י"ח אייר התשפ"ד
26.05.2024
הקשר האיראני והיהודי

מאפיית הלחמים ההולנדית שמאיימת לקרוע את הקהילה החרדית

מאפייה הולנדית חדשה שנפתחה באנטוורפן מסעירה את הקהילה ואת רבני המקום בעקבות ויכוח לגבי נתינת הכשר למקום בגלל חלקו של יהודי בבעלות המאפייה. מפגשים בין הרבנים והתערבות פוסקי ההלכה בארץ מעוררים סערה בקהילה. 'בחדרי' עם הפרטים; ואיך הכול קשור ליוקר המחיה

מאפיית הלחמים ההולנדית שמאיימת לקרוע את הקהילה החרדית
המאפייה באנטוורפן צילום: באדיבות המצלם

הקהילות החרדיות באנטוורפן שבבלגיה - 'מחזיקי הדת' ו'שומרי הדת' על סף פיצוץ בעקבות סערה סביב פתיחתו של סניף מרשת הסופרים ג'מבו הכוללת מאפיית לחמים שפתוחה גם בשבתות ובחגים בהסתמך על כך שבמקום שותפים יהודי וגוי.

תחילה קצת רקע: קהילת 'מחזיקי הדת' עומדת בראשות הגאון רבי אהרן שיף; וקהילת 'שומרי הדת' עומדת בראשות הגאון רבי פנחס לייבוש פדווא - שניהם אגב חסידי בעלזא.

הרב פדווא שהגיע בשנה וחצי האחרונה לשמש ברבנות של 'שומרי הדת' הוא עומד ובקי בעיקר במערך הכשרות ולכן לקח על עצמו לטפל בכמה מרכולים ומפעלים ולסדר רשימה מסודרת באילו מהם מותר לשומרי תורה ומצוות לרכוש, פרקטיקה שקיימת בעיקר בחו"ל במדינות שבהן יש קהילות יהודיות.

ואכן, בגיליון השבועי של קהילת 'שומרי הדת' הנקרא 'קהילתנו' מופיעה מדי פעם רשימה של מוצרים שהציבור החרדי יכול לקנות. המוצרים הללו זולים באופן משמעותי מהמוצרים הנמצאים תחת כשרות רשמית.

הצעד הוביל לתחרות כמו אצל יהודים טובים והביא את קהילת 'מחזיקי הדת' להתחיל לפרסם גם בגיליון שלהם הנקרא 'שבת בשבתו' - מוצרים שעברו את שבט ביקורתם של הרבנים לתועלת הציבור.

כאן בעצם מתחיל הסיפור, לפני כמה חודשים הגיע יהודי לרב פדווא וושאל בנוגע למאפייה של הרשת ההולנדית ג'מבו בה גוי איראני נכנס בשותפות יחד איתו. היהודי ביקש לדעת לגבי הדברים שמותרים בעסקה וכן בנוגע לפתיחת החנות בשבת מכיוון שכך מחייבת הרשת את הזכיינים.

לאחר דין ודברים שארכו זמן רב הובא עורך דין שערך הסכם חתום עם שותפות מלאה של האיראני והיהודי. ל'בחדרי חרדים' נודע כי בראש ההסכם מובהר שאת כל רווחי החנות משבתות יקבל הגוי ושאר הרווחים משאר ימות השבוע יחולקו בשותפות מלאה.

הגר"פ פדווא אף כתב מכתב שמאשר את כל הדברים והשותפים אף ביקשו לקבל הכשר למאפייה שלהם לאחר שיעמדו בכל התנאים. בד בבד, במקביל גם מערכת הכשרות מחזיקי הדת בראשות הגר"א שיף הסכימו ללכת לבדוק את הנושא וקיימו מו"מ עם אותו יהודי כדי לתת לו כשרות על המאפיה.

לטענת עסקנים המעורים בנושא ששוחחו עם 'בחדרי חרדים', ב'מחזיקי הדת' של הרב שיף נוכחו לדעת שהשותף היהודי נמצא בקשר חזק עם 'שומרי הדת' ואף הם באו והתנו שיש לערוך הרבה שינויים במאפיה עצמה ואף הסכימו לתת חותמת כשרות למאפייה.

ב'מחזיקי הדת' היו במשא ומתן עם בעל החנות היהודי על האפשרות שיתנו הכשר על המאפיה עצמה (על אף שידעו שהלחמים שבה ימכרו ברשת ג'מבו הפתוחה בשבת ושנמצאת בשותפות של היהודי עם הגוי מ.ו.) אחד מרבני הקהילה אף נסע להולנד לבקר במאפיית הלחם של הרשת לראות האם יש להם האפשרות לתת הכשר על הלחם.

יומיים אחרי הביקור של 'מחזיקי הדת' החליט בעל החנות שהוא רוצה דווקא את ההכשר של 'שומרי הדת' והרב פדווא נסע גם הוא להולנד לראות מקרוב את המאפייה וגם הוא מצא דרך להתגבר על בעיות הכשרות שהיו שם, בעל החנות השקיע הרבה כסף ומאמץ שהלחם יהיה כשר למהדרין ללא שום פקפוק על פי הוראת הרב פדווא.

כאן מתחילה המערכה והסערה שפוקדת את הקהילה באנטוורפן החרדית, בבוקרו של יום שישי לפני שבועיים פרסמו בעלון של 'מחזיקי הדת' - "שבת בשבתו" שאלה בפינת הלכה. שאלה על חנות שחייבת להיות פתוחה בשבת האם יהודי יכול לאפשר לפתוח אותה על סמך שותפות עם נכרי, בפינת ההלכה השיבו: שאין שום היתר לכך ואף אם היהודי רחוק משמירת מצוות איך ערך לכך.

הפרסום הביא את כלל התושבים לברר מה קרה ומה הרקע של השאלה התמימה בעלון האנטוורפנאי וגילו כי ניטשת מערכה בעיצומה - מי ייתן כשרות למאפייה ההולנדית.

לקראת אותה שבת אף פרסמו בעיר דף עם שאלות של הרבנים ממחזיקי הדת האוסרים מכל וכל.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי הדברים שהובאו אף לא היו מדויקים כלל וכלל, כך למשל הסעיף הראשון שבעלי רשת ג'מבו מחליט מתי לפתוח בשבת אינו נכון כלל, לפי החוזה כתוב שהזכיינים מתחייבים להיות פתוחים רק שישה ימים בשבוע והם יכולים להחליט מתי, אך כל זה לא מנע מהם לפרסם את המכתב ו'פינת ההלכה' ולהכניס את כלל הרבנים והציבור לדוש בכלל בנושא ההלכתי.

כאשר חלק מהרבנים באנטוורפן אינם יוצאים נגד, ואף היו שאמרו בפה מלא שאינם רואים כלל בעיה ואי אפשר לאסור באופן גורף להכנס לחנות.

בתוך כל הבלאגן, נמשכו כל העת פגישות עם הרבנים שיף ופדווא. וביום ראשון בשבוע שעבר התקיים מפגש של הגר"פ פדווא בבית קהילת 'מחזיקי הדת' עם הדיינים והעסקנים הרב שלמה שטראה והרב חיים פרנס כדי לשבת ולנתח את המצב.

המאפייה באנטוורפן. צילום: באדיבות המצלם.

לאחר דין ודברים, הוסכם שיפנו שוב לשותף הגוי לבקשו שיסכים לסגור ביום שבת קודש את החנות וכן לשנות בסטטוס של החוזה שהיהודי יהיה אחראי לכך ולא השותף הגוי, ואכן הגר"פ פדווא הלך שוב לדבר עם השוץף האיראני שאמר בצורה ברורה כי אין מה לשוחח בנידון.

לדבריו: הרשת לא נפתחה ליהודים, ובשבת בכלל רוב הקונים הם כלל תושבי האזור והחלק היהודי הוא חלק לא גדול וכי בעוד כמה חודשים נבחן את הדבר שוב.

לצד הרב פדווא הלכו גם עסקנים מקהילת 'מחזיקי הדת' שאמר להם בצורה ברורה שכעת אין מה לשוחח ואם יהיה שקט ולא יתקיימו מחאות יתכן שנוכל לחשוב בעוד כמה חודשים ולראות את המאזן של ההכנסות ואז להחליט.

בעוד הכול היה נראה שקט וביום רביעי הייתה אמורה להיפתח הרשת הגדולה לאחר חצות לילה התפרסמה בפתע פתאום מודעה בשם קהילת מחזיקי הדת אנטוורפן לצד פסקי הלכה מפוסק הדור הגר"מ שטרנבוך ובית הדין של 'העדה החרדית' ופוסקי ההלכה החסידים הגרמ"ש קליין והגרש"א שטרן כי ישנו איסור חמור לסחור בכלל עם בעלי החנות.

השותף האיראני עם חבר מועצת אנטוורפן שמואל מרקוביץ.

האש התלקחה שוב, היות והרי היה סוג של סטטוס קוו שמחכים וממתינים לראות מה יהיה. הזעם היה גדול בקהילות שמרכיבות את הקהילה החרדית, הן מצד הרבנים והן מצד התושבים ובעלי החנות שהתרעמו על כך שמביאים רבנים מארץ ישראל שיתערבו בנעשה בקהילה.

אחד העסקנים אף אומר כי "אף אחד מהחתומים לא בא לא פנה לברר את הצד ההלכתי ועצם פרטי המעשה אצל הרב פנחס פדווא".

בעקבות כך הוציא בערב שבת שעברה הגר"פ פדווא מכתב ברור ובו הוא כותב את הצד ההלכתי מהמבט שלו לאחר שהשאלה הגיעה לפתחו ופוסק שאין בעיה כלל, ואפשר להכנס לחנות בלי שום פקפוק.

גם אביו הגאון הנודע רבי יוסף פדווא ראש הדיינים מלונדון, פרסם מכתב ברור שמחזק את בנו ומציין שחור על גבי לבן שאין שום בעיה הלכתית.

השותף היהודי משמאל, יחד עם הרב וייס מהקהילה.

אך מנגד הגיעה הוראה מאת הגבאים של האדמו"ר מפשעווארסק שמגבה ברורות את קהילת 'מחזיקי הדת' שיש להישמר ולא להיכנס לרשת כלל. ל'בחדרי' נודע, שלמרות הפצרות ראשי הקהילה, לא הסכים האדמו"ר לחתום בכתב ידו נגד החנות. גם נסיונות שנעשו לערב את קהילת מחזיקי הדת של בעלזא בארץ ישראל, עלו בתוהו.

הזעם בקרב רבים מבני הקהילה החרדית היא על רקע המחירים המופקעים שהמאפיות החרדיות בעיר, ובראשם קליינבלט, לוקחים על מיני מאפה. מחירו של לחם עלול להגיע למחיר של כמעט חמש אירו. היקר ביותר בקהילות החרדיות בתבל. הזעם על הקהילה נובע מקשיים שהקהילה מערימה על כל מיני ניסיונות להוזיל את המחירים. הם מפנים את הדעת למלון מפורסם בעיר שפתוח בשבתות, למרות שאחד השותפים שלו קשור לקהילה. הגר"א שיף עצמו חיתן שם. לדברי חברים מהקהילה, אתם שוחחנו, מדובר במלחמת יוקרה מיותרת בין שתי הקהילות על גב התושבים שנאנקים תחת יוקר המחיה.

'בחדרי חרדים' ימשיך לעקוב אחר הסיפור.

 

מאפיה אנטוורפן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!