י"ט ניסן התשפ"ד
27.04.2024
מרותקת לכיסא גלגלים ולמיטתה

תביעת ענק: נותחה בהרדמה כללית, בניגוד לרצונה, והפכה לסיעודית

בת 76 שעברה ניתוח בכפות רגליה בהרדמה מלאה בניגוד לרצונה הפכה לסיעודית וכעת תובעת באמצעות בנה את בית החולים בו בוצע הניתוח וכן את הרופא המנתח עצמו שהמליץ לה על הניתוח | הסיפור המלא

תביעת ענק: נותחה בהרדמה כללית, בניגוד לרצונה, והפכה לסיעודית
אילוסטרציה צילום: pixabay

ניתוח, שבוצע בהרדמה כללית במקום בהרדמה מקומית, הפך אישה פעילה, עצמאית וצלולה - לתשושת נפש, כך נטען בתביעה אותה הגישו עוה"ד רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, בשם האישה ובאמצעות בנה, שמונה לאפוטרופוס, נגד בית החולים ונגד הרופא המנתח.

על פי התביעה, במהלך שנת 2016 החלה התובעת, תושבת חדרה, אז בת 76, לסבול מכאבים בכפות רגליה. היא נבדקה במרפאתו של רופא מומחה באורתופדיה וכירורגיה, במסגרת קופת החולים שבה היא חברה.

על פי הנטען, הרופא בדק את התובעת, וקבע כי הסיבה לכאבים היא דפורמציה בכפות הרגליים (שינוי בצורת המנח הטבעי שלהן). במהלך שנת 2017, כך נטען, כשהכאבים הלכו והחמירו, הציע לה הרופא לעבור ניתוח מתקן בבית חולים פרטי כשהוא הרופא המנתח.

לדברי עו"ד שפירא, התובעת, שבטחה ברופא, הסכימה לביצוע הניתוח, ובתנאי שהוא יבוצע בהרדמה מקומית. לדבריו, חיזוק לכך ניתן למצוא בטופס ההסכמה להרדמה עליו חתמה התובעת, שבו מילאה רק את החלק המיועד להרדמה מקומית.

על פי הנטען, גם ההכנה לניתוח התאימה לניתוח בהרדמה מקומית, ולא להרדמה מלאה. אלא שלדברי עו"ד שפירא, הניתוח בוצע בסופו של דבר בהרדמה כללית, בניגוד לרצונה ולבקשתה המפורשת של התובעת, וללא מתן הסבר המניח את הדעת.

עורך הדין רן שפירא | צילום: אופיר הייב.

בתביעה נטען עוד, כי מייד לאחר הניתוח, החלה התובעת לסבול מירידה קוגניטיבית מהירה וקשה, שהשליכה משמעותית גם על מצבה התפקודי.

לדברי עו"ד שפירא, בפועל, ממועד הניתוח הפכה התובעת לסיעודית לחלוטין, הנזקקת לעזרה בכל פעולות היומיום ולהשגחה מסביב לשעון. לדבריו, בשל מצבה הקשה, עברה התובעת להתגורר עם בנה, שסעד אותה במסירות רבה, אך בשנה שעברה, עקב מצבו הרפואי של הבן, היא אושפזה במוסד גריאטרי.

כיום מוגדרת התובעת כתשושת נפש. היא מרותקת לכיסא גלגלים ולמיטתה, סובלת מליקויים קשים בזיכרון, בקשב ובריכוז ואינה מתמצאת בזמן ובמקום.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר סרחיו ראובן אייכנבאום, מומחה בנוירולוגיה וברפואה פיזיקלית ושיקום, שקבע, בין היתר, כי הניתוח שעברה התובעת הוא ניתוח פשוט יחסית, שאמור היה להתבצע בהרדמה מקומית, כפי שביקשה. לדברי המומחה, מסיבות שאינן ברורות, הניתוח בוצע בהרדמה כללית, בניגוד לרצונה המפורש של התובעת, ובניגוד לחתימה המפורשת שלה על טופס ההסכמה להרדמה.

עוד ציין המומחה, כי הממצאים בשתי בדיקות הדמיית מוח, שבוצעו לתובעת, אינם חריגים ומתאימים לגילה הכרונולוגי. לדבריו, אין בממצאים אלה כדי להסביר את ההתדרדרות המהירה שחלה במצבה של התובעת מאישה עצמאית, צלולה ומתפקדת טרם הניתוח, למצבה הסיעודי הקשה לאחריו. לדברי המומחה, ההחלטה לבצע את הניתוח בהרדמה כללית מנוגדת לאתיקה המקצועית, ו"מדובר כאן ברשלנות רפואית חמורה ובפגיעה קשה באוטונומיה של התובעת ובכבודה".

לדברי עו"ד שפירא, הנתבעים הפרו ברגל גסה את חוק זכויות החולה ופגעו אנושות בזכותה הבסיסית של התובעת לאוטונומיה על גופה. לדבריו, אילו הייתה התובעת יודעת על הכוונה לבצע את הניתוח בהרדמה כללית, היא לא הייתה מסכימה כלל לבצעו.

בתביעה מתבקש בית המשפט להורות לבית החולים ולרופא המנתח לפצות את התובעת, בגין נזקי גוף ורשלנות רפואית, בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.

תביעת פיצויים תביעת רשלנות מרכז רפואי רשלנות רפואית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד