לרגל בין המצרים
לקרוא ולבכות: מאמר מיוחד של המחנך שנפטר
במיוחד לימי בין המצרים: לפני שנתיים התפרסם מאמר מיוחד של הרב דוד משה בוקסבוים ז"ל, להעברת חוויית ימי בין המצרים לילדי הגיל הרך • כעת: ארבעה ימים לאחר פטירתו, בחרו ב'דרשו' לפרסם את המאמר בשנית, בצום שבעה עשר בתמוז • הפרטים והתגובות
- שימי פרקש כתבה מקודמת
- י"ז תמוז התשפ"ג
- 1 תגובות
הרב בוקסבוים ז"ל צילום: באדיבות המצלם
אחד מגדולי המומחים לחינוך ילדי הגיל הרך במגזר החרדי, היה ללא ספק המחנך המסור הרב דוד משה בוקסבוים, שבמשך קרוב ל-30 שנה היה מסור בכל לבו לילדי הגנים בתלמודי התורה בהם זכה ללמד.
ביום שני השבוע הובא הרב בוקסבוים למנוחות, לאחר שנפטר בפתאומיות בעקבות ניתוח בריאטרי שהסתבך, וכעת מפתיע ארגון הפצת התורה 'דרשו', במחווה מיוחדת לכבודו של המחנך המנוח.
לתרומה למשפחה האבלה הקליקו כאן>>>
"לדאבון הלב, השבוע השיב הרב בוקסבוים את נשמתו ליוצרה, לאחר ניתוח בריאטרי פשוט של קיצור קיבה, שהסתבך בצורה מזעזעת" נכתב בהקדמה למאמר. "הוא הותיר אחריו הורים, אלמנה, אחים ואחיות ותשעה יתומים שאת רובם לא זכה להוביל אל תחת חופתם. וגם מאות תלמידים שבקושי זוכרים אותו, כי הם למדו אצלו כשהיו רק בני שלוש, אבל הם חבים לו הרבה הכרת הטוב על ההשקעה הרבה שהשקיע בהם, בפיתוחם ובטיפוחם.
"בעיצומם של ימי השבעה, אנו מפרסמים מחדש את הדברים שכתבנו מפיו לפני שנתיים, והתועלת שיביאו הדברים הללו להורים ולמחנכים שילמדו מהם, בוודאי יעמדו לו לזכות, ויהיו לעילוי נשמתו. חבל על דאבדין, ובעל הנחמות ינחם את הוריו, אלמנתו וילדיו, שבוודאי ימשיכו ללכת בדרך אשר חינך אותם באהבה ובמסירות".
לאחר ההקדמה מגיע המאמר המחכים והמרתק, שכמה מגדולי המחנכים הגדירו אותו "מאמר חובה לכל הורה ומחנך".
הרב בוקסבוים מחדד נקודה מאוד מעניינת וכואבת בנושא האבל של חורבן בית המקדש, ותוהה כמה אחוז מהצער שלנו בימים אלו הוא על הטרגדיות האנושיות הקשות והנוראות שהיו במהלך אירועי החורבן, וכמה אנחנו מצטערים על עצם העובדה שמחר בבוקר לא יקריבו את קרבן 'תמיד של שחר' בבית המקדש.
ביד אומן הוא מנחה את ההורים והמחנכים ומדריך אותם כיצד להעביר את תחושת האבל על החורבן לילדים הרכים, ומדגים את ההסברים בהמחשות מדהימות.
לחצו כאן כדי להיכנס למאמר המיוחד של הרב בוקסבוים>>>
"זה פשוט לקרוא ולבכות", אומר אחד מחבריו הטובים של הרב בוקסבוים, "המאמר הזה מבטא כל כך טוב את מי שהוא היה. היה לו כישרון טבעי לרתק אנשים, כשהוא היה מספר סיפור, הוא היה עושה את זה עם כל הדרמה, עם כל המתח והאווירה. הילדים היו שותים בצמא את דבריו, וגם המבוגרים שהיו בסביבה לא יכלו להמשיך בעיסוקיהם כי הוא ידע לרתק אותם לסיפורים שסיפר ולמסרים שהעביר בצורה יוצאת דופן".
לתרומה למשפחה האבלה הקליקו כאן>>>
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות