חודשיים לבחירות: מהגשת הרשימות, ועד לתוצאות

החודשיים הקרובים שיעברו עד לבחירות לכנסת ה-25 ילוו במספר תאריכים חשובים שישפיעו רבות על המפלגות ואולי אף על תוצאות הבחירות, 'בחדרי חרדים' אסף את כל המועדים החשובים למפלגות המתמודדות לכנסת עד לבחירות הקרובות שיתקיימו בעוד 62 יום - יום שלישי, ז' חשון, ה-1 בנובמבר. אז יצביעו אזרחי ישראל בבחירות לכנסת ה-25.

 ג' אלול/30 באוגוסט - המועד האחרון לרישום מפלגה חדשה כדי להתמודד בבחירות לכנסת ה-25

יום שלישי השבוע היה המועד האחרון בו היה ניתן להגיש בקשה לרישום מפלגה אצל רשם המפלגות, את היממה האחרונה ניצלו מפלגות "אומץ לעם" ו"צו השעה לנהגי המוניות הגמלאים והנכים" להגיש בקשה לרישום. בתחילת השבוע אושרה מפלגת "ישראל חופשית ודמוקרטית" של השר לשעבר אלי אבידר. 

בתחילת השבוע אושרה אצל רשם המפלגות גם מפלגת "צעירים בוערים" בראשות כוכבת הרשת הדר מוכתר, צעירה בת 20 מקריית אונו, שמאסה לדבריה בפוליטיקאים הוותיקים והמושחתים שלא דואגים לעתיד. מוכתר, שאינה יכולה להתמודד לכנסת משום שאינה בגיל הנדרש לכהן כח"כ (21) מקבלת בסקרים 1.5% אחוז מכלל קולות הבוחרים. 

אצל רשם המפלגות רשומים 164 מפלגות, על רובם כנראה לא שמעתם מעולם דוגמת "איחוד בני הברית - בראשות רב חובל בשארה שליאן" או "אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי" ומפלגות זניחות אך מוכרות יותר כמו "הפיראטים" ו-"כולנו חברים - נ נח".  

יב' אלול/8 בספטמבר - שליפת פנקס הבוחרים

עם סיום עדכון הנתונים במשרד הפנים וסגירת פנקס הבוחרים לבחירות לכנסת ה-25, המפלגות מקבלות לפי החוק את פנקס הבוחרים בכדי שיוכלו לעשות סטטיסטיקות, להצליב נתונים. המשמעות היא שבידי המפלגות מאגרי מידע גדולים מאוד המפולחים לקטגוריות ובהם פרטים אישיים של כלל הבוחרים כמו מקום מגורים, גיל וכו'.

בנוסף פועלים מטות המפלגות לרכז מידע נוסף על הבוחרים על מנת לפלח את האוכלוסיות שעליהן יוכלו להשפיע. דרך רשתות חברתיות ואמצעים נוספים יכולות חברות שנשכרות על ידי המפלגות לאתר את המנעד האידיאולוגי שבו נמצא כל מצביע, כך שיוכלו להחליט מול איזה קהל לפעול כדי להשפיע עליו לקראת יום הבחירות וביום הבחירות עצמו.

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פרסמה דגשים עבור המפלגות כאזהרה משימוש בפרטים אישיים של הבוחרים באופן בלתי חוקי וכהבהרת מחויבותם לאבטח את המידע שמגיע לידיהם.

יט' אלול/15 בספטמבר - המועד האחרון להגשת הרשימות לכנסת לוועדת הבחירות המרכזית

יום הגשת הרשימות הוא ציון דרך משמעותית לקראת הבחירות המתקרבות. לעיתים שיחות מו"מ על איחודים ושריונים מתקיימות עד הדקות האחרונות לתום המועד, בבחירות אלו נותרו כשבועיים עש שנדע מי אלו המועמדים שישוריינו במפלגת הליכוד, האם דגל התורה ואגודת ישראל ירוצו ברשימה אחת ומי יזכה לבסוף במקום הראשון. בדרך כלל ניגשות בין 45 ל-50 רשימות כאשר מרביתן לא יעברו את אחוז החסימה.

כה'-כו' אלול/21-22 בספטמבר - הגשת בקשות לפסילת הרשימות

הגשת הבקשות לפסילת הרשימות היא בדרך כלל הזדמנות נוספת לחברי הכנסת מימין לתקוף את הרשימות הערביות ולבקש לפוסלן בטענה כי הן תומכות טרור, ומנגד הערביות יבקשו לפסול את הימין הקיצוני בטענה לגזענות.

כל גורם יכול לבקש בקשת פסילה של רשימה, ולגבי מועמדים נדרשת חתימה של שליש מחברי הוועדה. ועדת הבחירות היא ועדה פוליטית המורכבת מנציגי הסיעות המכהנות בכנסת לפי מפתח המנדטים בכנסת היוצאת. בראשה עומד שופט בית המשפט העליון החלטת הוועדה לפסול מועמדים בלבד ולא רשימות, טעונה אישור של בית המשפט.

ז' תשרי/2 באוקטובר - החלטת ועדת הבחירות בנוגע לפסילת הרשימות

על פי החוק הקיים: רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לרבות בהתבטאויותיו, במפורש או במשתמע, אחת משלוש עילות: שלילת קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות; תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

לאורך ההיסטוריה נפסלו מספר מפלגות ומועמדים, הפעם הראשונה הייתה בשנת 1965. הרשימה שנפסלה הייתה "רשימת הסוציאליסטים" והיא נפסלה משום שחלק משמעותי מחבריה היו חברים בארגון "אל ארד" שהוצא מוקדם יותר מחוץ לחוק – בטענה שהיא חותרת תחת קיום המדינה.

שרשימת כ"ך של הרב כהנא נפסלה בשנת 1988 ובשנת 1992 (יחד עם "כהנא חי"), לאורך שנים בית המשפט בלם מקרים רבים של פסילות של רשימות וחברי כנסת ובהם: בל"ד, עזמי בשארה, אחמד טיבי, חנין זועבי וברוך מרזל. 

מאז 2003, בית המשפט הפך את כל הכרעות הפסילה של ועדת הבחירות. אולם במספר מקרים, למרות שאושרו בוועדה בית המשפט נענה לעתירות ופסל מספר מועמדים בהם ברוך מרזל, מיכאל בן ארי, ובנצי גופשטיין.

כג' תשרי/18 באוקטובר - תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו

אף שוועדה ציבורית המליצה כבר לפני שנה וחצי לעצור את תעמולת הבחירות בטלוויזיה במתכונת שהייתה עד כה, משום שהקמפיינים עברו לרשתות החברתיות ואחוזי הרייטינג לתשדירים תנחה לעומת העבר אז הייתה נחשבת למדורת השבט, הנושא עדיין לא עלה לדיון בכנסת. כתוצאה מכך, גם השנה ישולבו בשידורי הערוצים המסחריים והערוץ הציבורי תעמולת בחירות.

כל רשימה שתשתתף בבחירות, מהגדולה לקטנה ביותר, יעמדו שבע דקות שידור בטלוויזיה ו-15 דקות ברדיו. על כך ח"כ שכיהן בכנסת הקודמת, תקבל כל אחת מהמפלגות שני דקות נוספות בטלוויזיה וארבע דקות נוספות ברדיו. רצף שידורי התעמולה בטלוויזיה ימשך 59 דקות וזמני השידור יפורסמו סמוך למועד.

כל הרשימות מחויבות להעביר את התשדירים לצפייה מוקדמת של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, שיבדוק אם אין בהם עבירה על חוק הבחירות דרכי תעמולה כמו שיתוף ילדים או חיילים במדים. על פי ניתוח שפורסם בעבר באתר 'דה מרקר' ההפסד של ערוצי הטלוויזיה מוערך בכ-4 מיליון ש"ח על תשדירי התעמולה.

כה' תשרי/20 באוקטובר - הצבעה בכלי השיט ובנציגויות ישראל בעולם

בעבר נקראו קולות אלו "קולות הימאים", אנשי צוות ישראלים של ספינות הנמצאים בתפקיד בתקופת הבחירות ובשל כך מצביעים על⁻גבי הספינה. אולם כבר שנים ארוכות אין בנמצא ספינה שעומדת בדרישות החוק על מנת שהימאים הישראלים שעליה יוכלו להצביע. הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט הישראלים העובדים כיום כימאים.

כו' תשרי/21 באוקטובר - המועד האחרון להתחברות בהסכמי עודפים

הסכם עודפים מתייחס לחלוקת המנדטים ה"עודפים", כלומר המנדטים שנשארים לאחר הסבב הראשון של חלוקת המנדטים, והוא השלב האחרון בתהליך של תרגום הקולות שניתנו בקלפיות למנדטים בכנסת. בבחירות 2020, למשל, חולקו 117 מנדטים בסבב הראשון – ונשארו עוד 3. כדי להחליט כיצד יחולקו המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "מודד לרשימה". השיטה אומצה במסגרת חוק בדר-עופר מ-1973, שאחת ממטרותיו הייתה חיזוק המפלגות הגדולות.

עד כה חתמו מפלגות יש עתיד עם המחנה הממלכתי ומרצ עם מפלגת העבודה. בדרך כלל חותמות יהדות התורה (בהנחה ורצים במשותף) יחד עם ש"ס והליכוד עם הציונות הדתית. 

אם שתי רשימות שחתמו ביניהן על הסכם עודפים זכאיות למנדט נוסף במסגרת חלוקת העודפים, מחשבים את המודד לרשימה של כל אחת מהן בנפרד: מספר הקולות שקיבלה הרשימה לחלק למספר המנדטים שכבר יש לה +1. הרשימה שהמודד שלה גבוה יותר – תזכה במנדט הנוסף. כאמור, שיטה זו מעניקה יתרון לרשימות גדולות. לכן, מבין שתי רשימות שחתמו על הסכם עודפים – יש סיכוי טוב יותר שהרשימה הגדולה יותר תקבל את המנדט.

ג' חשון/28 באוקטובר - המועד האחרון לפרסום סקרי בחירות

חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959, כפי שתוקן בשנת 2002, קובע הוראות מפורטות בדבר פרסום סקרי בחירות, דהיינו, "סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים בבחירות, או הבודק נושאים הקשורים במישרין במי שמתמודד בבחירות".

ההוראות קובעות כי שעות לפני פתיחת הקלפיות ועד מועד סגירת הקלפיות – אסור לשדר או לפרסם בכתב בציבור תוצאות של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו לפני כן.

עוד על פי ההוראות, הראשון שמשדר בציבור תוצאות של סקר בחירות ומי שמשדר תוצאות כאמור בתוך 24 שעות מהפרסום הראשון, חייב לפרסם לצד התוצאות את הפרטים הבאים: שם הגוף שהזמין את הסקר; שם הגוף שערך את הסקר; התקופה שבה נערך הסקר; האוכלוסייה שממנה נלקח המדגם; מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר המשתתפים בפועל; מרווח הטעות בנתונים שהושגו. מי שמפרסם תוצאות בכתב, יציג נוסף על האמור לעיל גם את השאלות שנשאלו בסקר.

ז' חשון/1 בנובמבר - בחירות לכנסת ה-25

מיד עם סגירת הקלפיות, יחלו בוועדת הבחירות בספירת הקולות, ואלה יזרמו בכל יום, ויתפרסמו באופן רשמי לכל המאוחר בתוך שבעה ימים - לרוב הן מתפרסמות עוד קודם. לאחר פרסום התוצאות, יחל סבב ההמלצות אצל נשיא המדינה, שיעביר בהמשך את המנדט להרכבת הממשלה למועמד עם מספר הממליצים הגדול ביותר. הוא ינסה, בתוך תקופה של כחודש, עם אפשרות של הארכה נוספת - להרכיב ממשלה. השבעת הכנסת תתקיים כנראה ב-15 בנובמבר, שבועיים לאחר הבחירות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!