משפחות של בני ערובה תאילנדים לא קיבלו שום מידע על יקיריהם

תאילנדים, שאין להם שום קשר לישראל מלבד עבודה בישראל במשך כמה שנים, הם קבוצת הקורבנות השנייה בגודלה מהפיגוע ב-7 באוקטובר, אחרי מספר עצום של קורבנות ישראלים.

אחד מהם אנוצ'ה אנגקו, בן 28, נמצא בין קבוצת בני ערובה תאילנדים שתמונותיהם פורסמו ברשתות החברתיות, פניהם מבוהלות כאשר רעול פנים חמאסניק מכוון לעברם נשק. בתו בת ה-7 עדיין לא יודעת מה קרה בישראל. המשפחה אמרה לה שהטלפון שלו מקולקל וזו הסיבה שאבא לא מדבר איתם.

"למה הם פוגעים בתאילנדים, למה הם חטפו את הבן שלי?" שאלה אמא של אנוצ'ה, גב' ווטסנה יוג'מפה את עיתונאי מ'הניו יורק טיימס' שביקר אצלה. "אין לנו שום קשר למלחמה שלהם" אמרה.

תאילנד היא המקור הגדול ביותר של עבודה חקלאית זרה בישראל, עם כ-30,000 אזרחים שעבדו בה לפני התקפת חמאס. כמעט חודש לאחר מכן, מצוקתם של עובדי חווה תאילנדים נותרה בערפל של מסתורין בירוקרטי ועמימות דיפלומטית.

משפחות של נעדרים או של בני ערובה אמרו כי לא קיבלו שום מידע מגורמי ממשל תאילנדים או ישראלים. בני משפחה רבים בתאילנד אומרים שאין להם מושג אם יקיריהם מתים או חיים - או איך לגלות זאת.

ביום רביעי האחרון קיבלה גב' ווטסנה טלפון מפקיד תאילנדי מקומי שאמר שהיא צריכה לתת דגימת DNA. האם זה בגלל שבנה מת או שזה תהליך איסוף שגרתי? היא לא יודעת. הפקיד המקומי אמר שגם הוא לא יודע.

"אני מקווה לחדשות טובות, אבל בשלב זה, אני פשוט צריכה חדשות בכלל", אמרה גב' ווטסנה.

עובד זר אחר, קריאנגסק פנסורי, סיפר כי כשהביט החוצה ב-7 באוקטובר וראה גברים במדי צבא. הוא הניח שהם חיילים ישראלים שם כדי להגן על התאילנדים. אבל כשהם התקדמו, הוא שם לב שלכולם יש זקנים. הוא והחקלאים האחרים חסמו את דלתם בקופסאות של תפוחי האדמה שזה עתה קטפו.

בסופו של דבר, לובשי המדים עזבו והעובדים התאילנדים הגיחו החוצה, מחכים לעזרה. אף אחד לא הגיע. בתוך מספר שעות חזרו חמושים נוספים, הפעם לבושים בשחור. הפועלים התפזרו במטע תפוזים סמוך. יריות הדהדו בין עצי הפרי. מישהו קרא מילים בתאילנדית, אך התאילנדים שתקו.

לדבריו, העובדים לא עזבו את הפרדס עד למחרת בבוקר. "הרקטות לא הפחידו אותי", אמר. "אבל הפיגוע הזה, ידעתי שאני לא יכול להישאר בישראל יותר". הוא חזר הביתה בטיסת חזרה שאורגנה על ידי ממשלת תאילנד.

המשרות הנחשקות ביותר בחו"ל, אומרים התושבים בתאילנד, הן בישראל, שבה השכר גבוה לפחות פי חמישה מהשכר בבית. עם זאת, מהגרים תאילנדים מגלים במהירות שמטעי התפוזים, שדות התותים וחוות האבוקדו נמצאים במרחק נגיעה מרקטות שנורו מעזה.

ובכל זאת, הכסף שמרוויחים בישראל יכול לשנות חיים, ובעוד כ-7,200 עובדים תאילנדים חזרו הביתה מאז הפיגוע, אלפים רבים נשארו. ב-10 באוקטובר נהרגו שני עובדים תאילנדים מפגיעת רקטה של ​​חמאס מעזה, ב-21 באוקטובר, נפצעו שני פועלים תאילנדים מירי רקטות של חיזבאללה.

"זו עבודה קשה ושעות ארוכות, והרקטות עפות מעל לראשינו", אמר סוואנג פאתי ל'ניו יורק טיימס' שעבד בישראל "אבל כשאנחנו מקבלים את הכסף בידיים, התשישות נעלמת", האחיין של סוואנג, קיאטיסק פאטי, נחטף לעזה, יחד עם אנוצ'ה. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!