טור זועם: אלי ישי יחריב את כל מפעלו של מרן
"ישי מוכן שיעקרו עיניו, ובלבד שתיעקר עינו של דרעי": צוריאל קריספל בא חשבון עם אלי ישי על הקרוב והרחוק, ולא חוסך
- צוריאל קריספל
- כ"ו כסלו התשע"ה
- 71 תגובות
צוריאל קריספל (באדיבוצת המלם)
מספר לנו הנביא (שופטים ט') שלאחר מותו של גדעון, הותיר אחריו שבעים בנים, אחד הבנים אבימלך בן שפחתו משכם, החליט במרמה להשתלט על ההנהגה, וכדי להשתלט על שכם, לקח איתו אנשים ריקים ופוחזים, ושחט את כל אחיו שבעים במספר על אבן אחת.
מכל בניו של גדעון נותר רק בן אחד קטן ושמו יותם, וכאשר נודע הדבר ליותם כי אנשי שכם הולכים להמליך עליהם את אחיו אבימלך, אזר אומץ, ועמד על הר גריזים וקרא לאנשי שכם בקול גדול, ואומר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלוקים.
יותם הבן הקטן פותח את תוכחתו במשל על העצים המבקשים להמליך עליהם מלך, ופונים הם אל עצי הפרי השונים המסרבים לבקשתם. העצים פונים אל הזית, אל התאנה ואל הגפן בבקשה שיואילו בטובם למלוך עליהם, ונימוקיהם די דומים - כולנו כבר פועלים ומביאים תועלת לזולת, ולא מוכנים להפסיק את פועלם ולהתפנות ולנוע על העצים, כלומר, להיות משרתי הציבור שנעים בין שאר העצים, ולא להביא שום תועלת עצמית לזולת מעבר לכך.
לבסוף פונים העצים אל האטד (שיח קוצני חסר עלים ופירות). האטד מוכן למלוך עליהם, אך דורש מהם לחסות בצילו, להישמע להוראותיו ולהתבטל בפניו, ולא - ישרוף את ארזי הלבנון.
אומר יותם לאנשי שכם, תדעו לכם, אם באמת הייתה כוונתכם לשם שמים, ואם באמת ובתמים הייתם עושים זאת למען גדעון ובני ביתו, כהכרת הטוב לאבי שנלחם למענכם והציל אתכם מידי מדין, ולכן אתם ממליכים עליכם את אבימלך אחי - ניחא. אך אתם במו ידיכם שחטתם היום את שבעים בניו של גדעון על אבן אחת, ולכן "שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם, ואם אין, תצא אש מאבימלך, ותאכל את בעלי שכם".
במשל יותם הלכו העצים לחפש להם מלך, ובצר להם פנו אף לאטד שהוא עץ סרק וקוצני. לו היה האטד כה קיצוני בתשובתו, מי יודע, אולי בסופו של דבר אולי היה זוכה להיות מלך למרות ריקנותו. אך היכן נשמע הדבר שהאטד, למרות היותו עץ סרק, הוא זה שמציע לעצים הבה ואמלוך עליכם? אתמהה.
מחזה העוועים שאנו חווים בימים האחרונים, שבו קם אדם מכובד ככל שיהיה, שרוממות אל בגרונו, ושבמשך שנים התיימר להיות המוציא והמביא מפיו של מרן, אדם ששלט בתנועה בבת עינו של מרן שלטון ללא מיצרים, אדם שהשכם והערב פמפם לנו רק מרן ומרן.
מבלי להיכנס לפרטים על המאבקים שניהל בסתר ומאחרי גבו של מרן, נגד רצונו של מרן בערוב ימיו בעניין הרבנות הראשית. מרן שבשארית כוחותיו נלחם כאריה למנוע את החרפה של בחירתו של הליצן "סתיו", מרן שעשה לילות כימים למרות מצב בריאותו הרופפת לא נח ולא שקט במלחמתו האחרונה עלי אדמות, כדי למנוע "הצבת האשירה אצל המזבח".
אותו אדם, שמסרב לקבל את הכרעתו הברורה והנחרצת של מרן, וקביעתו, כי יו"ר התנועה האהובה עליו כל כך יהיה אריה דרעי, תכנן את מהלכיו אחת לאחת איך להקים מפלגה חדשה שתמחק באבחת גרזן את כל מפעלו עתיר הזכויות של מרן.
מרן שנתן לו כל כך הרבה, מרן ולא פחות מכך אריה דרעי בעצמו שהפכו אותו מאדם עלום שם וזהות למה שהוא מתיימר להיות היום, מרן שבקולו אמר לכל עם ישראל שהמינוי הזה הוא מינוי זמני ומסור בידיו כפיקדון עד שאריה יחזור ליטול את שרביט ההנהגה.
האם זו הכרת הטוב למרן? האם השאלה של "מי בראש" מצדיקה את הסיכון הנוראי של הריסת מפעלו של מרן? ולא רק מפעלו של מרן אלא סיכונה של כל היהדות החרדית בכללותה? האם צריך להסביר למאן דהוא מה יהיה מצבה של היהדות החרדית אם היא תרד חלילה מכוחה כיום? ובמקום לקחת אחריות ציבורית ו"דרך" שעליה הוא מדבר - זו דרכה של תורה? זו מנהיגות ראויה?
היטיב להגדיר זאת היום הפרשן הפוליטי של קול ישראל חנן קריסטל, שאם אלי יצליח לעבור את אחוז החסימה הוא יהיה מאושר, אך גם אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה ויביא רק שלושה מנדטים, ושס תרד לארבעה מנדטים, זו תהיה נקמה הכי מתוקה של אלי ישי בתנועת ש"ס ובאריה דרעי.
אין לו בעיה שיעקרו לו את שתי העיניים, העיקר שלאריה וחבריו יעקרו עין אחת.אלי, עדיין לא מאוחר להתעשת - חזור בך
איתא במדרש רבה (ה',י'): "ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי, יום שנבראו בו גיבורים. כיון שנברא הברזל, התחילו האילנות מרתתין, אמר להן - מה לכם מרתתין עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק".
כן, מצבה של היהדות החרדית הוא בדיוק כאותו יום שלישי שבו נברא הברזל, עצי היער מרתתין. כן, אנו מרתתין, ורק עיוור לא יראה ויחוש זאת.
רק אדם עם לב אטום ורצון להרוס הכל לא ישכיל ויחרד מהמציאות שהולכת להיכפות עלינו חלילה: בשר מבשרה של היהדות החרדית - לפחות לפי דבריו, הולך לתת יד לכריתתה של היהדות החרדית, ולשמש בית יד לאותו הגרזן שיונף חלילה על היער כולו.
עדיין לא מאוחר להתעשת, לעצור את המשוגה הנוראית הזו, את ההרפתקה המסוכנת הזו. לא זה הזמן לחשבונות אישיים, זה הזמן לגילוי אחריות ציבורית.
כמו שאמר יותם לאנשי שכם - לו הייתם באמת ובתמים עושים זאת לכבודו של בית אבא, ניחא, אך בפועל שחטתם את כל בניו, אומר אני הקטן: מי שהולך במעשיו הנלוזים להרוס את היהדות החרדית כולה חלילה, מעשה שלא ייסלח, יש לו הרבה ממה לחשוש, ובמיוחד מהקפידה של מרן זיע"א, וקיום תוכחתו של יותם חלילה.
מכל בניו של גדעון נותר רק בן אחד קטן ושמו יותם, וכאשר נודע הדבר ליותם כי אנשי שכם הולכים להמליך עליהם את אחיו אבימלך, אזר אומץ, ועמד על הר גריזים וקרא לאנשי שכם בקול גדול, ואומר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלוקים.
יותם הבן הקטן פותח את תוכחתו במשל על העצים המבקשים להמליך עליהם מלך, ופונים הם אל עצי הפרי השונים המסרבים לבקשתם. העצים פונים אל הזית, אל התאנה ואל הגפן בבקשה שיואילו בטובם למלוך עליהם, ונימוקיהם די דומים - כולנו כבר פועלים ומביאים תועלת לזולת, ולא מוכנים להפסיק את פועלם ולהתפנות ולנוע על העצים, כלומר, להיות משרתי הציבור שנעים בין שאר העצים, ולא להביא שום תועלת עצמית לזולת מעבר לכך.
לבסוף פונים העצים אל האטד (שיח קוצני חסר עלים ופירות). האטד מוכן למלוך עליהם, אך דורש מהם לחסות בצילו, להישמע להוראותיו ולהתבטל בפניו, ולא - ישרוף את ארזי הלבנון.
אומר יותם לאנשי שכם, תדעו לכם, אם באמת הייתה כוונתכם לשם שמים, ואם באמת ובתמים הייתם עושים זאת למען גדעון ובני ביתו, כהכרת הטוב לאבי שנלחם למענכם והציל אתכם מידי מדין, ולכן אתם ממליכים עליכם את אבימלך אחי - ניחא. אך אתם במו ידיכם שחטתם היום את שבעים בניו של גדעון על אבן אחת, ולכן "שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם, ואם אין, תצא אש מאבימלך, ותאכל את בעלי שכם".
במשל יותם הלכו העצים לחפש להם מלך, ובצר להם פנו אף לאטד שהוא עץ סרק וקוצני. לו היה האטד כה קיצוני בתשובתו, מי יודע, אולי בסופו של דבר אולי היה זוכה להיות מלך למרות ריקנותו. אך היכן נשמע הדבר שהאטד, למרות היותו עץ סרק, הוא זה שמציע לעצים הבה ואמלוך עליכם? אתמהה.
מחזה העוועים שאנו חווים בימים האחרונים, שבו קם אדם מכובד ככל שיהיה, שרוממות אל בגרונו, ושבמשך שנים התיימר להיות המוציא והמביא מפיו של מרן, אדם ששלט בתנועה בבת עינו של מרן שלטון ללא מיצרים, אדם שהשכם והערב פמפם לנו רק מרן ומרן.
מבלי להיכנס לפרטים על המאבקים שניהל בסתר ומאחרי גבו של מרן, נגד רצונו של מרן בערוב ימיו בעניין הרבנות הראשית. מרן שבשארית כוחותיו נלחם כאריה למנוע את החרפה של בחירתו של הליצן "סתיו", מרן שעשה לילות כימים למרות מצב בריאותו הרופפת לא נח ולא שקט במלחמתו האחרונה עלי אדמות, כדי למנוע "הצבת האשירה אצל המזבח".
אותו אדם, שמסרב לקבל את הכרעתו הברורה והנחרצת של מרן, וקביעתו, כי יו"ר התנועה האהובה עליו כל כך יהיה אריה דרעי, תכנן את מהלכיו אחת לאחת איך להקים מפלגה חדשה שתמחק באבחת גרזן את כל מפעלו עתיר הזכויות של מרן.
מרן שנתן לו כל כך הרבה, מרן ולא פחות מכך אריה דרעי בעצמו שהפכו אותו מאדם עלום שם וזהות למה שהוא מתיימר להיות היום, מרן שבקולו אמר לכל עם ישראל שהמינוי הזה הוא מינוי זמני ומסור בידיו כפיקדון עד שאריה יחזור ליטול את שרביט ההנהגה.
האם זו הכרת הטוב למרן? האם השאלה של "מי בראש" מצדיקה את הסיכון הנוראי של הריסת מפעלו של מרן? ולא רק מפעלו של מרן אלא סיכונה של כל היהדות החרדית בכללותה? האם צריך להסביר למאן דהוא מה יהיה מצבה של היהדות החרדית אם היא תרד חלילה מכוחה כיום? ובמקום לקחת אחריות ציבורית ו"דרך" שעליה הוא מדבר - זו דרכה של תורה? זו מנהיגות ראויה?
היטיב להגדיר זאת היום הפרשן הפוליטי של קול ישראל חנן קריסטל, שאם אלי יצליח לעבור את אחוז החסימה הוא יהיה מאושר, אך גם אם הוא לא יעבור את אחוז החסימה ויביא רק שלושה מנדטים, ושס תרד לארבעה מנדטים, זו תהיה נקמה הכי מתוקה של אלי ישי בתנועת ש"ס ובאריה דרעי.
אין לו בעיה שיעקרו לו את שתי העיניים, העיקר שלאריה וחבריו יעקרו עין אחת.אלי, עדיין לא מאוחר להתעשת - חזור בך
איתא במדרש רבה (ה',י'): "ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי, יום שנבראו בו גיבורים. כיון שנברא הברזל, התחילו האילנות מרתתין, אמר להן - מה לכם מרתתין עץ מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק".
כן, מצבה של היהדות החרדית הוא בדיוק כאותו יום שלישי שבו נברא הברזל, עצי היער מרתתין. כן, אנו מרתתין, ורק עיוור לא יראה ויחוש זאת.
רק אדם עם לב אטום ורצון להרוס הכל לא ישכיל ויחרד מהמציאות שהולכת להיכפות עלינו חלילה: בשר מבשרה של היהדות החרדית - לפחות לפי דבריו, הולך לתת יד לכריתתה של היהדות החרדית, ולשמש בית יד לאותו הגרזן שיונף חלילה על היער כולו.
עדיין לא מאוחר להתעשת, לעצור את המשוגה הנוראית הזו, את ההרפתקה המסוכנת הזו. לא זה הזמן לחשבונות אישיים, זה הזמן לגילוי אחריות ציבורית.
כמו שאמר יותם לאנשי שכם - לו הייתם באמת ובתמים עושים זאת לכבודו של בית אבא, ניחא, אך בפועל שחטתם את כל בניו, אומר אני הקטן: מי שהולך במעשיו הנלוזים להרוס את היהדות החרדית כולה חלילה, מעשה שלא ייסלח, יש לו הרבה ממה לחשוש, ובמיוחד מהקפידה של מרן זיע"א, וקיום תוכחתו של יותם חלילה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 71 תגובות