האלפים שברו את הכפור הניו יורקי • טור אישי

השעה 12.30 שעון ניו יורק. הקור מקפיא עצמות. היובש מורגש באויר וממלא את הסביבה בחשמל סטטי. אבל מי בכלל שם לב? אני עומד כאן בין אלפי אחיי השלוחים, שלוחי הרבי, בתור ענק המשתרך על פני הרחובות הסמוכים לציונו הקדוש. כולם בהבעת פנים רצינית,עומדים להיכנס אל הקודש פנימה. לפתע אני שומע פרץ צחוק מפתיע מהעומד לצידי, הרב שמוליק פלוטקין, שליח בעיר מרוחקת בצפון קורלינה שבארצות הברית. אני תמה לפרץ הצחוק.. והוא מראה לי בטלפון הנייד שלו הזמנה שהגיעה אליו עתה - של הכנס השנתי של ארגון הגג הרפורמי.

אני מעיין בהודעה ומגלה את הכותרת המפתיעה: "הסכנה האמיתית לחיסול בתי הכנסת הרפורמים בארה"ב", ובכותרת המשנה: "הגיע הזמן לא להחביא את התופעה אלא להתמודד איתה. מרכזי חב"ד בארה"ב הפכו לסכנה קיומית על הקהילות הרפורמיות בארה"ב. במושב המרכזי יוצג סקר בעל תוצאות מדאיגות על דור העתיד הפןנה לחב"ד ןעל הדרכים להתמודדות עם התופעה", אני מביט נדהם ברב פלוטקין העומד מולי והוא מחייך. זו תופעה ישנה נושנה, רק עכשיו זה כבר 'סיפור בלתי הפיך' - אז אין להם בושה לכתוב את ההודעה הזו.

השבוע, לפני תחילת כינוס השלוחים, קפצתי לפילדלפיה. במטוס הזעיר שהכיל בסך הכל 25 מקומות הכרתי אברך חמד שלמד בישיבות 'ליטאיות' והספקנו יחד ללמוד במטוס שיעור במסכת סנהדרין. הטיסה ארכה בסך הכל פחות מחמישים דקות, ובסיומה פנה אלי האברך בחיוך ואמר "אפילו לא שאלת אותי מה השם שלי"... "אתה צודק", עניתי, "נו ומה השם?" שאלתי, "יוסף יצחק רייך", הוא ענה. "זה שם חב"די, לא?" הבעתי תמיהתי, "כן", ענה האברך, "הילד הראשון של הורי לאחר ארבע וחצי שנות נישואין ללא ילדים נקרא מנחם מנדל, בהכרת טובה לרבי מליובואויטש על ברכתו. היה זה כמעט מובן מאליו שאני השני אקרא על שם הרבי הקודם מליובאויטש כהכרת תודה"...

שיחה מפתיעה הייתה לי עם הרב חיים מאיר ליברמן, שליח חב"ד בלונג איילנד. "הישראלים לא יודעים לחיות בגולה", הוא פסק חד משמעית. "אחוז הישראלים המתבוללים בגולה מתקרב כבר למאה אחוז! אני אומר זאת במלוא האחריות. החשבון הוא פשוט. ישראלי בארץ לא צריך ללכת לבית כנסת בכדי לחגוג את חנוכה, פורים או פסח, ישראלי פוגש את כל החגים בחנויות, בתקשורת, במודעות הרחוב, במבצעים השונים בחופשות ובאירועי העובדים במקום עבודתו. זו גם הסיבה שהוא לא צריך לשלוח את הילד לבית ספר דתי. כל זה לא קיים בחו"ל. דינו של הדור השני כמעט כבר נחרץ והמציאות היא התבוללות נוראה, אנחנו מתמודדים כמו אריות כעת עם המציאות הזו". אני עומד נפעם מהנתון הנורא.

כ-18 מליון יהודים כיום חיים על כדור הארץ, זה מספר שאתה שומע שוב ושוב. זה נשמע ערטילאי משהו, מי יודע מה מצבם? מי יגיע אליהם ויספר להם שהם חלק מהמספר הזה? וצריכים לעשות הכל שהם ובניהם יישארו בו ולא יעלמו כנהר אל הים!

אתה מסתכל על הצבא העצום של שלוחי הרבי מליובאויטש, שפועלים בברכתו, בהדרכתו ובכוחו, שפשוט לוקח אחריות על העם שלנו בכוחות עצומים. מי שנמצא בישראל וסגור בד' אמותיו - פשוט לא קולט, מי שמביט בעוצמה הזו מבין שדבר מעין זה לא היה בכל הדורות...

את החלק הבא של הטור אני כותב תוך כדי שאני מביט על אלפי השלוחים מסתדרים לתמונה השנתית הקבוצתית. מזג האויר כאילו הושפע מהחמימות והעוצמה של שלוחי הרבי. הטמפרטורה השתנתה לחלוטין, הקור הניו יורקי נשבר, וגם שעות הבוקר חמימות יותר. כל כך הרבה דנו בקשיים של השלוחים במלחמה באוקראינה, שגרמה לקהילות שלמות לנדוד מעירם אל הלא נודע. השלוחים בטורקיה המתמודדים עם שגיונות ארדואן. האווירה האנטישמית בקמפוסים באנגליה ועוד ועוד.

אבל נדמה לי שהאתגר העיקרי והקשיים הבלתי פשוטים, הם דווקא לשלוחים בארץ הקודש. 332 בתי חב"ד פזורים בארץ. ההתמודדויות שלהם שונות לחלוטין מהתמודדות בקצה העולם, אבל לעניות דעתי הן גדולות יותר. בראש המפעל אדיר המימדים הזה עומד כבר שנים רבות ידידי הרב יוסף יצחק אהרונוב, בתבונה ובעיקר בביטול מוחלט כעבד לפני רבו אל הרבי הוא עושה את מלאכתו עשרות בשנים בכבוד ובגאון, מניו יורק שלוחות ברכותיי לצבא הענק. הגנרלים המסורים של העם היהודי. העם כולו גאה בכם ומתפלל להצלחתכם עד ביאת גואל צדק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!