ה'קבלה' שהצילה את איש החסד שנפצע קשה בעת בניית הסוכה

למשך שעות ארוכות אמש (מוצאי יום כיפור), רבים רבים עצרו את נשימתם כששמעו שאיש החסד, ומאנשי ביתו של האדמו"ר מקרעטשניף דודי שמואל, נפצע בינוני-קשה כשנפל מסולם בעת שבנה את הסוכה בביתו בקרית קרעטשניף ברחובות.

בשל פגיעת הראש והחשש לפגיעה חמורה הוא פונה באמצעות נט"ן לבית החולים תל השומר, אולם בניסי ניסים, התברר כעבור מס' שעות בהם התפללו רבים לרפואתו, כי הפגיעה קלה משחשבו, וכי הוא סובל "רק" משברים וחבלות בידיו ובצלעות.

האברך נפל בעת בניית הסוכה - ונפצע

מי שבלט בבקשתו להתפלל עבור דודי שמואל הוא חבר מועצת העיר רחובות ויו"ר הרשימה החברתית-חסידית אגודת ישראל פנחס הומינר, שותפו להתנדבות בארגון 'לשבוע', שכתב: "דודי שמואל הוא אחד מפעילי החסד הגדולים של קהילתנו ומהבולטים שבמתנדבי ארגון 'לשבוע' שזכיתי להימנות על מתנדביו. תמיד דודי הוא זה שרותם את כולם לטובת האחר, הפעם נבקש מכולם להירתם בתפילה ובמעשה טוב למענו".

ואכן, הרשת הוצפה בתגובות חמות ובקבלת מעשים טובים ותפילות לרפואת דודי. חצי יממה לאחר מכן, פרסם דודי שמואל, את הרשומה הבאה שמגלה אולי את התשובה לנס שחווה.

"את עוצמת המכה עוד חשתי במעוף ארצה ממרומי הסולם. המפגש הזה עם הקרקע וברזלי הסולם גרמו לי לשברים עמוקים ביד, לצלע שבורה ולראש מדמם. הראש נחבט בעוצמה בכסא פלסטיק והתפרק תחתיי לרסיסים, אך בחסדו הגדול בלם לי את הנפילה לקרקע. אלף ניסים קרו לי במהלך הנפילה הזאת ואתם עצרתם להתפלל, דוד משה בן מלכה נישא שמי בכל אתר ואתר, הגיעו שיחות מכל העולם, בזמן שאני נאבק כפשוטו על אוויר מכאב המחץ בצלעות".

ברגע אחד אתה מבין כמה צריך להודות על כל נשימה ונשימה. ועדיין מתוך הכאב החד, מתפנה לקלוט את גודל חסדיו של הבורא יתברך. ערב כיפור, כמה רגעים לפני כל נדרי אחי הקטן פונה אלי ולאחי הגדול ממני ומבקש שנעשה תענית דיבור עד לצאת החג. לא מדברים עד תפילת ערבית של צאת הצום בתקיעת כף ובהסכמה שכבר הייתה בשתיקה, מקבלים על עצמנו עוד קצת זכויות".

"מי יזכה לפניך בדין עברנו את היום הקדוש במחיצת הרבי שליט"א בתפילה נעלה. כמה אפשר להספיק כשלא מדברים, אז גמענו ספרי תהילים. צום שעבר בהקרבה לבורא עולם. בינוני-קשה מוגדר כל מצב של פגיעת ראש. הדקות הראשונות כולי סחרחורות בחילות ואישונים מורחבים, נושם קצובות בכבדות, הצוות הרפואי שמורכב מחבריי היקרים מטפל במסירות עד הגעת הניידת, מנסים לעשות הכל בכדי להקל במעט את הכאב. בליל של תרופות לתוך הווריד מפחיתים במעט את הכאב. אני מבקש מהרופא בנט"ן השועט לתל השומר, לא לגזור לי את הציצית. ומתוך הטשטוש, על שפתי מתנגן בכל העת מזמור לתודה חוזר על זה עשרות פעמים".

דודי מספר על הטיפול שקיבל: "הצוות הרפואי בתל השומר כמלאכים נידמו, בדיקות דם מקיפות, CT ראש, CT על כל הגוף, צילומי דימות שלא היו מביישים צלם בערב חתונה. ומרגע לרגע מתברר גודל הנס. אני יודע שחיי ניתנו לי במתנה. לאחר מס שעות, יוצא על 2 רגליים, קצת כאוב ממתין לתשובות אם יש צורך לנתח את היד, במנוחה כפויה בגלל הכאב בצלעות. אבל פה בשביל לספר לכם שלשתיקה בעת התפילה יש ערך עליון".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!