הקואליציה העתידית עשתה עוד צעד להקמת ממשלה

במליאת הכנסת אושרו הלילה (שלישי) בקריאה טרומית ארבע הצעות חוק אותן יזמה הקואליציה העתידית. תחילה אושרה הצעת החוק שתאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי לכהן כשר. הצעת החוק קובעת כי, "הגבלת הכשירות למינוי לשר בשל הרשעה תתקיים רק במקרה של מאסר בפועל".

את הצעת החוק יזם ח"כ משה ארבל מש"ס ובה תמכו 62 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו. הצעת החוק תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק.

לפיד עם חלק מחברי מפלגתו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

מוצע לפיכך לתקן את חוק-יסוד: הממשלה ולקבוע גם בו כי קביעת הגבלה כה משמעותית על האפשרות של אדם להתמנות לשר תהיה מותנית בכך שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, וטרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל. תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, להביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית ולהבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר אשר מינויו נעשה באישור הכנסת. הבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו".

ח"כ ארבל שיזם את ההצעה אמר: "זו הצעה חשובה ודחופה שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי. במדינה דמוקרטית אי אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול הדעת של חברי הכנסת לגבי מי לבחור ומי להצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה, שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל כך מרכזי - פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר".

דרעי וארבל היום בכנסת. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

שר המשפטים גדעון סער השיב בשם הממשלה ותקף: "זה חוק עוקף קלון, הצעת החוק הזו היא חקיקה פרסונלית מובהקת, זה נראה פחות כמו שינוי חוקה אלא כמו שוד לאור יום. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזו, שהיא ההצעה הראשונה שמובאת, היא הסנונית לעתיד".

לאחר מכן עברה מליאת הכנסת להצבעה על "חוק בן גביר" - "העברת סמכויות מהמשטרה למשרד לביטחון לאומי". בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.

על פי הצעת החוק פקודת המשטרה תתוקן וייקבע כי משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה וכי המפכ"ל יהיה מופקד על ניהול משטרת ישראל, על הפעלתה ועל פיתוח יכולותיה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. ההצעה מחריגה את עניין חקירה או תיק מסוימים, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, למעט עניין מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין.

גנץ ופרוש במליאה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי: "עקרון יסוד בדמוקרטיה המודרנית הוא כי הדרג המדיני, קרי נבחרי הציבור, מתווה מדיניות ומנחה, והדרג הביצועי מיישם מדיניות זו. ואכן, ניתן לראות כי במבנה המשטרי של מדינת ישראל, צה"ל מבצע את מדיניות הממשלה ואת מדיניות השר הממונה וכפוף להנחיותיהם.

בהתאם לכך, ועל מנת ליצור מארג חקיקתי קוהרנטי, שעומד בקנה אחד עם עיקרון היסוד האמור ברישא, מוצע להחיל הסדר דומה בפקודת המשטרה, בכל הנוגע ליחסים שבין משטרת ישראל לבין הממשלה והשר הממונה".

השר לביטחון לאומי המיועד ח"כ בן גביר שיזם את החוק אמר כי, "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עומר בר לב שעשו את הדברים במחשכים אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות".

השר לביטחון פנים עומר בר לב שהשיב בשם הממשלה תקף וטען כי, "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת - לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. היא לא נועדה לתיקון כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהפיכה של מה ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה".

מליאת הכנסת עברה לאחר מכן להצבעה על "חוק סמוטריץ'" שקובע כי "ניתן יהיה למנות במשרד, שר נוסף שיהיה אחראי לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד". את הצעת החוק יזמו חה"כ שמחה רוטמן וח"כ ניסים ואטורי. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 51 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.

גפני וסמוטריץ' היום בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: כי "השר הנוסף יהיה אחראי על תחומים מסוימים בתחומי האחריות של המשרד, בכפוף לשר הממונה על המשרד. עם זאת, השר הנוסף יהיה שווה מעמד לשר הממונה על המשרד לכל דבר ועניין הנובע ממעמדו כחבר הממשלה, לרבות במליאת הממשלה, בוועדות השרים ובכנסת. שר נוסף במשרד יכול שיהיה מבין שרי הממשלה המכהנים ויכול שיצורף לממשלה ויתמנה ישירות לתפקיד זה".

ח"כ רוטמן שיזם את החוק אמר: "המטרה של קידום ההצעה כבר בשלב הזה, היא שאפשר יהיה כבר בהשבעת הממשלה להשביע את השר הנוסף, כדי שכשהכנסת תביע אמון בממשלה היא תדע בדיוק את הרכב השרים וחלוקת הסמכויות ביניהם".

שר הביטחון בני גנץ שהשיב בשם הממשלה טען כי, "הקמת משרד בתוך משרד זה לא מומלץ בשום מבנה ארגוני ובטח ובטח במה שקשור לנושאי ביטחון. מההסכמים הקואליציוניים מה שאני מבין זה שהממשלה מבקשת זה להקים משרד הביטחון ב', לענייני יהודה ושומרון. זה תפקידה של הצעת החוק. השיעור הראשון בצבא זה אחדות הפיקוד, אין משימה עם שני מפקדים".

לאחר מכן עברו חברי הכנסת להצבעה על החוק שיבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. את החוק יזמו חה"כ יואב קיש וחנוך מלביצקי. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת לעומת 52 שהתנגדו, וגם היא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה.

על פי הצעת החוק, תבוטל האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה.

מליאת הכנסת היום | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי, "חוק הכנסת קובע את התנאים להתפלגות של חברי הכנסת או סיעה מסיעה. בתיקון מס' 49 לחוק הכנסת נוספה אפשרות להתפלגות של חברי הכנסת מסיעתם, כך שגם כל קבוצה של ארבעה חברי הכנסת לפחות רשאית להתפלג מסיעתה. תיקון מס' 49 האמור הרחיב והקל על אפשרותם של חברי הכנסת להתפלג מסיעתם ויש בכך כדי לפגוע בלכידות הסיעתית, ביכולת תפקודה התקין של הכנסת, ככל שיווצרו שברי סיעות, וכן באמון הציבור בנבחריו".

מחר (רביעי) המליאה תשוב ותתכנס. אלו לוחות הזמנים: בשעה 9:30 בבוקר יתקיים, סיכום דיון על הקמת הוועדות. שעת ההצבעה המשוערת בשעה 10:00, ובשעה 12:00 תתחיל החקיקה בוועדות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!