י"ז סיון התשפ"ד
23.06.2024

6 או 7, ביהדות התורה מרוצים בכל מצב • טור

את המנדט השמיני יהדות התורה תקבל רק בסקרים, זה לא מונע ממנה לחגוג את הקדמת הבחירות • טורו של יעקב ריבלין

6 או 7, ביהדות התורה מרוצים בכל מצב • טור

המספרים מדברים
לראשונה מאז ימי רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל וההיתר הרשמי לבחור לכנסת המינים יוצאת הנציגות החרדית האשכנזית (ש"ס זה סיפור בפני עצמו, ובהקשר האמור די עגום) למערכת בחירות עם חיוך על השפתיים. הסקרים מאירים לה פנים כחתן ביום חופתו, יצר הרע של הפילוגים והשנאות בין אגודת ישראל ודגל התורה עבר לרקד במפלגה האחות, ודעת הקהל נותנת רוח גבית בעקבות המהלך המוצלח להפלת הממשלה.

כנראה שטוב לה למפלגה שאחת למספר קדנציות תשב באופוזיציה ותכלכל שם את דרכה. עשרים חודשי האופוזיציה לימדו את ח"כי יהדות התורה שיש חיים גם בלי תפקידים. יש אמנם מי שלא מצא את מקומו באופוזיציה אבל זה מסיבות שונות לחלוטין. דווקא שני נושאי המשרות ליצמן את גפני, הצליחו למצות את כישרונותיהם טוב יותר מכל שנות שירותם הממושך בכנסת. מה ראינו ממשרד הבריאות בקדנציה הקודמת? אפילו דובריו המסורים ביותר של סגן השר לשעבר מקמטים את המצח כאשר הם מתבקשים למנות את התועליות המיוחדות לציבור החרדי. גפני בוועדת הכספים הביא את המיליארד שקל לישיבות ועוד כמה הטבות כמו חופשי חודשי לתלמידות סמינרים, אבל היו קדנציות קודמות בהן עצם השותפות בקואליציה הביאה לתוצאות דומות.

גם מכת הדור של חוק הגיוס היא לא בהכרח פועל יוצא של אי השותפות בקואליציה. לבעלי הזיכרון החלש יש להזכיר כי בממשלה הקודמת בוטל חוק טל וכל הניסיונות לחוק שפוי אחר התנפצו על סלעי השותפות האחרות לקואליציה ובשל רפיסות ידו של נתניהו. ממש לא ברור אם החוק שנכפה מכוח בג"ץ בשנה שעברה היה שונה בהרבה לו שותפו המפלגות החרדיות בקואליציה.
מקסימום היו מחליפים את הסנקציות הפליליות בכלכליות. אלמנט חשוב כשלעצמו, אבל אפילו בוז'י הרצוג הצביע נגדו וכל הסימנים מורים שאם ירכיב את הקואליציה הבאה הוא עשוי להבטיח אותו (וגם לבצע. לתשומת ליבו של ח"כ הרב מאיר פרוש שהצהיר השבוע כי לדעתו מועצת גדולי התורה לא תיתן ללכת עם הרצוג. ועוד ידובר) לחרדים בממשלה הבאה.

מה שייזכר ליהדות התורה זה המאבק ההרואי והתכסיסנות המוצלחת להפלת הממשלה. השבוע הודה בפנינו ח"כ הרב יעקב ליצמן שהפניה להקמת ממשלה חלופית עם לפיד ולבני אכן הייתה אך לא ברמה שבימים כתיקונם שווה יותר מספקולציה של קו נייעס, אלא שהוא וחבריו העצימו וניפחו אותה עד שגרמו לאיש שחוקרי הנפש עומדים לקרוא לסוג מסוים של פרנויה על שמו (תסמונת ביבי) לראות צל הרים כחברי כנסת וליזום את הבחירות המוקדמות.

הסקרים המלמדים שיש כדי חלוקה בין כולם הורידו מעל סדר היום את הוויכוח הנצחי על חלוקת המקומות ברשימה לכנסת. מאז האיחוד מחדש בשנת תשנ"ב לא נרשמה הסכמה גורפת וחד משמעית בתחום זה לפני יום הגשת הרשימות, ופעמים שרק דקות קודם סגירת דלתו של פקיד הבחירות. היום, חודשיים וחצי לפני הגשת הרשימות מה שחסר זה רק שמו של הנציג מספר שמונה ברשימה מטעם דגל התורה. חסל סדר ויכוחים מתישים ומעיקים על שינוי היחס של שישים-ארבעים לטובת אגודת ישראל. המנדט השביעי שהכניסה התנועה שינה כבר את היחס לחמישים וחמישה מול ארבעים וחמישה. אם יקרה הנס והמנדט השמיני יושג, יתממש סוף סוף חזון השוויון עליו הכריזו מקימי דגל התורה לפני עשרים ושש שנה.

בינתיים עומד ממוצע הסקרים של יהדות התורה על 7.3. רק סקרים בודדים מצביעים על המנדט השמיני וגם אלה מבוססים כנראה על זרימה עם המגמה (כאשר סוקר רואה עליה מסוימת הוא דוחף את הסך הכולל כלפי מעלה ומעגל למנדט הבא. במיוחד הדברים אמורים במפלגה שציבור מצביעיה מגלה חשדנות כלפי משאלים טלפוניים. הגדיל לעשות סקר ברשת, שבוודאי לא משקף את בוחרי התנועה, שהעניק לה שמונה מנדטים רק בגלל תופעת המגמה מאשר בגלל נתונים). כך או כך, עצם אזכור הספרה הקדושה שמונה, המסמלת כידוע את מה שמעבר לטבע, הספיק לפתוח בתוככי התנועה את המרוץ למקום הנכסף. שמות ופרטים בשבוע הבא.

כמה חבל, ואולי בעצם לא, שיחד עם האופוריה מתחיל הדמיון להשתולל. אם נדלג היישר לשורה התחתונה נאמר כך: הסיכוי של יהדות התורה למנדט השמיני הוא בערך כמו שהליכוד יגיע לשלושים מנדטים, יאיר לפיד יטפס לעשרים ושלושה וש"ס תקבל את המנדט השלושה עשר. יש חזיונות שפשוט לא מסתדרים עם המספרים.

נקודת המוצא הראשונה בחשבון היא שיהדות התורה לא ממש קיבלה את המנדט השביעי בקדנציה הנוכחית. היא 'זכתה' בו על חודם של אלפיים קול על חשבון ש"ס מכוח הסכם עודפים עם האחרונה. הסכם עודפים הוא חרב פיפיות שאף פעם אי אפשר לדעת במי היא ננעצת ולמי היא מעניקה את המנדט הנוסף. במקרה זה הזוכה הייתה יהדות התורה, שהייתה קרובה יותר למנדט השביעי מאשר ש"ס לשנים עשר. מודד זה לבד מחייב את יהדות התורה לעבוד ממש קשה כדי להבטיח קודם כל את השביעי לפני שמפנטזים על השמיני.

מדד נוסף לשוחרי תורת המספרים. בבחירות האחרונות קיבלה יהדות התורה כמאה תשעים ושישה אלף קולות (במספרים מעוגלים. כך גם כל הנתונים האחרים בטור זה), בבחירות תשס"ט היא קיבלה מאה ארבעים ושבעה אלף קול. וכנ"ל בבחירות תשס"ג. כל הגידול הטבעי נמחק בגלל אירועי ירושלים ועלייתו של ניר ברקת על ידי שותפים חרדים. הנקמה הגיעה בקלפי לכנסת, כאשר אלפים רבים נשארו בבית או הצביעו למפלגות אחרות.

בבחירות תשע"ג הושלם אפוא פער של קרוב לעשר שנים. יהדות התורה זינקה בארבעים ותשעה אלף קולות, שהם למעשה הגידול הטבעי בפרק זמן של עשור. חישוב על האצבעות יגלה שמדובר בכארבעת אלפים ומאתיים קולות לשנה. וזאת, בלי להוריד מהחשבון הצטרפות קלה של קהלים נוספים.

בהנחה שזה בערך יהיה הגדול הטבעי בבחירות הקרובות יש לזכור שבסך הכול יעברו כעשרים ושניים חודש מסגירת ספר הבוחרים של תשע"ג לבחירות תשע"ד. המשמעות היא שמקורותיה העצמיים של יהדות התורה יספקו לה במקרה הטוב - ולהלן יוסבר המקרה הרע - כשמונת אלפים קולות נוספים. בסך הכול: מאתיים וארבעה אלף קול. אמן והלוואי.

המודד למנדט בבחירות הנוכחיות מעורפל קמעא. בבחירות הקודמות הוא עמד רשמית על שלושים ואחד אלף קולות. בפועל, מפלגות שעברו את המנדט החמישי נזקקו לפחות קולות בשל חישובים מסובכים של חוק באדר-עופר (חוק היתרון בחלוקת עודפי הקולות המטיב עם המפלגות הגדולות). בממוצע כל מפלגה מעל המנדט החמישי 'שילמה' לכל מנדט עשרים ותשעה אלף קול. יהדות התורה ברת המזל שילמה עשרים ושמונה אלף קול בלבד (חילקו מאה תשעים ושישה אלף קול לשבעה) בזכות הסכם העודפים עם ש"ס.

בבחירות הקרובות יהיה ללא ספק גידול בסך הכולל של המצביעים לכנסת. מה לעשות? גם חילונים מתרבים ויש להם תגבור מהעלייה ארצה שברובה המוחלט היא של אלה שהידע שלהם על משנתה של הגב' שרה שנירר ע"ה מצומצם למדי. בחישוב גס המשוערך לפי קצב הגידול בין הכנסות השבע עשרה והתשע עשרה, הגידול הוא בין שלושה לארבעה אחוז בתקופה של ארבע שנים בממוצע. הפעם, יש שוב לזכור ולהזכיר, חלפו עשרים ושניים חודש בלבד. כלומר: גידול כלל ארצי ורב מגזרי של כשני אחוז.

הנעלם הגדול הוא אחוז ההצבעה. בתשס"ט הוא היה נמוך, קצת יותר משישים ושלושה אחוז. בתשע"ג, הצליח יאיר לפיד עם קמפיין השנאה שלו להעלות אותו כמעט לשישים ושבעה אחוז. בתקווה שזה לא מה שיהיה, סביר לצפות למשהו באמצע, באזור השישים וחמישה אחוז. אם כך יהיה, הרי שהגידול הטבעי הכללי יתקזז למעשה על ידי ירידת אחוז ההצבעה.

גם בעידן של ניסים בו ניתן לקוות שכל הנתונים האופטימיים יתחברו ביחד. קרי: אחוז הצבעה נמוך יחסי וצירוף של מספרים שייתן ליהדות התורה יתרון על פני ש"ס למנדט בחישוב העודפים, עדיין תזדקק יהדות התורה למאתיים עשרים וארבעה אלף קולות למנדט השמיני. אם אחד הצירופים לא יקרה היא תזדקק למאתיים עשרים ושבעה אלף קול. מהיכן היא תגרד את עשרות האלפים הנוספים? שמונת אלפים מהטבעי במקרה הכי טוב. אבל מהיכן כל היתר?

אז נכון שבתנועה המולהבת מעצמה מדברים על חרד"לניקים מאוכזבי הבית היהודי - חוגי הרב טאו והרב ליאור - אבל את הסיפורים האלה אנו שומעים כמעט בכל מערכת בחירות. היו הייתה פעם שליטה אגודאית במשרד השיכון וים של כסף נשפך על החוגים האלה וציבור המתנחלים. במערכת הבחירות אף הוקם מטה מיוחד ששפכו עליו מיליונים להסברה וארגון. התוצאה: שלושת אלפים קולות ביו"ש ובכל הריכוזים הדתיים האחרים בתוך הקו הירוק. בסיפור הזה כבר היינו.

מדברים גם על מאוכזבי ש"ס הנוכחית שבלי ספק יתנו את קולם ליהדות התורה, במיוחד לאחר קירוב הלבבות שזכו לו בפרשות בית הספר בזכרון יעקב והסמינר באלעד. בכמה מדובר? על חמש מאות היינו מתפשרים. פעיל מרכזי עימו שוחחנו זרק לנו מספר מעניין: חמשת אלפים קולות לפחות מתוך מצביעי הרב אמנון יצחק שלא יחזרו לש"ס בכל מקרה ומחפשים כתובת חרדית אחרת. הדובר הוא אשכנזי, אבל הדמיון במקרה זה הוא מזרחי.

מה שבע? מה כמה
משהובלנו לקבורה את המנדט השמיני (אין צורך לשבת שבעה. מדובר בנפל שטרם נרקמה צורתו) מן הראוי לבדוק את סיכוייו של המנדט השביעי. מתברר שגם שם המצב אינו שפיר, ואנשי הסיעה ייאלצו להיאבק עליו קשות. בשבוע שעבר נכתב כאן על הצהרותיהם של דוברי עץ על כוונותיהם לרוץ ברשימה עצמאית חרף הידיעה הברורה שהם הולכים לשרוף עשרות אלפי קולות. הערכנו אז שמדובר בהצהרות סרק בלבד.

גם אם נישאר בהנחה זו ורשימה חדשה לא תקום, די בכך שהגרעין הקשה של מצביעי העץ יישאר בבית כדי להטיל צל כבד מאוד על המנדט השביעי. בבחירות המקומיות גרפו העצניקים כארבעה עשר אלף קולות. הגרעין הקשה נאמד, על פי ההערכות הממעיטות ביותר בדגל התורה, בשבעת אלפים קולות לפחות. החבר'ה האלה יישארו בבית בכל מחיר. שום דבר לא יגרור לקלפי ציבור שהושפל בשנתיים האחרונות. מתפללים לא קיבלו עליות, חזנים נזרקו, מלמדים פוטרו. רק הוראה גורפת וחד משמעית של ההנהגה הרוחנית בשערי חסד תביא אותם לקלפי. אפילו האופטימיסטים ביותר בדגל התורה לא חושבים שהוראה כזאת עולה במחשבה.

ירידה של שבעת אלפי קולות בלבד מחסלת את הגידול הטבעי של כל יהדות התורה בעשרים ושניים החודשים האחרונים. אם יהדות התורה תישאר על כמאה ותשעים ושישה אלף קולות בלבד, הסיכויים שלה למנדט השביעי הם במקרה הטוב ביותר חמישים אחוז בלבד. צאו וחשבו.

במקרה החצי רע, בו לא מוקמת מפלגה מתחרה אבל לא רק הגרעין הקשה של העצניקים נשאר בבית אלא גם קהל התומכים (שיש אומרים שאף גדל) אין בכלל מצב למנדט שביעי. אבדן של עשרת אלפים קולות ישאיר את הרב יעקב אשר בבית עד לבחירות הבאות לראשות עיריית בני ברק. עם מאה תשעים וארבעה אלף קולות לא יעזור שום הסכם עודפים מוצלח עם ש"ס. על המנדט הזה יצטרכו לומר קדיש דשלוחי דרבנן.

נקודת האור היחידה היא שגם בתסריט הגרוע ביותר של הקמת מפלגה ושריפת חמישה עשר עד עשרים אלף קולות - המנדט השישי לפחות לא מוטל בספק. הרב ישראל אייכלר יכול אפוא ללכת לישון עד ליל ספירת הקולות. על יעקב אשר, לעומת זאת, יעברו כמה חודשים קשים. מקשיים לא צריך לפחד אבל בתנאי שהמפתחות נמצאים אצלך. כשהם נמצאים בשערי חסד אין מה לעשות חוץ מלהמתין ולראות.

סוס מת
אור ליום רביעי, בשעה ששורות אלו יורדות אל מכבש הדפוס, נמשכת ספירת הקולות במרכז הליכוד על בקשת ראש הממשלה להקדים את הבחירות הפנימיות בליכוד בשבוע ימים. בסך הכול שבוע ימים, ועל זה נתניהו מתרוצץ כמוכה אמוק מיום רביעי שעבר ומרים טלפונים בזה אחר זה לכל חברי המרכז. אחד ממקבלי השיחה מ'ראש הממשלה מר נתניהו רוצה לשוחח איתך אישית' מספר כי הוא, נתניהו, נשמע כמו אדם שהורשע בדינו ומבקש מהשופט רחמים לפני מתן גזר הדין. התביישתי בשבילו, אמר.

הבחירות החשאיות שנכפו עליו (נתניהו הוא מעריץ מושבע של הצבעות גלויות), התקיימו מבחינתו בעיתוי הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת. ערב קודם לכן התפרסם סקר קטלני של ערוץ עשר, שבניגוד לסקרים מוזמנים ושקופים, נראה מקצועי ואמין בעליל. תוצאות הסקר הוכיחו את מה שכל פורשי הליכוד בשנה האחרונה אמרו תחילה בשיחות סגורות והיום בפה מלא: נתניהו הוא כבר לא נכס אלקטוראלי אלא נטל. אם גדעון סער מנהיג את הליכוד הוא מקבל אותו מספר מנדטים, וזה עוד לפני שהציג מועמדות רשמית ולפני שהפך למנהיג הליכוד. אם לבסוף זה מה שיקרה ונתניהו ילך סוף סוף הביתה (מותר לקוות, מותר להאמין) סער יזנק בסקרים הרבה יותר.

אפרופו סקרים. בשבוע שעבר פורסם סקר כלשהו הטוען שהליכוד בראשות פייגלין מקבל כמעט כמו בראשות נתניהו. לסקר זה יש ערך בערך כמו הסקר שפורסם אמש (ד') ולפיו אלי ישי מקבל חמישה מנדטים בריצה עצמאית וש"ס הרשמית ארבעה בלבד. בכל אופן פייגלין חגג וגרם לנתניהו להאריך קצת יותר בשיחותיו עם חברי המרכז.

יהיו התוצאות במרכז הליכוד אשר יהיו, מה שברור הוא שלפני חודש לא ניתן היה להעלות על הדעת שמעמדו של נתניהו בתוך מפלגתו יהיה מוטל בסכנה. תחושת המיאוס מנתניהו יצאה מהתחום, הלא מצומצם אמנם, של מתנגדיו וחדרה כמו סרטן גרורתי לתוך מח העצמות של הליכוד. ההצהרה של השרה לימור לבנת על פרישה מהחיים הפוליטיים היא הסימפטום האחרון לחולי שפשט בליכוד. בכירים לא מאמינים ביכולתו של נתניהו לנהל את המדינה, ועוד פחות מכך בסיכוייו לנצח את הבחירות הבאות. אלמלא שכל מנגנון התנועה משועבד לישראל כץ, נושא כליו ונאמן ביתו האחרון של נתניהו, אפשר היה להמר כבר בבוקר יום רביעי על תוצאות החלטת המרכז על בקשתו של ראש הממשלה. מאחר וכץ וגדודיו שולטים בשטח הרי שקוראי המדור יידעו על כך רק ביומונים של יום חמישי.

במפלגות החרדיות קיבלו את הסקר כעוד מתנה טובה במסגרת שבוע המזל שלהם. הנה התוצאות בקצרה: העבודה המאוחדת עם לבני 22 מנדטים, הליכוד 20, הבית היהודי 15, כחלון 13, ישראל ביתנו 11, יש עתיד 10, ש"ס 7, יהדות התורה 7, ערבים 9, מרצ 6. גוש השמאל והמרכז יכול לכאורה להקים ממשלה של 62 מנדטים בלי הליכוד, הבית היהודי והחרדים.

בתכל'ס אין ממשלה כזאת. גלאון לא תשב עם ליברמן לפני שזה ימיר את דתו בפרהסיה ויסכים להקפאת בניה ומו"מ עם הפלסטינים על בסיס גבולות 67. לא רק שזה פאתטי, זה גם בלתי אפשרי מבחינה פרלמנטרית לנהל קואליציה לא הומוגנית כל כך על בסיס צר של שישים ושניים מנדטים בלבד. ממשלה כזאת תשרוד עוד פחות מממשלת נתניהו היוצאת. האופציה היחידה להקים ממשלה בראשות הרצוג ובלי גוש הימין היא רק בצירוף כל הגורמים האמורים יחד עם החרדים. במקרה זה אפשר יהיה לוותר על השידוך הבלתי אפשרי בין ליברמן וגלאון. להשאיר אחד מהם בחוץ ולצרף את החרדים. גלאון בוודאי לא תתנגד להחליף את ליברמן בחרדים, וזה לא יתנגד שגלאון תישאר בחוץ והחרדים יישבו איתו בקואליציה של הרצוג.

החרדים הם מחותנים וודאיים בכל תסריט בו נתניהו מקים את הממשלה. בלי שלושה עשר המנדטים של הגוש החרדי, גם אם נתניהו מצרף את כחלון וליברמן עם הבית היהודי יש לו חמישים ותשעה מנדטים בלבד. האפשרות היחידה היא במקרה של הקמת ממשלת אחדות עם הרצוג וגוש המרכז, אבל הניסיון מלמד שאף שותף בכיר לא נכנס לממשלת אחדות אם אין לצידו מפלגות שיתמכו בו במקרה של פירוק. החרדים הם בני הברית היחידים הבאים בחשבון הן מצד הרצוג והן מצד נתניהו. בממשלת חלום שכזאת החרדים הם לשון מאזניים נפלאה. מה שהם עשו איתה בממשלות האחדות של סוף שנות השמונים ראשית שנות התשעים, הלא הוא כתוב בספר דברי הימים של הפוליטיקה החרדית שפרקים ממנו נכתבים במוספי החג של עיתון זה.

ניתוח נוסף מלמד שברית האחים בין לפיד ובנט עשויה לחזור ולהתממש אם כי מזווית שהשניים לא חלמו עליה. נכון לעכשיו השניים הם פרסונה נון גראטה בכל אחד מצידי המפה הפוליטית. לפיד מוחרם על ידי נתניהו, שלא יחזור פעם נוספת על הטעות של צירופו לממשלה ויהי מה. בנט מוחרם על ידי גוש המרכז-שמאל, שמוכן לקלוט את החרדים אך עליו לא מוכן לשמוע. בנט חייב אפוא להמר על ניצחון גדול של הליכוד כדי להבטיח את מקומו בממשלה הבאה. ללפיד אין גם את התענוג הזה. גם במקרה של ניצחון גדול להרצוג יעדיף הנ"ל לעשות הכול כדי לצרף את החרדים ולהותיר את הטראבל מייקר היהיר בבית.

איפה הכסף
החגיגה החרדית היא אפוא כפולה. לא רק הביטחון המלא בשותפות בממשלה הבאה אלא גם האפשרות היותר מסתמנת של הבית היהודי באופוזיציה. בעשרים ושניים החודשים של הממשלה הנוכחית התבססה ברית לפיד-בנט בעיקר על הציר הבא: תקציבים אין סופיים לציונות הדתית ולציבור המתנחלים שהוזרמו על ידי האוצר, קיצוץ בלתי פוסק בתקציבים החרדיים בעידוד ובתמיכה של הבית היהודי. הכה את החרדים והצל את השטחים. הזעם החרדי על בנט גדול אפוא מאשר על לפיד. האחרון לא הסתיר מעולם את כוונותיו, והצהיר עליהן בריש גלי במערכת הבחירות. אורי אריאל ונפתלי בנט מכרו את השותפים ההיסטוריים הכי נאמנים שלהם (בקדנציה הקודמת פינק גפני את המתנחלים לא פחות מאשר את בוחריו החרדיים) כדי להקים עוד כמה וילות בשטחים.

הנה מודעה שפורסמה השבוע בעיתוני המגזר הד"לי: קוטג' יפהפה בקרני שומרון (ראו מודעה מצורפת) החל משש מאות ועשרים וארבעה אלף שקלים. מי שנפשו חשקה בקוטג' מהודר יותר בן חמישה חדרים יוסיף עוד מאה וחמישים אלף ש"ח בלבד. בוננזה.

כל מי שמצוי קצת בעסקי הבניה יודע שמחירים כאלה הם עלות בניה פלוס רווח יזמי ותו לא. בלי עלות קרקע ובלי עלויות פיתוח. היכן בכל רחבי ארץ הקודש נמכרות דירות חדשות יד ראשונה מקבלן בלי מחיר קרקע ופיתוח? רק במקומות בהם מישהו נותן את הקרקע כנראה בחינם וגוף ציבורי ממשלתי נדיב מאוד לוקח עליו את הפיתוח הסביבתי. אלו הימים העליזים של המתנחלים בממשלת היוצאת. מאחר ותקציב המדינה בנוי על איזון מובנה - עם יעד גירעון הקבוע בחוק - בין הכנסות והוצאות, לא קשה לנחש על חשבון מי באו הכספים שנשפכים על המתנחלים בשטחים. עיון בספר התקציב של משרדי החינוך, הדתות והרווחה יספק מיד את התשובה.

כפי שפורסם כאן ובמקומות שונים בחודשים האחרונים, ה'משפך' הגדול של נחל התקציבים לשטחים הוא החטיבה להתיישבות, שתקציבה גדל פי שישה בשנה האחרונה. מכמות הנייר עליה הודפסו תגובות הזעם של הח"כים החרדים בנושא זה בלבד אפשר להקים את החלק החסר בגדר ההפרדה ליד ביתר עילית. אין מילה בלקסיקון הפוליטי ששורשיה הן ג.ז.ל. או ג.נ.ב. שלא נאמרה בהקשר זה.
ביום שני השבוע הגיעה לוועדת הכספים של הכנסת בקשה לאישור כמה עשרות מיליוני שקלים נוספים לחטיבת ההתיישבות והכספים של המתנחלים. מאחר והקואליציה התפוררה ונציגי יש עתיד והתנועה התנגדו להעברה (שהוכנה באוצר עוד לפני שלפיד חלם לקבל את מכתב הפיטורין), הפכו ליצמן את יצחק כהן מש"ס ללשון המאזניים. בבוקר יום שני הבטיחו השניים לסלומינסקי והבית היהודי את תמיכתם. בהמשך היום נודע על כך ליו"ר ש"ס אריה דרעי וזה הורה מיידית לנציגו בוועדה להקפיא את תמיכתו.

ליצמן לעומת זאת הודיע שיתמוך. לדבריו הוא עשה זאת בתיאום עם גפני, שהבטיח להישאר באותו יום באזור המרכז ולא לבוא לוועדת הכספים. לדברי מקורבי ליצמן הייתה זו הסכמה. לדברי אנשי גפני זה היה רק מתוך רצון לשלום בית בתנועה. בכל מקרה, בשעות הצהריים כאשר גפני ראה את הסערה המתרגשת ובאה הוא נחפז להוציא הודעה ולפיה אם היה חבר בוועדת הכספים הוא היה מצביע אחרת.

האם ומה קיבל ליצמן תמורת ההצבעה (שהתבצעה לבסוף רק ביום שלמחרת)? הנ"ל ומקורביו נשבעים שכלום. זה הכול עניין אידיאולוגי של להצביע הפוך ממה שיש עתיד מצביעים. בדגל התורה טוענים שמאחורי הקלעים סוכם על העברה של שלושה מיליון שקלים לתקציב משרד הבריאות. כך או כך, ליצמן הקפיא את הצבעתו ביום שני ולכן הנושא ירד מעל סדר היום. למחרת, החטיבה להתיישבות קיבלה את שלה יחד עם העברה של שלושים ושניים מיליון שקלים לסעיף התרבות החרדית במשרד החינוך (אל המעיין, תודעה, דגל ירושלים ותורה ויהדות לעם). לפחות הפעם לא נמכרנו בחינם.

אבל הנזק התדמיתי כבר נגרם. הדיל בין נתניהו והחרדים כבר יצא לפועל, זעקו הכותרות של יום שני בעקבות פרסום העסקה. לפיד בוודאי לא הבין מהיכן הגיעה לו הרמה כל כך מוצלחת להנחתה. קמפיין הבחירות שלו הבנוי על הלינקג' בין נתניהו וחרדים קיבל אישוש מידי החרדים בכבודם ובעצמם. נותר רק לקוות שמדובר בטעות חד פעמית ולא במדיניות של המשך ההשתעבדות הנפשית והפוליטית לנתניהו וספינתו הטובעת. בשני סיבובי השותפות הקודמים איתו - תשנ"ו ותשס"ט - רבות שבענו בוז. לאחר שנזרקנו בתשע"ג אין שום סיבה בעולם לחזור לזרועותיו.


טורו של יעקב ריבלין מתפרסם בעיתון 'בקהילה'
התיישבות תרבות ליצמן פרוש מנדטים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 20 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד