ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024

הגר"ע יוסף הניח המצנפת על ראש בנו הראשל"צ

הגר"ע יוסף הכתיר בנו ב'רבי יוחנן בן זכאי' בעיר העתיקה • מי הוזמן ומי לא? • סיקור ענק I תיעוד וידאו I גלריות

הגר"ע יוסף הניח המצנפת על ראש בנו הראשל"צ
יעקב כהן



הבוקר, י"ב בתשרי, מתקיים טקס ההכתרה המסורתי של הלבשת הגלימה לראשל"צ, הגאון רבי יצחק יוסף. הטקס נערך בבית הכנסת רבי יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים.

למרות מצב בריאותו, הגר"ע יוסף הגיע אל המעמד.

הפייטן משה חבושה קידם את בואו של הגר"ע יוסף בפיוטים. "כולם יוצאים לקראתו באמרו לו ברוך הבא", נכנס הרב לקול שירת הפייטן.

האירוע נפתח בפרק תהילים מפי הפייטן משה חבושה. "ה' בעוזך ישמח מלך". הגר"ע יוסף נראה ישוב על כורסה מרופדת שהובאה במיוחד למקום.

בשולחן הכבוד: הגר"ע יוסף, הגר"י יוסף, הגר"ד לאו, הגרי"מ לאו, הראשון לציון הרב בקשי דורון, חכם שלום כהן, נשיא המדינה שמעון פרס (שהושב לצד הגר"ע), ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, יו"ר ש"ס אריה דרעי, סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ, וד"ר חיים יו"ר העדה הספרדית.

עם כניסתו של נשיא המדינה שמעון פרס נשמעה תרועת השופרות, ומיד לאחריהן, שירת התקווה.

"בליל בחירתו של בנו, אמר הרב עובדיה יוסף את תפילת נשמת", קרא הפיטן, והחל בקריאת התפילה.

הגר"ע עם בנו בהכתרהצילום: הגר"ע עם בנו בהכתרה
הגר"ע עם בנו בהכתרה

הנשיא פרס: אישיותו המיוחדת מסמלת צניעות וענווה

הנשיא פרס פתח בדברים. הוא פנה אל הרב עובדיה יוסף: "בן חכם ישמח אב. הידידות בינינו נמשכת שנים רבות, הוקרתי אליך כמנהיג, כאישיות מקרבת, שוחרת שלום בפנים ובחוץ משמשת חוויה רוחנית לי ולכל בני עמי.

"התברכנו השנה בשני רבנים חדשים. הפעם ברצוני לומר מספר מילים על מורשתה של יהדות ספרד, על קצה המזלג. עם אחד אנחנו, אחים בדם בנפש ובגורל גם כאשר אנחנו במקומות אחרים.

"היהודים באימפריה המזרחית ידעו גירוש ספרד וגם ידעו תור ספרד, גלות ישראל הראשונה היתה לבבל,וחלק גדול מבנינה של תורת ישראל נוצרה בארצות המזרח...נזכיר את התלמוד הבבלי...ספרי הי"ד החזקה של הרמב"ם, השולחן הערוך של מרן יוסף קארו..."

הנשיא פרס המשיך ופירט את שמותיהם של ספרים הלכתיים ומחשבתיים, "עד ליצירה של אביו הדגול של הראשון לציון ידידי ורבי הרב עובדיה יוסף, המשרה על עמו תורה ורוח טובה. את זה נזכור לנצח".

מכאן עבר הנשיא לנושא האקטואלי: "תור הזהב התאפיין בהתפתחות גדולה של האומנות החופשית, פילוסופיה, דקדוק, אלגברה, גיאומטריה, מוסיקה ועוד...היהודים שעברו לחיות בערים, כדי לקיים את מצוות והגית בו יומם ולילה הציינו גם ברפואה ובמקצועות נוספים...כל אלו היו אופייניים לעם היהודי באותה תקופה. היהדות הספרדית נפשה יצאה לציון. עם הקמת מדינת ישראל שמעה את קול השופר ועלתה לארץ ישראל בתחושה משיחית עמוקה. זו יהדות הבנויה על יראת שמיםועל אהבת אדם. בני ספרד, או יהודי אשכנז, נאלצו לנדוד ממקום למקום...הגורל פיזר אותם...

"במורשת הפאר הזה של יהדות עיראק גדל רבה הראשי של מדינת ישראל בשנת תשע"ד, הרב יצחק יוסף, אשר הוא שורש לאילן גדול שהנחיל ועדיין מנחיל את היסודות...תוך דאגה כנה לכל יהודי ויהודי.

"השבוע מלאו 40 שנה למחלמת יום הכיפורים. נחשפנו כולנו לסיפורי הקרבות והגבורה והשכול...בעיתוי הזה מדהים להזכיר את המערכה הגדולה והאמיצה של הראשון לציון דאז, הרב עובדיה יוסף, להתיר את העגונות שבעליהן נספו במערכה. מאבק זה שדרש בירור וליבון של נושאים בהלכה, איתור וחיפוש של רבבות פרטים עלומים, במטרה להביא להתרת הנישואין לנשים...עבודת נמלים זו הדירה שינה מעיניו של הרב...אבל הרב עובדיה נאבק עד אשר המטרה שעמדה לנגד עיניו הושגה.

"לפני מספר שבועות, במעמד השבעת הרבנים הראשיים במשכן הנשיא, הזכיר הרב יצחק את הדברים הללו והבטיח להמשיך את מורשת אביו. עלינו לעשות הכול שלכל עגונה יהיה פתרון הלכתי. הרב יצחק שואב את מורשתו ההלכתית מאביו הגדול. אסור לקצוץ מההלכה, אבל אפשר עם ההלכה לחפש פתרונות. אמירה זו מעידה על הנהגה רבנית הקשורה בעבותות של אהבה עמוקה אל עם ישראל שמצוי לא אחד בפני דילמות קשות. התפישה הרבנית הזו אומרת, שפוט את עצמך בנוסח בית שמאי, שפוט את זולתך בנוסח בית הלל.

"אנו נמצאים היום בין יום הכיפורים לחג הסוכות. אין לשום עם ואומה בעולם חג הדומה ליום הכיפורים. יום שבו כולנו, ללא הבדל מגזר או חברה, מתחברים לחשבון נפש פנימי ולאומי, תשובה וסליחה, לא מצאתי בשום מקום בעולם יומיים כאלו של שקט, של דומית קודש, היורדת על כל הישוב. תפילת יום הכיפורים בנויה מגעגועים לשלום. גם חג הסוכות הוא חג מיוחד במינו ומוצא את כולנו באותה הסוכה, באותו בית עראי שאינו מפריד בין ימין ושמאל בין עשיר לעני.

"אני רואה ברב יצחק יוסף דמות המסוגלת להאדיר שם שמים בדרכי נועם, להביא את העם כולו לעתיד טוב יותר. ב-40 הכרכים של הספר ילקוט יוסף ישנה פסיקה הלכתית שהתקבלה בעולם כולו. אישיותו המיוחדת מסמלת צניעות וענווה, יחד עם היותו תלמיד חכם גדול.

"בהשארתו של אביו הגדול, שהיום יום הולדת שלו! (מחיאות כפיים בקהל), לא אגיד בן כמה הוא, אבל אגיד שאני ב-3 שנים צעיר ממנו... אני מאחל לו אריכות ימים... אני מאמין שהיום הוא יום פתיחה למסכת ארוכה של נאמנות ואהבה הדדית של הציבור בישראל לרב הראשי והראשון לציון שאמון על קירוב לבבות ומורשת ישראל. כמאמר הרב קוק, עלינו לחדש את הישן ולקדש את החדש. כבוד הרבנים, שנה טובה ומבורכת".

הראשל"צ לאחר הנחת המצנפת והגלימהצילום: הראשל"צ לאחר הנחת המצנפת והגלימה
הראשל"צ לאחר הנחת המצנפת והגלימה

הראשל"צ: חש את כובד המשא הכבד על כתפי

הגלימה הוגשה לרבנים הראשון לציון הרב בקשי דורון ולחבר מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן בידי הד"ר חיים.

את המצנפת הניח הגר"ע יוסף עצמו לראשו של הגר"י יוסף: נשיא המדינה קם מכיסאו, הגיש את המצנפת לרב עובדיה, הרב יצחק התכופף וכרע על הארץ כדי להקל על אביו להלביש לו את המצנפת. את הגלימה הלבישו הרב בקשי דורון וחכם שלום כהן, ואחר בירך הראשל"צ "שהחיינו".

הרב יצחק יוסף נושא דברים. הוא פתח בברכת רפואה לאביו: "אני עומד כאן היום לפניכם במקום הזה בו הוכתרו הראשונים לציון במשך מאות בשנים, המקום בו הוכתר גם אבי מורי עטרת ראשי לפני 40 שנה, אני חש את כובד המשא הכבד על כתפי, ציפיות רבות נתלו בנו, להמשיך את מורשת הראשונים לציון, מורשת יהדות ספרד המפוארת שלימדונו מאות בשנים ללכת בדרכו של בית הלל, ללכת בדרך של כוחא דהיתרא. על הציבור הרחב יש ללכת בדרכו של מרן האבא ללכת בדרך היתרא.

"הליכה בדרכו של מרן הבית יוסף, הרב יוסף קארו, שהתווה את הדרך לפוסקים שבאו אחריו. מורשת הראשון עתיקה, לציון החל מהרב גלנטי ועד לדורנו זה. הרב יוסף קארו היה הראשון, לפני כחמש מאות שנה, וכולנו, כל הראשון לציון, ממשיכים בדרכו.

"אני שומע לא אחת ששואלים, מה זה קיבלנו הוראות מרן הבית יוסף? וכי אף פעם אינו טועה? הרי יש עוד הרבה פוסקים. למה לקחו שולחן ערוך ועזבו כל הפוסקים האחרים? התשובה לכך במסכת עירובין: הרוצה יעשה כבית שמאי, הרוצה יעשה כבית הלל, רק שיהיה עקבי בלי לקפץ. גם קולות וגם חומרות יעשה כמו אדם אחד.

"במשך עשרות בשנים, במסורת של אבא, אנחנו הולכים לתת דרשות בציבור הרחב. כשאני מגיע למקומות הציבור צמא לשמוע.

"אבא הנחה אותנו לחזק את מורשתו של מרן הבית יוסף. כמו שהזכיר אדוני הנשיא, לא נסטה מההלכה ימין ושמאל, ההלכה נר לרגלנו, אך במסגרת ההלכה, כמה שנוכל לפסוק להיתר נעשה זאת.

"לסיום, הרשו לי לסיים בנימה אישית. אני רוצה לברך את מרן האבא שליט"א שיזכה לאריכות ימים ושנים, שיהיה בריא, שהקב"ה יחזקהו ויאמצהו שיחזור לאיתנו הראשון להנהיג אותנו עד ביאת משיח צדקנו".

בסיום הוסיף: "מודה לידידי מנוער אריה דרעי שהרבה עשה למעננו". בשולי האירוע ניתן לציין כי התעוררה התלבטות האם להושיב את דרעי בשולחן הכבוד, דבר שלא נעשה מעולם. בסופו של דבר הוחלט לחיוב.

מי הוזמן ומי לא?

עוד נשאו דברים ד"ר אברהם חיים יו"ר הקהילה הספרדית, סגן השר לשירותי דת הרב אלי בן-דהן, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, הראשל"צ הגאון רבי בקשי דורון, הרב הראשי הגאון רבי דוד לאו והגאון רבי שלום כהן.

אל האירוע הוזמנו הגר"י מצגר ויו"ר ש"ס לשעבר ח"כ אלי ישי. למרות השלום שנערך ביום חמישי האחרון, ערב יום הכיפורים, הגר"ש עמאר לא הוזמן להשתתף באירוע.

נציין כי בערב יום הכיפורים חל שינוי לרעה במצבו של הגר"ע, אך בבוקרו של יום הכיפורים חלה הטבה והוא אף ירד להתפלל בבית הכנסת שמתחת לביתו.

במהלך הימים האחרונים התלבטו בני המשפחה האם הגר"ע יוכל להשתתף באירוע ההכתרה, ואף התייעצו על כך רבות עם ד"ר שטסמן, רופאו האישי של הרב. בסופו של דבר, כאמור, הוחלט להסדיר הסעה מתאימה ולדאוג שנשיא מועצת החכמים ישתתף אירוע, המרגש מאוד מבחינתו, של הכתרת בנו
.
כחלק מהטיפול הרפואי דאגו בבית הרב לחדר מיוחד עבור רופאו האישי, השוהה עמו שעות ארוכות בכל יום. החדר אף מצויד בכל הציוד הדרוש לטיפול ומונע את הצורך באשפוזו.

בשולי האירוע קשה להתעלם מהעובדה, לפיה בלט מאוד בהיעדרו הראשל"צ לשעבר הגר"ש עמאר. היעדרו בלט במיוחד על רקע העובדה שמקבילו בתפקיד, הגר"י מצגר, הוזמן, השתתף ואף פיאר בנוכחותו את שולחן הכבוד.

התקווה הייתה כי בעקבות הפיוס המרגש שהתקיים בערב יום הכיפורים במעונו של הגר"ע יוסף, בו נאמרו מילים חמות על הרב עמאר, יאוחדו השורות באופן סופי. מתברר כי בעוד רבים מבני משפחת הרב רצו בהזמנת הגר"ש לאירוע הבוקר, היו גורמים שעשו הכול כדי למנוע זאת.

האם מה שמניע אותם הוא החשש מכוחו ומעמדו של הגר"ש עמאר כמי ש'יאפיל' על הראשל"צ החדש בדרך להנהגה העתידית? מי יודע.





גלריה מהמעמד • צילום: יעקב כהן















































































צילום: חנוך בר

























הכתרה רובע יהודי העיר העתיקה הרב יצחק יוסף ירושלים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד