החרדים: "נעדיף ממשלה עם הרצוג על הבית היהודי"

כשקהיליית אנשי העסקים של ישראל יושבת מול פניו, והשמועות על ממשלה חלופית עם החרדים נושפות בעורפו, התייצב יו"ר ש"ס אריה דרעי ביום ראשון השבוע בוועידת גלובס. שעה קלה לפני שעלה על הפודיום שיחרר האבל איווט ליברמן את הספין היומי, ממקום מושבו על הכיסא הנמוך - השמור במשרד החוץ מימי דני אילון.

ליברמן קיים במוצאי-שבת פגישה ארוכה עם ראש הממשלה ולאחריה מיהר להבהיר בהודעה לתקשורת כי לא יאפשר הקמת ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. המערכת הפוליטית ראתה בכך אישור לכותרות הראשיות - בעיקר בשידורי המהפכה של ידיעות אחרונות - שדיווחו על ניסיון נואש, ברגע האחרון, להקים ממשלה חלופית ולדחות את הבחירות.

איווט את הסיבוב שלו על ביקור התנחומים של נתניהו עשה ובגדול. כשכר שיחה נאה יש לציין כי באותה הודעה שבה שלל הקמת ממשלה חלופית לפני הבחירות, הוא הבהיר כי אין בכך כדי לשלול ממשלה עם חרדים לאחר סגירת הקלפיות.

"גם לאחר הבחירות האחרונות ישראל ביתנו לא פסלה אף מפלגה ומי שמנע את צירוף החרדים לקואליציה היתה מפלגת הבית היהודי", ציין ליברמן בהודעה רשמית. כאות הערכה לתוכן ההודעה, ולאור העובדה שאפילו ליצמן הופיע לניחום האבלים בנוקדים, מצטרפים גם המדור וקוראיו לאיחולי הניחומים. ומי ייתן שלא נוסיף כולנו לדאבה עוד.

הכותרות על תרגיל מסריח שמתבשל בין ביבי לחרדים גרמו לנו נזק תדמיתי ושיחקו לידי יו"ר יש עתיד. התחמושת החלודה שנותרה ללפיד בארסנל המרוקן, היא המתקפה נגד החרדים. אחרי קדנציה רצופת כישלונות ומחדלים, שהתרחשו דווקא על רקע הדרת החרדים, ליאיר שבישל דייסה, כמו באגדת הילדים, לא נשאר כלום.

מה שנותר זה רק לנסות ולקבע את התחושה הציבורית, כי ביבי והחרדים כבר סגרו שידוך, הזמינו אולם וקבעו תפריטים. על מקום המגורים הרשמי במשרדי הממשלה, תבוא הודעה רשמית אחרי החתונה בכ"ו אדר.

חתונת הדמים
כשהאווירה הזאת מנשבת בגבו, התיישב דרעי לראיון ארוך בוועידת גלובס שבראשיתו נשאל כיצד הוא מגיב ליוזמת הממשלה החלופית של נתניהו והחרדים שטורפדה על-ידי איווט. "תשמעו סיפור", הוא ענה ותיאר איך בבוקרו של יום התקשר אליו חבר-הכנסת משה גפני, כשנימת בהלה קלה ניכרה בקולו המיליטנטי והבוטח.

"הוא שאל אותי האם ש"ס סגרה מאחורי הגב של דגל התורה דיל עם ביבי. כך הוא שמע בחדשות. אמרתי לו, איתנו לא דיברו. חשבנו שנינו ביחד עם מי עוד יכלו לדבר והגענו למסקנה שהיחיד שיכול לסגור דיל בלעדינו זהו ליצמן. התקשרנו לליצמן. גם הוא לא ידע במה מדובר, ומה שנשאר לנו זה להגיע למסקנה שהכל ספין וחלק מהקמפיין של יש עתיד ונציגיה בתקשורת נגד ראש הממשלה".

דרעי חזר והצהיר את מה שמשמיעים חברי הכנסת החרדים בשבועיים האחרונים: "אין לנו דיל עם נתניהו על ממשלה משותפת, לא לפני הבחירות ולא לאחריהן". ההצהרות הללו של דרעי תואמו עם החברים האשכנזים שאף הם לא שמרו השבוע על זכות השתיקה.

גפני התראיין בערבו של יום ראשון ליאיר אטינגר ב'הארץ' והגדיל לעשות כשהצהיר: "מעולם לא אמרתי את זה ואני אומר את זה עכשיו, אם הרצוג יצליח להקים ממשלה – נתמוך בו. נלך איתו גם בנושא המדיני". גפני הוא השולף הכי מהיר בשכונה, אך במקרה הזה, ניכר כי הוא חשב פעמיים על כל מילה, בטרם התראיין לעיתון לאנשים חושבים.

התובנה שעומדת מאחורי הצהרות חברי-הכנסת החרדים ברורה. ככל שיאיר לפיד ינסה להדוף את החרדים לזרועות נתניהו, כך יקפידו החרדים לשמור על צו ההרחקה שהם גזרו על עצמם מסביבתו של ראש הממשלה. הן לחרדים והן לנתניהו ברור כי מעבר לדירת שותפים עוד לפני הבחירות, יחולל נזק לשני הצדדים. אלא שבמקרה הזה, לחברי הכנסת החרדים יש מה להפסיד הרבה יותר.

"ביבי כיהן כראש ממשלה שהדירה את החרדים במשך שנתיים, אז מה ההיגיון ללכת ולהתחבק עם ראש ממשלה כזה לפני הבחירות?", מסביר ח"כ יעקב אשר שהוביל את ההתנגדות החרדית-חרדתית לאמירת 'כן' לביבי על שותפות לאחר הבחירות.

הזהירות בה צידד ח"כ אשר הצדיקה את עצמה עד כה וכך גם המסקנה הראויה מכאן ולהבא: "הרי גם אם אחרי הבחירות נלך ביחד עם גוש הימין זה יהיה בדיעבד ולא לכתחילה. לבוא כיום ולהצהיר אמונים לנתניהו, זה גם לא נראה טוב ציבורית וגם לא משתלם פוליטית".

מעלה מצית זיתים
חלפה פחות מיממה מאז נשמעו הצהרותיהם המתואמות של דרעי וגפני, ומי שאוששו בעקיפין את ספין הדיל החרדי עם נתניהו היו חברי הכנסת החרדים בוועדת הכספים.

כותרות מהדורות החדשות בצהרי יום שני דיווחו על עסקת חבילה בין הימין לחרדים בוועדת הכספים, במסגרתה עומדים לעבור עשרות מיליוני שקלים להתנחלויות. על סדר היום של הוועדה ביומה האחרון של הכנסת, עמד אישור העברות תקציביות לביטחון, לחינוך ולהתנחלויות.

ומי קם להביע התנגדות? לא אחר מאשר נציג יש עתיד בוועדה, ח"כ עופר שלח, שהתריע כי מדובר בשחיתות. תראו מי שמדבר. ליצמן שישב בוועדה הפליא להשתלח בח"כ שלח, ושאל את הרפרנט ממשרד האוצר שהגיע לדיון מתי הוגשה הבקשה מטעם האוצר.

"לפני שלושה שבועות", ענה נער-האוצר.

"ומי היה שר האוצר שהגיש את הבקשה?" הוסיף ליצמן ושאל.

"יאיר לפיד", השיב הפקיד.

"אז כשעופר שלח אומר שמדובר בהעברה מושחתת, הוא בעצם אומר שלפיד מושחת. עם זה אני מסכים", סיכם ליצמן לקול צחוקם המתרונן של הנוכחים.

ההצבעה על תקציב הביטחון עברה, כך גם ההצבעה על תקצוב משרד החינוך, כולל התקצוב השוטף של מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי. "גם את זה הגיש פירון ולא אני", הוסיף ליצמן להתעמר בחברי יש עתיד שנכחו בוועדה.

כשהגיעה ההצבעה על תקצוב ההתנחלויות החלה הסערה. שתי העברות היו אמורות לעלות להצבעה. אחת, נוגעת להעברת תקצוב לרשויות ביהודה ושומרון. השנייה, עסקה בתקצוב החטיבה להתיישבות.
החטיבה הזאת, שמפוקחת כמו צינור נפט של קצא"א במדבר, הפכה למוביל הארצי של תקציבי ההתנחלויות. הרשויות היחידות שאינן נהנות מתקציביה הן העיריות החרדיות הגדולות ביהודה ושומרון: ביתר עילית ומודיעין עילית.

וכל כך למה? בגין תקנה תקציבית, טכנית כמובן, כמיטב המסורת של הבית היהודי. הטריק שנמצא להדיר את החרדים-המתנחלים ולא להכליל אותם במסגרת תקצוב ההתנחלויות הדתיות-לאומיות, הן תקנות המאפשרות להעביר את כספי החטיבה למועצות בלבד ולא לעיריות. יצהר ומעלה מצית זיתים, כן. ביתר ומודיעין עילית, לא.

ביתר תותחים
בבית היהודי מיהרו להסתגל למציאות החדשה ולראשונה מאז הבחירות, השאירו לרשויות החרדיות נתח משמעותי ולא רק פירורים מהעוגה. בצוק העיתים נמצאה הדרך להעברת תקצוב מיוחד שלא במסגרת החטיבה להתיישבות, גם לערים החרדיות שמעבר לקו הירוק.

יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, דאג להוספת היישובים החרדים לרשימת ההעברות והפך אותם ל'ביתר תותחים'. כשבמפלגות החרדיות ניסו להפריד בין שתי ההצבעות הבהיר סוחר הסוסים סלומינסקי העומד בראש הוועדה כי היה לא תהיה, וכי התנתקות מהחטיבה להתיישבות והעברה נפרדת לרשויות החרדיות, לא תעבור בוועדה בראשותו.

סלומינסקי עשה שיעורי בית והבין כי ראשי העיריות החרדיות, מאיר רובינשטיין ויעקב גוטרמן זקוקים לכל שקל כמו אוויר לרשימה, אחרי קדנציה שלמה של ניתוק מהחמצן התקציבי.

בהתחשב במצבו הקבוצתי של גוטרמן שנחשב לשחקן סוליסט עם אופציית ספסול מיידית (מקום שמיני ברשימת יהדות התורה, בלי כוונה להאריך את החוזה לעונה הקרובה), נשלח לעמוד על הקווים מאיר רובינשטיין ראש עיריית ביתר עילית. רובינשטיין הגיע לוועדה ושמר על חברי הכנסת החרדים ב'אישית לוחצת', חיננית אך מחייבת, כפי שרק הוא יודע.

שני חברי הכנסת החרדים בוועדה, איציק כהן ויענק'ל ליצמן שחתומים על טרפוד חוק המע"מ והוצאת לפיד אפס, התכוונו להצביע בעד. על השיקולים של השניים ראוי להרחיב (אחרי הבחירות) במדורי הכלכלה, אך בגדול ניתן לומר שכנהוג בוועדה, הם דאגו היטב לתמחר את ההצבעה לטובת המגזר. וד"ל.

לזכותו של ליצמן ייאמר, כי הוא עדכן מראש את גפני, שאינו חבר רשמי בוועדה אך דמותו מהווה חלק בלתי נפרד ממנה. גפני בחר להישאר בשעת ההצבעה בלשכת דגל התורה בבני ברק. רחוק מהעין, רחוק מהכיס.

בתום הדיון השמיע ליצמן (גם) צידוק אידיאולוגי: "הבטחנו לנתניהו שלא נפיל אותו עד לבחירות וההבטחה הזאת כוללת גם הענקת הגנה להעברת תקציב שוטפת". זה מה שנקרא: שוטף פלוס שישים. "ובכלל", מוסיף ליצמן עוד טיעון משכנע, "אם יאיר לפיד מתנגד – אני בעד".

לליצמן לא הפריעה העובדה שגפני עלה לשידור תוך כדי ההתגוששות בוועדה והצהיר כי אם היה חבר בוועדת הכספים היה מתנגד להעברת הכספים להתנחלויות. "מותר לו לומר מה שהוא רוצה", אומר ליצמן בסוג של נדיבות, כשהמסר הנסתר ברור: לשדר עמימות בנוגע לטיב היחסים עם ביבי והימין, זה טוב ליהודים.

דמי חסות
צהרי יום שני, מועד פיזור הכנסת היה בבחינת זמן מועד לפורענות - ואין לך פורענות מועדת, יותר מתקשורת עויינת. כאשר כל כלי התקשורת שנכחו במשכן פשטו על אולם הוועדה החלה המהומה. הכותרות הראשיות במהדורות דיווחו על דיל בין החרדים לימין, ועכשיו, לך תוכיח שבנט והחרדים הם לא האחים החדשים.

דרעי עשה את דרכו לכנסת ברכב, וכששמע במהדורות החדשות על הדיל שנסגר בין ביבי לחרדים, מיהר לחייג לנציגו בוועדה, ח"כ איציק כהן.

אם יש שמאלן אמיתי בש"ס, זהו הח"כ מאשקלון, שיוזמות מחנה השלום בכנסת מקבלות ממנו דרך קבע 'ברכת כהנים'. "איך זה שדווקא אתה מצביע בעד העברה להתנחלויות?", שאל דרעי והבין מהתשובה שההצבעה תומחרה כמיטב המסורת בוועדה: בתמורה לתמיכה בהעברת כספי ההתנחלויות הובטח לחרדים ביטול הקיצוץ בתקציבי התרבות התורנית.

בדיקה מהירה שנעשתה העלתה כי בבית היהודי כלום לא השתנה, וכי לא מדובר בדיל אלא בתרגיל: הקיצוץ בסך למעלה מעשרים מיליוני שקלים בתקציבי התרבות התורנית לגופים החרדים, נותר על כנו. לחרדים הובטח רק תיקון עתידי, אי-שם במועד שאחרי ההצבעה, עם תיקונים זעומים בלבד בהצבעה הנוכחית.

לדרעי זה הספיק: "גם אם יעבירו לנו במזומן עשרים מיליון שקלים ויאפסו את הקיצוץ לחלוטין, אנחנו בהצבעה הזאת לא יכולים לתמוך", הוא הסביר לאיציק כהן, "שבועות שלמים אנחנו מדברים על מסרים חברתיים. איך ניראה אם ברגע שבו מנופפים למול עינינו בכמה מיליונים, אנחנו מתקפלים?".

דרעי הורה לכהן להתנגד, ובכך שינה את מאזן הכוחות בוועדה לתיקו שמונה. ומי קפצו עליו במהרה כמו להקת חיות טרף על זברה בספארי? זמביש, איילת שקד וכל שאר החברים שהותירו אותנו פצועים בסוואנה נתונים לחסדי הזאבים מיש עתיד.

כל הלחצים הללו רק חיזקו את דרעי לעמוד כצוק איתן מול לחצי הימין. היחיד שקיבל ממנו מענה היה יו"ר הקואליציה זאב אלקין, שהחברים החרדים מעריכים את כנותו ואמינותו: "זאב, חבל על הזמן, לא נתמוך היום בהצבעה", אמר דרעי. סלומיאנסקי, שקיבל את המסר בעקיפין דרך אלקין, מיהר להסיר את ההצבעה מסדר היום.

כותרת התגובה באתר סרוגים הייתה: "החרדים בוועדת הכספים שוב בוגדים במתנחלים". הכיצד יכול המגרש בעצמו, להאשים בבגידה את מי שקיבל ממנו גט כריתות והמשיך בדרכו? לסרוגים מהבית היהודי פתרונים.

לחברי הכנסת החרדים זה הספיק. "עכשיו אחרי שהמסר העקרוני הועבר וכולם מבינים שאנחנו לא בכיס של אף אחד אפשר להצביע בעד", אמר ליצמן והצביע למחרת היום, בצהרי יום שלישי, בעד ההעברה. על השיקולים ממדורי הכלכלה שהובילו לבסוף לתמיכה נרמז לעיל.

מעבר לכך, הוסבר גם הצורך שלא לעורר אנטגוניזם בקרב מצביעים חרדים הנמנים על חוגי הימין. אהה, כן. וישנו גם השיקול שלא לפגוע בתקצוב הרשויות החרדיות, למרות שיש גורמים בדגל שלא היו מזילים דמעה אם ראש עיריית מודיעין עילית שמסתדר תמיד לבד, היה נזקק לעזרה.

סמינר ליברמן
נחזור לטקטיקת הבחירות של חברי הכנסת החרדים. על מנת לפזר מסך עשן על מה שהתרחש בוועדת הכספים ובמטרה לפוצץ את ספין החבירה לנתניהו, הוסיפו דרעי, גפני, וליצמן גם, להתראיין השבוע ולהבהיר כי מבחינתם אין מניעה לתמוך בממשלה בראשות הרצוג אחרי הבחירות.

דרעי התעלה על חבריו וכדי לברוח מהתנצחות מול יאיר לפיד, השמיע את הדבר תורה שלו לפרשת 'וישב' בממשלה: "אני לא מחרים אף אחד, אפילו לא את לפיד. אין לי את הזכות ואני גם לא חושב שאפשר. אם הציבור בחר בך - לגיטימי לשבת איתך ביחד אם מתכנסים לקווי יסוד משותפים".

הקונסטלציה הזאת של ממשלה שלא בראשות נתניהו נראית קצת רחוקה אבל מה שיכול לקרות, בסבירות יותר גבוהה, זוהי ממשלת אחדות בראשות ביבי ובשותפות העבודה והחרדים: "ממשלה כזאת, תהיה טובה לנו מכל הבחינות", אומרים דרעי וגפני, כל אחד בסגנונו, "גם מבחינה פנים-חרדית אין לנו שום עניין לשבת בממשלה שתותקף בלי הפסקה, וגם מבחינה מדינית אין לנו שיג ושיח עם העמדות של הימין ההזוי שגורר את ישראל לתהום".

המסקנה לפיכך הינה: המשכיל בעת ההיא יידום. "אם יש מישהו שאנו צריכים ללמוד ממנו איך להתנהל זהו איווט ליברמן", מסכם ח"כ חרדי בכיר ביהדות התורה, "בבחירות 2008 הוא שיחק עד לרגע האחרון בין ציפי לבני לביבי נתניהו וגם היום, הוא הולך לבחירות עם קלפים צמודים לחזה וחותם על הסכם עודפים עם כחלון. אין שום סיבה שדווקא אנחנו נתנדב להפוך לקול הבטוח של ביבי".

כל קריצה לכיוונו של נתניהו, תשחק לידי יש עתיד, כל פזילה לעבר ההתנחלויות תגרור התנגחויות. לתזמורת "רק לא ביבי", יצטרפו כלי נגינה נוספים ככל שיתקרב מועד הבחירות. על חברי הכנסת החרדים מוטל לעשות הכל כדי שהמקהלה לא תתחיל לשיר "רק לא חרדים".

חיבוק רב
מלווה בנאמנו מקרב ח"כי ש"ס, הגיע במוצ"ש האחרון ח"כ אלי ישי למעונו של חבר מועצת החכמים הגר"ש בעדני כשבידיו רשימת קניות. מדובר ברשימת דרישות החופפת, פחות או יותר, לזו שהוצגה כאן לראשונה לפני מספר שבועות, ערב המפגש בין היו"ר המכהן ליו"ר לשעבר.

גורל מפלגתו החדשה של אלי ישי, יהיה כגורל מפלגתו העצמאית של אורי אריאל. שני האישים הם בעלי מו"מ: ראשי מפלגותיהם הבינו שהם לא באמת ילכו עד הסוף וירוצו עצמאית והדיבורים על כך אינם אלא מנוף לשיפור עמדות במשא-ומתן הפנים מפלגתי. אצל אורי אריאל זה נסגר בשלושה מקומות משוריינים, ובתפקיד שר בכיר, אבל מה שמעניין אותנו כמובן, זהו גורלו של ישי.

מה עוד יכול אלי ישי לבקש, אחרי שדרעי חיבק אותו כל כך חזק עד שכולנו שומעים את הקנאק? זה החל ב'חיבוק רב' שהעניקה ש"ס לרב עמאר, בבחירות לרבנות ירושלים. הגרש"מ עמאר שזוהה כהנהגה רוחנית פוטנציאלית למפלגה חדשה, התיישב בטח על כס הרב-הראשי לירושלים, והממלכתיות מחייבת התנזרות מעיסוק בפוליטיקה פנימית.

אחר-כך באה ההצהרה הרשמית של דרעי בכנס התנועה במלון כנען ספא על כך שיש מקום בקודקוד לשני זוגות תפילין של ראש. ההצהרה הזאת, תפסה את ישי ממש לא מוכן, כשהוא מגלגל תפילין של יד.

דרעי המשיך לפרק את כיסי ההתנגדות וכל זה מבלי שהוא מנהל דיאלוג ישיר עם ישי. פגישה בודדה אומנם נקבעה בביתו של איש התקשורת מאיר גל, אך מאז לא נרשמה פנייה נוספת לשדכן. תהליך נטרול הפצצה נמשך בהודעת דרעי בישיבת הסיעה בשבוע שעבר, על כוונתו לשבץ את חברי-הכנסת המכהנים גם בכנסת הבאה.

דרעי לא הסתפק בהצהרה הפומבית וקרא, כמעט אחד-אחד (למעט אחד) לחברי הכנסת המכהנים לשיחות אישיות. בשיחות הללו הובהר להם - אם כי לא הובטח - כי יוסיפו לכהן גם בכנסת הבאה. בכך שמט דרעי מתחת לרגלי ישי את השטיח המעופף, עמו יכול היה לעזוב את הסיעה. כל חבר-כנסת עושה את שיקוליו שלו ומבין היכן מרוחה החמאה. עדיין לא נולד בן-הברית הנאמן שיוותר על מקום בכנסת הבאה תמורת יציאה להרפתקה של מפלגה חדשה.

בכל התקופה הזו, חש אלי ישי כמי שנכרת עמו שלום חד-צדדי. מבוקשו ניתן לו מבלי שינהלו עמו משא-ומתן. השיא הגיע במוצ"ש האחרון כאשר אלי ישי יצא מבית הגר"ש בעדני ושמע כי יו"ר ש"ס דרעי התראיין לערוץ 10 והצהיר כי הוא רואה בישי לא רק מספר 2 מובטח אלא גם שר בכיר. מה עוד תבקשי מאתנו מכורה ואין, ואין עדיין?

שלום קר
אלי ישי עדיין ממתין לתשובת הגר"ש בעדני, בעיקר בכל הנוגע לשריון רשימת כל חברי הכנסת המכהנים, כאן ועכשיו, ולא ערב הגשת הרשימות. החשש של ישי משינוי של הרגע האחרון התעצם השבוע למשמע הבטחתו של דרעי כי ברשימה יהיו 'פנים חדשות'.

ישי הוא ממציא שיטת ההגשה בדקה התשעים. בבחירות 2003 הוא הדיח כך את אחרוני נאמניו של דרעי, בזמן פציעות, ללא הודעה מוקדמת, ומבלי שהותיר בידיהם את האפשרות להתארגן במסגרת רשימה חלופית. ישי אומנם עשה ניתוח לייזר להסרת משקפיים, אך דברים שהוא ראה משם כיו"ר, הוא מוסיף לראות כיום מכאן, כיו"ר לשעבר. האבחון זהה. האינטרס שונה.

תעשיית השלום בין דרעי לישי עוד תספק לנו כותרות, אך מרגע שחברי-הכנסת של ש"ס אמרו את דברם דומה שהקרב הוכרע. הסבירות שאלי ישי יתמודד במסגרת רשימה שאיננה ש"ס קטנה מההסתברות שסער יתמודד מול נתניהו על הנהגת הליכוד.

בסביבתו של ישי מעריכים שבסופו של דבר תימצא הנוסחה להותיר את היו"ר לשעבר ברשימת ש"ס. בשם האחדות הדרושה לכולנו בעת הזאת, צריך לקוות שזה מה שיקרה, ואל דאגה, תירוץ ראוי בוודאות יימצא. הרי לפוליטיקאי חרדי יש תמיד את התשובה הכי טובה. פעם הייתה המנטרה "כי כך הורה מרן", מחר תהיה התשובה "כי כך הורתה המועצה".

טורו של אבי בלום מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!