קרבות דעת קהל - הביביתון מול הבוז'יתון • טור
'ידיעות אחרונות' הפך את עצמו לפארסה, אך ממשלת הימין אינה יודעת לשלוט ולהעניש אותו כפי שהיא אמורה לעשות
- עו''ד יצחק שינפלד
- י' שבט התשע"ה
- 11 תגובות
התקשורת ה'מאוזנת' נשכבה אפרקדן לרגלי מחנה השמאל. שטוחה לחלוטין בגובה דשא, לוהטת לרצות, לשרת, את האופוזיציה הטוענת לשלטון בראשות יצור הכלאיים הדו-ראשי ״בוזיציפי״.
הסיסמא 'רק לא ביבי' הפכה להיות קריאת קרב, ברמה של אמונה דתית-מיסטית. כל האמצעים כשרים וכל המרבה הרי זה משובח. מגדיל לעשות ״העיתון של המדינה״ גם באמצעות אתר האינטרנט הפופולארי שלו Ynet כשכל יום כותרתו הראשית, לעניין ובד״כ שלא לעניין, תוקפת אישית חזיתית את בנימין נתניהו, משפחתו הקרובה, ממשלתו ומפלגתו.
זו מלחמת הישרדות אמיתית, ישירה, חד משמעית. לידיעות אחרונות יש אג'נדה ברורה. הוא מכוון בכינון ישיר, חד וממוקד! ביבי אאוט!! בוזיציפי אין.
עיתון רציני אמור להיות מאוזן לפחות בעמודי החדשות!!! העיתונות הינה ״כלב השמירה של הדמוקרטיה״. ידיעות אחרונות שבעבר תקף ועתר נגד הצנזורה לא פעם ולא פעמיים בבתי המשפט בדרישה ל״חופש המידע״, זכויות הפרט, ״זכות הציבור לדעת״ ועוד ועוד. תופס צד ברור, משיקולים מסחריים גרידא. ללא כחל ושרק, ללא בושה ו/או שמץ של כבוד עצמי, או כבוד למקצוע! ״אלוקי הכסף והזהב״.
האם זו זכותו? ידיעות אחרונות, עיתון פרטי עם כוונה גלויה להרוויח! לא פילנטרופיה ולא אידיאולוגיה. נכון, לו היה בוחר להזדהות ולזהות עצמו ״אידיאולוגית״. עיתון מפלגתי או עיתון בעל עמדה וקו מזוהים. כך נוהג ומתנהג ״הארץ״, ״העיתון לאנשים לא חשובים״. המו״ל והבעלים עמוס שוקן קבע לעצמו ולבטאונו הפרטי קו. הוא מזהה עצמו לחלוטין עם אויבי ישראל ושונאיו. הוא מאמין בזה אידיאולוגית ומוסרית. זכותו! הוא שילם, משלם ועוד ישלם הרבה מכיסו הפרטי, טבין ותקילין, עבור הפצת ״דעותיו״. המוצר ״עיתון הארץ״ מפסיד כסף!! הוא חי ומונשם מלאכותית, מרווחי המקומונים ובית הדפוס! מעיתון מוביל במדיה הכתובה הוא הפך להיות סרח עודף, שולי, כמעט ללא תפוצה וודאי ללא השפעה.
הוא מדשדש אי שם מאחורנית בכל סקרי הTGI. סקר המדיה השלם והקובע בתקשורת הישראלית. עיתון לא חשוב, לא משפיע ולא קובע סדר יום, כיום.
לידיעות אחרונות מסורת עיתונאית וותיקה עתירת זכויות והצלחות. ״ידיעות אחרונות״ הכריז על עצמו כעיתון של המדינה. תואר מחייב. לפחות בעמודי החדשות הוא אמור לדווח, לא לפרשן! ולא ליצור הד! מתברר שכשזה נוגע לכיס של הבעלים, זה רק לכאורה! אין ״אתיקה״, אין מקצועיות, אין מסורת, אין גאווה עיתונאית, אין. גלה כבוד מהאבות המייסדים. מתהפכים הם בקברם למראה ומקרא מעללי דור ההמשך.
המלחמה בין ״ישראל היום״ המכונה ״ביביתון״ במימונו של מיליארדר ההימורים של שלדון אדלסון המזוהה עם ביבי. לבין ״ידיעות אחרונות״ המכונה ״בוזיתון״ בשליטת אלי ההון והתקשורת משפחת מוזס שבחרו: ביבי אאוט!! בוזיציפי אין! שוברת שיאים של חוסר טעם טוב וצביעות מעצבנת.
רק שלשלטון שיודע לשלוט יש מה לעשות, לפחות להגיב. לפגוע במה שכואב!!!! בכיס. לו היו יודעים בימין לשלוט... לא רק להרכיב ממשלות, יכול וצריך היה להיות אחרת.
הלפ״מ: לשכת הפרסום הממשלתית. הינה משרד הפרסום והמפרסם הגדול ביותר במדיה. הלפ״מ מנוהל לכאורה מקצועית. לטובת הלקוח שמעוניין לפרסם עצמו מקסימלית, לכל הציבורים במחיר הזול ביותר. כסף ענק משולם, מנוהל ומחולק ע״י הלפ״מ שהינו משרד הפרסום בעל התקציבים הגדולים ביותר.
הכסף לפרסום מחולק לעיתונות הכתובה, עפ״י אמות מידה שנקבעות במחשכים ובמסתרים. הציבור הדתי וכמובן החרדי היה ״מוחרם״ בעבר. בשנים האחרונות יש שיפור גדול אך בהחלט לא מספיק. הוא רחוק מלקבל תקציבים עפ״י גודלו באוכלוסיה. קמפיינים שלמים כלל לא מגיעים לציבור בגלל ״חוסר התאמה״ ויזואלי או ״קול באשה״ וכדומה. לעשות קמפיין מתאים שיתאים!! על כך לא חשבו.
״הארץ״ בעל אחוזי חשיפה בודדים! עדיין עיתון חשוב, קריא, ומשפיע לדעת מנהלי ותקציבאי הלפ״מ. הארץ מקבל תקציבים הרבה יותר מתפוצתו בציבור. גם בכמות וגם במחיר. ״קורא הארץ״ שווה לתקציבאי הלפ״מ שבעתיים מקורא המודיע או יתד נאמן.
הלפ״מ זה צינור מזומנים המזין ומאכיל את התקשורת הכתובה והאלקטרונית על פי שיקול דעת מנהליו בלבד. כשלממשלת הימין, יש מעט מאד השפעה וזאת לאחר מסורת שלטון של עשרות שנים!
כשהעיתונות ״חופשית״ ללא אג'נדה אין בעיה. כשהעיתונות מוטה וחד צדדית, עם מטרה ברורה והחלטית ״להחליף את השלטון״ זה מחייב שינוי, פיקוח והכוונה.
המדינה מחייבת מכוח חוק ותקנות, מודעות ופרסומים שונים במדיה היומית הכתובה. דבר שמזרים לעיתונים היומים כסף רב מאד. פרסומי הקלות בנייה, תבעו״ת ותמאו״ת חדשות. מכרזי ממשלה, רשויות מוניציפאליות, מוסדות קשורים ונתמכים המחויבים עפ״י חוק המכרזים. הודעות על ירושות, צוואות, נעדרים. הודעות ופרסומים עפ״י חיוב בית המשפט או מכוח חוק וכדומה. העיתונות היומית הצטמצמה בשנים האחרונות, המבחר דל. הארץ, וידיעות אחרונות מרוויחים מכך סכומי עתק. מאידך באם באמת דואגים ל״פרסם״ ולהודיע לטובת ותועלת הציבור הרחב ולא מס שפתיים בלבד!! חייבים לשנות את החוק והתקנות מיידית ולאפשר לפרסם גם בשבועונים ומקומונים. שם יש פריחה אדירה ותפוצה מקסימאלית.
יש מה לעשות! רק שהימין יודע להרכיב ממשלות לא באמת לשלוט. אין להם את זה. הם שבויים בהדר הז'בוטינסקאי, היושרה הבגינית. ככה לא מתחזקים שלטון ולא מנהלים מדינה.
כשההפרשים בין המחנות, ימין שמאל מהותיים. זה לא קובע ופחות חשוב. כשיחסי הכוחות שווים, כשכל קול קובע! עיתון נפוץ, וודאי שתקשורת מגויסת יכולה להשפיע ולקבוע. כשיש לעיתון חשוב אג'נדה ברורה והוא דואג לשווקה, גם בעמודי החדשות והאינפורמציה, זה ״עיוות המשחק הדמוקרטי״. אזי חובה וצורך שלטוני, להלחם על ״איזון המשאבים״ שהשלטון מספק לעיתונות ולתקשורת.
בעבר, הציבור הדתי והחרדי היה המשענת של מחנה הימין. בתקופת ״ביבי טוב ליהודים״ כשנגד כל התקשורת המגויסת, בנימין נתניהו אישית נבחר לראשות הממשלה, אודות למסע פרסום עצמאי של איש הון חרדי מאוסטרליה. גם כשהימין נחלש מהותית בקלפי. תודות לאצבעות נציגי הדתיים והחרדים הוא המשיך להחזיק ברסן השלטון.
בקדנציה שעברה נפל הפור. ״האח נפתלי בחר באח יהיר״. שני האחים הספיקו להסתכסך ולהחליט שעדיף להיות ״בן יחיד״. ללא צורך אמיתי ב״אח״ כסרח עודף......
בנט שאולי למד מטעויותיו באם נדון אותו לכף זכות! החליט להזדהות עם נתניהו. הפעם לא ״ברית אחים״ בהחלט ברית מעוניינים וחפצים.
בשביל לשלוט, בכל קונסטלציה למעט ממשלת אחדות, ״נתניהו-בנט״ חייבים את ״הבני דודים״, אותנו, החרדים!!! למחנה השמאל תדרש תמיכת ״בני הדודים״ הערביים בכדי לשלוט!
ל״נתניהו-בנט״ דרושים ״בני הדודים״ החרדים. בלעדינו הם ילטשו עיניים כלות מספסלי האופוזיציה. לנו החרדים, יש את הפריבילגיה של הבחירה. נחוזר ונאומץ ע״י שני המחנות. שוב נשמע, נראה ונחזה בשליחים שיבקרו בחצרות אדמו"רים וראשי ישיבות בחצות ליל.
הבחירה צריכה להיות קרה, חדה, החלטית! ״מי ומה שטוב ליהודים״. לשעה ולדורות. אנחנו כבר לא בכיס של הימין. הימין בגד. בנוסף, יש לנו חובת נקמה בנתניהו ובבנט, ללמדם לקח לעתיד. מאידך, אנו לא מסוגלים לפרגן ״שרות״ חוזרת, ל״יהיר״ זולל החרדים לתיאבון, שאימץ לו ״דתי מחמד״ חדש. עוד "עוף מרוט" מנפגעי המזגזגת הלאומית ציפי ליבני. אלוף וח״כ מיל. אלעזר שטרן. איש השבוי בעצמו ובאידיאותיו. ללא רב ומורה דרך. אני ואפסי עוד.
הבחירה קשה. מי פחות גרוע!!
חידוש הברית ההיסטורית עם השמאל הינה צורך ומחויבות. בוז'י הרצוג נאמן למסורת ישראל לא פחות ואולי יותר מנתניהו. תחת ממשלות השמאל לדורותיהם הוקם ובוסס ״עולם התורה״ בארץ ישראל. רק ששאר החברים לצידו כולל ובפרט ״הרוטציונית״ שלו, גילו טלפיהם וציפורניהם כנגד הציבור הדתי בכל הזדמנות.
לימין כבר אין את ״חזקת החפות״!! לשמאל יש עדיין את ״חובת ההוכחה״!
״לא אלמן ישראל״. טוב שיש לנו את מי לשאול! טוב שיש לנו על מי לסמוך. מי שינווטו את הספינה במים הסוערים ויורו לנו דרך נאמנה. ״כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל״ וחזקה שלא תצא תקלה מתחת ידם.
הסיסמא 'רק לא ביבי' הפכה להיות קריאת קרב, ברמה של אמונה דתית-מיסטית. כל האמצעים כשרים וכל המרבה הרי זה משובח. מגדיל לעשות ״העיתון של המדינה״ גם באמצעות אתר האינטרנט הפופולארי שלו Ynet כשכל יום כותרתו הראשית, לעניין ובד״כ שלא לעניין, תוקפת אישית חזיתית את בנימין נתניהו, משפחתו הקרובה, ממשלתו ומפלגתו.
זו מלחמת הישרדות אמיתית, ישירה, חד משמעית. לידיעות אחרונות יש אג'נדה ברורה. הוא מכוון בכינון ישיר, חד וממוקד! ביבי אאוט!! בוזיציפי אין.
עיתון רציני אמור להיות מאוזן לפחות בעמודי החדשות!!! העיתונות הינה ״כלב השמירה של הדמוקרטיה״. ידיעות אחרונות שבעבר תקף ועתר נגד הצנזורה לא פעם ולא פעמיים בבתי המשפט בדרישה ל״חופש המידע״, זכויות הפרט, ״זכות הציבור לדעת״ ועוד ועוד. תופס צד ברור, משיקולים מסחריים גרידא. ללא כחל ושרק, ללא בושה ו/או שמץ של כבוד עצמי, או כבוד למקצוע! ״אלוקי הכסף והזהב״.
האם זו זכותו? ידיעות אחרונות, עיתון פרטי עם כוונה גלויה להרוויח! לא פילנטרופיה ולא אידיאולוגיה. נכון, לו היה בוחר להזדהות ולזהות עצמו ״אידיאולוגית״. עיתון מפלגתי או עיתון בעל עמדה וקו מזוהים. כך נוהג ומתנהג ״הארץ״, ״העיתון לאנשים לא חשובים״. המו״ל והבעלים עמוס שוקן קבע לעצמו ולבטאונו הפרטי קו. הוא מזהה עצמו לחלוטין עם אויבי ישראל ושונאיו. הוא מאמין בזה אידיאולוגית ומוסרית. זכותו! הוא שילם, משלם ועוד ישלם הרבה מכיסו הפרטי, טבין ותקילין, עבור הפצת ״דעותיו״. המוצר ״עיתון הארץ״ מפסיד כסף!! הוא חי ומונשם מלאכותית, מרווחי המקומונים ובית הדפוס! מעיתון מוביל במדיה הכתובה הוא הפך להיות סרח עודף, שולי, כמעט ללא תפוצה וודאי ללא השפעה.
הוא מדשדש אי שם מאחורנית בכל סקרי הTGI. סקר המדיה השלם והקובע בתקשורת הישראלית. עיתון לא חשוב, לא משפיע ולא קובע סדר יום, כיום.
לידיעות אחרונות מסורת עיתונאית וותיקה עתירת זכויות והצלחות. ״ידיעות אחרונות״ הכריז על עצמו כעיתון של המדינה. תואר מחייב. לפחות בעמודי החדשות הוא אמור לדווח, לא לפרשן! ולא ליצור הד! מתברר שכשזה נוגע לכיס של הבעלים, זה רק לכאורה! אין ״אתיקה״, אין מקצועיות, אין מסורת, אין גאווה עיתונאית, אין. גלה כבוד מהאבות המייסדים. מתהפכים הם בקברם למראה ומקרא מעללי דור ההמשך.
המלחמה בין ״ישראל היום״ המכונה ״ביביתון״ במימונו של מיליארדר ההימורים של שלדון אדלסון המזוהה עם ביבי. לבין ״ידיעות אחרונות״ המכונה ״בוזיתון״ בשליטת אלי ההון והתקשורת משפחת מוזס שבחרו: ביבי אאוט!! בוזיציפי אין! שוברת שיאים של חוסר טעם טוב וצביעות מעצבנת.
רק שלשלטון שיודע לשלוט יש מה לעשות, לפחות להגיב. לפגוע במה שכואב!!!! בכיס. לו היו יודעים בימין לשלוט... לא רק להרכיב ממשלות, יכול וצריך היה להיות אחרת.
הלפ״מ: לשכת הפרסום הממשלתית. הינה משרד הפרסום והמפרסם הגדול ביותר במדיה. הלפ״מ מנוהל לכאורה מקצועית. לטובת הלקוח שמעוניין לפרסם עצמו מקסימלית, לכל הציבורים במחיר הזול ביותר. כסף ענק משולם, מנוהל ומחולק ע״י הלפ״מ שהינו משרד הפרסום בעל התקציבים הגדולים ביותר.
הכסף לפרסום מחולק לעיתונות הכתובה, עפ״י אמות מידה שנקבעות במחשכים ובמסתרים. הציבור הדתי וכמובן החרדי היה ״מוחרם״ בעבר. בשנים האחרונות יש שיפור גדול אך בהחלט לא מספיק. הוא רחוק מלקבל תקציבים עפ״י גודלו באוכלוסיה. קמפיינים שלמים כלל לא מגיעים לציבור בגלל ״חוסר התאמה״ ויזואלי או ״קול באשה״ וכדומה. לעשות קמפיין מתאים שיתאים!! על כך לא חשבו.
״הארץ״ בעל אחוזי חשיפה בודדים! עדיין עיתון חשוב, קריא, ומשפיע לדעת מנהלי ותקציבאי הלפ״מ. הארץ מקבל תקציבים הרבה יותר מתפוצתו בציבור. גם בכמות וגם במחיר. ״קורא הארץ״ שווה לתקציבאי הלפ״מ שבעתיים מקורא המודיע או יתד נאמן.
הלפ״מ זה צינור מזומנים המזין ומאכיל את התקשורת הכתובה והאלקטרונית על פי שיקול דעת מנהליו בלבד. כשלממשלת הימין, יש מעט מאד השפעה וזאת לאחר מסורת שלטון של עשרות שנים!
כשהעיתונות ״חופשית״ ללא אג'נדה אין בעיה. כשהעיתונות מוטה וחד צדדית, עם מטרה ברורה והחלטית ״להחליף את השלטון״ זה מחייב שינוי, פיקוח והכוונה.
המדינה מחייבת מכוח חוק ותקנות, מודעות ופרסומים שונים במדיה היומית הכתובה. דבר שמזרים לעיתונים היומים כסף רב מאד. פרסומי הקלות בנייה, תבעו״ת ותמאו״ת חדשות. מכרזי ממשלה, רשויות מוניציפאליות, מוסדות קשורים ונתמכים המחויבים עפ״י חוק המכרזים. הודעות על ירושות, צוואות, נעדרים. הודעות ופרסומים עפ״י חיוב בית המשפט או מכוח חוק וכדומה. העיתונות היומית הצטמצמה בשנים האחרונות, המבחר דל. הארץ, וידיעות אחרונות מרוויחים מכך סכומי עתק. מאידך באם באמת דואגים ל״פרסם״ ולהודיע לטובת ותועלת הציבור הרחב ולא מס שפתיים בלבד!! חייבים לשנות את החוק והתקנות מיידית ולאפשר לפרסם גם בשבועונים ומקומונים. שם יש פריחה אדירה ותפוצה מקסימאלית.
יש מה לעשות! רק שהימין יודע להרכיב ממשלות לא באמת לשלוט. אין להם את זה. הם שבויים בהדר הז'בוטינסקאי, היושרה הבגינית. ככה לא מתחזקים שלטון ולא מנהלים מדינה.
כשההפרשים בין המחנות, ימין שמאל מהותיים. זה לא קובע ופחות חשוב. כשיחסי הכוחות שווים, כשכל קול קובע! עיתון נפוץ, וודאי שתקשורת מגויסת יכולה להשפיע ולקבוע. כשיש לעיתון חשוב אג'נדה ברורה והוא דואג לשווקה, גם בעמודי החדשות והאינפורמציה, זה ״עיוות המשחק הדמוקרטי״. אזי חובה וצורך שלטוני, להלחם על ״איזון המשאבים״ שהשלטון מספק לעיתונות ולתקשורת.
בעבר, הציבור הדתי והחרדי היה המשענת של מחנה הימין. בתקופת ״ביבי טוב ליהודים״ כשנגד כל התקשורת המגויסת, בנימין נתניהו אישית נבחר לראשות הממשלה, אודות למסע פרסום עצמאי של איש הון חרדי מאוסטרליה. גם כשהימין נחלש מהותית בקלפי. תודות לאצבעות נציגי הדתיים והחרדים הוא המשיך להחזיק ברסן השלטון.
בקדנציה שעברה נפל הפור. ״האח נפתלי בחר באח יהיר״. שני האחים הספיקו להסתכסך ולהחליט שעדיף להיות ״בן יחיד״. ללא צורך אמיתי ב״אח״ כסרח עודף......
בנט שאולי למד מטעויותיו באם נדון אותו לכף זכות! החליט להזדהות עם נתניהו. הפעם לא ״ברית אחים״ בהחלט ברית מעוניינים וחפצים.
בשביל לשלוט, בכל קונסטלציה למעט ממשלת אחדות, ״נתניהו-בנט״ חייבים את ״הבני דודים״, אותנו, החרדים!!! למחנה השמאל תדרש תמיכת ״בני הדודים״ הערביים בכדי לשלוט!
ל״נתניהו-בנט״ דרושים ״בני הדודים״ החרדים. בלעדינו הם ילטשו עיניים כלות מספסלי האופוזיציה. לנו החרדים, יש את הפריבילגיה של הבחירה. נחוזר ונאומץ ע״י שני המחנות. שוב נשמע, נראה ונחזה בשליחים שיבקרו בחצרות אדמו"רים וראשי ישיבות בחצות ליל.
הבחירה צריכה להיות קרה, חדה, החלטית! ״מי ומה שטוב ליהודים״. לשעה ולדורות. אנחנו כבר לא בכיס של הימין. הימין בגד. בנוסף, יש לנו חובת נקמה בנתניהו ובבנט, ללמדם לקח לעתיד. מאידך, אנו לא מסוגלים לפרגן ״שרות״ חוזרת, ל״יהיר״ זולל החרדים לתיאבון, שאימץ לו ״דתי מחמד״ חדש. עוד "עוף מרוט" מנפגעי המזגזגת הלאומית ציפי ליבני. אלוף וח״כ מיל. אלעזר שטרן. איש השבוי בעצמו ובאידיאותיו. ללא רב ומורה דרך. אני ואפסי עוד.
הבחירה קשה. מי פחות גרוע!!
חידוש הברית ההיסטורית עם השמאל הינה צורך ומחויבות. בוז'י הרצוג נאמן למסורת ישראל לא פחות ואולי יותר מנתניהו. תחת ממשלות השמאל לדורותיהם הוקם ובוסס ״עולם התורה״ בארץ ישראל. רק ששאר החברים לצידו כולל ובפרט ״הרוטציונית״ שלו, גילו טלפיהם וציפורניהם כנגד הציבור הדתי בכל הזדמנות.
לימין כבר אין את ״חזקת החפות״!! לשמאל יש עדיין את ״חובת ההוכחה״!
״לא אלמן ישראל״. טוב שיש לנו את מי לשאול! טוב שיש לנו על מי לסמוך. מי שינווטו את הספינה במים הסוערים ויורו לנו דרך נאמנה. ״כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל״ וחזקה שלא תצא תקלה מתחת ידם.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות