המהפך המפתיע של נתניהו • טור
היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? במקרה של נתניהו התשובה היא - כן • יעקב ריבלין מנסה להבין איך זה קרה
- יעקב ריבלין, בקהילה
- י"ד כסלו התשע"ה
- 5 תגובות
הטוב והמטיב
היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? בדרך כלל התשובה היא לא. אפס כי לנגד עיניהם הנדהמות של חברי הכנסת החרדים חולל נתניהו מהפך התנהגותי מפתיע לא פחות. האיש שמאז שנבחר לתפקידו בקדנציה הראשונה לא ביצע מהלך אמיץ ורבי סיכונים אחד, ותמיד חיפש את ההליכה על בטוח - הפך לפתע ללוחם השש אלי קרב. אגב כך הוא גילה יכולות של תכסיסנות פוליטית שלו הופגנה במו"מ הקואליציוני שלפני הקמת הממשלה הנוכחית הייתה קמה במקומה רעותה הטובה ממנה.
ההחלטה על פיטורי לפיד ולבני גמלה בליבו של נתניהו בבוקר יום ראשון השבוע. ראשי המפלגות החרדיות שיודעו על כך התבקשו לשמור על דממת אלחוט מוחלטת. למרבה הפלא הם הצליחו לעמוד בכך עד לצהרי יום שני השבוע. רק אז רמז אחד מהם שהוא יודע מה יהיה בפגישת נתניהו- לפיד שנקבעה לאותו ערב. נתניהו, כך העריך הנ"ל באוזני כותב השורות, יציב בפני לפיד מספר דרישות שאחת מהן היא בלתי קבילה לחלוטין. מבחינתו של לפיד כמובן. הדרישה תהיה ביטול חוק מע"מ אפס והעברת הסכום שייחסך כתוצאה מכך להפחת יוקר המחיה באמצעות הורדת מיסים על מוצרי יסוד.
שש שעות לאחר השיחה האמורה נפגשו נתניהו ולפיד וזה בדיוק מה שקרה. יתרה מזו. בנוסח ההודעה שיצאה לתקשורת עוד לפני שלפיד הגיע למסדרון המוביל לחניה במשרד ראש הממשלה נאמר כי נתניהו דרש להקפיא את חוק מע"מ אפס לטובת הפחתת מיסים על מוצרי יסוד והתמודדות עם יוקר המחיה. מילה במילה. כמעט אות באות. מאחר ואף חבר כנסת לא נתפס מעולם בגילוי רוח הקודש, המסקנה המתבקשת היחידה היא שתיאום העמדות בין נתניהו והחרדים הגיע לרמה של ניסוח הודעות דובר.
מי שלא ידע שהפור כבר נפל והשחית את זמנו לריק היה השר אביגדור ליברמן. מאז תחילת המשבר בסוף השבוע שעבר ועד ממש סמוך לפגישת נתניהו&לפיד ביקר ליברמן פעמיים בלשכת ראש הממשלה במשרד הראשי ופעם נוספת בלשכה בכנסת. ליברמן בא עם נוסחה שלדעתו היה מסוגלת לפתור את המשבר. נתניהו חושש שלפיד ולבני יפילו אותו לאחר שיעבירו את חוקי התקציב ומע"מ אפס? ליברמן היה מוכן לספק את הערבויות שזה לא מה שיקרה. הערבות תהיה הצהרה משולשת שלו ושל השניים האמורים במסיבת עיתונאים בה יבטיחו כולם, בקולם ובצלמם, שהם מתחייבים לקיומה של הממשלה הנוכחית במשך שנה לפחות. תעודת הביטוח הזאת, העריך ליברמן, תעניק לנתניהו את חיי השעה שהוא זקוק להם. כמי שבילה שנים וימים במחיצתו של נתניהו הכיר ליברמן בחולשתו הידועה להעדיף את ההווה המוכר על פני העתיד הלא ידוע.
חולשה זו הופגנה במיטבה בשלהי הקדנציה הקודמת. בחודש תמוז תשע"ג דומה היה שהממשלה הגיעה אל סוף דרכה. הכנסת כבר העבירה את חוק ההתפזרות שלה בקריאה ראשונה ובתוך שלושה ימים עמד החוק לעבור בקריאה שנייה ושלישית. יום לפני ההצבעה האחרונה התעוררו אזרחי ישראל למשמע הידיעה על הצטרפות קדימה בראשות שאול מופז על 28 המנדטים שלה לממשלה. לא היה אחד מיועציו של נתניהו שלא ידע כי מופז מבקש להצטרף לפרק זמן קצוב שבמהלכו יעביר את חוק גיוס בני הישיבות ואז יחפש עילה להפיל את הממשלה. אבל נתניהו אטם את אוזניו משמוע. הוא העדיף את החודשים הנוספים שתעניק לו השותפות על פני הליכה מיידית לבחירות. התוצאות היו מרות. בארבעת החודשים של השותפות החדשה צלל הליכוד בסקרים לרמה כזאת שאילצה את נתניהו לחתום על הסכם איחוד עם ישראל ביתנו בתנאים חלומיים לאחרונים ואובדניים לליכוד.
האם לקח הטעות האמורה הוא שהניע את נתניהו לסרב להצעה הקוסמת לכאורה של ליברמן? יתכן. אבל זו כנראה לא הסיבה היחידה. בכיר חרדי ששוחח רבות עם נתניהו בשבוע האחרון שמע ממנו דברים קשים ביותר על ליברמן. נתניהו הגיע למסקנה, כך הבכיר החרדי, שהאדם המסוכן ביותר שלו במערכת הפוליטית הוא אביגדור ליברמן. ולא בכדי, ליברמן הוא זה שהטיל את הווטו על החלפת לפיד בחרדים לפני שנה ובכך כפה עליו את המשך השותפות המאוסה עם לפיד ולבני שהגיעה לקיצה המר השבוע. אלמלי הווטו הזה החרדים היו בפנים והממשלה היה משלימה את ימיה עד למועד הקבוע בחוק בעוד שנתיים.
נתניהו עקב אחרי מהלכיו של ליברמן בתקופה האחרונה, כך הבכיר החרדי, והמסקנה שלו הייתה ברורה: ליברמן מצפה ליום בו הסקרים יראו לו שניתן יהיה להקים אחרי הבחירות את ממשלת הרל"ב. (ר"ת: רק לא ביבי). ממשלה של גוש המרכז, מפלגת העבודה, הימין המתון, וישראל ביתנו כציר מרכזי בתוכה. בשלב זה הסקרים לא מורים על היתכנות כזאת. ההפך, ישראל ביתנו נמצאת בצלילה. לפיד כנ"ל ומפלגת העבודה ממשיכה לדשדש סביב החמישה עשר מנדטים. היחידי שעולה בסקרים, נפתלי בנט, הוא שנוא נפשו של ליברמן כמעט כמו נתניהו.
ההתחייבות שהסכים ליברמן לתת, גם בשם לפיד וליבני, לשנה של שקט קואליציוני, לא נועדה אלא להרוויח את הזמן הדרוש לפעולות שישנו את המגמה בסקרים. לדוגמא: ברית הזוגיות של ליברמן וחוקי הדיור של לפיד. או אז יפילו השלושה את הממשלה וילכו לבחירות שלאחריהן יישאר נתניהו ספון בביתו בקיסריה וישקיף משם על גלי הים המשתברים אל החוף.
בעוד ליברמן לוחש את עצות האחיתופל שלו באוזני נתניהו פעל יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי להרגעת פחדיו של ראש הממשלה מהליכה לבחירות. בשבוע שעבר פורסם כאן מסע הביקורים של יו"ר יהדות התורה הרב יעקב ליצמן בחצרות האדמו"רים. המסע נועד להשיג את הסכמתם למהלך אותו סיכמו דרעי וליצמן בראשית השבוע שעבר. תורף הדברים: ההתחייבות שנתניהו דרש מהחרדים לאי הצטרפות לממשלה חלופית בכנסת הנוכחית ותמיכה מובטחת מראש לממשלה הבאה. מה שנקרא ביטוח מקיף.
דרעי נתן את הסכמתו לחלק הראשון של הדרישה והשהה את ההסכמה לגבי החלק השני עד שיהדות התורה תתדיין בתוך עצמה. בסוף השבוע שעבר פרסם כותב השורות בתוכנית אקטואליה על הסכמה שהועברה מטעם אגודת ישראל לראש הממשלה על שתי הדרישות. הפרסום התבסס על שיחה עם גורם אגודאי בכיר שטען שזו הדרך היחידה להניע את נתניהו להקדים את הבחירות. אוי לנו, אמר הגורם, אם נתניהו יגיע להסכמה עם לפיד ולבני בתיווך של ליברמן על שקט תעשייתי לשנה. בשנה הזאת, כך אמר, לפיד ופירון יהדקו את החבל סביב החינוך החרדי והישיבות עד שהפנים יכחילו והנשמה תתחיל לצאת, ואורי אריאל, אותו הגדיר כגדול הצבועים במערכת הפוליטית, יביא את מצוקת הדיור במגזר החרדי למימדים של אסון.
הפרסום הקפיץ מכיסאם את ראשי דגל התורה. התחושה שלהם הייתה שמנסים להעמיד אותם בפני עובדה מוגמרת. ביום שישי זומנה ישיבה ליום ראשון בבית מרן הגראי"ל שטיינמן שכצפוי הסתיימה בהחלטה לתת לנתניהו ביטוח צד ג' בלבד, קרי, התחייבות למניעת נזקים בקדנציה הנוכחית. לגבי העתיד: אין התחייבות רשמית וגם לא הבנות חשאיות (ממילא אין שום דבר חשאי במערכת הפוליטית הישראלית אכולת הפטפוטים וההדלפות). מאחר ויהדות התורה היא עדיין סיעה מאוחדת ומאחר וכמה ועמיתיו של הגורם האגודאי הבכיר לא היו שלמים מלכתחילה עם ההסכמה שניתנה מעל לראשם, דינה הייתה להתבטל.
השאלה הייתה האם נתניהו יסכים להתחייבות החלקית וירהיב עוז לדחות את ההצעה הנגדית של ליברמן לשנת שקט קואליציונית. בצהרי יום ראשון קיבל דרעי את ההודעה הגואלת ישירות מנתניהו: הולכים לבחירות ויהי מה. מעבר לשמחה המובנת על סיום ימיה של הממשלה טעמו המפלגות החרדיות את טעם הניצחון על אביגדור ליברמן. האיש שטרפד בקדנציה הנוספת חוק גיוס שניתן היה לחיות איתו. האיש שמנע את צירופם לממשלה הנוכחית והוביל על יוזמת חקיקה אנטי דתית, הורד השבוע על ארבע. אם יתאמתו הסקרים המתפרסמים כעת, בכל הרכב ממשלה שתקום הוא יהיה גורם שולי בלבד. אלמלי תוביל הקדמת הבחירות רק לידי כך - דיינו. בנא כרעיה דאבוה
לפני שלושה חודשים,. בעיצומו של הקרב בוועדת הכספים על חוק מע"מ אפס ניהל ח"כ יעקב אשר מגעים שקטים מאחורי הקלעים עם יאיר לפיד. לפיד הבין שלפניו שבועות ואולי חודשים של הפיליבסטר הארוך בתולדות המדינה בוועדה ולאחר מכן במליאת הכנסת סביב החוק. אשר העריך כי בסופו של דבר אין פיליבסטר שקואליציה לא יכולה לנצח לבסוף מכוח מספר המנדטים העודף שלרשותה ובשל שליטתה המלאה בכל צמתי ההכרעה בכנסת.
ההצעה של אשר הניחה סולם לשני הצדדים לרדת מהעץ הגבוה. כותרת ההצעה הייתה דיפרנציאליות, ובעברית פשוטה יותר יחסיות. החרדים לא ייהנו מהטבת מע"מ עד סך של מיליון ושש מאות אלף לדירה ראשונה כמו שמקבלים יוצאי צבא. מצד שני הם יוכלו לרכוש דירות ששוויין עד סכום זה אך את הפטור ממע"מ יקבלו על סך של מיליון שקלים. בהצעה המקורית של לפיד נאמר כי חרדים יוכלו לרכוש דירות עד מיליון ש"ח בלבד. מי שירכוש בסכום גבוה יותר לא יקבל פטור של שקל אחד.
ההיגיון בהצעה של אשר היה פשוט. לפיד יכול לשמר באמצעותה את המעמד המועדף של יוצאי צבא. החרדים מצידם לא יוגבלו לדירות בפריפריה הרחוקה שמחירן עד מיליון ש"ח. בירושלים ובני ברק יש בהחלט דירות עד מיליון ושש מאות אלף וגם אם הפטור יינתן עד סך של מיליון עדיין מקבלים מענק נאה של כמאה ושמונים אלף ש"ח.
עם קצת שכל ישר ופחות נפיחות עצמית לפיד היה לוקח את ההצעה בשתי ידיים. העלות הנוספת לקופת המדינה הגלומה בהצעה של אשר הסתכמה בפחות ממאה מיליון ש"ח. סכום אפסי במונחים של תקציב מדינה שהיה נבלע בסכומים הבלתי ידועים שהיו נדרשים ליישום מע"מ אפס שאף כלכלן לא מסוגל להעריך מראש בכמה יסתכם.
אבל יאיר אטם את אוזניו משמוע. הוא גם נאבק בוועדת השרים לענייני חקיקה בשר החקלאות יאיר שמיר שהעלה את ההצעה לאחר שהשתכנע בנכונותה. מבחינתו של היהיר עשר דקות של כותרות בסגנון של 'לפיד התפשר עם החרדים' הןיא כפירה בעיקר. לא יקום ולא יהיה.
מה היה קורה אלמלי ההחלטה של לפיד לדחות כל הצעת פשרה (בשלב מסוים הועלתה הצעה בש"ס להתפשר עם לפיד על העלאה של מאתיים אלף ש"ח בסכום הדירה שניתן לרכוש בפטור ממע"מ למי שלא שירת בצבא. גם לכך התנגד לפיד) וללכת עד הסוף? במבט לאחור ניתן היום לקבוע כמעט בוודאות שהוא לא היה מקבל ביום שלישי השבוע את מכתב הפיטורין מראש הממשלה, והמשבר מלכתחילה לא היה תופס תאוצה.
מעקב אחרי אירועי השבוע האחרון מגלה כי לאחר שנתניהו סילק את חשש הממשלה החלופית מאחורי גבו - בעקבות ההתחייבות שקיבל מש"ס ויהדות התורה בעניין זה - הסיבה היחידה להחלטה להעיף את לפיד הייתה חוק המע"מ. נתניהו קיבל מידע יצוק בבטון ולפיו לפיד מתכנון לפרק את הממשלה לאחר שיעביר את חוק המע"מ והתקציב וירוץ לבחירות עם שני ההישגים הגדולים שלו. חוק הגיוס כולל הסנקציות הפליליות, ועם חוק המע"מ המטיב בעיקר עם מעמד הביניים המבוסס של מצביעי יש עתיד. אלמלי חשש מבוסס זה, נתניהו, הסובל מחרדת בחירות ברמה של פוביה, היה מתפשר עם לפיד על כל יתר הנושאים השנויים במחלוקת.
בכל הקשור לגאווה המשבשת את השכל הישר יאיר לפיד הוא ממש ברא כרעיה דאבוה. בעיצומה של ממשלת שרון השנייה מאסה נפשו של העומד בראשה מאישיות המדנים של טומי לפיד שלא החמיץ יום בלי לריב עם שר זה או אחר בממשלה. שרון המתוחכם - פי כמה מנתניהו - חיפש דרך אלגנטית להפטר ממנו מבלי להצטייר בדעת הקהל כמי שתוקע לשותפיו סכין בגב. המלכודת שהציב הייתה שקופה לעיני כל בר בי רב פוליטי אך לפיד צעד לעברה כמי שרטייה שחורה מסמאת את עיניו. שרון הבטיח לחרדים שבאופוזיציה תוספת של שלוש מאות מיליון שקל לשירותי הדת והחינוך וציפה לתגובתו של לפיד.
וזו לא איחרה לבוא. בתום פחות מיממה הודיע לפיד האבא שהוא יצביע בממשלה ובכנסת נגד ההעברה התקציבית. לשרון - ששלוש שנים קודם לכן פיטר את שרי ש"ס בממשלתו הראשונה בגלל הצבעה סמלית נגד התקציב בממשלה - זה הספיק. מכתב הפיטורין יצא לאלתר. מאוחר יותר נשאל שרון מה היה עושה אם לפיד היה בולע את הרוק וטוען שלמען טובת המדינה הוא נאלץ להבליג. לרגע לא היה לי חשש כזה - ענה שרון. ידעתי שהגאווה שלו לא תיתן לו.
את התחכום השרוני הזה אי אפשר לייחס כמובן לנתניהו וגם לא לח"כים החרדים. כאשר הם החלו לנהל את אם כל הפילבסטרים נגד חוק מע"מ האפס לא היה להם צל של מושג שכך יתפתחו הדברים. ההיפך, בעיצומם של הדיונים בוועדת הכספים שהתקיימו בפגרת הכנסת בחודש אלול שאלנו את ח"כ הרב ליצמן כיצד לדעתו יסתיים הסיפור. "בסוף הם יעבירו את זה", כך ליצמן. "כמי שהיה יו"ר ועדת הכספים אני יודע שכאשר הקואליציה ויו"ר הוועדה רוצים להעביר משהו זה עובר". אז בשביל מה כל מריטת העצבים הזאת? שאלנו. "קודם כול אנחנו באופוזיציה והתפקיד שלנו זה למרר להם את החיים. וחוץ מזה, כל יום שעובר אנחנו שומעים עוד כלכלן בכיר שמדבר נגד החוק ושוק הדירות מתחיל להבין שהמחירים לא יירדו ומגיב בהתאם. גם כשהחוק הזה יעבור בסוף הוא יהיה מאוס בציבור כמו שצריך".
ביום שני השבוע הופיע נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת ואותת לראשונה שפניו אינם לישוב המשבר אלא להחרפתו. הייתה זו הפעם הראשונה בה הבהיר שחוק מע"מ אפס לא יקום ולא יהיה. תחילה תמכתי בו מחוסר רצון אבל נתתי לשר האוצר לקדם אותו, אבל ככל שהתבררה השפעתו השלילית על שוק הדיור הבנתי שאסור לבזבז מיליארדים על חוק רע שלא תורם דבר. את הכסף שהחוק הזה היה אמור להעלות נעביר להורדת מיסים בתחומים שיורידו את יוקר הדיור - נאום האיש שרק שלושה חודשים קודם נתן הוראה לנציגיו בוועדת הכספים לקדם את החוק.
מסתבר שמה שלא עושה השכל עושה הזמן. את הזמן סיפקו הנציגים החרדים במאבק הנואש שלהם בוועדת הכספים. את השכל קיבל נתניהו מאוחר יותר. הקרדיט בכל מקרה שייך אך ורק לראשונים.יו"ר ליו"ר יביע אומר
בשלהי חודש סיון תשע"ב הדהים האזרח אריה דרעי את המערכת הפוליטית בכלל ואת ש"ס בפרט בהודעה על היערכות להקמת מפלגה חדשה בראשותו. למפלגה כבר היה שם ברשם המפלגות: כבוד ומסורת, ונעשו כל הצעדים הארגוניים והטכניים להגשת רשימה לכנסת.
בהופעות בתקשורת הסביר דרעי את המהלך בצורך להביא מבחוץ קהלים חדשים שאינם נמנים כעת עם ש"ס. בעיקר מסורתיים שאינם מעוניינים להצביע למפלגה חרדית ומצאו את מקומם בליכוד. אין לי כל כוונה, הצהיר היזם, לפגוע חלילה בש"ס ובמרן שליט"א. דרעי אף הבטיח שלאחר הבחירות תקבל המפלגה את מרותו של נשיא מועצת החכמים ובכך ייצא הציבור החרדי נשכר ממנדטים נוספים שישרתו את מטרותיו.
עד כאן הצהרות. בתכל'ס לא היה ילד אחד מדן ועד באר שבע שחשב שזו המטרה האמיתית. מצבה של ש"ס בסקרים היה אז גרוע מאוד לאחר פרשת אסון הכרמל ואפס העשייה של המפלגה בארבעת משרדיה (למעט השיכון, אבל גם שם הכול נפל בפרשת אבדן חריש, ולא באשמת השר). האיום של דרעי בהקמת מפלגה חדשה היה הנשק בעזרתו קידם את המו"מ להחזרתו לצמרת התנועה. בש"ס לקחו את האיום ברצינות לאחר שסקרים פנימיים שערכו הצביעו על התרסקות לשישה מנדטים ומטה אם תקום רשימה מתחרה.
את ההצהרה שלא תהיה פנייה לקהל מצביעי ש"ס לא היה טעם לקחת ברצינות. מרגע שמפלגה בראשות יו"ר לשעבר של מפלגה קיימת יוצאת לדרך הקרב יהיה מבית לבית בכל ריכוזי המצביעים של מפלגת האם. נשק יום הדין הזה פעל, ועוד איך. פחות מחודשיים לאחר ההצהרה צורף דרעי להנהגת ש"ס והמפלגה שהייתה וירטואלית מלכתחילה (דרעי התנה את הקמתה בהסכמה של מרן הגר"ע יוסף. מה שבוודאי לא היה קורה. להפחיד מכל מקום זה עזר) נותרה כזאת.
בימים אלו ממש, ההיסטוריה, לפחות בחלקו הראשון של התסריט, חוזרת על עצמה. אלי ישי ואנשיו עושים קולות של הקמת מפלגה חדשה. יש להם כבר מפלגת מדף ברשם המפלגות וכבר לקחו את הטפסים הדרושים להקמת רשימה שתרוץ לכנסת. בשיחות תדרוך מאחורי הקלעים הם מבהירים שאין להם שום כוונה לפנות לקהל מצביעי ש"ס הנאמנים, אלא לקהלים חדשים, בתוכם: חרד"לים שמאסו בדתיות הפושרת ומטה של הבית היהודי, חב"דניקים המחפשים מפלגת ימין עם אוריינטציה חרדית וימנים מסורתיים שש"ס הנוכחית שמאלנית מדי עבורם. כמו בתסריט של שנת תשע"ב גם כאן מדובר בכלאם פאדי. מכל הקהלים האלה, אם בכלל, אי אפשר לגרד שני מנדטים, כשאחוז החסימה דורש ארבעה לפחות. אם תקום מפלגה כזאת היא תיאבק מול ש"ס מבית לבית. הסיכויים לעבור את אחוז החסימה נמוכים אבל הסיכויים לגרוע מש"ס שלושה מנדטים לפחות מצוינים, במובן הרע של הביטוי.
בפועל זה כנראה לא מה שיקרה. אם דרעי השיג בשעתו את החזרה לש"ס באיום דומה מעריכים אנשי ישי שהם יסללו את דרכו למעמד בכיר בש"ס על אותו פרינציפ. יהיו כמה שבועות או חודשים של בלגן ולחצים של רבנים (בעת כתיבת השורות מתארגן מכתב של רבנים ממקורבי ישי הדורשים שלום בית באמצעות שילובו בהנהגה ומאיימים שלא יתמכו בש"ס בלעדיו) וברגע האחרון יקבל ישי את הערבויות שהוא דורש לביסוס מעמדו. כולא האי ואולי.
גם ליהדות התורה לא חסרים איומים מבית. השבוע הודיעו שני דוברי תנועת עץ, בועז נקי ויהושע פולק, כי בכוונתם להריץ רשימה עצמאית לכנסת. השניים הודו כי אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה (מאה ועשרים אלף קול) אך יש ערך הצהרתי ואידיאולוגי בכך ששלושים אלף איש יכריזו בקלפי נגד חוק הגיוס.
הסיכויים שרשימה כזאת אכן תרוץ שואפים לאפס. אנשי עץ הוכיחו עד עתה שהם הכול חוץ מחסרי דעת. רשימה שתשרוף שלושים אלף קולות חרדים תכתים את שמם לעולם ותחסל את שאיפות ההנהגה שלהם לדור הבא. שם המשחק הוא ערעור מעמדה של דגל התורה במו"מ הפנימי עם אגודת ישראל. ההסכם הנוכחי קובע כי המקום השמיני הוא נחלתה של דגל התורה. אם יושג המנדט תעלה דגל התורה מיחס של שישים-ארבעים בתנועה המאוחדת לחמישים-חמישים. ואולם, במצב בו כמה עשרות אלפים מאיימים שלא להצביע יהיה לליצמן וחבריו קלף רב עוצמה לדרוש את המנדט השמיני לעצמם. המריבות סביב המקום יעסיקו את יהדות התורה עד רגע הגשת הרשימות ויתכן מאוד שיורידו את הסיכוי למנדט השמיני. אין מה שישמח את אנשי עץ אם אכן זה מה שיקרה.
טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'
היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? בדרך כלל התשובה היא לא. אפס כי לנגד עיניהם הנדהמות של חברי הכנסת החרדים חולל נתניהו מהפך התנהגותי מפתיע לא פחות. האיש שמאז שנבחר לתפקידו בקדנציה הראשונה לא ביצע מהלך אמיץ ורבי סיכונים אחד, ותמיד חיפש את ההליכה על בטוח - הפך לפתע ללוחם השש אלי קרב. אגב כך הוא גילה יכולות של תכסיסנות פוליטית שלו הופגנה במו"מ הקואליציוני שלפני הקמת הממשלה הנוכחית הייתה קמה במקומה רעותה הטובה ממנה.
ההחלטה על פיטורי לפיד ולבני גמלה בליבו של נתניהו בבוקר יום ראשון השבוע. ראשי המפלגות החרדיות שיודעו על כך התבקשו לשמור על דממת אלחוט מוחלטת. למרבה הפלא הם הצליחו לעמוד בכך עד לצהרי יום שני השבוע. רק אז רמז אחד מהם שהוא יודע מה יהיה בפגישת נתניהו- לפיד שנקבעה לאותו ערב. נתניהו, כך העריך הנ"ל באוזני כותב השורות, יציב בפני לפיד מספר דרישות שאחת מהן היא בלתי קבילה לחלוטין. מבחינתו של לפיד כמובן. הדרישה תהיה ביטול חוק מע"מ אפס והעברת הסכום שייחסך כתוצאה מכך להפחת יוקר המחיה באמצעות הורדת מיסים על מוצרי יסוד.
שש שעות לאחר השיחה האמורה נפגשו נתניהו ולפיד וזה בדיוק מה שקרה. יתרה מזו. בנוסח ההודעה שיצאה לתקשורת עוד לפני שלפיד הגיע למסדרון המוביל לחניה במשרד ראש הממשלה נאמר כי נתניהו דרש להקפיא את חוק מע"מ אפס לטובת הפחתת מיסים על מוצרי יסוד והתמודדות עם יוקר המחיה. מילה במילה. כמעט אות באות. מאחר ואף חבר כנסת לא נתפס מעולם בגילוי רוח הקודש, המסקנה המתבקשת היחידה היא שתיאום העמדות בין נתניהו והחרדים הגיע לרמה של ניסוח הודעות דובר.
מי שלא ידע שהפור כבר נפל והשחית את זמנו לריק היה השר אביגדור ליברמן. מאז תחילת המשבר בסוף השבוע שעבר ועד ממש סמוך לפגישת נתניהו&לפיד ביקר ליברמן פעמיים בלשכת ראש הממשלה במשרד הראשי ופעם נוספת בלשכה בכנסת. ליברמן בא עם נוסחה שלדעתו היה מסוגלת לפתור את המשבר. נתניהו חושש שלפיד ולבני יפילו אותו לאחר שיעבירו את חוקי התקציב ומע"מ אפס? ליברמן היה מוכן לספק את הערבויות שזה לא מה שיקרה. הערבות תהיה הצהרה משולשת שלו ושל השניים האמורים במסיבת עיתונאים בה יבטיחו כולם, בקולם ובצלמם, שהם מתחייבים לקיומה של הממשלה הנוכחית במשך שנה לפחות. תעודת הביטוח הזאת, העריך ליברמן, תעניק לנתניהו את חיי השעה שהוא זקוק להם. כמי שבילה שנים וימים במחיצתו של נתניהו הכיר ליברמן בחולשתו הידועה להעדיף את ההווה המוכר על פני העתיד הלא ידוע.
חולשה זו הופגנה במיטבה בשלהי הקדנציה הקודמת. בחודש תמוז תשע"ג דומה היה שהממשלה הגיעה אל סוף דרכה. הכנסת כבר העבירה את חוק ההתפזרות שלה בקריאה ראשונה ובתוך שלושה ימים עמד החוק לעבור בקריאה שנייה ושלישית. יום לפני ההצבעה האחרונה התעוררו אזרחי ישראל למשמע הידיעה על הצטרפות קדימה בראשות שאול מופז על 28 המנדטים שלה לממשלה. לא היה אחד מיועציו של נתניהו שלא ידע כי מופז מבקש להצטרף לפרק זמן קצוב שבמהלכו יעביר את חוק גיוס בני הישיבות ואז יחפש עילה להפיל את הממשלה. אבל נתניהו אטם את אוזניו משמוע. הוא העדיף את החודשים הנוספים שתעניק לו השותפות על פני הליכה מיידית לבחירות. התוצאות היו מרות. בארבעת החודשים של השותפות החדשה צלל הליכוד בסקרים לרמה כזאת שאילצה את נתניהו לחתום על הסכם איחוד עם ישראל ביתנו בתנאים חלומיים לאחרונים ואובדניים לליכוד.
האם לקח הטעות האמורה הוא שהניע את נתניהו לסרב להצעה הקוסמת לכאורה של ליברמן? יתכן. אבל זו כנראה לא הסיבה היחידה. בכיר חרדי ששוחח רבות עם נתניהו בשבוע האחרון שמע ממנו דברים קשים ביותר על ליברמן. נתניהו הגיע למסקנה, כך הבכיר החרדי, שהאדם המסוכן ביותר שלו במערכת הפוליטית הוא אביגדור ליברמן. ולא בכדי, ליברמן הוא זה שהטיל את הווטו על החלפת לפיד בחרדים לפני שנה ובכך כפה עליו את המשך השותפות המאוסה עם לפיד ולבני שהגיעה לקיצה המר השבוע. אלמלי הווטו הזה החרדים היו בפנים והממשלה היה משלימה את ימיה עד למועד הקבוע בחוק בעוד שנתיים.
נתניהו עקב אחרי מהלכיו של ליברמן בתקופה האחרונה, כך הבכיר החרדי, והמסקנה שלו הייתה ברורה: ליברמן מצפה ליום בו הסקרים יראו לו שניתן יהיה להקים אחרי הבחירות את ממשלת הרל"ב. (ר"ת: רק לא ביבי). ממשלה של גוש המרכז, מפלגת העבודה, הימין המתון, וישראל ביתנו כציר מרכזי בתוכה. בשלב זה הסקרים לא מורים על היתכנות כזאת. ההפך, ישראל ביתנו נמצאת בצלילה. לפיד כנ"ל ומפלגת העבודה ממשיכה לדשדש סביב החמישה עשר מנדטים. היחידי שעולה בסקרים, נפתלי בנט, הוא שנוא נפשו של ליברמן כמעט כמו נתניהו.
ההתחייבות שהסכים ליברמן לתת, גם בשם לפיד וליבני, לשנה של שקט קואליציוני, לא נועדה אלא להרוויח את הזמן הדרוש לפעולות שישנו את המגמה בסקרים. לדוגמא: ברית הזוגיות של ליברמן וחוקי הדיור של לפיד. או אז יפילו השלושה את הממשלה וילכו לבחירות שלאחריהן יישאר נתניהו ספון בביתו בקיסריה וישקיף משם על גלי הים המשתברים אל החוף.
בעוד ליברמן לוחש את עצות האחיתופל שלו באוזני נתניהו פעל יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי להרגעת פחדיו של ראש הממשלה מהליכה לבחירות. בשבוע שעבר פורסם כאן מסע הביקורים של יו"ר יהדות התורה הרב יעקב ליצמן בחצרות האדמו"רים. המסע נועד להשיג את הסכמתם למהלך אותו סיכמו דרעי וליצמן בראשית השבוע שעבר. תורף הדברים: ההתחייבות שנתניהו דרש מהחרדים לאי הצטרפות לממשלה חלופית בכנסת הנוכחית ותמיכה מובטחת מראש לממשלה הבאה. מה שנקרא ביטוח מקיף.
דרעי נתן את הסכמתו לחלק הראשון של הדרישה והשהה את ההסכמה לגבי החלק השני עד שיהדות התורה תתדיין בתוך עצמה. בסוף השבוע שעבר פרסם כותב השורות בתוכנית אקטואליה על הסכמה שהועברה מטעם אגודת ישראל לראש הממשלה על שתי הדרישות. הפרסום התבסס על שיחה עם גורם אגודאי בכיר שטען שזו הדרך היחידה להניע את נתניהו להקדים את הבחירות. אוי לנו, אמר הגורם, אם נתניהו יגיע להסכמה עם לפיד ולבני בתיווך של ליברמן על שקט תעשייתי לשנה. בשנה הזאת, כך אמר, לפיד ופירון יהדקו את החבל סביב החינוך החרדי והישיבות עד שהפנים יכחילו והנשמה תתחיל לצאת, ואורי אריאל, אותו הגדיר כגדול הצבועים במערכת הפוליטית, יביא את מצוקת הדיור במגזר החרדי למימדים של אסון.
הפרסום הקפיץ מכיסאם את ראשי דגל התורה. התחושה שלהם הייתה שמנסים להעמיד אותם בפני עובדה מוגמרת. ביום שישי זומנה ישיבה ליום ראשון בבית מרן הגראי"ל שטיינמן שכצפוי הסתיימה בהחלטה לתת לנתניהו ביטוח צד ג' בלבד, קרי, התחייבות למניעת נזקים בקדנציה הנוכחית. לגבי העתיד: אין התחייבות רשמית וגם לא הבנות חשאיות (ממילא אין שום דבר חשאי במערכת הפוליטית הישראלית אכולת הפטפוטים וההדלפות). מאחר ויהדות התורה היא עדיין סיעה מאוחדת ומאחר וכמה ועמיתיו של הגורם האגודאי הבכיר לא היו שלמים מלכתחילה עם ההסכמה שניתנה מעל לראשם, דינה הייתה להתבטל.
השאלה הייתה האם נתניהו יסכים להתחייבות החלקית וירהיב עוז לדחות את ההצעה הנגדית של ליברמן לשנת שקט קואליציונית. בצהרי יום ראשון קיבל דרעי את ההודעה הגואלת ישירות מנתניהו: הולכים לבחירות ויהי מה. מעבר לשמחה המובנת על סיום ימיה של הממשלה טעמו המפלגות החרדיות את טעם הניצחון על אביגדור ליברמן. האיש שטרפד בקדנציה הנוספת חוק גיוס שניתן היה לחיות איתו. האיש שמנע את צירופם לממשלה הנוכחית והוביל על יוזמת חקיקה אנטי דתית, הורד השבוע על ארבע. אם יתאמתו הסקרים המתפרסמים כעת, בכל הרכב ממשלה שתקום הוא יהיה גורם שולי בלבד. אלמלי תוביל הקדמת הבחירות רק לידי כך - דיינו. בנא כרעיה דאבוה
לפני שלושה חודשים,. בעיצומו של הקרב בוועדת הכספים על חוק מע"מ אפס ניהל ח"כ יעקב אשר מגעים שקטים מאחורי הקלעים עם יאיר לפיד. לפיד הבין שלפניו שבועות ואולי חודשים של הפיליבסטר הארוך בתולדות המדינה בוועדה ולאחר מכן במליאת הכנסת סביב החוק. אשר העריך כי בסופו של דבר אין פיליבסטר שקואליציה לא יכולה לנצח לבסוף מכוח מספר המנדטים העודף שלרשותה ובשל שליטתה המלאה בכל צמתי ההכרעה בכנסת.
ההצעה של אשר הניחה סולם לשני הצדדים לרדת מהעץ הגבוה. כותרת ההצעה הייתה דיפרנציאליות, ובעברית פשוטה יותר יחסיות. החרדים לא ייהנו מהטבת מע"מ עד סך של מיליון ושש מאות אלף לדירה ראשונה כמו שמקבלים יוצאי צבא. מצד שני הם יוכלו לרכוש דירות ששוויין עד סכום זה אך את הפטור ממע"מ יקבלו על סך של מיליון שקלים. בהצעה המקורית של לפיד נאמר כי חרדים יוכלו לרכוש דירות עד מיליון ש"ח בלבד. מי שירכוש בסכום גבוה יותר לא יקבל פטור של שקל אחד.
ההיגיון בהצעה של אשר היה פשוט. לפיד יכול לשמר באמצעותה את המעמד המועדף של יוצאי צבא. החרדים מצידם לא יוגבלו לדירות בפריפריה הרחוקה שמחירן עד מיליון ש"ח. בירושלים ובני ברק יש בהחלט דירות עד מיליון ושש מאות אלף וגם אם הפטור יינתן עד סך של מיליון עדיין מקבלים מענק נאה של כמאה ושמונים אלף ש"ח.
עם קצת שכל ישר ופחות נפיחות עצמית לפיד היה לוקח את ההצעה בשתי ידיים. העלות הנוספת לקופת המדינה הגלומה בהצעה של אשר הסתכמה בפחות ממאה מיליון ש"ח. סכום אפסי במונחים של תקציב מדינה שהיה נבלע בסכומים הבלתי ידועים שהיו נדרשים ליישום מע"מ אפס שאף כלכלן לא מסוגל להעריך מראש בכמה יסתכם.
אבל יאיר אטם את אוזניו משמוע. הוא גם נאבק בוועדת השרים לענייני חקיקה בשר החקלאות יאיר שמיר שהעלה את ההצעה לאחר שהשתכנע בנכונותה. מבחינתו של היהיר עשר דקות של כותרות בסגנון של 'לפיד התפשר עם החרדים' הןיא כפירה בעיקר. לא יקום ולא יהיה.
מה היה קורה אלמלי ההחלטה של לפיד לדחות כל הצעת פשרה (בשלב מסוים הועלתה הצעה בש"ס להתפשר עם לפיד על העלאה של מאתיים אלף ש"ח בסכום הדירה שניתן לרכוש בפטור ממע"מ למי שלא שירת בצבא. גם לכך התנגד לפיד) וללכת עד הסוף? במבט לאחור ניתן היום לקבוע כמעט בוודאות שהוא לא היה מקבל ביום שלישי השבוע את מכתב הפיטורין מראש הממשלה, והמשבר מלכתחילה לא היה תופס תאוצה.
מעקב אחרי אירועי השבוע האחרון מגלה כי לאחר שנתניהו סילק את חשש הממשלה החלופית מאחורי גבו - בעקבות ההתחייבות שקיבל מש"ס ויהדות התורה בעניין זה - הסיבה היחידה להחלטה להעיף את לפיד הייתה חוק המע"מ. נתניהו קיבל מידע יצוק בבטון ולפיו לפיד מתכנון לפרק את הממשלה לאחר שיעביר את חוק המע"מ והתקציב וירוץ לבחירות עם שני ההישגים הגדולים שלו. חוק הגיוס כולל הסנקציות הפליליות, ועם חוק המע"מ המטיב בעיקר עם מעמד הביניים המבוסס של מצביעי יש עתיד. אלמלי חשש מבוסס זה, נתניהו, הסובל מחרדת בחירות ברמה של פוביה, היה מתפשר עם לפיד על כל יתר הנושאים השנויים במחלוקת.
בכל הקשור לגאווה המשבשת את השכל הישר יאיר לפיד הוא ממש ברא כרעיה דאבוה. בעיצומה של ממשלת שרון השנייה מאסה נפשו של העומד בראשה מאישיות המדנים של טומי לפיד שלא החמיץ יום בלי לריב עם שר זה או אחר בממשלה. שרון המתוחכם - פי כמה מנתניהו - חיפש דרך אלגנטית להפטר ממנו מבלי להצטייר בדעת הקהל כמי שתוקע לשותפיו סכין בגב. המלכודת שהציב הייתה שקופה לעיני כל בר בי רב פוליטי אך לפיד צעד לעברה כמי שרטייה שחורה מסמאת את עיניו. שרון הבטיח לחרדים שבאופוזיציה תוספת של שלוש מאות מיליון שקל לשירותי הדת והחינוך וציפה לתגובתו של לפיד.
וזו לא איחרה לבוא. בתום פחות מיממה הודיע לפיד האבא שהוא יצביע בממשלה ובכנסת נגד ההעברה התקציבית. לשרון - ששלוש שנים קודם לכן פיטר את שרי ש"ס בממשלתו הראשונה בגלל הצבעה סמלית נגד התקציב בממשלה - זה הספיק. מכתב הפיטורין יצא לאלתר. מאוחר יותר נשאל שרון מה היה עושה אם לפיד היה בולע את הרוק וטוען שלמען טובת המדינה הוא נאלץ להבליג. לרגע לא היה לי חשש כזה - ענה שרון. ידעתי שהגאווה שלו לא תיתן לו.
את התחכום השרוני הזה אי אפשר לייחס כמובן לנתניהו וגם לא לח"כים החרדים. כאשר הם החלו לנהל את אם כל הפילבסטרים נגד חוק מע"מ האפס לא היה להם צל של מושג שכך יתפתחו הדברים. ההיפך, בעיצומם של הדיונים בוועדת הכספים שהתקיימו בפגרת הכנסת בחודש אלול שאלנו את ח"כ הרב ליצמן כיצד לדעתו יסתיים הסיפור. "בסוף הם יעבירו את זה", כך ליצמן. "כמי שהיה יו"ר ועדת הכספים אני יודע שכאשר הקואליציה ויו"ר הוועדה רוצים להעביר משהו זה עובר". אז בשביל מה כל מריטת העצבים הזאת? שאלנו. "קודם כול אנחנו באופוזיציה והתפקיד שלנו זה למרר להם את החיים. וחוץ מזה, כל יום שעובר אנחנו שומעים עוד כלכלן בכיר שמדבר נגד החוק ושוק הדירות מתחיל להבין שהמחירים לא יירדו ומגיב בהתאם. גם כשהחוק הזה יעבור בסוף הוא יהיה מאוס בציבור כמו שצריך".
ביום שני השבוע הופיע נתניהו בישיבת סיעת הליכוד בכנסת ואותת לראשונה שפניו אינם לישוב המשבר אלא להחרפתו. הייתה זו הפעם הראשונה בה הבהיר שחוק מע"מ אפס לא יקום ולא יהיה. תחילה תמכתי בו מחוסר רצון אבל נתתי לשר האוצר לקדם אותו, אבל ככל שהתבררה השפעתו השלילית על שוק הדיור הבנתי שאסור לבזבז מיליארדים על חוק רע שלא תורם דבר. את הכסף שהחוק הזה היה אמור להעלות נעביר להורדת מיסים בתחומים שיורידו את יוקר הדיור - נאום האיש שרק שלושה חודשים קודם נתן הוראה לנציגיו בוועדת הכספים לקדם את החוק.
מסתבר שמה שלא עושה השכל עושה הזמן. את הזמן סיפקו הנציגים החרדים במאבק הנואש שלהם בוועדת הכספים. את השכל קיבל נתניהו מאוחר יותר. הקרדיט בכל מקרה שייך אך ורק לראשונים.יו"ר ליו"ר יביע אומר
בשלהי חודש סיון תשע"ב הדהים האזרח אריה דרעי את המערכת הפוליטית בכלל ואת ש"ס בפרט בהודעה על היערכות להקמת מפלגה חדשה בראשותו. למפלגה כבר היה שם ברשם המפלגות: כבוד ומסורת, ונעשו כל הצעדים הארגוניים והטכניים להגשת רשימה לכנסת.
בהופעות בתקשורת הסביר דרעי את המהלך בצורך להביא מבחוץ קהלים חדשים שאינם נמנים כעת עם ש"ס. בעיקר מסורתיים שאינם מעוניינים להצביע למפלגה חרדית ומצאו את מקומם בליכוד. אין לי כל כוונה, הצהיר היזם, לפגוע חלילה בש"ס ובמרן שליט"א. דרעי אף הבטיח שלאחר הבחירות תקבל המפלגה את מרותו של נשיא מועצת החכמים ובכך ייצא הציבור החרדי נשכר ממנדטים נוספים שישרתו את מטרותיו.
עד כאן הצהרות. בתכל'ס לא היה ילד אחד מדן ועד באר שבע שחשב שזו המטרה האמיתית. מצבה של ש"ס בסקרים היה אז גרוע מאוד לאחר פרשת אסון הכרמל ואפס העשייה של המפלגה בארבעת משרדיה (למעט השיכון, אבל גם שם הכול נפל בפרשת אבדן חריש, ולא באשמת השר). האיום של דרעי בהקמת מפלגה חדשה היה הנשק בעזרתו קידם את המו"מ להחזרתו לצמרת התנועה. בש"ס לקחו את האיום ברצינות לאחר שסקרים פנימיים שערכו הצביעו על התרסקות לשישה מנדטים ומטה אם תקום רשימה מתחרה.
את ההצהרה שלא תהיה פנייה לקהל מצביעי ש"ס לא היה טעם לקחת ברצינות. מרגע שמפלגה בראשות יו"ר לשעבר של מפלגה קיימת יוצאת לדרך הקרב יהיה מבית לבית בכל ריכוזי המצביעים של מפלגת האם. נשק יום הדין הזה פעל, ועוד איך. פחות מחודשיים לאחר ההצהרה צורף דרעי להנהגת ש"ס והמפלגה שהייתה וירטואלית מלכתחילה (דרעי התנה את הקמתה בהסכמה של מרן הגר"ע יוסף. מה שבוודאי לא היה קורה. להפחיד מכל מקום זה עזר) נותרה כזאת.
בימים אלו ממש, ההיסטוריה, לפחות בחלקו הראשון של התסריט, חוזרת על עצמה. אלי ישי ואנשיו עושים קולות של הקמת מפלגה חדשה. יש להם כבר מפלגת מדף ברשם המפלגות וכבר לקחו את הטפסים הדרושים להקמת רשימה שתרוץ לכנסת. בשיחות תדרוך מאחורי הקלעים הם מבהירים שאין להם שום כוונה לפנות לקהל מצביעי ש"ס הנאמנים, אלא לקהלים חדשים, בתוכם: חרד"לים שמאסו בדתיות הפושרת ומטה של הבית היהודי, חב"דניקים המחפשים מפלגת ימין עם אוריינטציה חרדית וימנים מסורתיים שש"ס הנוכחית שמאלנית מדי עבורם. כמו בתסריט של שנת תשע"ב גם כאן מדובר בכלאם פאדי. מכל הקהלים האלה, אם בכלל, אי אפשר לגרד שני מנדטים, כשאחוז החסימה דורש ארבעה לפחות. אם תקום מפלגה כזאת היא תיאבק מול ש"ס מבית לבית. הסיכויים לעבור את אחוז החסימה נמוכים אבל הסיכויים לגרוע מש"ס שלושה מנדטים לפחות מצוינים, במובן הרע של הביטוי.
בפועל זה כנראה לא מה שיקרה. אם דרעי השיג בשעתו את החזרה לש"ס באיום דומה מעריכים אנשי ישי שהם יסללו את דרכו למעמד בכיר בש"ס על אותו פרינציפ. יהיו כמה שבועות או חודשים של בלגן ולחצים של רבנים (בעת כתיבת השורות מתארגן מכתב של רבנים ממקורבי ישי הדורשים שלום בית באמצעות שילובו בהנהגה ומאיימים שלא יתמכו בש"ס בלעדיו) וברגע האחרון יקבל ישי את הערבויות שהוא דורש לביסוס מעמדו. כולא האי ואולי.
גם ליהדות התורה לא חסרים איומים מבית. השבוע הודיעו שני דוברי תנועת עץ, בועז נקי ויהושע פולק, כי בכוונתם להריץ רשימה עצמאית לכנסת. השניים הודו כי אין סיכוי לעבור את אחוז החסימה (מאה ועשרים אלף קול) אך יש ערך הצהרתי ואידיאולוגי בכך ששלושים אלף איש יכריזו בקלפי נגד חוק הגיוס.
הסיכויים שרשימה כזאת אכן תרוץ שואפים לאפס. אנשי עץ הוכיחו עד עתה שהם הכול חוץ מחסרי דעת. רשימה שתשרוף שלושים אלף קולות חרדים תכתים את שמם לעולם ותחסל את שאיפות ההנהגה שלהם לדור הבא. שם המשחק הוא ערעור מעמדה של דגל התורה במו"מ הפנימי עם אגודת ישראל. ההסכם הנוכחי קובע כי המקום השמיני הוא נחלתה של דגל התורה. אם יושג המנדט תעלה דגל התורה מיחס של שישים-ארבעים בתנועה המאוחדת לחמישים-חמישים. ואולם, במצב בו כמה עשרות אלפים מאיימים שלא להצביע יהיה לליצמן וחבריו קלף רב עוצמה לדרוש את המנדט השמיני לעצמם. המריבות סביב המקום יעסיקו את יהדות התורה עד רגע הגשת הרשימות ויתכן מאוד שיורידו את הסיכוי למנדט השמיני. אין מה שישמח את אנשי עץ אם אכן זה מה שיקרה.
טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות