ח' ניסן התשפ"ד
16.04.2024
הבעיות נפתרות בקצב איטי בצורה מזעזעת

הערכה: שנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים

יו"ר ועדת המשנה להייטק של הכנסת: "אם רוצים להציל את ההייטק הישראלי צריך לפעול באופן מהיר הרבה יותר ולמושך את המוסדיים להשקעה בהייטק" | סמנכ"ל רשות החדשנות: "במקום קיצוץ של 100 מיליון שקל – הרשות תקבל תוספת של מיליארד שקל לתקציב 2024" | יו"ר איגוד ההייטק: "הקטר של המשק זקוק לתחזוקה" | היזם זוהר לבקוביץ: "הייתי נגד הכנסת כספי מדינה אבל היום אין ברירה – צריך לשפוך כסף והרבה אחרת לא תהייה תעשייה"

הערכה: שנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים
אילוסטרציה צילום: unsplash

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה לישיבה שעסקה בהשפעת המלחמה על תעשיית ההייטק בישראל, תוך בחינת השלכות על הכלכלה ומתווה לתכנית חירום. היו"ר ליברמן פתח את הדיון ואמר כי כולם מודעים לכך ש-2023 היא שנת משבר להייטק הישראלי והשאלה היא מה הדרך לצאת מהמשבר, שכן ההייטק הוא מנוע הצמיחה הכי חשוב לכלכלת המדינה. לדבריו, אם רוצים להציל את ההייטק הישראלי צריך לפעול באופן מהיר הרבה יותר ולמשוך את המוסדיים להשקעה בענף.

נציגת אגף התקציבים באוצר, נעם דן, אמרה כי מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות הענף למשק ולנוכח התמורות שהוא עבר בשנה האחרונה, הוא מצא לנכון לקדם תכניות שתשמור את ישראל בחזית החדשנות העולמית. לדבריה, תכנית אחת היא עידוד בהשקעות הון סיכון ישראליות, תכנית שנייה היא קרן הזנק, תכנית נוספת היא מסלול מהיר שמוסיף 200 מיליון שקלים לחברות עם Runwayקצר ומענקי מצוינות לפרויקטים ומחקרים מחו"ל כדי להחזיר חוקרים לארץ.

היו"ר ליברמן שאל עד כמה התכניות מתואמות עם השטח, וציין כי הבעיה היא שסטרטאפים לא מצליחים לגייס הון ראשוני. דן השיבה כי נפתח מסלול תנופה, המענקים עלו ממאה ל-200 אלף שקלים והקרן מתמקדת בגיוס הון ראשוני לאותן חברות. עם זאת נציגי התעשייה העירו שלא שמעו על כך והיו"ר ליברמן קרא לאוצר לעבוד איתן בשיתוף פעולה.

המנכ"לית קרן לוי שלו אמרה כי ההייטק בעל השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית ואחראי על 30% מההכנסה ממסים, 12% מההכנסה במשק ו-50% מהייצוא. היא הוסיפה כי ב-102 הימים האחרונים קמו יוזמות פרטיות של משקיעי הון סיכון לתמוך בתעשייה, וחשוב לעבוד גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. הפרופ' יוסי שפיגל אמר כי 91% מההשקעות בהייטק בישראל הן פרטיות, ובמצב מלחמה משקיעים פרטיים נמנעים מלהשקיע. הוא הזהיר כי חברות רבות בסכנת סגירה, ויש חשש לאפקט דומינו שהכל יתחיל לקרוס.

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, התייחס לדברי נציגת האוצר ואמר כי מהמשרד לא דיברו עם נציגי התעשייה. הוא הוסיף כי צריך לשנות גישה לגמרי ולדאוג לתעשייה שנמצאת בסכנה גדולה. "בקרנות הון סיכון מדברים על כך ששנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים, אנחנו צריכים לדאוג לוודאות עסקית ויציבות במשק. הקטר הזה זקוק לתחזוקה, זקוק להכוונה וזקוק לתשתית", אמר.

ח"כ עודד פורר אמר כי הממשלה לא מבינה את האירוע ואם חושבים על פתרונות הוא לא היה בונה על הממשלה. לדבריו, "האבסורד הוא שבעיניי זה לא חלק מתקציב הביטחון, זה חלק בלתי נפרד מהביטחון. יש שני דברים שאפשר לעשות, הראשון זה חקיקה שדרכה צריך לתת הטבות לגיוס כספים והשני זה עידוד עלייה".

מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין רובינשטיין, אמרה כי 2023 הייתה שלילית בגיוסי הון והנפקות, ומצד שני עם עליות דרמטיות בשווי מניות חברות ההייטק העולמיות. לדבריה, ההייטק עצמו יביא פריון גדול, אבל הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו. "הדבר הראשון שאנחנו מבקשים זה אל תשנו, אל תזיזו, אל תמציאו רגולציות חדשות, תעבדו בשת"פ מלא והדוק עם התעשייה", אמרה.

סמנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך, ציין כי עד לפני מספר ימים הרשות הייתה צפויה לעמוד בפני קיצוץ של כ-100 מיליון שקלים, אולם אתמול התבשרה דווקא על תוספת של מיליארד שקל לתקציבה ב-2024. הוא ציין כי ישנה ירידה חדה בהשקעות וזה מטריד, ואמר כי כחודש אחרי תחילת המלחמה הרשות הפיצה סקר גדול ומהתובנות שעלו ממנו גיבשה תכנית לטווח המידי, בהשקעת 400 מיליון שקל עד פברואר מרץ 2024. בנוסף ציין שנרך כי הרשות הקימה קרן הזנק שתתמקד במקום שאין בו זמינות של הון. לדבריו, מינוף כספי המוסדיים יכניס בשלוש שנים הקרובות כ3- מיליארד דולר להייטק הישראלי, וההשפעה תיראה ב-2025.

היו"ר ליברמן אמר כי תוספת של מיליארד שקל לתקציב הרשות זו בשורה גדולה מאוד, אבל הרשות צריכה לחשוב על מנגנון מהיר למימוש התקציב. מנכ"לית איגוד ההייטק, מאיה שוורץ, ציינה בהקשר זה כי רשות החדשנות בדקה כ-400 חברות מתוכן אישרה השקעה רק במאה ו-300 עומדות בפני סגירה.

מנהל קהילת הפינטק, שמואל בן טובים, קרא לתמרץ יזמים באמצעות הפעלת ארגז חול רגולטורי לחברות הפינטק. לדבריו, מדובר בסביבה חוקית שמאפשרת לחברות צעירות לנסות את המוצר עם מגבלות רגלטוריות פחותות, מעניקה סביבת פיתוח תחת פיקוח רגולטור תוך הקלות בתקופת הניסוי.

היזם זוהר לבקוביץ סיפר על הודעה שקיבל הבוקר על סטארטפ שלפני 4 חודשים היה לפני סגירת חוזה, ומאז לא מצליח לגייס משקיעים ואם לא יצליח לגייס כסף בחודש הקרוב יאלץ לסגור. "בשבילי לבקש עזרה מהמדינה זה בלתי נתפס, הייתי נגד הכנסת כספי מדינה, אבל היום אין ברירה. קשה להיות ישראלי שמגייס כסף בחו"ל. הבקשה היא נורא פשוטה, צריך כסף והרבה. להכניס הרבה כסף ולשפוך לתעשייה, אחרת לא תהייה לנו תעשייה", אמר.

מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, ציין כי בישראל ישנן 174 חברות קריפטו ו-ווב 3 שמעסיקות כ-3,800 עובדים וגייסו כמעט 4 מיליארד דולר, אך לא יכולות לפתוח חשבון בנק בישראל ולשלם מסים מחשבונות בחו"ל. לדבריו, הבעיות נפתרות בקצב איטי בצורה מזעזעת.

היו"ר ליברמן התייחס למצב בתעשייה ואמר כי חלק מהמחדל הוא שהאוניברסיטאות בישראל מייצרות כ-7,000 מהנדסים בשנה, לעומת כ-240 אלף באיראן. לדבריו, זה פער בלתי נסבל. הוא הוסיף כי הפתרון, מעבר לקיצור בירוקרטיה וזמינות הכסף, צריך לבוא ממשיכת הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק. "אני מדבר איתם ואין זו אגדה, עוד קצת לחץ על האוצר ורשות המסים לתת עוד קצת הטבות – ואם המוסדיים ישקיעו חצי אחוז ממה שאספו זה יהיה סכום שיפתור לנו את הבעיות", סיכם היו"ר ליברמן.​

אביגדור ליברמן היי טק

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד