אלפי חרדים מפונים מהדרום; אלו הזכויות שלכם

כתוצאה מהמלחמה פונו מבתיהם כ-150 אלף אזרחים  מתוכם כ-15,000 מהמגזר החרדי המתגוררים בדרום הארץ. מרביתם פונו בהוראת פיקוד העורף ומקצתם החליטו להתפנות בעקבות  הנחיית הרשות המקומית או האזורית שבה הם מתגוררים.

מהנתונים שהועברו לסגן השר לפיתוח חרדי אורי מקלב, עולה כי סה"כ מדובר ב-14,454 נפשות מהציבור החרדי שפונו מאשקלון ונתיבות (כ-750 משפחות בכל אחת מהן), אופקים (כ-350) שדרות (כ-180),  באר שבע (כ-175), אופקים ומהמושב תפרח (35).

'בחדרי חרדים' ריכז עבורכם בסיוע מומחים את הזכויות להם זכאים המפונים, בתחום העבודה, החזרי משכנתא והלוואות, תשלומי ארנונה, שכר דירה, פיצוי על אובדן הכנסות,  דמי מחייה, הקלות בבנקים ובהוצאה לפועל.

פיטורין, דיני עבודה

אם מקום העבודה שלי כשכיר נמצא באחד הישובים המפונים שאני לא יכול להגיע אליו מסיבה בטחונית, האם אקבל שכר והמעביד חייב להמשיך להפקיד לי לגמל? בלי קשר למיקום מקום העבודה, אם אני לא מגיע לעבודה כי פוניתי למלון כזה או אחר, יכולים לפטר אותי?

עו"ד ד"ר ירון קטן, מתמחה בדיני עבודה ומרצה באוניברסיטת בר אילן ובקריה האקדמית אונו:  נקודת המוצא ביחסי עבודה, וביתר שאת במצבי חירום, היא לפעול בתום לב בין הצדדים, ברגישות ובזהירות.

כמו בהרבה תחומים ביחסי עבודה, במיוחד במצב מלחמה אין בחוק תשובות ברורות לכל השאלות המתעוררות עקב המצב, ולכן יש לקבוע כללים עקרוניים ולצפות מהצדדים ליישם אותם בתום לב, בזהירות ובכבוד הדדי.

בהתאם לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו – 2006, עובד שנעדר מעבודתו עקב הנחיות פיקוד העורף מוגן מפני פיטורים. לכן, במקרה שלא ניתן להגיע למקום העבודה שנמצא באחד הישובים המפונים, או שהעובד פונה ולא יכול להגיע למקום עבודתו, לא ניתן לפטר את העובד.

עורך הדין ירון קטן. צילום: אוראל דנינו.

אמנם החוק איננו מתייחס לחובת תשלום שכר לעובד, אך נקבעו כללים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, שבמקרה שמקום העבודה נמצא ביישוב מפונה, או שהעובד מתגורר ביישוב שפונה, רשות המיסים תפצה על תשלום השכר לעובדים אלו שנעדרו מעבודתם עקב מצב זה. לכן, מעסיקים יכולים להמשיך ולשלם באופן מלא את שכרם של עובדים אלה, ויקבלו על כך פיצוי.

הוצאה לפועל

אם אני מפונה מהדרום בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ונקלעתי לחובות אישיים או עסקיים, האם ניתן להפעיל נגדי הליכי הוצאה לפועל?

עו"ד שי שמש, שותף במשרד עורכי הדין כהן-שמש שמתמחה בהליכי חדלות פירעון ובליטיגציה מסחרית: עד ה-31.12 כל ההליכים בהוצל"פ עדיין מעוכבים ולא ניתן לפעול בתיקי הוצאה לפועל למעט במקרים שמוגשת בקשה עם נימוקים המצדקים זאת.

יחד עם זאת ב"6 אחרי המלחמה" ואולי קודם לכן, מערכת ההוצאה לפועל תחזור לפעול, לכן אני ממליץ למפונה שנקלע לחובות, שלא יחשוב ש"אחרי המבול", אלא ינסה להגיע להסדר עם הנושה. מי שיש בידו כספים כדאי שיעשה בהם שימוש ולא יצבור חובות חדשים ואם בכל זאת נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, כדאי לו להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום על מנת להגיש בקשה שיצויינו בה הסיבות לכך שפתיחת התיק אינה מוצדקת.

בנק ישראל, בנקים, חברות אשראי, קופות חולים, גופים גדולים במשק ואחרים, הנהיגו מאז פתיחת המלחמה הקלות ודחייה של תשלומים וריביות וכדאי להתעדכן בפרסומים השונים באתרים של אותם גופים.

בין היתר  נכון למועד זה נקבע כי ניתן לדחות תשלומי משכנתא ושכר דירה עד 85 יום ממועד התשלום או עד ל-31.12 המוקדם מביניהם. הזכאים לכך הם בין היתר תושבי יישובים בדרום ובצפון הארץ כולל משרתי מילואים בצו 8 אבל לא רק. דחיית מועד התשלום לא תיחשב כהפרת החוזה ולא תגרום לחיוב בריבית פיגורים. הדחייה רלוונטית גם לפעולה מתמשכת שחלק ממנה אמור להתבצע בתקופה זו. לדוגמא: לקחתם משכנתא לפני שנתיים ולכן תוכלו לדחות ב-85 יום התשלומים לאותה משכנתא בחודשים הרלוונטיים שנקבעו עד כה.

בכל מקרה ההנחיות אינה חלות במקרה ובוא ההסכם/החוזה  נחתם לאחר פתיחת המלחמה, אינו חל על תשלום מזונות, או תשלום משכורת לעובד. כמו כן לא ניתן לדחות תשלומים בעסקת תשלומים שנעשתה בכרטיס אשראי. לדוגמא רכשתם מקרר לפני המלחמה, לא ניתן לדחות התשלומים שאמורים לרדת בחודשי המלחמה.

עו"ד שי שמש. צילום: מיטל אזולאי.

הפיקוח על הבנקים קבע מתווה שמטרתו להקל על נטל האשראי והעמלות למשקי הבית והעסקים. בין היתר כאמור דחיית תשלומי משכנתא, דחייה בתשלומי הלוואות אישיות, דחיית בתשלומי הלוואות עסקיות (אשראי עסקי) ויתרת חובה עד  10,000 ₪ לא מחויב בריבית פיגורין.

אם כל זה לא יעזור בעלי עסקים שפונו יכולים לקבל במקרים מסויימים מענקים מהמדינה.

ארנונה לפרטיים ולעסקים

אם אני מתגורר בישוב שפונה או מפעיל עסק ביישוב כזה, האם עלי להמשיך לשלם ארנונה?

עו"ד ירון דיין, מומחה למיסוי עירוני, ליטגציה אזרחית וחוזים: שר הפנים קבע בחודש שעבר, תקנות להנחה מארנונה באופן רטרואקטיבי שיחולו על נפגעי מלחמת חרבות ברזל. התיקון התמקד בשלושה מגזרים:

ראשית, הוארך למעשה עד לשנת 2024 הפטור החלקי שחל עד לשנת 2022 לשדרות ולישובי עוטף עזה בשיעור של 45% למגורים ו-39% לנכסים אחרים.

שנית, נקבע פטור מיוחד למפוני מלחמת חרבות ברזל, בישובי הדרום והצפון, בהתאם לרשימת יישובים שפורטה בהוראת שעה – חרבות ברזל, ולפיו כל מחזיק בנכס בישובים  אלה, זכאי לפטור 100% מהארנונה, מיום 7.10.23 ועד לתום תקופת הפינוי כפי שתחליט הממשלה. הפטור הנו הן לנכס מגורים והן לנכס מסחרי/עסקי.

בשונה מהנחות "רגילות" בארנונה, אין חובה לפרעון יתרת חוב הארנונה הנצבר, עד לתום שנת המס בגינה ניתנת ההנחה. בנוסף, ההנחה אינה מוגבלת לנכס אחד בלבד.

עו"ד ירון דיין. צילום: לימור בן רומנו.

שלישית, חטופים או נעדרים יהיו זכאים לפטור מארנונה בשיעור 100% לכל התקופה בה הוגדרו כחטופים או נעדרים.

אין ספק שהמחוקק ביקש לסייע ולהקל על המפונים שנגזר עליהם לברוח מבתיהם בשל סכנת החיים בה הם התגוררו וכל עוד המציאות הקשה נמשכת. נקווה שלא נידרש לבחינת תוקף ההנחה במקרה בו הממשלה תחליט שהבטחון הוחזר לתושבים אך התושבים לא יסמכו על ההחלטה.

יחד עם זאת, במסגרת הוראת שעה, נדחה למעשה תשלומם של תשלומי חובה (כולל ארנונה) עד לסוף השנה.

שוכרי נכסים שפונו מבתיהם

אם אני משכיר דירה או עסק ביישוב שפונה, האם עלי להמשיך ולשלם השכירות?

עו"ד ירון דיין: ב-7 באוקטובר נאלצו שוכרי דירות ועסקים, לפנות את בתיהם ועסקיהם, בדרום ובצפון. כך גם מי ששכר דירה בישוב שפונה ואינם יכולים לעשות בה שימוש.

ככלל הדין קובע ש"חוזים יש לקיים" וכלל בסיסי זה תקף גם כאן. יחד עם זאת עומדות בפני השוכרים שתי אפשרויות פעולה:  האחת, מכוח סעיף 15 לחוק השכירות – במקרים בהם לא ניתן לעשות שימוש בנכס בשל נסיבות הקשורות למושכר או לדרכי הגישה אליו – כך למשל במקרה בו הנכס נמצא באזור שפונה על ידי הצבא וניתן לטעון כי דרכי הגישה אליו חסומות או מסוכנות – ייתכן שניתן יהיה לקבל פטור לתקופה בה חלה המגבלה. זאת בכל מקרה רק אם במועד כריתת החוזה לא ניתן היה לדעת על הנסיבות הקשורות לנכס. ספק אם עצם החלטת הממשלה על פינוי, ללא מניעה פיזית להגיע אל הנכס, תאפשר קבלת הפטור.

דרך שניה: ניתן לעשות שימוש ב'עקרון הסיכול' בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) -  קיום החוזה באותן נסיבות אינו אפשרי – פסיקת בתי המשפט במהלך השנים לא הכירה במצב "מלחמה" כעילה לסיכול חוזה במדינת ישראל שבה האפשרות ל"מלחמה" אינה בלתי סבירה. עם זאת ייתכן שהגיעה העת לשינוי ההלכה ולהקלה בה.

בינתיים, קבע המחוקק בהליך בזק את "חוק דחיית מועדים", במקרה כזה יכול כל זכאי, מפונים, שוטרים, חיילים, סוהרים וכבאים ועוד, לקבל דחיית מועד בפינוי נכס, תשלום שכירות, וכדומה עד ליום 30.1.24.

פיצויים לבעלי עסקים שפונו

אם אני בעל עסק שביישוב שפונה מהו הפיצוי שניתן על ידי המדינה?

עו"ד קרן מרציאנו, בעלת משרד עורכי דין המתמחה במיסוי, מכהנת כיו"ר (משותף) בועדת מע"מ בלשכת עורכי הדין: במסגרת הפיצויים שמעניקה המדינה בשל הנזקים העקיפים שנגרמו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נקבעו ארבעה מסלולי פיצוי ייחודיים רק לתושבי המוגדרים כ"יישובי ספר" כהגדרתם בתקנית מס רכוש וקרן פיצויים.

תביעת פיצויים עבור "נזק עקיף" הידוע ומכונה "פיצוי במסלול האדום".

יודגש כי רשימת יישובי הספר היא רחבה וכוללת ישובים רבים מדרום, ומצפון ויישובי גדר או יישובים אחרים המצויים בקו העימות. יחד עם זאת, קיימות הקלות בחלק מהמסלולים כאשר מדובר בתושבים מפונים.

המסלול המשמעותי ביותר, במסגרתו ניתן לתבוע כל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהמלחמה (תנאי הכרחי הוא קיומו של קשר סיבתי), מבלי שנקבעה הגבלת סכום הוא המסלול האדום. מטרתו להעניק פיצוי בגין הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום יישוב ספר, או בשל אי אפשרות לניצול נכסים המצויים בתחום יישוב ספר.

כלומר, במסגרת מסלול זה ניתן לתבוע הן נזקים שנגרמו בתקופת המלחמה, כמו חומרי גלם שניזוקו והפסד הכנסות בשל הפסקת פעילות והן נזקים עתידיים בשל אובדן הכנסות צפויות או עתידיות, כמו בנסיבות של ביטול חוזה של לקוח בשל הפסקת הפעילות. הוכחת הנזק דורשת אומדן של אובדן הכנסות עתידיות והערכות של נזק מוחשי.

בנוסף, קיימים מסלול המחזורים, מסלול השכר ומסלול החקלאות, כאשר שלושתם מוגבלים בסכום שנקבע בתקנות. ככלל, מסלול המחזורים נועד לפצות על נזק שנגרם במחזורי עסקאותיו ביחס לשנה הקודמת ולאחר שהוכח כי ירידה זו נבעה כתוצאה מהמלחמה.

מסלול השכר מטרתו להעניק פיצוי בשל שכר עבודה של עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו או מקום עבודתו של העובד.

תושבים מפונים זכאים למסלול זה ללא תנאי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!