י"ח סיון התשפ"ד
24.06.2024
עשר שנות טיול

יומן מסע: ביקר בכל המדינות בלי לטוס, שב לביתו וסיפר על ישראל

אזרח דני שביקר בכל מדינה בלי לטוס, חזר הביתה אחרי 10 שנים. הוא חצה 223,000 מיילים, שווה ערך לתשעה מסעות סביב כדור הארץ - וזה לא כולל את ההפלגה הארוכה הביתה. לקח לו 10 שנים לסיים את המסע | וכיצד התרשם מישראל?

יומן מסע: ביקר בכל המדינות בלי לטוס, שב לביתו וסיפר על ישראל
אילוסטרציה צילום: unsplash

ב-10 באוקטובר 2013, טורביורן פדרסן עזב את עבודתו ומשפחתו בדנמרק כדי לצאת למסע. המטרה שלו? לבקר בכל מדינה בעולם בלי לטוס. פדרסן קבע לעצמו כמה כללים. הוא יבלה לפחות 24 שעות בכל מדינה ולא יחזור הביתה עד שיסיים. הוא גם יעשה כמיטב יכולתו כדי לשמור על עלויות נמוכות ולחיות מתקציב של כ-20 דולר ליום.

ב-24 במאי, סוף סוף הגיע היום הזה. לאחר כמעט עשר שנות טיול, פדרסן ביקר בהצלחה במדינה ה-203 והאחרונה, האיים המלדיביים, והחל במסעו המיוחל חזרה לדנמרק. זה היה קל יותר לטוס, כמובן, אבל פדרסן רצה להביא את הפרויקט לסיום.

"המשפחה שלי ממש גאה, יש הרבה אהבה", הוא אמר לרשת CNN. "לחזור הביתה זה משהו שהתמקדתי בו, משהו שרציתי לממש במשך הזמן הארוך ביותר. אבל אני עדיין מעבד את זה שהמסע הסתיים ולומד מה יבוא אחר כך".

לפני ההמראה ב-2013, פדרסן עבד בספנות ולוגיסטיקה, מה שהתברר כמומחיות שלא תסולא בפז בתכנון המסלול המורכב והסתגלות על הכביש.

למעשה, הוא לא סטה הרבה מן התוכנית המקורית שלו, מלבד כמה הפתעות. למשל, הוא התעלם מגינאה המשוונית, אחת המדינות הקשות ביותר להגעה. לאחר ארבעה חודשים וניסיונות כושלים רבים, פדרסן סוף סוף קיבל ויזה. למרות שהגבולות היבשתיים היו סגורים באותה עת, הוא הצליח לחצות הודות למפגש מטורף עם זר שעבד בגינאה המשוונית והציע לו טרמפ.

מאוחר יותר, פדרסן חשב שהוא יכול לרכוש ויזה סינית בגבול עם מונגוליה ואז לנסוע לפקיסטן. אבל בגלל זמן העיבוד הארוך, הוא נאלץ לסגת כמעט 11.000 קילומטרים דרך כמה מדינות כדי להגיע לפקיסטן לפני שתוקף הוויזה שלו פג.

הוא תכנן במקור שייקח ארבע שנים להגיע ל-203 מדינות, האו"ם מכיר ב-195 מדינות ריבוניות, אבל פדרסן כלל גם מדינות מוכרות חלקית. במהלך שנותיו בדרכים סבל פדרסן עיכובים של חודשים ארוכים בוויזה במקומות כמו סוריה, איראן, נאורו ואנגולה. לקח לו 10 שנים לסיים את המסע.

בבלוג שלו הוא סיפר על התלאות להגיע לישראל דרך מצרים, לישראל הוא הגיע ב-2018. הוא כתב בבלוג: "חציתי את הגבול לישראל בידיעה שזה לא יהיה מהיר. הרשויות הישראליות ידועות ביעילותן, הייתי צריך להשאיר את התיקים שלי מחוץ למעבר, לרוקן את הכיסים שלי ברגע שהם הביטו בדרכון שלי, סוריה, עיראק, איראן, תימן, ערב הסעודית, לקח להם בערך 4-5 שעות להבין אותי שכלל מצעד שאלות כולל חיפוש גופני, החלטתי להישאר כנה לחלוטין ולא לנסות להסתיר שום מידע. כולם היו אדיבים, מקצועיים אך תקיפים".

הוא סיפר כי אנשי האבטחה בישראל הורו לו לפרק את המזוודות לגמרי. "כשקראו לי לארוז את הדברים שלי, זה היה נראה בלתי אפשרי לארוז שוב, אבל כמו בחדר מבולגן הכול מתחיל כשאתה מרים את הגרב הראשון. בדרך כלל אני יכול לארוז את המזוודות שלי בתוך חמש עד שש דקות אם אני מוציא הכול. עם זאת זה לקח לי 30-40 דקות להרכיב מחדש. ברוכים הבאים לישראל, לפחות היה להם ווייפיי בחינם שיכולתי ליהנות ממנו בשעה האחרונה שהייתי שם. הם הציעו לי מים בחביבות. התיקים שלי התרוקנו לגמרי ככה רק פעמיים בעבר, בגבול קמרון/הרפובליקה המרכז אפריקאית ובאתיופיה ליד סומליה. ישראל, את בחברה נהדרת".

הוא סיפר שמהגבול עם מצרים הוא הגיע לאילת: "כשהגעתי קבוצה של ישראלים התקררה בחוץ והם הציעו לי בירה (גולדסטאר). ישבתי איתם ועברנו על הדברים הסטנדרטיים של "מאיפה אתה ומה שמך". מעניין שגם שאלו אותי בן כמה אני מה שלא עולה לעתים קרובות, הם שאלו אותי לאן אני ממשיך, אמרתי "פלסטין", הם שאלו: "פלסטין? איפה זה?" בשלב זה נאלצתי להניח שישראלים לא טובים במיוחד בגיאוגרפיה, שכן הייתה לי בדיוק אותה תגובה על שאלות בגבול כמה שעות קודם לכן. או שאולי יש משהו שאני לא מבין? למען ההגינות זה נאמר בחיוך בשני המקרים".

הוא סיפר שהתגובות בבלוג ובאינסטגרם לא היו טועות כשהוא פרסם תיעוד מישראל, המדינה ה-155 בה ביקר. הוא נסע מאילת למודיעין בטרמפ, הוא שיבח את היחס הישראלי, הוא נפל בדיוק על הימים הנוראים, ואהב את המסורת והתפילות עליהם שמע לראשונה, כולל תפוח בדבש. הוא תיאר את התגובות הקשות שקיבל. "ישראל לא קיימת, ישראל רוצחת ילדים, אין כזאת מדינה ישראל, למה אתה מבקר שם".

הוא כתב כי דיבר עם ישראלים שמאלנים וגם עם ישראלים ימניים והדעות של אנשים שונות מאוד. "שני יהודים עם שלוש דעות".

הוא כתב: "ישראל בהחלט ליברלית, יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים חיים זה לצד זה ובעיקר בהרמוניה. לא תאמינו כמות ההמצאות שעומדת מאחורי אומת הסטארט-אפ הזאת, אם להזכיר כמה יש את ווייז (ניווט), USB, טכנולוגיית אינטל, השקיה בטפטוף וכיפת ברזל הם רק חלק מהידועים ביותר. נסו ברצינות לעשות חיפוש באינטרנט על כמות ההמצאות שישראל עומדת מאחוריהן. זה משגע את הדעת. ראיתי מספיק את ישראל כדי לומר שהיא נראית נהדרת מבחינת תשתיות. אפשר לשתות את המים מהברז למרות שרובם מעדיפים שלא".

הוא לא הצליח להבין איך אף אחד אף פעם לא שאל מי מקבל את הדם שנתרם במד"א, או לא טורחים לברר ממי הדם הגיע כשקיבלו אותו. "זה אחד מאותם דברים בחיים שבהם פוליטיקה ודת לא ממלאות תפקיד. זה לא מרענן?". כתב.

הוא תיעד הכל בבלוג אך גם בחשבון האינסטגרם שלו. הוא התגבר על התקף חמור של מלריה מוחית בגאנה, שרד סערה עזה בת ארבעה ימים בזמן שחצה את האוקיינוס האטלנטי מאיסלנד לקנדה, ניווט גבולות יבשתיים אזורי סכסוך, ונאלץ לתזמן מחדש הפלגות רבות עקב ספינות שהתקלקלו או בירוקרטיה.

העיכוב המשמעותי ביותר היה מגפת הקורונה. בתחילת 2020, המטייל חסר הפחד מצא את עצמו לפתע תקוע בהונג קונג למשך שנתיים כשנותרו רק תשע מדינות.

"אני מסתכל אחורה על הונג קונג, וזה קצת פרדוקס. זו הייתה התקופה הגרועה בחיי והתקופה הכי טובה בחיי, איכשהו. נאלצתי להתמודד עם המצב - זה היה מאבק להבין אם עליי לנטוש את הפרויקט של עוד תשע מדינות לפני השלמתו", אמר פדרסן. פדרסן עבד בינתיים עם הצלב האדום, ועבד גם בכנסיה מקומית.

התחנה הראשונה שלו הייתה פלאו. נדרשו שישה חודשים של משא ומתן עם ממשלת פלאו כדי לאפשר לו להגיע באמצעות ספינת מכולות, הוא אמר. פלאו ממוקמת כ-500 קילומטר מזרחית לפיליפינים. לאחר מכן הגיע מסע בן 16 יום חזרה להונג קונג, שם חזר להסגר במלון לשבועיים.

כחודש לאחר מכן, הוא המשיך לאוסטרליה, אחר כך לניו זילנד, סמואה וטונגה - אבל לא בלי מאמץ עצום. "הייתי צריך להתחנן להיכנס לטונגה, היינו בקשר עם משרד הבריאות, הצי והצבא. אף אחד לא רצה להגיד כן ולצאת נגד ראש הממשלה מכיוון שהמדינה הייתה במצב חירום בגלל הקורונה", אמר פדרסן. "סוף סוף, לילה אחד, קיבלתי אימייל מראש הממשלה שאמר בפשטות 'זה בסדר, תנו לו להיכנס'".

מההתחלה ועד הסוף, פדרסן נתן כמה נתונים סטטיסטיים מדהימים במהלך מסעותיו: 3,576 ימים, 37 ספינות מכולות, 158 רכבות, 351 אוטובוסים, 219 מוניות, 33 סירות ו-43 ריקשות.

הוא חצה 223,000 מיילים, שווה ערך לתשעה מסעות סביב כדור הארץ - וזה לא כולל את ההפלגה הארוכה הביתה.

הפלגתו האחרונה על סיפון אוניה מאוקיינוס ההודי אל הים האדום, על פני תעלת סואץ, אל הים התיכון, במעלה תעלת למאנש, אל גרמניה, ולבסוף, אל דנמרק.

קורונה טיולים ירושלים דנמרק מסביב לעולם

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד