"צוות אלחנן" הציל כמאה בני אדם מהתופת: צעקו לתושבים "שמע ישראל"

הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת עתניאל, התאבל על בנו הגדול, אלחנן הי"ד, שנהרג במהלך הקרבות בקיבוץ בארי בעוטף עזה. "המכה היא נוראית, אבל אפילו בשעה הזאת חשוב לי לחזור ולהגיד שמה שקורה במדינת ישראל יותר חשוב מהכאב הפרטי שלנו. מאוד הייתי רוצה שילמדו את המורשת של אלחנן. מאוד הייתי רוצה שהנוער הנפלא שלנו יגדל על בסיס הדרך הזאת. כואב לי שהכדורים שפגעו באלחנן לא היו כמה סנטימטרים ימינה או שמאלה ממנו, אבל זו החלטה של הקב"ה".

דביר עמר פרסם בעיתון 'בשבע', כי אלחנן היה כבר מבוגר לשירות מילואים, ובשל העובדה שהוא עובד בגוף מסווג של מערכת הביטחון שעוסק בתחומים הנוגעים לחו"ל, לא היה לו תפקיד פעיל בלחימה. אך הוא התעקש להתגייס ללחימה בשטח. 

"אלחנן היה בכל האירועים מר ביטחון, בקצונה, בלוחמה, בטרור ובהדרכה, בארגון יישובים וחמ"לים ובהגנת יישובים", סיפר אביו לעיתון 'בשבע'. לדבריו, "את הניסיון הוא צבר עוד מהבית. אשתי פסיכולוגית ואני הייתי רב באזור מוכה טרור. נאלצנו שלא בטובתנו לנהל הרבה אירועים ולהיות מוקפצים בשבתות ובחגים כדי לעזור. הבן הגדול שלנו, שהיה מאוד אחראי ומאורגן, הפך להיות יד ימיננו, האיש שנשאנו אליו את עינינו. לכן כשיש מלחמה, הוא היה חייב להיות שם".

על פי הדיווח של דביר עמר בערוץ 7, האחים אלחנן ומנחם והאחיין איתיאל הפכו ל"צוות אלחנן", הם מצאו באזור הקרבות ג'יפ ממוגן וציוד נטוש, הוא יחד עם אחיו ואחיינו חילצו יותר מ-100 תושבים, כאשר שלושת בני המשפחה נקראו "צוות אלחנן". הם נכנסו ויצאו, נכנסו ויצאו, כך במשך 14 וחצי שעות. "אזרחים רבים היו נצורים, זקנים, ילדים, וכך במשך שעות רבות הוא נכנס שוב ושוב אל התופת תוך כדי לחימה. בהתחלה כמה מהתושבים סירבו להאמין להם שהם יהודים, עד שהם שרו שירי שמחת תורה, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, וזיהו את עצמם כיהודים דתיים בצורה ששכנעה את המסתגרים. בכל חילוץ נכנסו לג'יפ של ארבעה מקומות כ-11-10 בני אדם. בשלב מסוים אלחנן נורה. מנחם, שגם הוא נפצע, חילץ אותו ביחד עם איתיאל. הפציעה של מנחם הייתה קלה, של אלחנן הייתה אנושה, זהו", אמר אביהם הרב בדמעות.

'צוות אלחנן' גילה בבתים משפחות שהסתתרו, וחילץ אותן בצפיפות בג'יפים קטנים. האחיין איתיאל זהר הורוביץ (23) אברך בישיבת עתניאל ובוגר יחידת יהל"ם סיפר: "היו מקומות שהגענו ולא היה את מי להציל, אבל לרוב היה את מי להציל. האזרחים שמצאנו היו בממ"דים ולא השתכנעו בקלות שאנחנו לא מחבלים. רק לאחר שכנועים רבים הם פתחו לנו לבסוף. היו בתים שרופים עד פחם, אבל בתוך הממ"ד המשפחה שרדה. הגענו אליהם בזמן והוצאנו אותם בריאים ושלמים. כך במשך 14 שעות חילצנו אנשים בלי הפסקה".

הוא הוסיף לספר על התופת: "היו מראות קשים. המון לחימה וירי, וכל הזמן נפילות מסביבנו, מראות לא פשוטים בכלל. לא רצינו להילחם או להיות גיבורים, רק להוציא את האזרחים בשלום מהתופת הזאת. אחרי כל חילוץ מהבתים הוצאנו את האזרחים מחוץ לטווח הסכנה בבארי".

הוא סיפר על רגע הנפילה של אלחנן הי"ד: "עברנו בבתים, ובבית האחרון הותקלנו ממחבל שירה עלינו מתוך הבית. אנחנו היינו באזור המואר, והוא היה בחושך. השבנו מיד באש, אך אלחנן נפל במקום".

איתיאל ביקש להעביר מסר ללוחמים שבקרב ולאזרחים שבבית: "אנחנו באמצע מלחמה, תהיו חזקים, אנחנו עם חזק. אנחנו סומכים עליכם. תיקחו את סיפור הגבורה של אלחנן ואת קידוש השם שהוא עשה, ותשאבו מזה כוחות להיות גיבורים, לגבות את מחיר דמם של אחינו מאותם ארורים. להחזיר את הביטחון ולבנות ביתר עוז ועם כוחות איתנים את הקיום והשליחות שלנו בארץ ישראל".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!