הכרעה בפרשת פוניבז': הגר"א כהנמן הפסיד בבג"ץ
השופט דנציגר קבע כי היה עליו להביא הראיות להטיית דין למחוזי • לגבי ההבהרות: "יתכן כי הבורר היה חסר סמכות"
- יונה שוב, בחדרי חרדים
- כ"ז תשרי התשע"ד
- 17 תגובות
הרב אליעזר כהנמן והרב שמואל מרקוביץ
שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, דחה היום (ג) אחר הצהרים, את ערעורו של הגאון רבי אליעזר כהנמן על פסיקת בית המשפט המחוזי - לפיה ימשיכו הסכסוכים בישיבת פוניבז' להתדיין בפני הרכב הבוררים בראשות הגאון רבי חיים גדליה צימבליסט.
.
בערעורם טענו עורכי הדין של נשיא הישיבה כי ברשותם ראיות חדשות, המלמדות על קשרים פסולים בין הגר"ש מרקוביץ לגרח"ג צימבליסט. עורכי הדין ביקשו להוסיף ראיות חדשות אלו לתיק, ובכך לשנות את פסיקת ביהמ"ש המחוזי. בין השאר טענו עורכי הדין של הרב כהנמן בערעור כי הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה מעורב אישית בפסיקה, וכי על שולחנו הוכרעו בצוותא עם הרב צימבליסט שאלות שונות הנוגעות לקיום הבוררות - גם בעת שהגר"ש מרקוביץ' עצמו נכח במקום.
כאמור, השופט דנציגר דחה היום את בקשת רשות הערעור ואת הבקשה להוספת ראיות חדשות, וקבע: "לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, בבקשה להוספת ראיות ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב לגופה".
בית המשפט העליון קבע עוד, בהתייחסו להקלטה המוכיחה את טענות הרב כהנמן: "המבקש ידע על קיומן של הראיות בטרם מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולא שקד שקידה ראויה להשגת התצהירים הנוגעים לקיומה של אותה הקלטה לה הוא טוען".
"ראשית, כאמור, המבקש ידע על קיומו של אותו מפגש בין המשיב לבין הרב צימבליסט בבית הרב אלישיב ז"ל לאחר שדווח עליו בתקשורת ביום 21.4.2011. במסגרת הבקשה להוספת ראיות מציין המבקש במפורש כי גילה על קיומה של ההקלטה הנטענת של אותו מפגש כשלושה שבועות לפני מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בשים לב לנתונים אלו, אינני יכול לקבל את הסבריו של המבקש בדבר העיכוב בהגשת בקשה לצירוף הראיות אותן הוא מבקש להגיש כעת. ככל שהמבקש חשב כי יהיה בידיו להשיג את הקלטת עצמה וככל שלא היה בידיו להשיג את כל התצהירים אותם הוא מבקש לצרף, היה יכול לכל הפחות להודיע לבית המשפט על שנודע לו ולבקש ארכה להגשת הראיות בטרם מתן פסק הדין. די בכך כדי לדחות את הבקשה להוספת ראיות".
"שנית, על פי תיאור הראיות כפי שעולה מהבקשה להוספתן, נראה כי אין בהן אלא עדות מפי השמועה בדבר תוכן ההקלטה, ואף ייתכן, מבלי לקבוע מסמרות, כי ההקלטה עצמה מהווה ראיה פסולה כפי שטוען המשיב. בשל כך, משקלן של הראיות שצירופן מתבקש הינו נמוך ביותר וממילא לא יהיה בו כדי לשנות מקביעתו העובדתית של בית המשפט בדבר אופי הפגישה".
"משדחיתי את הבקשה להוספת ראיות, אין עוד מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי לפיה הפגישה בין המשיב לבין הרב צימבליסט הייתה פגישה אקראית ולא נדונו בה ענייני הבוררות".
בנוגע ל'הבהרות לפסק הדין' שניתנו על ידי הרב צימבליסט, קבע ביהמ"ש העליון: "גם את טענתו של המבקש לפיה יש להעביר את הבורר צימבליסט מתפקידו בשל שתי הבהרות שנתן בהרכב יחיד - אין בידי לקבל. יתכן כי הבהרות אלה אכן ניתנו בחוסר סמכות, אך בכך בלבד אין כדי לקבוע כי לא ניתן לתת עוד אמון ברב צימבליסט באופן המצדיק את העברתו מתפקידו. לכל היותר, ניתן היה לטעון 'בזמן אמת' כי הבהרות אלה הינן חסרות תוקף, אך משההבהרות אלה ניתנו לפני תשע שנים ויותר נראה כי אין עוד מקום להשיג עליהן כעת. מכל מקום, מהמסמכים שצירף המבקש עולה כי רובן המכריע של ההבהרות שניתנו על ידי הבוררים ניתנו כדין כפי שציין בית המשפט המחוזי".
השופט חייב את הרב כהנמן לשלם הוצאות משפט בסך 15.000 ₪.
.
בערעורם טענו עורכי הדין של נשיא הישיבה כי ברשותם ראיות חדשות, המלמדות על קשרים פסולים בין הגר"ש מרקוביץ לגרח"ג צימבליסט. עורכי הדין ביקשו להוסיף ראיות חדשות אלו לתיק, ובכך לשנות את פסיקת ביהמ"ש המחוזי. בין השאר טענו עורכי הדין של הרב כהנמן בערעור כי הגרי"ש אלישיב זצ"ל היה מעורב אישית בפסיקה, וכי על שולחנו הוכרעו בצוותא עם הרב צימבליסט שאלות שונות הנוגעות לקיום הבוררות - גם בעת שהגר"ש מרקוביץ' עצמו נכח במקום.
כאמור, השופט דנציגר דחה היום את בקשת רשות הערעור ואת הבקשה להוספת ראיות חדשות, וקבע: "לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, בבקשה להוספת ראיות ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב לגופה".
בית המשפט העליון קבע עוד, בהתייחסו להקלטה המוכיחה את טענות הרב כהנמן: "המבקש ידע על קיומן של הראיות בטרם מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ולא שקד שקידה ראויה להשגת התצהירים הנוגעים לקיומה של אותה הקלטה לה הוא טוען".
"ראשית, כאמור, המבקש ידע על קיומו של אותו מפגש בין המשיב לבין הרב צימבליסט בבית הרב אלישיב ז"ל לאחר שדווח עליו בתקשורת ביום 21.4.2011. במסגרת הבקשה להוספת ראיות מציין המבקש במפורש כי גילה על קיומה של ההקלטה הנטענת של אותו מפגש כשלושה שבועות לפני מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בשים לב לנתונים אלו, אינני יכול לקבל את הסבריו של המבקש בדבר העיכוב בהגשת בקשה לצירוף הראיות אותן הוא מבקש להגיש כעת. ככל שהמבקש חשב כי יהיה בידיו להשיג את הקלטת עצמה וככל שלא היה בידיו להשיג את כל התצהירים אותם הוא מבקש לצרף, היה יכול לכל הפחות להודיע לבית המשפט על שנודע לו ולבקש ארכה להגשת הראיות בטרם מתן פסק הדין. די בכך כדי לדחות את הבקשה להוספת ראיות".
"שנית, על פי תיאור הראיות כפי שעולה מהבקשה להוספתן, נראה כי אין בהן אלא עדות מפי השמועה בדבר תוכן ההקלטה, ואף ייתכן, מבלי לקבוע מסמרות, כי ההקלטה עצמה מהווה ראיה פסולה כפי שטוען המשיב. בשל כך, משקלן של הראיות שצירופן מתבקש הינו נמוך ביותר וממילא לא יהיה בו כדי לשנות מקביעתו העובדתית של בית המשפט בדבר אופי הפגישה".
"משדחיתי את הבקשה להוספת ראיות, אין עוד מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי לפיה הפגישה בין המשיב לבין הרב צימבליסט הייתה פגישה אקראית ולא נדונו בה ענייני הבוררות".
בנוגע ל'הבהרות לפסק הדין' שניתנו על ידי הרב צימבליסט, קבע ביהמ"ש העליון: "גם את טענתו של המבקש לפיה יש להעביר את הבורר צימבליסט מתפקידו בשל שתי הבהרות שנתן בהרכב יחיד - אין בידי לקבל. יתכן כי הבהרות אלה אכן ניתנו בחוסר סמכות, אך בכך בלבד אין כדי לקבוע כי לא ניתן לתת עוד אמון ברב צימבליסט באופן המצדיק את העברתו מתפקידו. לכל היותר, ניתן היה לטעון 'בזמן אמת' כי הבהרות אלה הינן חסרות תוקף, אך משההבהרות אלה ניתנו לפני תשע שנים ויותר נראה כי אין עוד מקום להשיג עליהן כעת. מכל מקום, מהמסמכים שצירף המבקש עולה כי רובן המכריע של ההבהרות שניתנו על ידי הבוררים ניתנו כדין כפי שציין בית המשפט המחוזי".
השופט חייב את הרב כהנמן לשלם הוצאות משפט בסך 15.000 ₪.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 17 תגובות