבנות הראשית לישראל, והוא מונה לרב הראשי האשכנזי הראשון. קולו היה משמעותי ומוערך, והשפעתו רבה. בנוסף, הרב קוק היה מחובר וקשור בקשר עמוק לעולם הישיבות באירופה, בו הוא צמח ואותו ראה כמרכז הרוחני החשוב בעם ישראל, ופעל להקמת ישיבות בארץ ישראל.

מסיבות אלה החליט מפעל הסיוע "סנטרל לייף" שאין מתאים מהרב קוק לעמוד בראש משלחת שתעורר את יהדות ארה"ב למשבר הכלכלי החמור בעולם התורה בארץ ישראל, ותגייס תורמים לשיקומו.

אך הרב קוק לא התלהב מהרעיון ולא מיהר להיענות לבקשות. הוא לא רצה לעזוב שוב את הארץ, לאחר ששהה שלוש שנים בלונדון בימי מלחמת העולם הראשונה, וכך כתב: "כשאני לעצמי קשתה לי מאד היציאה מקודש לחו"ל אפילו דרך ארעי, אבל מכבידים מנהלי המוסדות הקדושים להפציר, ועד כה לא החלטתי עדיין דבר ברור".

הרב קוק עמד בפני דילמה קשה, אך בטבת תרפ"ד קיבל הכרעה לאחר שהבין כי הוא יהיה חלק ממשלחת רבנים חשובים, ולא יסע לבדו: הוא יפליג לארה"ב, למען ישיבות ארץ ישראל.

אישור כניסה לארצות הברית כבר היה לרב קוק, ואף ישנו מסמך מ-1923 שבו מכיר הקונוסול האמריקאי בא"י ברב קוק כמייצג היישוב היהודי בארץ ישראל. בכך היה הרב קוק לדמות הממלכתית הציונית הראשונה שהוכרה באופן רשמי בארה"ב. כשנודע ברחבי הארץ כי הרב הראשי עומד לנסוע לארה"ב, נאספו 500 אנשים להיפרד ממנו ולברך אותו לקראת צאתו. מסופר כי הרב קוק התרגש מהאירוע מאוד ועלו דמעות בעיניו.

משלחת הרבנים שהפליגה לאמריקה כללה בנוסף לרב קוק גם את הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלבודקה שבליטא, וכן את הרב אברהם דובער כהנא-שפירא, רבה של העיר קובנא, ורבנים נוספים.

עם עגינת הספינה בחופי ארה"ב התקבל הרב קוק בכבוד רב, כיאה לרב הראשי של ארץ ישראל. בעיתון "המזרחי" תואר האירוע כך: "אלפי יהודים נדחקו כדי לתת שלום לאורח… במשך כל היום לא נפסקה התנועה במלון מאלפי הבאים לתת שלום להרב קוק. כל ארץ־הישראליים שבאו נשקו את ידי הרב קוק כמנהג המזרח".

את פניו של הרב קוק קיבל בניו יורק ראש העיר, יחד עם בכירים אחרים בשירות הציבורי ומנהיגי הקהילה היהודית האזורית. מרגע שהתיישב במלונו החל הרב קוק לתכנן את נאומיו בפני הקהילות היהודיות בארה"ב ובקנדה, שהיוו את עיקר מטרת ביקורו. הוא החליט לא לעסוק רק בגיוס כספים, אלא אף לנסות לשכנע כמה שיותר בחורים לעזוב את עולמם בגולה, לעלות ארצה ולקחת חלק בתחיית העם היהודי בארצו. "בכל יום אנו חייבים לבנות את א"י. כל יהודי שחי בגולה הוא חולה. כל הטוב הרוחני שבגלות לא ישווה להנאה הרוחנית, לשמחת הנשמה שמרגישים בא"י", הוא הפציר בהם באחד מנאומיו.

עם זאת, לא רק בארץ ישראל התמקד הרב קוק, ואף ציין בנאומיו כי "חייבים ללמוד תורה בפולין ובליטא, ברומניה ובגליציה, בכל מקום שחיים ילדים יהודיים", ונימק זאת בכך שהתורה היא היסוד ושהיא מהווה הכנה לארץ ישראל.

מעבר לתפקיד שמילא הרב קוק בביקורו כחבר המשלחת לגיוס כספים לישיבות הארץ, הוא שימש גם בתפקיד חשוב ובלתי מוכר באופן רשמי - דיפלומט ציוני.

ביקורו של הרב קוק היה למעשה הביקור הממלכתי הראשון של דמות מהתנועה הציונית באדמות ארה"ב. ככזה, הייתה לו חשיבות רבה. הרב קוק פגש במהלך שהותו בארה"ב את ראש עיריית שיקגו, ראש עיריית ניו יורק וראש עיריית בוסטון. אך הדובדבן שבקצפת היה ללא צל של ספק פגישתו עם קלווין קולידג', נשיא ארה"ב, בבית הלבן שבוושינגטון.

עם בוא הרב לחדר הסגלגל קם קולידג' ממקומו ולחץ את ידו. על המתרחש בשיחה המרתקת ידוע לנו מדיווחו של כתב סוכנות הידיעות JTA. הרב קוק הודה לקולידג' על התמיכה בעם היהודי וביישוב היהודי בארץ ישראל, ובפרט על העברת חוק בקונגרס המכיר בזכותו של העם היהודי להקמת מדינה בארץ ישראל, בעקבות הצהרת בלפור.

הנשיא האמריקני ציין בפני הרב קוק שבדרך כלל הוא אינו מקבל אורחים בימי שלישי, אך הוא חש חובה להקדיש זמן לרב הראשי של ארץ הקודש.

המשלחת הרבנית שכללה את הרב קוק סיימה את מסעה עם סכום של כ-320 אלף דולר, סכום עתק מאוד ביחס לאותם ימים. אך מעבר לסכום הכספי שהתרים, ראה הרב קוק את מסעו כמסע פוקח עיניים, בו נחשף ושם את ליבו לעניין היהדות האמריקנית הגולה. "באתי ונוכחתי, והנה מצאתי אור גדול של נשמה יהודית חיה וקיימת, ספון ואצור התוך הלב הפנימי של אחינו אשר בארצות השונות באמריקה", כך כתב.

כעבור למעלה מעשור ילך הרב קוק לעולמו, בג' באלול תרצ"ה.

סיפור ביקורו של הרב קוק בארה"ב הוא עוד פרק בתרומתו הגדולה ליהדות ולעולם הרוחני בארץ ישראל, אחד מיני פרקים רבים.

הרב אברהם יצחק קוק נשיא ארצות הברית מועצת הרבנות הראשית הרב הראשי לישראל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד