תל אביב 27° באר שבע 28° חיפה 28° ירושלים 27°
כ"ב אדר א' התשפ"ד
02.03.2024
לחץ להוציא מידע

מאחורי הקלעים: כך התנהלו חקירות מחבלי חמאס שנתפסו

שב"כ חקר במשך ארבעה שבועות עשרות מחבלים של חמאס שנתפסו. הם נחקרו לגבי היכן עלולים להיות החטופים בני הערובה, ועם מה עלולים להתמודד כוחות צה"ל בתוך עזה. "לפעמים אתה מרגיש שאתה רוצה להרוג אותו בידיים חשופות, אבל אתה לא עושה כלום"

מאחורי הקלעים: כך התנהלו חקירות מחבלי חמאס שנתפסו
מחבלי חמאס בחקירה צילום: דוברות המשטרה

מחבלי חמאס שנתפסו בישראל ביום הטבח הנורא, נחקרו במהירות על ידי השב"כ, על השב"כ הופעל לחץ לחקור עשרות מחבלי חמאס שנלכדו במהלך התקיפה וללחוץ עליהם למסור מידע מודיעיני לגבי היכן עלולים להחזיק בני ערובה ועם מה עלולים להתמודד כוחות צה"ל בתוך עזה.

שלום בן חנן, איש מודיעין ותיק שפרש בשנה שעברה אך חזר לשירות לאחר ה-7 באוקטובר, שוחח בגלוי עם רשת NBC 

"לפעמים אתה מרגיש שאתה רוצה להרוג אותו בידיים חשופות, אבל אתה לא עושה כלום", אמר בן חנן.

"לפעמים אפילו להיפך, אתה צריך להתחבר לכמה נקודות באישיות שלו. ואם הקשר הזה טוב לחקירה: תהיה נחמד אליו, תן לו סיגריה, שתה איתו קפה, תאכל איתו, תהיה כמו אחיו הגדול".

בן חנן אמר כי חקירתם של לוחמי הנוחבה התקיימה לאורך ארבעה שבועות, בעיקר בכלא בדרום ישראל, את שם הכלא הוא לא ציין "יש שעון מעל הראש שלך שמתקתק", אמר.

החקירות הסתיימו בתחילת נובמבר, אמר, והחשודים הועברו למערכת בתי המשפט הצבאיים בישראל, שם מובאים למשפט נאשמים פלסטינים מעזה והגדה המערבית.

בן חנן אמר כי לחקירות השב"כ יש בדרך כלל שתי מטרות: הוצאת הודאות על העבר וקבלת מידע מודיעיני שיכול להועיל בעתיד. אבל הוא אמר שלאחר הפיגועים ב-7 באוקטובר, הם קיבלו מטרה שלישית: הפקת סרטונים שישראל תוכל להשתמש בהם להסברה.

"זו הייתה מטרה חשובה מאוד בחקירה הספציפית הזו. אנחנו לא עושים את זה בשום חקירה אחרת", אמר. "זה למערב".

ד"ר שי גורטלר, פוסט-דוקטורט בבית הספר לעניינים בינלאומיים באוניברסיטת לונדון, המתמחה בחקר כליאה ועינויים, ציין כי הכתוביות בעברית בסרטוני החקירה נועדו גם לציבור הישראלי כדי להעביר את "הצדק של המטרות הצבאיות".

הוא הוסיף כי בעוד שהסודיות הייתה חלק מרכזי בשב"כ בעבר, בשב"כ "מגיעים לאט מאוד להבנה שהזמנים האלה דורשים רמה מסוימת של חשיפה".

בין הסיבות לכך שהשב"כ מאפשר חשיפה תקשורתית, אמר גורטלר, היא "מכיוון שהוא מבין את הצורך להציג נרטיב משלו על מעשיו, כולל עינויים".

בתשובה לשאלה האם מישהו מהחשודים בחמאס עונה, אמר בן חנן: "הם נלכדו בלחימה, זו לא הייתה לכידה מנומסת".

הוא הוסיף: "אין עינויים בחקירות השב"כ. חקירות השב"כ פועלות על פי חוק, חוק מאוד ספציפי ומאוד ברור. והחוק הזה, בעיקרו, עוקר את הדרך לשימוש באמצעים פיזיים מ-99% מהחקירות".

הוא התכוון לפסיקה של בית המשפט העליון משנת 1999 שאסר עינויים למעט תרחיש של "פצצה מתקתקת", שבו אי השגת מודיעין במהירות עלולה לעלות בחיי אדם.

בן חנן אמר שרוב אנשי קומנדו החשודים בחמאס מתאימים לפרופיל: אידיאולוגי, דתי נבחר מגיל צעיר להפוך ללוחם. לדבריו, רובם לא ציפו לשרוד ב-7 באוקטובר ומעטים הכחישו שהם נטלו חלק במתקפה, אם כי חלקם ניסו להעביר את האשמה על מפקדים בכירים. "הם דיברו על זה בצורה מאוד רגועה", אמר.

הוא הוסיף כי הלוחמים תיארו רמות גבוהות של תכנון, כאשר לצוותים שונים נקבעו תפקידים שונים. "זה היה מתוכנן טוב מאוד, בצורה מאוד מדויקת, עם הוראות מאוד ספציפיות לכל אחד ואחת. יש שם אנשים שלא טבחו, רק חטפו אנשים ולקחו אותם לעזה כי זו הפקודות שהם קיבלו".

בשנת 2011 שחררה ישראל מעל אלף מחבלים כדי לשחרר את החייל גלעד שליט שהיה בשבי חמאס בעזה. כשנשאל איך הוא ירגיש אם המחבלים ב-7 באוקטובר ישוחררו במסגרת עסקת שבויים, אמר בן חנן: "נורא, הרגשתי נורא גם לגבי העסקה ב-2011".

הוא הוסיף, "אני לא אשפוט ולא אבקר שום עסקה, למרות שעבורנו לראות את האנשים האלה הולכים חופשי יהיה עוד אסון".

שב"כ חמאס עזה מלחמת חרבות ברזל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.writer }} | {{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.writer }} | {{ reply.date_parsed }}
טען עוד