כשסג'עייה הירושלמית מכניסה אורחים • טור

אחת הבעיות שבהן נתקלים כותבי טורים קבועים, היא למצוא תמיד את הנושא האקטואלי...

השבוע דילגתי על הבעיה הזו, סוכות ומוזיקה זה החרוז הכי מתחרז שיש, צמד המושגים האלה צועדים יחד כתאומים סיאמיים ללא יכולת הפרדה, ושמחת בחגיך נאמר על סוכות, מה לנו יותר מאפיין שמחה מאשר מוזיקה?

שמחות בית השואבה הן עולם מלא לכשעצמם, כל אירוע שונה מחברו ב-180 מעלות ולפעמים גם יותר מזה, כל בית כנסת שכונתי/ישיבה קטנה או גבוהה/חסידות או עירייה, כל מקום והגוון היחודי לו, אבל אני בחרתי להתמקד במספר אירועים מרכזיים שהפכו לנכסי צאן ברזל בקרב בני התשחורת (ואף המלבינים כבר) במגזר החרדי,

שכונת מאה שערים מצטיירת בפני רוב הציבור במהלך השנה כסג'עייה זוטא, שריפת פחים-חסימת כבישים-פאשקווילים-הפגנות-מחאות, עד סוכות, כשמגיע חג הסוכות השכונה הזאת הופכת להיות אבן שואבת של כל בני היהדות, חסידות תולדות אהרן זה השיא של השכונה, ולכן נתמקד בה, ככל שאתה הולך ומתקרב למקום אתה מרגיש יותר ויותר בתוך וואקום אנושי שגורר אותך עם הסחף היישר למקום, ברגע שחצית את רף הכניסה נכנסת לפלנטה אחרת, המקום עמוס לעייפה, כשהמציאו את המילה דחוס התכוונו בדיוק למראה הזה. בליל של גווני אנשים, חסידי תולדות אהרן יחד עם דתיים לאומים, ליטאים עם חב"דניקים, חילונים לגמרי עם אברכים עבדקנים ויגעים בתורה לילה ויום, אמריקאים מדופלמים עם נערי הברזלים, לכולם יש כאן מקום, כשהלב רחב המציאות הפיזית לא משפיעה, כל ההיכל הענק מוקף טריבונות מפוצצות אדם.

הריקוד העיקרי הוא סוג של מכונת כביסה, מסתובבים כולם בשורות שורות זה אחר זה. שיא השיאים של האירוע הוא ביום האחרון של חוה"מ - אושפיזא דאהרן, הערב מכונה גם "המלוכה והממשלה", מה שמעניין שאין שם איזה אליל זמר או תזמורת מפורסמת, אלא אברכי החסידות ממשפחת סטריק המוזיקלית הם הם התזמורת במקהלה נרחבת, כשהם מלווים בקלידן ונגן קלירנט מתוך החסידות. כשהשעון מורה על איזור השעה 12 בלילה פוצח סולן המקהלה המוכשר - זמר שכוכבו דורך בשנים האחרונות בשם מאיר סטריק, אף הוא אברך משי עם חוש מוזיקלי - בשירת "המלוכה והממשלה לחי עולמים" והשיר מתנגן לו במשך למעלה משעתיים בוריאציות שונות, ופני האדמו"ר מאירים כאבוקת אש וכל כולו דבקות, הגוש האנושי האדיר מתרומם יחד טפחיים מעל הקרקע שוב ושוב, איייייי מי שלא חווה חוויה עילאית זו לא יבין, הזעקה האדירה של המלוכה והממשלה שנזעקת מפיות אלפים מכל גווני הקשת מגיעה עד לב השמים...

ברגע שהחלטת לצאת - להפוגה או לגמרי - אתה נתקל בסוכה הענקית, בה אברכים עומדים ומגישים לך מכל טוב, צ'ולנט חם, קוגלים מכל הסוגים, שתיה קרה, לחם, סלטים ומה לא?! ממש בגדר של כלבא שבוע, נכנסת רעב ויצאת שבע הן ברוחניות והן בגשמיות, והכל לשם שמים ללא הבדלה בין חוג ועדה כזה או אחרת, קידוש השם ממש!

משם ניתן להמשיך לתולדות אברהם יצחק, ואחר כך לברסלב ולקנח בקרלין, שהרי אין שמחה פשוטה ואנושית כקרלין, שירי קרלין מתנגנים להם בחן בידי בעלי מנגנים מתוך החסידות שעות על גבי שעות והציבור לא שבע, הריקודים שם עזים ומלהיבים, הכל כפי שאמרתי בפשטות, בחן ירושלמי חסידי...

(אבקש את סליחת האירועים שלא ציינתי ואת אלה שציינתי די בקצרה, תקצר היריעה אבל כבודם במקומו מונח).

יה"ר שנזכה כולנו במהרה לשמחה האמיתית, מי שלא ראה שמחת בית השואבה (בבית המקדש) לא ראה שמחה מימיו, אמן.

הכותב עומד בראש משרד ההפקות 'ישמח ישראל' ו'סדר שלישי'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!