"נקמה היא לא מילה גסה"
אישור עבודה ומנהרה: העיתונאי חושף מה גילה בבית סטנדרטי בעזה
עיתונאי 'כיפה' מתאר את מה שגילה הוא וחבריו בבית סטנדרטי של מעמד הביניים בעזה. "מדים של נוחבה ווסטים ורימון, על המיטה של הילדה יש מצעים של דורה" | "בחצר הבית הסמוך יש מנהרה, ובחדר השינה אישור עבודה בישראל"
- מאיר גלבוע
- י"א שבט התשפ"ד
- 2 תגובות
חיילים בעומק רצועת עזה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עמיאל ירחי, עיתונאי 'כיפה' שמשרת בימים אלו ברצועת עזה, מפרסם ברשת X את מה שנגלה לעיניו בבית עזתי טיפוסי אליו הוא נכנס עם חבריו במהלך הפעולה.
הוא כותב: אנחנו מתעוררים לפנות בוקר, שותים קפה חפוז ויוצאים להתקפה. פלוגת הטנקים יורה פגז או שניים, אנחנו מובילים את ההתקפה הגדודית ושוללים מטענים סביב הבית עם הדחפור, שוברים קיר כדי שלוחמי החי"ר יוכלו לטהר את הבית ובגמר הכיבוש אנחנו פורקים מהכלי כדי לשחרר את הגוף.
אנחנו נכנסים לבית שתואם את מעמד הביניים, סלון יפה, מטבח מכוער, חדר הורים ושלוש חדרי ילדים. השירותים נקיים, החדרים של הילדים מלאים בבובות, רובי צעצוע, וכובע חמאס לילד. בקומה למעלה כבר מוצאים מדים של נוחבה ווסטים ורימון, על המיטה של הילדה יש מצעים של דורה, אבא שלה עובד בלרצוח ילדים יהודים.
בחצר הבית הסמוך יש מנהרה, ובחדר השינה אישור עבודה בישראל. שכונה שכזאת. חייב לוחם בפאתי חאן יונס להסתכל מזרחה לפני כל התקפה, לראות את הבתים של קיבוץ ניר עוז, אליהם נכנס אב המשפחה כדי לחטוף ולרצוח, הכוחות יוצאים מהבית ואנחנו מתחילים להרוס אותו עם הדחפור, נקמה היא לא מילה גסה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות