הרופא הישראלי שעוזר לאלפים באתיופיה לקבל טיפול בעיניים

רופא העיניים הישראלי פרופ' מוריס הרטשטיין, ביקר בגונדר אתיופיה בשנת 2014 לטיול התנדבותי משפחתי, לאחר שראה כי אין למקומיים מספיק, רופאי עיניים, הוא התחיל יוזמה שתעזור לתושבים לקבל טיפול בעיניים. כיום, הוא המנהל המייסד של ארגון "אופריישן אתיופיה", הוא מספק לאתיופים בגונדר, מרפאות עיניים איכותיות, אבחון וטיפול בקטרקט וניתוחי עיניים ותכניות הכשרה לרופאים מקומיים.

בנוסף, הארגון מסייע לתוכנית האכלה לילדים הסובלים מתת תזונה ולאמהות מניקות בגונדר, הארגון הוקם בשיתוף עם המאבק להצלת יהדות אתיופיה כדי למנוע מחלות מילדים בשל מחסור במזון מתאים.

הרעיון ל"אופריישן אתיופיה" נולד כאשר בני הזוג הרטשטיין סייעו לבית היתומים "אמא תרזה" באדיס אבבה ולקהילה היהודית בגונדר במסגרת מסע ההתנדבות שלהם ב-2014, שחשף אותם לרמות העוני הגבוהות במדינה.

ביום האחרון שלהם בגונדר, מדריך הטיולים של המשפחה שאל את הרטשטיין אם הוא יכול לבחון עין של ילד. עד מהרה נהרו כמה אנשים לרופא כדי שיבדקו את עיניהם. למרות היעדר הציוד הדרוש, הרטשטיין טיפל בהם.

"החוויה הבלתי צפויה הותירה עלי רושם מתמשך", אמר. מצד אחד "הרגשתי שהצלחתי לעזור לכל כך הרבה אנשים, אבל מצד שני חשתי מאוכזב מכך שלא היה הרבה מה להציע להם", אמר הרטשטיין ל'בחדרי חרדים'.

פרופ' מוריס הרטשטיין מטפל בתושב מקומי: צילום אורי אבירם

מה שהיה ביקור של שבוע הפך לטיולים שנתיים קבועים. בקיץ 2015 חזרו הרטשטיין ומשפחתו לגונדר עם 12 שקיות עמוסות בציוד רפואי, תרופות לעיניים ומשקפי ראייה. בעזרת משאבים אלה, הם הקימו את מרפאת העיניים הניידת הראשונה שלהם במתחם היהודי של העיר גונדר וטיפלו במאות אנשים.

פרויקט המתנדבים משך עד מהרה את תשומת הלב והערכתה של עיריית גונדר, שביקשה מהרטשטיין לסייע גם ללא-יהודים באזורים הסמוכים למתחם היהודי. הצוות שלו החל לשלוח את מרפאות העיניים הניידות שלהם לכפרים הסמוכים. היוזמה גדלה וכללה ניתוחים לטיפול בקטרקט לסובלים מבעיות ראייה קשות.

"עיוורון מקטרקט הוא אחד הגורמים המובילים לעיוורון באתיופיה", אמר פרופ' הרטשטיין ל'בחדרי חרדים', והוסיף כי "יש פחות מ-300 רופאי עיניים לאוכלוסייה של 120 מיליון אנשים, שרובם חיים באזורים עירוניים".

"אופריישן אתיופיה" נועד להנגיש טיפול בקטרקט ובעיות עיניים אחרות לאנשים רחוקים מאזורים עירוניים. הרטשטיין גם השיק תוכנית חילופי סטודנטים ורופאים מקומיים לרפואה בשיתוף עם אוניברסיטת גונדר. במסגרת התכנית, סטודנטים ורופאים נבחרים מאתיופיה נוסעים לישראל לעבוד עם הרטשטיין ולצבור ניסיון מעשי.

מבצע אתיופיה החל למשוך מתנדבים מכל תחומי החיים, הן אנשי מקצוע רפואיים והן לא רפואיים, כך לדברי הרטשטיין. הרטשטיין הרחיב את מבצע אתיופיה לארבע נסיעות לאתיופיה מדי שנה.

"היינו רוצים לעשות יותר ניתוחי קטרקט. המטרה שלנו השנה (2023) היא לעשות 2,000 ניתוחים", אמר. בנוסף, הרטשטיין מתכנן להביא עוד רופאים בהתמחות שלו לאתיופיה. הוא גם מקווה להכשיר רופאים מקומיים נוספים בעתיד הקרוב.

פרופ' מוריס הרטשטיין עם ילדים מקומיים: צילום אורי אבירם

באוגוסט 2022, האקדמיה האמריקנית לרפואת עיניים העניקה להרטשטיין את פרס השירות ההומניטרי המצטיין לשנת 2022 על תפקידו בהקמת מבצע אתיופיה והמודל המוצלח של טיפולי עיניים. הרטשטיין גם קיבל את פרס נפש בנפש בוני ציון לשנת 2022 להשפעה עולמית.

אחת המתנדבות של הארגון ג'ורדנה שור, סיפרה באתר הארגון שמבוסס על תרומות שמגיעות מכל סוגי האוכלוסיה. "התוכנית הדגימה את המיטב של תיקון עולם - מה שהחל בסיוע לעם היהודי ולמעגל הפנימי, התרחב והקרין אור החוצה, והביא טוב לעולם הגדול. הקהילה היהודית מעריכה את האיזון הזה, והעולם הגדול הכיר בכך שישראלים הם שנחלצו לעזרתם ללא אנוכיות. קידוש השם אמיתי ואידיאל אליו יכולים לשאוף לכל חסד יהודי".

הכל התחיל לפני כתשע שנים, פרופ' מוריס הרטשטיין (60) מרעננה החל בפעילות כעשור לאחר שעלה לארץ. "יש לנו ארבעה ילדים והבן הצעיר שלי בן ה-12, ביקש לעשות טיול של התנדבות", הוא סיפר ל'בחדרי חרדים'. "שנה או שנתיים לפני כן היינו בטיול ספארי בדרום אפריקה והוא ראה את כל הכפרים הנידחים ואני חושב שזה השאיר עליו רושם. חיפשנו בהרבה מקומות וחשבנו גם על אתיופיה. לא ידענו כלום, רק שיש קשר בין ישראל לאתיופיה, ושזה קרוב".

מלבד המרפאה הפרטית שהקים במרכז הרפואי "מדיקה" שברמת החייל, הוא משמש כיום גם כמנהל היחידה לאוקולופלסטיקה תחום רפואי העוסק בכירורגיה פלסטית באיזור העיניים, וכולל ניתוחי עיניים קוסמטיים ושיחזורים לאחר שברים, תאונות או טיפולים כירורגיים, במרכז הרפואי "שמיר".

פעילותו של פרופ' מוריס הגיע עד לנשיא המדינה לשעבר, מר רובי ריבלין, שהזמין אותו להצטרף אליו למשלחת הנשיאותית ב-2018, המשלחת הנשיאותית הישראלית הראשונה שביקרה אז בבירת אתיופיה אדיס אבבה.

פרופ' הרטשטיין התלווה לנשיא ולמשלחת הישראלית בעת המפגשים הרשמיים שקיימו עם נשיא אתיופיה ובכירים נוספים ונפגש עם שר הבריאות של אתיופיה וחשף בפניו את האתגרים הרבים עימם הוא מתמודד מדי שנה ברפואת העיניים באתיופיה.

פרופ' הרטשטיין אף הספיק לקיים במהלך ביקור המשלחת יום בדיקות וניתוחים מרוכז, במסגרתו ביצע ארבעה ניתוחים ולמעלה מ-150 בדיקות עיניים לתושבים.

"אני גאה על כך שהמשלחת הנשיאותית ביקשה ממני להתלוות אליה לביקור היסטורי זה", אמר פרופ' הרטשטיין באותם ימים לתקשורת, "שמחתי לתרום תרומה צנועה לקידום האינטרסים הבינלאומיים של ישראל ובאותה ההזדמנות לחזור למקום שאני כל כך אוהב כדי לסייע לתושבים לראות עתיד טוב יותר".

פרופ' הרטשטיין עם נשיא המדינה לשעבר רובי ריבלין.

הוא השלים את הכשרתו בבית החולים 'בלוויו' שבארה"ב, הוא התמחה עם אחד מהאבות המייסדים של הניתוחים האוקולופלסטיים בעולם, ד"ר ארתור גרוב בהארוורד. הרטשטיין היה לאחד הרופאים הצעירים ביותר שהתמנו לפרופסורים מן המניין באוניברסיטת סנט לואיס, וגם היחיד שזכה להיות חלק מהצוות הרפואי של שתי מחלקות במקביל, מחלקת עיניים והמחלקה לניתוחים פלסטיים. בהמשך לקח חלק בצוותי מחקר רבים והקים מחלקה ייחודית לניתוחים אוקולופלסטיים לילדים בארה"ב.

יש לו ניסיון עם למעלה מ-20 שנים בתחום, פרופ' הרטשטיין ביצע כבר מעל ל-10,000 ניתוחים, הוא סיפר כי כשהם חזרו לארץ מהטיול באתיופיה ואחריו הם החליטו להתנדב שם, הילדים שלהם נדבקו "בחיידק של התנדבות". הוא סיפר על מיזם של הבן שלו: "אספנו תרופות, שחלק מהן קיבלנו כתרומה, הפעם באנו עם טיפות ומשקפיים, באותה התקופה מכרו ב'קופיקס' משקפי ראייה בחמישה שקלים, והבן שלי היה הולך כל כמה ימים לסניף מרוקן להם את המלאי, וחוזר חלילה. חזרנו לקהילה היהודית, הקמנו קליניקה בשטח ובדקנו כמה מאות אנשים".

המשפחה אומרת שבעצם יש להם "שלוש משרות מלאות, ב'אסף הרופא', בקליניקה הפרטית, וגם באתיופיה, ולאחרונה התחלנו גם לתת סיוע לפליטים, כולם מדברים על אוקראינה, וזה חשוב כמובן, אבל יש חמישה מיליון פליטים פנימיים באתיופיה מהמלחמה. יש אזור שחילקנו בו אוכל ובגדים ועשינו בדיקות עיניים, ואנחנו מנסים לעזור להם. קנינו בפעם האחרונה מכונה להכנת צ'יפס והצעירים יכולים לייצר צ'יפס ולמכור אותו בשוק, אנחנו מקדישים להם זמן, לקהילה היהודית, ולכל מה שהם צריכים".

מוריס מספר כי כיהודי שומר תורה ומצוות כל נושא הכשרות הוא מסובך יותר, בארץ יש הכל בכל חנות, באתיופיה קצת יותר קשה להשיג אוכל כשר, אבל בגונדר לשם הוא מגיע ארבע פעמים בשנה, הקהילה היהודית למדה כבר איך להשיג ולהכין אוכל כשר, והוא מסתדר בנושא הזה, כמו כן יש בית כנסת בעיר, כך שתפילות במניין יש, אוכל כשר יש, אמנם התנאים לא כמו בארץ, אבל פרופ' מוריס חש סיפוק גדול לסייע ליהודים באתיופיה.

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

פרופ' הרטשטיין באתיופיהצילום: אורי אבירם

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!