בצל המלחמה

'חג הגאולה' במוסקבה איחד את כלל היהודים

המונים נטלו חלק באירוע המרכזי לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו ביום שלישי האחרון, בראשות רבה הראשי של רוסיה. בסימן "שמחה של הרחבת הפצת מעיינות החסידות בכל רוסיה". הרב הראשי קרא לכל אחד לקחת החלטה להוסיף בלימוד התורה ברבים

יענקי פרבר
כ"א כסלו התשפ"ג 15.12.22 | 08:57

חוגגים י"ט כסלו ברוסיה צילום: לוי נאזרוב

חב"ד רוסיה חגגו את חג הגאולה ברחבי רוסיה בראשות רבה הראשי של רוסיה, הרב בערל לאזאר. "זה היום נקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא" - כך התנבא בעל הגאולה כ"ק רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע לאחר גאולתו ממאסרו הידוע בפטרבורג שברוסיה.

ואם נכונים הדברים בכל העולם היהודי, המציין את חג החגים בהתוועדויות וכינוסים רבים, הרי שברוסיה ובמיוחד במוסקבה בירתה, על אחת כמה וכמה יום זה הוא מועד יהודי חסידי גדול ומיוחד, הסוחף אחריו בכל שנה עוד ועוד יהודים מכל גווני הקשת היהודית, הבאים יחד לשוש את חג הגאולה באירוע המרכזי הנערך מדי שנה מטעם בית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" שבמרכז מוסקבה, אשר עוד בימים ההם, בשנים הקשות של השלטון הקומוניסטי, עמד בחוד החנית של הפעילות החסידית המחתרתית שיצאה אז לכל רחבי ברית המועצות, וגם כיום, בראשותו של רבה הראשי של רוסיה עומד הוא כמגדלור ואף מסייע בספרי תורה, תשמישי קדושה וכל הנצרך לכל בתי חב"ד והקהילות היהודיות הנוספות המתפתחות במוסקבה.

לקראת שעות הערב המוקדמות, החלה נהירה של המונים רבים, אל האולם המפואר "טריומף" הממוקם סמוך ונראה לשער הנצחון הגדול, אותו הקימו לאחר נצחון רוסיה על נפוליון, כרצון קודשו של בעל הגאולה, כידוע ומפורסם בדברי הימים.

את פני הבאים קידמו במאור פנים הגבאים של בית הכנסת המרכזי, שיחד עם עשרות הסדרנים סייעו לכל אחד למצוא את מקומו לפי הכרטיס שרכש מבעוד מועד, והתיישבו לסעודה מפוארת, לקול צלילי נעימות וזמירות החג על ידי חברי מקהלת "ישיש" בראשות החזן ר' יוסלה קלצקין ובעל-המנגן ר' ברוך ויזל עם תזמורתו של ר' אברהם משה, שבמשך האירוע הרקידו את הקהל בשמחה והגביהו את המשתתפים טפח מעל הקרקע.

מנהל הקהילה היהודית במוסקבה, הרב מרדכי ויסברג, אשר הנחה בכשרונו המיוחד את האירוע, פתח את הערב בציון העובדה כי השנה היא שנת הקהל, ושילב בין ההיסטוריה אל ההווה, תוך העלתם של תלמידים רבים בוגרי מארינה רושצ'ה, המשמשמים כיום כשלוחי-קודש ורבנים חשובים בקהילות יהודיות רבות ברחבי תבל.

כמדי שנה, נשא הרב הראשי הגאון רבי בערל לאזאר את המשא המרכזי, וציין בין דבריו שרבנו הזקן אמר ''כל מי שישמח בשמחתי אוציאנו מן המיצר אל המרחב''. בימים כאלה ה'מיצר' העיקרי הוא העדר השלום, ועל ידי שמחת החג בודאי נזכה ל''פדה בשלום נפשי'', ולפי דברי חז"ל 'פדה בשלום' פירושו שהאדם נפדה בזכות תורה עבודה וגמ"ח המכונים 'שלום', כלומר שכאשר קיים שלום אצל האדם עצמו - הדבר משפיע גם על הסביבה עד שנוצר מכך שלום כללי. כאשר עוסקים בתורה, ובייחוד בפנימיות התורה, האדם מתרומם ומבטו על העולם משתנה, והדבר פועל לבסוף על העולם כולו.

בסיום דבריו הודיע על פתיחת מרכז התורה החדש והמפואר במוסקבה, וקרא בקריאה של חיבה לכל אחד לקחת החלטה להוסיף בלימוד התורה ברבים.

אחריו נשא דברים לכבוד היום והמקום, נשיא קרן "סטמאגי" הנגיד מר גרמן זכרייב; וב'נאום אורח' כובד השליח הראשי בעיר כפר-סבא הרה"ח ר' אהרן קנייבסקי, שחזר לראשונה למוסקבה לאחר 52 שנה מאז עזב עם משפחתו את ברית המועצות, תודות לסיוע שקיבלו כ'איחוד משפחות' של ה'סטייפלר' זצ"ל. הרב קנייבסקי שיתף את הקהל בילדותו בעיר חרקוב בצל חסידים גדולים שמסרו נפשם על שמירת תורה ומצוות והפצת היהדות, בהמשך - בהדרכה אישית שזכה הוא יחד עם משפחתו לקבל מהרבי, ועד השליחות החשובה מזה כארבעים שנה בעיר כפר-סבא, שגדלה והתפתחה מאז עם מוסדות ותלמידים רבים.

תלמיד הישיבה קטנה "תומכי תמימים" בשכונת 'איסטרה' התמים מנחם מענדל דייטש מז'יטומיר, קרא בהתרגשות רבה עם הקהל את מזמור התהלים קכ"א, לזכות כל המשתתפים וכלל ישראל. רב בית הכנסת 'בלשוי ברוניא' הרה"ח ר' יצחק הכהן קוגן, בירך את הקהל בברכת כוהנים, ולאחר-מכן כובד לערוך את ההגרלה על שטר דולר מידיו הקדושות של הרבי, תרומת משפחת קליין שיחיו, לעילוי נשמת אביהם ה'מזכיר' הרה"ח ר' בנימין קליין ע"ה.

בברכת המזון כובד רב שכונת סקולקובא ר' דוד ברדה, כאות הוקרה והערכה לאביו נשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה, שנבצר ממנו להשתתף באופן אישי. לאחר ריקודי שמחה במשך שעה ארוכה, התיישב הקהל להתוועדות חסידית ארוכה, ורק בשעות הלילה המאוחרת, תחת שלג כבד, יצאו לבתיהם בתחושת התרוממות נפלאה.