י"ח תמוז התשפ"ד
24.07.2024
מאבק חוצה יבשות

מדוע מסורב כבר חמש שנים לעלות ארצה

עתירה הוגשה לבג"ץ נגד משרד הפנים שעל פי הנטען בה מתעמר ביהודי בריטי, בן לאב ישראלי, המבקש כבר 5 שנים לעלות ארצה, ומסורב | הסיפור המלא

מדוע מסורב כבר חמש שנים לעלות ארצה
אילוסטרציה. למצולם אין קשר לכתבה צילום: unsplash

בעת שישראלים רבים מתלוננים על יוקר המחייה, ועל הקושי הרב הכרוך במגורים בישראל, יש גם אחרים הנאבקים על הזכות לעלות לישראל ומסורבים – למרות שחלקם עומדים בכל הקריטריונים לזכאות על פי חוק.

כך ארע ליהודי בריטי, בן לאב ישראלי, אשר מבקש כבר למעלה מחמש שנים לעלות ארצה – אך מסורב שוב ושוב.

לדברי עורכות הדין אירנה רוזנברג ונחמה עובדיה ממשרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי-רוזנברג בירושלים, המייצגות אותו, האיש עומד בכל הקריטריונים לעלייה, הן על פי חוק השבות, והן על פי חוק האזרחות.

חרף כך, המערכת הבירוקרטית של משרד הפנים טוחנת אותו עד דק, בדרישות שונות ומשונות, ומריצה אותו בין מסלולי האזרוח השונים, וזאת תוך עיכוב מתמשך באישור בקשתו לעליה, מבלי שום סיבה נראית לעין – כך נטען בעתירה לבג"ץ אותה הגישו בימים אלה עוה"ד רוזנברג ועובדיה, בשמו של האזרח הבריטי, נגד החלטות רשות האוכלוסין במשרד הפנים ונגד החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ביושבו כבית המשפט לעניינים מנהליים.

אילוסטרציה. צילום: אנספלש.

לדברי עוה"ד רוזנברג ועובדיה, התובע נשוי לבעלת דרכון מרוקאי, אשר לצורך נישואיה עימו, והרצון לעלות לישראל, פנתה להליך גיור, ולאחר מאבק משפטי לא פשוט, עברה אותו, וזכתה באזרחות הישראלית המיוחלת. מי שלא הצליח לבקוע את חומות הבירוקרטיה של משרד הפנים, היה דווקא בעלה היהודי מלידה.

לדברי עוה"ד רוזנברג ועובדיה, בתחילה נדרש התובע לעמוד בקריטריונים המפורטים של חוק השבות, תהליך שדרש המצאת מסמכים רבים. בחלוף שלוש שנים של איתור מסמכים והגשתם, הודיע לפתע משרד הפנים למבקש, שהמסלול הנכון יותר לבקשת אשרת עולה, הוא במסגרת חוק האזרחות ולא במסגרת חוק השבות, כך שלמעשה, כל מאמציו עד עתה היו לשווא.

לדברי עוה"ד רוזנברג ועובדיה, המבקש נרתע מלעבור מסלול אזרוח, וזאת לא רק בשל בזבוז הזמן והמשאבים המשווע, או בשל הסתמכותו על הוראות מפורשות שאותן קיבל מרשות האוכלוסין, אלא גם בגלל נהלי הרשות, שלפיהם ניתן לדרוש ממנו לערוך בדיקת אבהות, להוכחת הקשר בינו לבין אביו הישראלי. היות ואביו כבר אינו בין חיים, הוכחה שכזו עלולה לדרוש משאבים רבים.

בשל חששו, במסגרת אחת מבקשותיו, ביקש העותר מרשות האוכלוסין, להתחייב שלא לדרוש ממנו בדיקת אבהות במידה ויגיש בקשה לפי חוק האזרחות - אך הרשות סירבה להתחייב לכך מראש.

צילום: אנספלש.

בימים אלה, בצעד נואש אחרון, פנה המבקש לסעדו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בעתירה נגד רשות האוכלוסין וההגירה, במסגרת ערעור נגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים.

במסגרת הערעור הוא מבקש לאפשר לו להתאזרח בישראל ולגור בה על פי זכותו.

לדברי עוה"ד רוזנברג ועובדיה, המבקש זכאי להשתקע בישראל בהתאם לחוק האזרחות, בשל היותו בן לאזרח ישראלי, או על פי חוק השבות בשל היותו יהודי מלידה.

בבקשות ובעתירות השונות, שהוגשו בעניינו, נטען, כי במועד שבו הגיש את בקשת העלייה לראשונה, התקיים נוהל לפיו בן לישראלי, שלא נרשם, כמותו, בשגרירות ישראל בחו"ל עד גיל 28, יקבל מעמד בישראל, רק על פי חוק השבות.

במשך שנים הרשות טיפלה בבקשה שהגיש על פי חוק השבות, והוא נדרש במסגרת זו להגיש מסמכים רבים, אך בחלוף שלוש שנים, שינתה כאמור הרשות את עמדתה ודרשה ממנו להגיש בקשה חדשה, בהתאם לחוק האזרחות.

בשל חלוף השנים, ובשל המשאבים הרבים שהעותר כבר הוציא, ונרתע מלהוציא שנית, הוא הגיש ערעור, באמצעות עוה"ד רוזנברג ועובדיה, נגד החלטת משרד הפנים, לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. למרבה הפתעתו, בית המשפט דווקא צידד בעמדת רשות האוכלוסין, ולא סייע למבקש במציאת פתרון לסבך הבירוקרטי.

השופטת עינת אבמן-מולר, מביהמ"ש המחוזי בירושלים, קבעה בעניינו, כי על המבקש לפנות מחדש בבקשה לפי חוק האזרחות. לדבריה, טענתו, כי צפויים לו קשיים אם יפנה בשנית באמצעות חוק האזרחות, אינה מצדיקה פניה בדרך אחרת.

עוה"ד רוזנברג ועובדיה, טוענות בעתירתן לבג"ץ, המוגשת כערעור על החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים, כי השופטת אבמן-מולר לא התייחסה בהחלטתה לכך שרשות האוכלוסין וההגירה ביקשה במשך שלוש שנים ויותר, שוב ושוב מהמבקש להגיש לה מסמכים להוכחת זכאותו על פי חוק השבות.

בנוסף, נטען בעתירה, השופטת התעלמה מהזמן הרב שלקח לרשות לעשות את 'הבירור' בעניינו של העותר. על פי הנטען, לא רק שבית המשפט לא העניק את סעדו לעותר, אלא שבנוסף גם נפסקו נגדו הוצאות בסך 5,000 שקלים.

בעתירה מודגש, שעל כל מקרה, המבקש הגיש, כבר לפני כחודשיים, בקשה חדשה לאזרחות, לפי חוק האזרחות, כפי שדרשה רשות האוכלוסין וההגירה, ועל פי החלטת בית המשפט לענייני מנהליים – אך טרם קיבל תשובה.

עוה"ד רוזנברג ועובדיה מבקשות מהבג"ץ להורות למשרד הפנים להעניק למבקש מעמד של עולה חדש לאלתר, ולבטל את החיוב לתשלום הוצאות.

לדבריהן, בשל התנהלות רשות האוכלוסין בעניינו של המבקש, הוא נאלץ לעזוב את ישראל, והוא מתגורר כעת בחו"ל.

עלייה לישראל עלייה לארץ משרד הפנים חוק השבות עתירה לבגץ

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד